ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אורלי אברהמי נגד מיכאל אברהם :

בפני כבוד ה שופטת הדס שכטר ישראלי

התובעים

  1. אורלי אברהמי
  2. אלי אברהמי

נגד

הנתבע
מיכאל אברהם

החלטה

לפני בקשת הנתבע מיום 17/03/20 (סרוקה במסגרת בקשה מס' 17) לחיוב התובעים בהפקדת ע רובה להבטחת תשלום הוצאות הנתבע, אם תידחה התובענה (להלן: "הבקשה להפקדת ערובה ").

הבקשה נסמכת על תקנה 519 ל תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן: "התקנות").

הרקע, בתמצית

עסקינן בתובענה, בסדר דין רגיל, אשר החלה דרכה כהתנגדות לביצוע שטר.

במסגרת הליך זה ניתנה לנתבע רשות להתגונן, ובתוך כך נקבע כי על התובעים להגיש כתב תביעה מותא ם לסדר דין מהיר (החלטת כבוד הרשמת פרבר מיום 22/08/19).

תחת הגשת כתב תביעה מותאם, הוגש בתאריך 25/09/19 כתב תביעה מתוקן, על סך של 83,397 ₪.

ביום 22/10/19, ובזיקה להחלטת כבוד הרשמת הבכירה פרבר מיום 25/09/19, הוגשה בקשה לתיקון כתב התביעה, אשר בכותרתה צוין כי סכום התביעה הינו 83,397 ₪ וכי לצרכי אגרה הועמדה היא על סך של 75,000 ₪.

לבקשה זו לא הוגשה תגובת הנתבע ועל כן, ביום 21/11/19 ניתנה החלטה במסגרתה התירה כבוד הרשמת הבכירה את הגשת כתב התביעה המתוקן ונקבע כי על התובע לשלם את הפרשי אגרה הנובעים מתיקון סכום התביעה (ויצויין, כי על פי נתוני המערכת שולמה האגרה כנדרש).
על פי כתב התביעה המתוקן , התובעת 1 היא בעלת הזכויות בדירה המצויה ברחוב הלפרין 10 בהרצליה (להלן: " דירת המגורים").

התובע 2 הוא אביה של התובעת, ומיופה כוחה.

[בעניין זה יש לציין כי בזיקה להחלטתי מיום 16/03/20, אשר ניתנה במסגרת בקשה לדחיה על הסף שהוגשה לתיק, הוריתי לתובעת 1 להגיש ייפוי כח מתאים לתובע 2 או לחילופין להודיע על ייצוג משפטי/החלטה בדבר אי נטילת ייצוג.
לאחר מספר בקשות שהגיש הנתבע בענין יפוי הכוח, הוגש בתאריך 21/06/20 יפוי כוח עדכני].

על פי הנטען בכתב התביעה, בתאריך 19/07/05 חתמו הצדדים על הסכם שכירות (להלן: " הסכם השכירות"), לפיו הנתבע ישכור את דירת המגורים לתקופה של 12 חודשים ממועד החתימה.

במעמד החתימה נמסר לתובעים שטר חוב חתום על ידי ה נתבע (להלן:" שטר החוב").

נטען כי הסכם השכירות הוארך לתקופה נוספת, של 12 חודשים, עד ליום 17/07/07.

לטענת התובעים, נגרמו לדירת המגורים נזקים רבים, אשר בהתאם לחוות דעת שמאי מקרקעין הועמדו על סך של 42,997 ₪; עוד נטען, כי קיים חוב בגין דמי שכירות לתקופה של 5 חודשים ובגין צריכת גז חשמל ומים.

בנוסף לכך, עתרו התובע ים לחיוב הנתבע בתשלום בגין עוגמת נפש ופיצוי מוסכם.

בכתב ההגנה טען הנתבע כי הסכם השכירות נחתם על יד ו, לשנה אחת בלבד, וזאת לצורך מגורי עובדים של חברת "ש.ת מרינה בע"מ", אשר בבעלות אחיו של הנתבע – מר אברהם זיו (זיסו) (להלן: " הצד השלישי").

לגרסתו, בזמנים הרלוונטים לחתימה על הסכם השכירות, שהה הצד השלישי בחו"ל ועל כן ביקש מהנתבע לחתום על הסכם השכירות.

לימים, כך לטענת הנתבע, הוארך ההסכם בין התובעים לבין הצד השלישי (נספח א' לכתב התביעה) לתקופה של 12 חודשים, עד לתאריך 17/07/07 ומכאן, טענתו לפיה שטר החוב שנחתם על ידו אינו תקף עוד, שעה שהסכם השכירו ת הוארך על ידי הצד השלישי כאמור, לתקופה של 12 חודשים, עד לתאריך 17/07/07.

עוד נטען כי ככל שלתובעים טענות בדבר נזקים שאירעו לדירה, עליהם להפנות אותן לצד השלישי , שכן הם אינם באחריות הנתבע.

מוסיף הנתבע וטוען כי כנגד הערב להסכם השכירות, שהינו בנו של הצד השלישי, התנהל תיק בהוצאה לפועל וכי במסגרת ההתנגדות שהוגשה על ידי זה האחרון, התובעים הגיעו עמו לפשרה בגין חוב של דמי שכירות עבור חודש אחד וחוב שנתי בגין ארנונה, וסכום זה לא הופחת בכתב התביעה שהוגש לתיק דנן.

הבקשה לחיוב בערובה

בבקשה טען הנתבע כי מצבם הכלכלי של התובעים אינו מן המשופרים בשים לב לטענתם לפיה אין ביכולתם הכלכלית לממן שירותי עורך דין. הנתבע טוען אפוא כי ככל שהתביעה תדחה, יהיה קושי בגביית החזר ההוצאות.

עוד נטען כי סיכויי התביעה נמוכים וקלושים מאוד, כי יש לו טענות הגנה טובות וראויות הן באשר להסכם הארכת השכירות והצדדים לו, הן באשר לתוקפו של שטר החוב וכן נוכח שיהוי וחוסר תום לב מצד התובעים.

בתגובתם, הפנו התובעים להלכה הפסוקה לפיה אין לחייב תובע במתן ערובה להוצאות מחמת עוניו בלבד וטענו עוד כי אין מדובר בתובעים אשר מתכננים לעזוב את הארץ . הודגש, כי בבעלותם נכס מקרקעין – דירת המגורים מושא ההליך.

לדידם של התובעים, לא ניתן לומר כי סיכויי התביעה קלושים, בפרט נוכח אחיזתם בשטר חוב חתום על ידי הנתבע.

התובעים ציינו כי הבקשה לא נתמכה בתצהיר.

בתשובתו, טען הנתבע כי התביעה דנן אינה בעילה שטרית, כי אם מדובר בתביעה שתוקנה ומתבססת על עילה חוזית, נזיקית.

באשר לאי הגשת תצהיר ציין הנתבע כי זו נסמכת על מסמכים המצויים בתיק וכי מאליו, הוגשו על ידו זה מכבר, במסגרת ההליך, תצהירים אשר במסגרתם פורטו טיעוניו העובדתיים.

דיון והכרעה

הסמכות של בית המשפט להורות לתובע להפקיד ערובה להבטחת הוצאות המשפט של הנתבע ככל שתידחה התביעה, מצויה בתקנה 519 לתקנות וזו לשונה:

" בית המשפט או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע ליתן ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע".

לצורך כך, על נתבע לבסס את בקשתו בדבר קיומו של קושי להיפרע מהתובע נוכח מצבו הכלכלי.

נקודת האיזון משתנה בהתאם לזהות התובע.

כאשר מדובר בתובע שהוא אדם פרטי, להבדיל מחברה, חלה תקנה 519 לתקנות, על פיה, כמצוטט, נקודת האיזון נוטה לטובת זכותו של התובע ולפיכך במקרה זה יחייב בית המשפט את התובע בהפקדת ערובה במקרים חריגים בלבד ( ע"א 2877/92 אלטיף נ' מורשת בנימין, פ"ד מז(3) 846).

קיימים אומנם שני סוגי מקרים בהם מקובל לחייב תובע בהפקדת ערובה מכוח התקנה הנ"ל – תושב חוץ שלא הצביע על נכסים בישראל, ותובע שלא נקב בכתובתו [רע"א 544/89 אויקל תעשיות (1985) בע"מ נ' נילי מפעלי מתכת בע"מ, פ"ד מד(1) 647, 650 (1990)], אך על פי הפסיקה לבית המשפט נתון שיקול דעת רחב להורות על הפקדת ערובה.
עם זאת, יש להבהיר, שאין זה הכלל, וראוי לעשות בשיקול דעת זה שימוש זהיר, ולהורות כן במקרים היוצאים מן הכלל.

קביעה בדבר הפקדת ערובה תלויה בנסיבותיו של כל עניין ועניין והכללים בסוגיית הפקדת ערובה גובשו לאור חשיבותה של זכות הגישה לערכאות, וההלכה הידועה על פיה אין לחסום אדם מהבאת עניינו בפני בית המשפט מחמת עוניו בלבד, אותה יש לאזן אל מול התכליות העומדות ביסודה של תקנה 519 לתקנות .

בתוך כך, יש ליתן את הדעת לחשש שיש מתביעות והליכי סרק, אשר יגרמו לעומס על המערכת המשפטית, וכן להביא בחשבון את החשש שיש מפגיעה בנתבעים אשר יוגשו נגדם תביעות קנטרניות, אשר ככל שתידחנה, יהיה קושי בגביית החזר ההוצאות.

במסגרת דיון בסוגיית הפקדת ערובה, נדרש בית המשפט לבחון את סיכויי התביעה בשלב מקדמי של ההליך, בו טרם מבוצע ניתוח מעמיק של הראיות, אולם שיקול זה אינו מצדיק לבדו חיוב בערובה, אלא במקרים שניתן להגדירם כהליכי סרק מובהקים.

בפסיקה הותוו כמה שיקולים מנחים לשם יישום התקנה שצוטטה , הכוללים, בין היתר, את בחינת הנתונים הבאים: זכות הגישה לערכאות; סיכויי ההליך; מורכבות ההליך; מיהות הצדדים; מידת תום הלב בנקיטת ההליך.

ומן הכלל אל הפרט

לאחר שבחנתי את כלל החומר שהוגש לתיק, מסקנתי היא כי יש לערוך בחינה מקיפה של כלל הנתונים הרלוונטיים והאסמכתאות שהוגשו ובתוך כך, להידרש ל טענות בהתייחס למערך החוזי שנחתם (הסכם השכירות והסכם ההארכה) ; הצדדים להסכמים; פרק הזמן הרלוונטי לשם בחינת הטענות בדבר הנזקים וזיקת הצדדים לדירת המגורים בתקופה זו; תוקפו של שטר החוב והליכים משפטיים שהתנהלו הנוגעים למחלוקת מושא ההליך שלפניי.

לא נעלמו ממני טענות הנתבע כפי שפורטו לעיל, בפרט זו הנוגעת לתקופת ההארכה של הסכם השכירות בשים לב לנספח שצורף בעניין זה לכתב התביעה החתום, לכאורה, על ידי צד השלישי . לאלה, אך ברור, יש להידרש.

לכך אף אוסיף ואציין, כי בכתב התביעה לא פורט מפורשות מהם החודשים בהם נצבר החוב הנטען וכן לא צורפו כלל האסמכתאות הדרושות.

ואולם, חרף האמור, ס בורה אני כי בשלב המקדמי בו מצוי ההליך לא ניתן לומר שמדובר ב"הליך סרק" כמו גם שלא ניתן לומר כי סיכוייהם של התובע ים להוכיח את תביעת ם קלושים המה .

טענת התובעים לפיה הם אינם תושבי חוץ לא נסתרה ; צוין בכתב התביעה מען להמצאת כתבי בי דין; כמו כן בשלב זה, ולצורך הבקשה, מיוצגים הם על ידי עורך דין והם גם בעלי הזכויות בדירת המגורים מושא ההליך.

בנתונים אלה יש כדי להטות את המאזן לטובת התובעים ולא לחייבם בהפקדת ערובה .

על כל האמור – הבקשה נדחית.

אציין, כי אין במסקנתי דלעיל כדי לקבוע כל ממצא או לנקוט עמדה באשר לטענות הצדדים, אשר כאמור מקומן להתברר במסגרת ההליך.

בנסיבות העניין אינני מוצאת לעשות צו להוצאות.

להלן הוראותיי באשר להמשך ניהול ההליך:

על התובעים להגיש למזכירות בית המשפט, עותק כרוך וצבעוני של כתב התביעה, על כל נספחיו ( לרבות עותק צבעוני של חוות הדעת שהוגש ה מטעמם).

כמו כן על התובעים להגיש לתיק עותק מקורי של שטר החוב, או למצער עותק ברור וקריא (ולא נעלם ממני כי צורף הוא במסגרת ההתנגדות אולם אינו ברור דיו).

האמור יבוצע עד ליום 14/10/20.

ניתן בזאת צו לקיום הליכים מקדמיים, לרבות גילוי מסמכים ומענה על שאלונים וזאת לביצוע עד ליום 28/10/20.

ככל שלא תוגש הודעה מטעם מי מהצדדים, בהתייחס להליכים המקדמיים, עד למועד שנקצב לעיל - אניח כי ההליכים הושלמו ולא איעתר לבקשות בעניין זה.

מטעם התובעים צורפה לכתב התביעה חוות דעת מטעם שמאי מקרקעין קובי פז.

על התובעים להבהיר האם בכוונת ם להגיש חוות דעת נוספת מטעמ ם וזאת עד ליום 14/10/20, שאז ייקצב המועד להגשתה.

אחר זאת, תינתן לנתבעת שהות להגיש חוות דעת נגדית מטעמה (גם בהתייחס לחוות הדעת שצורפה לכתב התביעה כאמור).

ויובהר, כי נוכח טיבה של המחלוקת ומטעמי יעילות, מוצאת אני להורות על הגשת חוות דעת כבר בשלב זה של ההליך ולא תינתן שהות נוספת לעשות כן בשלב הראיות.

5129371
54

678313המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ח אלול תש"פ, 17 ספטמבר 2020, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אורלי אברהמי
נתבע: מיכאל אברהם
שופט :
עורכי דין: