ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין הוצאת עתון הארץ בע"מ נגד ג'סון דונילי :


בפני כבוד ה שופטת רונית אופיר

המבקשת:

הוצאת עתון הארץ בע"מ
באמצעות עו"ד ליאונד ו/או עו"ד פרייס סיטון

נגד

המשיב:
ג'סון דונילי
באמצעות עו"ד הכהן

החלטה

לפניי בקשת המבקשת, הוצאת עיתון הארץ בע"מ (להלן בהתאמה: "המבקשת" או "הנתבעת" ו"הארץ") למתן צו אשר יורה למשיב, מר ג'יסון דונילי (להלן: "המשיב" או "התובע") לגלות מסמכים שהתבקשו במסגרת דרישת המבקשת מיום 9.7.2020 ולאפשר את העיון בהם וכן להשיב על השאלות שלא נענו על ידו במסגרת השאלון שנשלח לו.
עסקינן בתביעה לפיצוי התובע בגין הפרת זכות היוצרים שלו והפרת זכותו המוסרית בתמונות שצילם. כפי שנטען בכתב התביעה, ההפרות בוצעו על ידי הנתבעת, אשר פירסמה את התמונות באתרי אינטרנט ובעיתונים אותם היא מפעילה.
לטענת הנתבעת כפי שהועלתה במסגרת כתב ההגנה, התובע אינו זכאי לסעד כלשהו ממנה. לטענתה, היא לא העתיק צילום כלשהו מהתובע או מגורם אחר. הפרסום שנעשה באתר הארץ אינו אלא ידיעת "פולו אפ", דיווח עיתונאי מובהק על פרסום ידיעה חדשותית קודמת באתר של עיתון ה"דיילי מייל" בבריטניה. במסגרת הפרסום הוצג צילום מסך מתוך הידיעה הראשונית שפורסמה בדיילי מייל; כאשר בצילום המסך מובא הלוגו של אתר הדיילי מייל לצורך מתן קרדיט לכלי התקשורת שחשף את הפרשה. עוד טוענת הנתבעת כי לא ברור באם התובע הינו בעל זכויות היוצרים בצילומים הנטענים, שכן במכתב ההתראה אשר נשלח אליה קודם להגשת התביעה נטען כי זכויות היוצרים בצילומים הנטענים שייכות לסוכנות הצילום Probe Media אשר חברת פינטה יזמות בע"מ היא נציגתה הבלעדית בישראל (להלן: " פינטה"). הנתבעת טוענת כי מכתב התביעה אף לא ברור אילו צילומים טוען התובע כי יצר אותם שכן הצילומים המקוריים לא צורפו לכתב התביעה.
התיק הוגש בתחילה לבית המשפט השלום בירושלים, והועבר לבית משפט זה בשל העדר סמכות מקומית. ביום 4.5.2020 ניתנו הנחיות באשר לביצוע הדדי של ההליכים המקדמיים. כפי שנקבע בהחלטה זו, ככל שלמי מהצדדים יהיו בקשות בנושא ההליכים המקדמיים, עליו להגיש בקשה לא יאוחר מיום 1.8.2020, כן נקבע כי בקשה שלא תוגש במועד לא תידון. בינתיים הוגשה על ידי הנתבעת בקשה להפקדת ערובה להוצאות התובע אשר התקבלה (ראו החלטתי מיום 5.5.2020). בשל נסיבות התקופה (מגפת הקורונה העולמית), המועד להפקדת הערובה הוארך והיא הופקדה רק ביום 2.7.2020.
כפי שעולה מהבקשה, דרישת הנתבעת למתן תצהירי גילוי מסמכים ותצהיר מענה על שאלון נשלחה לתובע ביום 9.7.2020 ונענתה ביום 16.8.2020. הבקשה עצמה הוגשה ביום 9.9.2020.
הבקשה וטענות הצדדים
במסגרת הבקשה מפנה המבקשת למסמכים הספציפיים שנדרשו במסגרת מכתבה מיום 9.7.2020 וכן לשאלות בשאלון שהופנו לתובע במסגרת אותה דרישה (להלן: "הדרישה"). לטענת המבקשת מדובר במסמכים רלוונטיים לליבון המחלוקות בין הצדדים ובפרט בכל הנוגע לעילת התביעה של התובע ולנזקים הנטענים על ידו, אשר לא נענו על ידי המשיב.
במסגרת הדיון שהתקיים בבקשה ביום 16.9.2020 השיב המשיב לבקשה והתנגד לה. לטענת המשיב, דרישות המבקשת הינן דרישות לא רלוונטיות, המיועדות להסיט את ההליך המשפטי מבירור השאלות האמתיות שבמחלוקת, ומהוות מסע דיג אסור. לטענת המשיב, אין מחלוקת כי המבקשת פרסמה את התמונות ללא אישור המשיב או אתר הדיילי מייל. לטענת המשיב, עיקר המחלוקת בין הצדדים עוסק בשאלה האם העובדה שהמבקשת פרסמה את התמונות במסגרת ידיעת "פולואפ" מהווה הגנה מפני הפרת זכויות היוצרים של התובע. על כן, יחסיו של התובע עם חברת פינטה או עם עיתון הדיילי מייל, או עם כל גורם אחר אינה רלוונטית לתביעה, כך גם אין כל רלוונטיות לקשרים הכלכליים של המשיב או לתקבולים שקיבל, אם קיבל, בגין הצילומים מושא התביעה. עוד טען המשיב כי הסכמים והבנות עם גופי תקשורת אחרים הנוגעים לצילומים מושא התביעה או להעברת זכויות היוצרים בהם הינם בבחינת סוד מסחרי וכך גם חשבונות וקבלות שהוצאו בקשר לצילומים מושא התביעה. באשר לדרישה להמצאת מסמכים הנוגעים לביצוע הצילומים מושא התביעה ולהזמנתם או הזמנת ביצועם טען המשיב כי מדובר במסמכים המצויים תחת חיסיון מקור עיתונאי. עוד נטען במסגרת הדיון כי קיימת זהות בין סוכנות Probe Media ובין המשיב, וכי מדובר ב" סוג של שם משפטי שהוא משתמש בו" (עמ' 3 לפרוטוקול ש' 25).
במסגרת תשובתו, עמד ב"כ המבקשת על כך שלא ברור מכתב התביעה למי שייכות זכויות היוצרים, ומה הקשר שבין Probe Media , לגביה נטען במכתב ההתראה כי היא בעלת זכויות היוצרים, ובין התובע. לטענת המבקשת, המסמכים שהתבקשו הינם רלוונטיים למחלוקת בדבר זכויותיו של התובע בצילומים, הן זכויות היוצרים שלו והן זכותו המוסרית. כן טען ב"כ המבקשת כי המסמכים שהתבקשו רלוונטיים גם להוכחת הנזק שנטען שנגרם. באשר לטענה בדבר חיסיון מקור עיתונאי השיבה המבקשת כי אין היא מבקשת לדעת מהו המקור העיתונאי, אלא האם הצילום הוזמן מאחר, וככל שכן, מי הזמין את הצילום.
דיון והכרעה
ראשית אציין, כי הבקשה הוגשה לאחר המועד שנקבע בהחלטתי מיום 5.5.2020, אולם נוכח נסיבות התקופה והעיכוב בהפקדת הערובה, מצאתי מקום לדון בבקשה לגופה (ולעניין זה יצוין כי גם התובע, בהגינותו, לא טען לס ילוקה של הבקשה בשל כך).
הזכות הדיונית לגילוי מסמכי הצד שכנגד ולעיון בהם, לרבות מתן מענה לשאלון, נועדה לקדם הן את היעילות הדיונית והן את גילוי האמת תוך שמירה על הליך ראוי והוגן תוך שוויון בין בעלי הדין. ככלל, חובת גילוי מסמכים משתרעת על כל מסמך שעשוי לשפוך אור על המחלוקת הטעונה הכרעה, בין אם מדובר במסמך "מועיל" ובין אם מדובר במסמך "מזיק" ובלבד שהמידע נמצא בידיו, או בשליטתו של בעל הדין (ראו הוראות תקנות 112 ו- 114 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן: " תקנות סדר הדין"); רע"א 6715/05 מחסני ערובה נעמן בע"מ נ' איזנברג (1.11.2005); כן ראו רע"א 4627/14 פז חברת נפט בע"מ נ' דיעי (10.11.2014); רע"א 4234/05 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' פלץ (14.8.2005); רע"א 4249/98 סוויסה נ' הכשרת הישוב-חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נה (1) 515, 520)).
חובת גילוי המסמכים, איננה חובה מוחלטת והיא כפופה לשני מבחנים מצטברים. המבחן הראשון, מחייב כי תימצא רלוונטיות בין המידע שגילויו מבוקש לבין המחלוקת שביסוד התובענה. די ברלוונטיות עקיפה העשויה להקים יסוד סביר להתגבשותה בהמשך ההליך, או כדי לסייע לקו חקירה אפשרי (ר' ע"א 6746/13 מטאנס נ' ח'ורי (09.10.2013)). לשם כך, מותר אף לעתור לגילויים של מסמכים מסוג מסוים, ככל שמדובר במסמכים שעל פי הנסיבות קיים סיכוי סביר שהם קיימים ובלבד שהבקשה ממוקדת ואינה עולה כדי מסע דיג חסר הבחנה (ר' רעא 11126/08 ‏ לבייב נ' רפאלי (7.5.09); רע"א 3059/12 שדורי פרסומות מאוחדים מדיה (2003) בע"מ נ' רשות השידור (1.7.2012)). המבחן השני, מחייב כי לא יהא בגילוי המידע כדי להכביד על בעל הדין במידה בלתי סבירה (ר' רע"א 2534/02 שמשון נ' בנק הפועלים בע"מ, פ"ד נו(5) 193 (2002); ע"א 40/49 כיאט נ' כיאט, פ"ד ג' 159,162)). יצוין, כי לא די בטענה בעלמא לפיה הגילוי המבוקש מכביד. הנטל להוכחת קיומה של הכבדה מוטל על הטוען, אין להסתפק בטענה בעלמא ועליו להבהיר את הקושי, כפי נסיבותיו של כל מקרה ומקרה (ר' רע"א 9322/07 Gerber Products Company נ' חברת רנדי בע"מ (15.10.2008)).
יסוד הרלוונטיות ויסוד ההכבדה, מקיימים ביניהם יחס המכונה כ- "מקבילית כוחות". כך, ככל שמידת ההכבדה גדולה יותר, יש להקפיד על בחינת הרלוונטיות של הגילוי וכן להיפך (ר' רע"א 8019/06 ידיעות אחרונות בע"מ נ' מירב לוין (13.10.2009)).
לאחר שנמצא כי המסמכים מקיימים את דרישת הרלוונטיות ואינם מכבידים יתר על המידה, יש לבחון האם קיימים שיקולים אחרים שיש בהם כדי למנוע את גילוי המסמכים, ובכלל זה האם זכות הגילוי צריכה להצטמצם בפני זכויות מוגנות אחרות, כגון קיומו של סוד מסחרי או חיסיון אחר, ובענייננו חיסיון עיתונאי.
שאלת הרלוונטיות נבחנת בהתאם לחזית המחלוקת בין הצדדים, כפי שזו הוגדרה על ידי הצדדים במסגרת כתבי טענותיהם.
בענייננו, לא נטען כי הדרישות הינן מכבידות, ועל כן הדיון יתמקד בשאלת הרלוונטיות, והם קיימות זכויות מוגנות אחרות, אשר מפניהן יש לצמצם את זכות הגילוי.
השאלות שבמחלוקת בענייננו, נוגעות בזכותו של התובע בצילומים הנטענים, בשאלת ההפרה הנטענית והאם קיימת לנתבעת הגנה מתאימה, בהתאם לחוק. בנוסף לשאלות אלו עומדת במחלוקת שאלת הנזקים הנטענים- האם בכלל נגרמו לתובע נזקים (וזאת בקשר עם שאלת זכויותיו הנטענות בצילומים), וככל שנגרמו מה היקפם.
בראי מסגרת זו יש לבחון את המסמכים שגילויים התבקש. לאחר שעיינתי בבקשה ושמעתי את טענות הצדדים, מצאתי כי בקשר לשאלת זכותו של התובע בצילומים הנטענים, יש רלוונטיות למסמכים שנדרשו במסגרת סעיפים 2.2, 2.3, 2.5, 2.8, 2.10, 2.14, 2.16 ו- 2.17. כאמור, המבקשת מכחישה כי לתובע זכות כלשהי בצילומים מושא התביעה וכן טוענת כי הקרדיטים בפרסום המקורי באתר הדיילי מייל ניתן לסוכנות Probe Media ולא לתובע (כך לדוגמא במסגרת סעיף 15.3 לכתב ההגנה; סעיף 16.5 לכתב ההגנה). על כן התכתובות והתשדורות במסגרתם הועברו הצילומים לדיילי מייל, מסמכים הנוגעים להעברת הזכויות או רכישת הזכויות בצילומים, מסמכים הנוגעים לרישום הזכויות, הסכמי ורישיונות שימוש ביחס לצילומים. כך גם המסמכים הנוגעים להסכמים שבין המשיב לסוכנות Probe Media בכל הנוגע לצילומים הינם מסמכים רלוונטיים, וזאת גם לאור טענת נציג התובע במסגרת הדיון כי Probe Media היא למעשה התובע.
בהקשר זה, לא מצאתי לקבל את טענת התובע באשר לסוד מסחרי אשר הועלתה בקשר לחלק ממסמכים אלו (המסמכים שנדרשו במסגרת סעיפים 2.5, 2.8, 2.14). אומנם סעיף 23(ג) לחוק עוולות מסחריות, תשנ"ט- 1999 (להלן: "חוק עוולות מסחריות") מורנו כי זכות העיון יכולה לסגת נוכח ערכים ואינטרסים נוגדים, וביניהם סודות מסחריים. עם זאת, וכפי שנקבע לא אחת בפסיקה, הנחת המוצא היא כי יש לתת לזכות העיון את הבכורה ולהעניק לה עדיפות ככל שניתן (רע"א 4420/19 ארמוזה אינטרנשיונל מדיה בע"מ נ' Creighton Online Media PTE Ltd (21.8.2019)).
לא רק שהטענה לסוד מסחרי נטענה בעלמא, ולא ברור מהו הסוד המסחרי הנטען; הרי שבעניינו, אין מחלוקת כי הצילומים פורסמו באתר הדיילי מייל. בהתאם השאלה האם זכויות היוצרים בצילומים שייכים לתובע, או שמא אלו הועברו על ידו לגורם אחר הינה אחת ממחלוקות היסוד בתביעה זו, ומסמכים שיש בהם כדי להבהיר את שאלת הזכויות הינם רלוונטיים ביותר. על כן הצורך בגילוים גובר לטעמי על הצורך באי גילויים. מכל מקום, ניתן לאזן את הפגיעה הנטענית בתובע על דרך צו, בהתאם לסמכותי מכוח סעיף 23(א) לחוק עוולות מסחריות, אשר על פיו מוטל חיסיון על הסודות המסחריים הקיימים במסמכים אלו במסגרת ההליך עצמו וככל שיש בהם סוד מסחרי, הרי שהוא לא יפורסם והמשיבה לא תעביר העתק ממסמכים אלו לגורם כלשהו ולא תעשה בהם שימוש אלא לצורך ההליך.
באשר למסמכים שנדרשו במסגרת סעיף 2.9 לדרישה- לטענת המשיב מדובר במסמכים החוסים תחת חיסיון עיתונאי ואין לגלותם. פרט לטענה זו, המשיב לא הציג כל תשתית המאפשרת לבית המשפט לבחון האם בכלל קיים חיסיון עיתונאי, והאם המסמכים המבוקשים חוסים תחת החיסיון. מעבר לכך, חיסיון עיתונאי אינו חיסיון מוחלט אלא יחסי, ונתון לשיקול דעתו של בית המשפט. נטל ההוכחה מוטל על הטוען לחיסיון ועליו להוכיח שהחיסיון עדיף על פני עשיית הצדק. על מנת לבחון האם מדובר במסמכים המהותיים למשפט, והאם גילויים נדרש לשם עשיית צדק; ואם יש מקום לעריכת איזון אינטרס הגילוי מול השמירה על החיסיון העיתונאי (ככל שקיים) באשר למסמכים אלו, יש להביא את המסמכים לעיוני (וראו גם ברע"א 6872/11 כהן נ' בן דוד (13.2.2012)). הדבר עולה גם מנוסח תקנה 119 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 הקובעת כי " הוגשה בקשה למתן צו למסירת שאלון, או לעיון במסמכים, ונטענה טענת חיסיון לגבי שאלה פלונית או מסמך פלוני, רשאי בית המשפט או הרשם שלא להיעתר לבקשה לעניין אותה שאלה או מסמך, ולשם כך רשאי הוא לעיין במסמך כדי להחליט אם יש ממש בטענה זו...". על כן, ובטרם אכריע בשאלת גילויים של המסמכים המפורטים בסעיף 2.9 לדרישה, ובכלל זה המסמכים הנוגעים להזמנת הצילום או הזמנת המעקב אחר הבאים והיוצאים ממקום מגוריו של ג'פרי אפשטיין בניו יורק, על המשיב להגיש מסמכים אלו ללשכתי במעטפה סגורה, וזאת בתוך 30 יום מהיום.
באשר ליתר הדרישות, לא מצאתי כי מדובר בדרישות שעל המשיב לגלותם, שכן מדובר בדרישות כוללניות, אשר הרלוונטיות שלהם לגדרי המחלוקת אינה ברורה ומהוות מסע דיג אסור:
המסמכים המנויים במסגרת סעיף 2.1 לדרישה- פינטה וחברת Probe Media אינן צד לתביעה, ובהתאם לא מצאתי כי מסמכים הנוגעים לייצוגו של התובע על ידם במסגרת הליך משפטי הם רלוונטיים לשאלות שבמחלוקת.
המסמכים המנויים במסגרת סעיפים 2.4 ו- 2.11 לדרישה- מדובר בדרישות כוללניות שהינן בבחינת מסע דיג שאין להתירו . הפרסום הרלוונטי לעניין הוא זה שפורסם באתר הדיילי מייל אשר אותו פרסמה המבקשת. הסכמים והבנות עם גופים אחרים אינם חלק מתביעה זו. כך גם באשר לדרישה להציג באופן גורף חשבוניות וקבלות אשר התקבלו בקשר לצילומים מושא התביעה. קיימות ראיות חלופיות אשר התבקשו לשם בירור שאלת זכויותיו של התובע בתמונות, ולא מצאתי כי מסמכים אלו הינם רלוונטיים לעניין. אוסיף לעניין זה כי הפיצוי הנתבע הינו פיצוי ללא הוכחת נזק, ובהתאם השיקולים המנחים לעניין זה הם, בין היתר אלו הקבועים בסעיף 56 (ב) לחוק זכויות יוצרים, תשס"ח- 2007.
כך גם לגבי המסמכים המנויים במסגרת סעיפים 2.6- 2.7 לדרישה- מסמכי התראה שנשלחו במסגרת הליכים אחרים ותביעות אחרות אינן רלוונטיות לתביעה זו.
המסמכים המנויים בדרישות 2.12 לדרישה- ראשית, חברת פינטה אינה חלק מתביעה זו. שנית, כאמור, עניינה של תביעה זו הינה בפרסום ספציפי שפורסם באתר הדיילי מייל והועלה לאתר המבקשת. השאלה שבמחלוקת הינה האם לתובע זכות יוצרים בתמונות שפורסמו. הדרישה להמצאת מסמכים הנוגעים לכל הפרסומים בתקשורת וברשת האינטרנט של הצילומים מושא התביעה שנעשו מכוח הרשאה של התובע או סוכנות Probe Media הינה דרישה כוללנית ולא רלוונטית ובבחינת מסע דיג אסור.
תשובות לשאלון
באשר לתשובות לשאלון, ובראי הקריטריונים שפורטו לעיל, מצאתי כי על המשיב לענות לשאלות שלהלן אותן מצאתי כרלוונטיות לחזית המחלוקת, כפי שזו נפרסה בכתבי טענות הצדדים:
שאלה 7 לשאלון- מצאתי כי מדובר בפרטים הנוגעים לבירור שאלת זכויותיו של המשיב בצילומים מושא התביעה.
שאלות 17 וכן 18- 20- סוגיית העברת הצילומים לאתר הדיילי מייל והתשלום עבור צילומים אלו, אשר ה ועלו לאחר מכן לאתר המבקשת, הינה רלוונטי ת לש ם בירור זכויות התובע בצילומים .
שאלות 24, 26, וכן שאלות 27 – 32- מערכת היחסים בין המשיב ובין סוכנות Probe Media הינה רלוונטית לשאלות שבמחלוקת, ויש מקום להבהירה, ובפרט לאור טענת נציג המשיב בדיון.
שאלות 33, 35- 36, וכן 39- 47, 49- 57- אף אלו שאלות רלוונטיות לצורך בירור זכויות המשיב בצילומים מושא התביעה. לעניין זה אציין כי המשיב התנגד למענה לשאלות אלו בנימוק גורף של העדר רלוונטיות, ולא העלה טענת חיסיון כלשהו, ועל כן לא מצאתי לדון בשאלת קיומם של חסיונות אשר לא נטענו בהקשר זה .
באשר ליתר השאלות, לא מצאתי כי הן רלוונטיות לשאלות שבמחלוקת, ועל כן לא מצאתי לחייב את המשיב במענה להן.
סיכומם של דברים:
הבקשה מתקבלת בחלקה:
המשיב יגלה, באמצעות תצהיר ערוך כדין בהתאם לטופס 11 לתוספת השנייה של תקנות סדר דין אזרחי, התשמ"ד- 1984, המאומת כדרישות הדין את המסמכים המנויים בסעיף 16 לעיל ויאפשר את העיון בהם. ככל שמסמכים אלו אינם מצויים בידו, על המשיב לפרט, האם היו בחזקתו ומתי יצאו מחזקתו זו והיכן מצויים מסמכים אלו כיום (והכל בהתאם לנוסח המפורט בטופס 11 לתוספת השנייה לתקנות).
המשיב יענה על השאלות המנויות בסעיף 20 לעיל, באמצעות תצהיר ערוך כדין ומאומת בהתאם לדרישות הדין.
תצהירי גילוי המסמכים והמענה לשאלון וכן המסמכים יועברו למבקשת בתוך 30 יום מהיום.
באשר למסמכים המנויים בסעיף 18 לעיל, אלו יועברו לעיוני במעטפה סגורה בתוך 30 יום מהיום, ולאחר מכן תינתן לגביהם החלטה.
בנסיבות העניין, אין אני עושה צו להוצאות.

ת"פ ליום 25.10.2020.

ניתנה היום, כ"ח אלול תש"פ, 17 ספטמבר 2020, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: הוצאת עתון הארץ בע"מ
נתבע: ג'סון דונילי
שופט :
עורכי דין: