ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יואר אלזו השקעות בע"מ נגד אאורה ישראל :

לפני כבוד השופטת חנה פלינר בקשה מס' 8

הנתבעים/ המבקשים:

  1. אאורה ישראל - יזמות והשקעות בע"מ
  2. יגאל - יעקב אטרקצ'י
  3. אאורה השקעות בע"מ

ע"י ב"כ עוה"ד ארז חבר

נגד

התובעת/ המשיבה:
יואר אלזו השקעות בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד יהושע חורש

החלטה

לפניי בקשת הנתבעים- אאורה ישראל- יזמות והשקעות בע"מ, מר יגאל יעקב אטרקצ'י ואאורה השקעות בע"מ (להלן: "המבקשים") להורות על מחיקת כתב התביעה המתוקן מאחר שלא שולמה אגרה מספקת לפי תקנה 100(4) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"). לחילופין, להורות לתובעת-יואר אלזו השקעות בע"מ (להלן: "המשיבה") לשלם את האגרה הנדרשת, לאחר שיתוקן הסעד הנדרש ותעשה הערכה כספית מתאימה.

אזכיר כי כתב התביעה המתוקן הוגש בעקבות החלטתי שניתנה ביום 7.11.2019 . במסגרת החלטה זו אושר תיקון התביעה ונוספו הנתבעים 2-3 לתביעה. ביום 10.11.2019 הוגש כתב תביעה מתוקן ומהות התביעה הוגדרה "הצהרתית, מתן חשבונות, אכיפה". בסעיפים 16, 77-81 לכתב התביעה המתוקן מפרטת המשיבה את ההתחייבויות הכספיות אותן היא מבקשת לאכוף מכוח ההסכם. בסעיף 78 (א) מתבקש ביהמ"ש "להצהיר, כי ההסכם מיום 27.2.2013 (נספח 2 לכתב התביעה) תקף ומחייב את הנתבעים ביחד ולחוד, וכי יהא זה נכון, ראוי וצודק לאכפו, ובהמשך לכך ליתן צו לאכיפתו" (להלן: "ההסכם" ). בסעיף 87(ב) לכתב התביעה המתוקן מתבקש בית המשפ ט לתת צו למתן חשבונות ולגלות את כל המידע באשר להיקף התקבולים שהתקבלו בפרויקט; בסעיף 87(ג) מתבקש בית המשפט למנות שמאי מקרקעין מכוח סעיף 4 להסכם.

לאור חשיבות העניין, מובא בזאת סעיף 16 לכתב התביעה המתוקן המביא את עיקרי הסיכום בהסכם בין הצדדים, אביא את הסעיפים הרלוונטים:

"בהסכם נקבע, בין היתר, כדלקמן:

(...)

התובעת תהא זכאית לקבל מאאורה ישראל סך, המהווה 2% מהתמורה שתתקבל ממכירת כל דירה בשוק החופשי, בצירוף מע"מ כדין, וזאת גם אם יוחלט לבצע את הפרויקט, על אף שאחד התנאים המפורטים בהסכם (...) אינו מתקיים;

התמורה בגין מכירת הדירות תשולם אחת לרבעון, מתוך התשלומים שיתקבלו בפועל מרוכשי הדירות באותו רבעון, לאחר תשלום 15% מהתמורה על ידי הרוכשים (...);

במידה ותואשר תב"ע שתאפשר בניה של למעלה מ-630 דירות ו/או תוספת של שטחי מסחר ו/או תוספת חניות מעבר למתוכנן במועד החתימה על ההסכם (...), כי אז בגין תוספת הבנייה, התובעת תהא זכאית לתמורה לפי אחת משתי החלופות הבאות (סעיף 4 להסכם):

תמורה של 50% משווי קרקע ליח"ד/ לשטח מסחר/ לחניות עודפות, הכלולות בתוספת הבנייה, כפי שיקבע על ידי שמאי, שזהותו תוסכם בין הצדדים; או לחילופין, התובעת תוכל להמיר את התמורה בגין תוספת הבנייה בקבלת דירות/ שטח/ מסחר/ חניות, בהתאמה לסוג תוספת הבנייה שאושרה, בעין, בשווי של 40% מתוספת הבנייה. כמות ומיקום הדירות ו/או שטחי המסחר ו/או החניות שיגיעו לתובעת על פי אפשרות זו, יקבעו על ידי השמאי המוסכם בין הצדדים".

טענות הצדדים בבקשה שלפניי

לטענת המבקשים, הסעד המבוקש בכתב התביעה המתוקן הוא אכיפת הסכם המוערך בשווי של עשרות מיליוני שקלים אך האגרה ששולמה עומדת על סך של 1,157 ₪ בלבד. המבקשים טוענים שהמשיבה עצמה מודה שההתחייבויות הנזכרות, אותן היא מבקשת לאכוף בכתב התביעה המתוקן, מזכות אותה בתשלום כספים ממשיים (סעיף 10 לבקשה ). עוד טוענים המבקשים כי המשיבה הודתה שישנו נזק שהספיק להתגבש ומפנות לסעיף 85 לכתב התביעה המתוקן. לכן, טוענים המבקשים כי על המשיבה לציין סכום מוערך ולשאת בתשלום אגרה בשיעור של 2.5% משוויו בהתאם לתקנה 6 לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2006 (להלן: "תקנות אגרות").

במילים אחרות, טוענים המבקשים כי אם תתקבל תביעת המשיבה היא לא תידרש לנקוט בהליך נוסף לשם מימוש זכותה הכספית על פי ההסכם ותצא נשכרת בשל אי תשלום אגרה מספקת. בנוסף, טוענים המבקשים כי עיון בכתב התביעה המתוקן מעלה שהמדובר בתביעה כספית רגילה ולא בתביעה למתן חשבונות וזאת בהיעדר מערכת יחסים מיוחדת ולכן אין עילה לסעד העיקרי המבוקש- מתן חשבונות. בעניין זה מציינים המבקשים כי אם אכן עסקינן בסעד הצהרתי גרידא ובתביעה למתן חשבונות, אזי הסעדים כולם מכוונים אך כנגד המבקשת מס' 1 אשר חתומה על ההסכם, ואין מקום לדרוש את הסעדים המבוקשים מהמבקשים 2-3.
המשיבה מתנגדת לבקשה. לשיטתה יש לדחות את הבקשה, בין היתר, מאחר שבמסגרת כתב התביעה המתוקן לא נעשה שינוי בסעדים אלא התיקון עסק בעיקרו בטעות סופר ברישום מספר הזיהוי של המבקשת 1 ובהוספת המבקשים 2-3; מכיוון שהיא שילמה אגרת בית משפט בהתאם לדין (סעד הצהרתי) וכי במקרה של ספק יש לפרש את דיני האגרות באופן ליברלי ובפירוש מקל על המתדיין. מוסיפה המשיבה וטוענת כי במקרה הנדון שווים של הסעדים המבוקשים לא ניתן לביטוי בכסף , בין היתר מאחר ואין בידיה נתונים כספיים ומאחר ויתכן שטרם בשלה העת לחלוקת תקבולים אלו. המשיבה טוענת כי במקרה הנדון זכאית היא בשלב הראשון לבקש אכיפה של מנגנון הקבוע בהסכם ואין המדובר בתביעה הצהרתית שמשמעותה המידית היא העברת כספים . עוד טוענת המשיבה שעסקינן בתביעה למתן חשבונות העומדת באופן עצמאי ללא סעד כספי בצידה.

מוסיפה המשיבה וטוענת כי אין לה ידיעה איזו תמורה שולמה ע"י הרוכשים ובמילותיה "אין בידיעת התובעת מידע שבהסתמך עליו היא יכולה לבסס תביעה כספית ולו של שקל אחד בגין התקבולים ששולמו על-ידי רוכשי הדירות, הואיל והתובעת אינה מודעת ולו לרוכש אחד שכבר שילם 15% מהתמורה, תנאי מקדמי להעלאת דרישת תשלום מצדה של התובעת" (סעיף 23 לתגובה); עוד מפנה המשיבה לפסקה 5 לכתב ההגנה המתוקן שם כתבו המבקשים כי "ממילא טרם התגבשו התנאים המקימים זכאות לקבלת תקבולים כלשהם מכוחו" וטוענת כי אמירה זו משקפת את עמדת המבקשים ולפיה המשיבה אינה זכאית לקבל תקבולים כספיים בשלב זה. לפיכך, המבקשים אינם יכולים להעלות טענות סותרות.

בתגובה לתשובה חוזרים המבקשים על בקשתם ומוסיפים וטוענים כי כבר כיום ניתן להעריך את שוויה התביעה ושווי יחידות הדיור בפרויקט שמכוחן נגזר חלק הארי של התמורה הנטענת; כי מדובר בחישוב אריטמטי פשוט (מכפלת יחידות הדיור בתמורה המשוערת, וגזירת חלקה בהתאם להסכם); כי למשיבה לא הייתה מניעה לבדוק את שווי העסקאות (ודיווחי המיסים) באתר רשות המיסים ולכמת את הסעד הכספי המגיע לה; כי המשיבה אינה נדרשת לנקוב בסכום מדויק אלא לשער את גובהו בלבד.

ביום 30.6.2020 נערכה ישיבת קדם משפט בנוכחות באי כוח הצדדים. במסגרתה הבהיר ב"כ התובעת כי "מהות התביעה-קודם אני רוצה לדעת מה המצב הנוכחי. ביקשתי תביעה למתן חשבונות כי אני לא יודע מה מצב הפרויקט. הזכות שלי קמה ברגע שיש 15% מהתקבולים (...) אני נדרש להצהיר שהסכם תקף ואני נדרש להגיש תביעה למתן חשבונות כדי להבין את מצב התקבולים בפרויקט הזה" (עמ' 1 שו' 28-30; עמ' 2 שו' 1-2). בתום הדיון הציע ביהמ"ש הצעה (עמ' 4 שו' 18-21) וניתנה החלטתי לפיה יבהירו הצדדים עמדתם באשר לפניה להליך גישור. ביום 8.7.2020 הודיעו הצדדים כי הם מסכימים לפנייה להליך גישור אך המבקשים עומדים על קבלת החלטה בבקשה זו , להלן הכרעתי בה.

ההכרעה

תקנה 6 לתקנות האגרות קובעת כי על תובע לשלם אגרה בסך 2.5% משווי סכום התביעה המוערך. תקנה 3 (1) לתקנות האגרות שעניינה הליכים שרואים את שווים כבלתי ניתן לביטוי בכסף, מחריגה מקרים בהם כתוצאה מצו אכיפה יתקבל סעד כספי, כדלקמן:
"בענינים כמפורט להלן תשולם אגרה לפי פרט 3, 5 או 10 בתוספת, לפי הענין:
צו הצהרתי, צו לא תעשה, צו עשה או צו אכיפה, למעט תובענה לסעד כספי כתוצאה מצו כאמור;"

תקנה 16(ב) לתקנות מתייחסת למקרה שבו נתבע סכום כספי לאחר תביעה למתן חשבונות באילו המילים: "היתה התביעה לסכום שיגיע לתובע לאחר בירור חשבונות שלא נתיישבו בינו לבין הנתבע, יפורש בכתב התביעה הסכום הנתבע לפי המשוער".

תקנה 100 לתקנות קובעת כי ביהמ"ש רשאי בכל עת לצוות על מחיקת תביעה על יסוד אחד הנימוקים המפורטים בתקנה וראו: ס"ק 4 שלשונו:
"(4) שולמה אגרה בלתי מספקת והתובע לא שילם את האגרה הנדרשת תוך הזמן שנקבע לכך".

במקרה שלפנינו שולמה אגרה על פי סיווג התביעה כתביעה לסעד הצהרתי. סעד הצהרתי הינו סעד שבשיקול דעת בית המשפט, וראו ע"א 4076/00 נצחון ציפורה בראשון בע"מ נ' מירם זמבורסקי בע"מ פד"י נ"ו (3) 41, 47; רע"א 7886/11 בנק לאומי למשכנתאות בע"מ נ' ביריאן (פורסם במאגרים המשפטיים, ביום 27.3.2012 , להלן: "פס"ד ביראן"): "סעד הצהרתי הוא סעד שבשיקול הדעת. בבוא בית משפט לשקול אם ליתן סעד הצהרתי, עליו לבחון, בין היתר, האם יש בידי המבקש לעתור לסעד אופרטיבי. תשובה חיובית לשאלה זו משמעה, כי הסעד שהתבקש הוא סעד חלקי בלבד, ובית המשפט ייטה, בדרך כלל, שלא לתיתו.. כדי שבית המשפט ייעתר לתביעה למתן סעד הצהרתי, על אף שהיא אינה ממצה את זכויותיו של התובע, על התובע להצביע על קיומו של אינטרס לגיטימי לפיצול הדיון ולהסתפקות בהצהרה בשלב זה...".
בהמשך פס"ד ביריאן נאמר : "הנה כי כן, על אף שהמרצת הפתיחה הוכתרה כבקשה מתוקנת לפסק דין הצהרתי, הרי שלפנינו תביעה כספית להשבה. ביריאן מדגיש בפניי, כי הסכים למחוק מתביעתו את החלקים המוגדרים על ידי המבקש כתביעת השבה כספית. אלא, שלא מצאתי כל הצדקה לאפשר לביריאן לפצל את תביעתו, כך שבשלב הראשון תינתן – אם תתקבלנה טענותיו – הצהרה בדבר ביטול החוזה, ולאחר מכן יתבע בנפרד, בהליך חדש, השבה על פי אותו הסכם. הדבר יוביל להתיידנות כפולה, מבלי שביריאן הצביע על אינטרס לגיטימי לכך... במקרה שלפנינו היה על ביריאן לצעוד בדרך המלך ולהגיש תביעה כספית להשבה תוך תשלום האגרה המתחייבת. במסגרת תביעה כזו היה עליו להעלות את עתירתו בדבר בטלות החוזה – הצהרה שממילא מתחייבת כדי להכריע בתביעת ההשבה. תחת זאת, בחר ביריאן להגיש תביעה המוגדרת הצהרתית, על הנובע מכך לעניין אגרה, ובגופה תביעת השבה. דרך זו איננה לגיטימית".

ראו גם ת.א (ת"א) 35269-12-14 חרשי ברזל בע"מ נ' אברהם שועלי (פורסם במאגרים המשפטיים, ביום 12.12.2017): "סעד האכיפה המבוקש איננו סעד הצהרתי גרידא. זהו סעד אשר תועלת כלכלית בצדו.(...) במתכונת המתוקנת של כתב התביעה, התובעת עותרת למתן פסק דין הצהרתי בנוגע לנכס. תקנה 3(1) לתקנות האגרות אינה יכול לחול בענייננו, שכן להצהרה בעניין הנכס נודעת משמעות כלכלית. לפיכך, אין המדובר בהצהרה גרידא אלא בהצהרה שזכייה כלכלית בצידה. משכך, גם אם התובענה תופשט מכל הסעדים הכספיים הנזכרים בה, ויוותר אך ורק הסעד ההצהרתי בעניין הנכס, עדיין מדובר בתובענה שיש לה משמעות כלכלית. " ככזו, על התובעת לשלם את מלוא האגרה הנדרשת בגינה, תוך הערכת שווי הנכס וממנו לגזור את תשלום האגרה. " להלן: "עניין שועלי").

ומההלכה ליישומה. מעיון בכתב התביעה המתוקן עולה כי אין מדובר בתביעה לסעד הצהרתי גרידא אלא המשמעות האופרטיבית של קבלתה הינה מתן סעדים כספיים, בגינם יש לשאת באגרה כדין. כך, כבר במסגרת מהות התביעה ציינה המשיבה כי מתבקשת "אכיפה" וזאת לצד תביעה הצהרתית ותביעה למתן חשבונות. כך גם בסעיף 78 (א) מתבקש ביהמ"ש "להצהיר, כי ההסכם מיום 27.2.2013 (נספח 2 לכתב התביעה) תקף ומחייב את הנתבעים ביחד ולחוד, וכי יהא זה נכון, ראוי וצודק לאכפו, ובהמשך לכך ליתן צו לאכיפתו". לדידי, משמעות אכיפת ההסכם הינה חיוב כספי מובהק קרי, "הצהרה שזכייה כלכלית בצידה" (ראו עניין שועלי לעיל) . כך גם מפרשת המשיבה עצמה את עיקרי ההסכם בסעיף 16 לכתב התביעה המתוקן (כפי שצוטט לעיל), תוך שהיא מונה את הרכיבים השונים של ההסכם שיזכו אותה בתמורה.

לא התרשמתי כי במקרה שלפנינו ישנו קושי לתבוע את הסעד האופרטיבי- כספי כבר בשלב זה. גם אם אין בידי המשיבה את המידע הנדרש, יכולה היא להעריך את הסכומים על ידי ביצוע חישוב אריטמטי פשוט (מכפלת מספר היחידות בתמורה מוערכת, ולצורך כך אכן ניתן להיעזר במידע מאתר רשות המיסים; הערכת שטחי המסחר או תוספות הבניה). אזכיר כי בכל עת ניתן לתקן את סכום התביעה, להוסיף או לגרוע, והאגרה המשולמת מותאמת לסכום התביעה ניתן לקבל את המידע באמצעות אתר המיסים.

איני סבורה כי מדובר בתביעה למתן חשבונות המאפשרת בירור בשני שלבים; איני סבורה כלל שמדובר בתביעה למתן חשבונות. סבורה אני כי מדובר בתביעה כספית כאמור, במסגרתה ניתן יהא לבקש גילוי ועיון במסמכים, ומתוך מסמכים אלו (ככל שיגולו, בהתאם להלכות משפטיות), ניתן יהא כאמור לתקן את הסכומים הנתבעים. חיזוק למסקנתי זו רואה אני בצירוף המבקשים 2-3 לכתב התביעה המתוקן – תביעה למתן חשבונות (אם בכלל) ניתן להגיש כנגד א ותו גורם לגביו נטען ליחסים מיוחדים. במקרה הנדון ההסכם הינו אך ורק עם המבקשת מס' 1 ולא ניתן לבקש סעד זה מהמבקשים של 2-3, מכוח טענות אחריות אישית והרמת מסך.

זאת ועוד, ואם וככל שהמבקשים ימשיכו לאחוז בטענותיהם לפיהן טרם התגבשה זכות התביעה, אזי ברי שבמקרה שכזה לא תחסם דרכה של המשיבה לתבוע את הסכומים המגיעים לה בעתיד, משתתגבש זכות התביעה (אם וככל שטענה זו תתקבל). כידוע המבקשים לא יוכלו להעלות טענות סותרות. לפיכך גם לא יהא מקום לבקש פיצול סעדים.

לאור כל האמור לעיל, מסקנתי היא כי אכן מדובר בתביעה כספית במסווה של סעד הצהרתי; כפועל יוצא, שולמה אגרה בחסר. עם זאת, איני סבורה כי יש לנקוט בסעד הדרסטי של מחיקת התביעה, זאת מקום בו ניתן לפעול לתיקון הנדרש ולשלם את האגרה המתחייבת. משכך, הנני מורה כי יש לתקן את התביעה על דרך של הוספת הסעדים הכספיים המלאים (בסכומים משוערים) ותשלום האגרה המתחייבת.
כתכהמשיבה תבהיר האם עומדת היא על בירור התביעה, ומשכך תתקן את כתב התביעה ותשא בתשלום אגרה כבר עתה או שמא נוכח הליך הגישור המתנהל ברצונה למחוק את התביעה וככל שהגישור לא יצלח תוגש תביעה אזרחית כספית חדשה. עמדת המשיבה- התובעת תוגש עד ליום 23.10.2020. מעקב מזכירות בהתאם.
ככל והמשיבה עומדת על בירור תביעתה, כתב תביעה מתוקן יוגש עד ליום 10.11.2020; כתב הגנה מתוקן יוגש כמתחייב על פי התקנות. משהבקשה החלופית התקבלה- מורה למשיבה לשלם למבקשים את הוצאות הבקשה בסך של 10,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין וזאת תוך 30 יום מקבלת החלטה זו.
המזכירות תסגור את בקשה מס' 8 ותשגר את החלטתי לידיעת הצדדים ובאי כוחם.

ניתנה היום, כ"ח באלול תש"פ, 17 לספטמבר 2020, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: יואר אלזו השקעות בע"מ
נתבע: אאורה ישראל
שופט :
עורכי דין: