ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אגודת מגן דוד אדום בישראל נגד משרד הבריאות :

לפני כבוד ה שופטת חנה מרים לומפ

המבקשת
(העותרת)

אגודת מגן דוד אדום בישראל

נגד

המשיב
משרד הבריאות

בשם המבקשת: עוה"ד יעל ארידור בר-אילן, רונית מאיר וילף, נמרוד גבע, אור סולמון
ופז בן אהרון
בשם המשיב: פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי) - עו"ד יעקב פונקלשיין

החלטה

לפניי בקשה למתן צו ביניים שהוגשה לפי תקנה 9 לתקנות בתי המשפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000 (להלן: "התקנות"), המורה למשיב להשהות את הליכי מכרז פומבי מס' 47/2020 להפעלת מערך ביצוע דגימות לאיתור נשאי נגיף הקורונה עבור משרד הבריאות (להלן: "המכרז"), ובכלל זה להורות למשיב או מי מטעמו לא לפתוח את תיבת ההצעות עד למתן פסק דין בעתירה שהוגשה. בד בבד עם הבקשה דנן, ולחלופין , ככל שנפתחה תיבת ההצעות , להורות שלא לפרסם את שמות הזוכים.

רקע
עניינו של המכרז נושא המחלוקת הוא הפעלת מערך ביצוע דגימות לאיתור נשאי נגיף הקורונה עבור משרד הבריאות.
אגודת מגן דוד אדום בישראל (להלן: "מד"א") היא גוף סטטוטורי שהוקם מכוח חוק מגן דוד אדום , התש"י-1950 (להלן: "החוק"), ומשמשת כארגון החירום הלאומי של מדינת ישראל. במסגרת החוק, מד"א הופקדה על כלל פעולות עזרה ראשונה לטובת תושבי ישראל, שירות עזר בחירום בצה"ל, סיוע בעת אירוע חירום אזרחי, וכן בהתאם לתקנון מד"א, היא אחראית לטפל בכל "אירוע רפואי אחר".
ביום 22.2.20 הטיל משרד הבריאות על מד"א לסייע בטיפול בהתפרצות נגיף הקורונה בישראל, ובכלל זה נטילת דגימות מאזרחי ישראל לצורך בדיקות לנגיף הקורונה במסגרת תכנית "מגן אבות ואימהות", במסגרת מתחמי "היבדק וסע", שהקימה ופרסה מד"א ברחבי הארץ, וכן באמצעות בדיקות פרטניות בבתי התושבים. התקשרות זו נערכה בפטור ממכרז ו הייתה בלעדית עד יום 1.5.20, ולאחר מכן היא נעשית בשיתוף עם קופות החולים ופיקוד העורף.
ביום 28.7.20 פורסם לראשונה המכרז על ידי אגף רכש נכסים ולוגיסטיקה במשרד הבריאות.
בהמשך, ו עד ליום 31.8.20, התקיימו חילופי מכתבים, בקשות ושאלות בין המבקשת למשיב, ביניהם שאלות הבהרה בנוגע למכרז, בקשות לדחיית המועד להגשת שאלות, וכן דחיות מועד הגשת ההצעות. הודעות ובקשות אלה, עומדות בחלקן בלב המחלוקת ב עתירה.
ביום 30.8.20 נפתחה תיבת ההצעות, כאשר ה מבקשת לא הגישה הצעה במכרז.
ביום 1.9.20 הגישה המבקשת את העתירה כנגד המכרז, בה טענה כי נפלו פגמים וכשלים במכרז וביקשה להורות על ביטולו. לעתירה צורפה בקשה לצו ארעי וכן הבקשה דנן.
הבקשה לצו ארעי ולצו ביניים הובאה לפניי כשופ טת תורנית במהלך פגרת הקיץ.
בהחלטה מיום 1.9.20 דחיתי את הבקשה לצו ארעי והורתי למשיב למסור תגובתו עד ליום 7.9.20.
בעקבות בקשת המשיב לדחות את המועד למתן התגובה, היא נמסרה ביום 13.9.20. לצד זאת הורתי , כי לנוכח הדחיה במועד התגובה, המשיב מנוע מלהכריז על הזוכה עד להחלטה אחרת, וזאת לאור התחייבותו בבקשת הדחיה. בתגובתו טען המשיב, כי אין מקום ליתן צו ביניים בנסיבות העניין.
לאחר שאפשרתי למבקשת להגיש תשובה לתגובה , היא נמסרה ביום 15.9.20.

טענות הצדדים
לטענת המבקשת, המכרז הוא פגום, לקוי ולא שוויוני, ועל כן יש להכריז עליו כפסול, ועד הדיון בעתירה יש להקפיא את המכרז ולהותיר את מערך הבדיקות בידי המבקשת.

לטענתה, התנאים הנדרשים למתן סעד זמני מתקיימים בענייננו. קרי, סיכויי העתירה גבוהים, ו מאזן הנוחות נוטה לטובתה, כפי שיפורט בהמשך.
אשר לסיכויי העתירה טענה המבקשת, כי התנהלות המשיב בנוגע למכרז הייתה לקויה, באופן המצדיק את פסילתו. לטענתה, פרסום המכרז נעשה במפתיע, מבלי לעדכן את המבקשת, כפי שהיה ראוי, שכן המבקשת היא זאת שמפעילה את מערך הבדיקות ברחבי הארץ, ולדבריה, ככל שהמשי ב מעוניין לפרסם מרכז לביצוע אותן בדיקות, עליו לעדכן את המבקשת מבעוד מועד על מנת שלא תופתע מקיומו של מכרז בעניין. בנוסף, טענה המבקשת כי עצם קיומו של מכרז יוריד לטמיון את השקעתה הרבה במערך הבדיקות, ובכך ייגרם נזק לציבור ולא רק למבקשת. לטענת המבקשת, היא עובדת מזה זמן רב על המערך ומשאבים רבים הושקעו בו, ואין הצדקה לערוך מכרז ש יוריד לטמיון השקעה זו.
עוד טענה המבקשת, כי יש לפסול את המכרז בשל מספר פגמים מהותיים בתוכנו, אשר הצטברותם מובילה למצב בו המכרז בכלל, ואלמנט השוואת המציעים בפרט, פגום, בלתי סביר, ופוגע בשוויון. אביא להלן בקצרה את ההיבטים המהותיים הפגומים , לדידה של המבקשת, אשר בגינם יש לפסול את המכרז:
אמת המידה לזכייה – לטענת המבקשת, אמת המידה היחידה לזכייה במכרז היא המחיר המוצע. לטענתה, אין כל התייחסות לאיכות השירות. לדבריה, ללא תנאים מינימליים לאיכות הבדיקות, לא מובטחת התאמה בין היקף ואיכות השירות לבין המחיר המוצע. בנוסף, ללא בסיס לקביעת היקף שירותים, נפגמת אפשרות המציעים לשקלל עלויות ולתת הצעת מחיר הוגנת במכרז. כמו כן, לטענת המבקשת, פגיעה באיכות השירות עלולה לגרום גם לפגיעה בבריאות הציבור, ומערכת השיקולים לא יכולה להיות כלכלית בלבד.
תנאי הסף למציעים – לטענת המבקשת, תנאי הסף אינם מספיקים, ואינם מסננים ספקים בלתי כשירים למתן השירותים. לטענתה, אין הלימה בין תנאי הסף במכרז לבין היקף השירותים הנדרש, איכותו וזמינותו. בנוסף, תנאי סף אלו, עמומים ואינם ממצים. לדבריה, משמעות דברים אלה היא שהמשיב אינו יכול להבטיח כי מי שעמד בתנאי הסף יוכל לספק את השירותים ברמה הנדרשת, תוך עמידה בלוחות הזמנים. המבקשת הביאה מספר דוגמאות לתנאי סף שלטענתה אינם מספיקים, כך, בין היתר, דרישה ל -200 מתנדבים בלבד, תנאים מינימליים להפעלת צי רכב, אין כלל הבטחה לצוות גיבוי במקרה שדוגמים יצטרכו להיכנס לבידוד, הגדרה לקויה לפריסה ארצית, כך שמתייחסת רק לאזורים ולא לתפעול פנימי באזורים אלה.
שינויים בדיעבד – לטענת המבקשת, המשיב שמר לעצמו את הזכות לשנות את המחיר ואת היקף השירותים בהליך תיחור בין זוכים שונים, וכן את הזכות לפצל את השירותים בין ספקים שונים, לרבות ספקים שלא הוכרזו כזוכים אלא רק נקבעו ככשירים על פי הגדרות המכרז. לדבריה, יש בכך פגיעה בעיקרון השוויון ובעקרונות יסוד בדיני המכרזים.
היחס בין שני הזוכים – לטענת המבקשת, על פי תנאי המכרז, אפשר שייקבעו שני זוכים עם תנאי סף שונים מהותית, והמשיב שמר לעצמו את הזכות לבקש מהזוכים שירותים נוספים, וכן את הזכות לקיים משא ומתן עם הזוכים בנוגע להיקף וסוג השירותים, וזאת לאחר זכייתם. משמעות דברים אלה, לטענת המבקשת, היא פגיעה בכלל המציעים, משום שלא נקבע בסיס השירותים שיינתן, כיוון שמזמין המכרז איפשר לעצמו לשנות את התנאים לאחר הזכייה במכרז, בנוגע לזוכים השונים.
הבחנה בין שירותים שונים – לטענתה, יש הבדל מהותי בין ביצוע דגימה במתחם "היבדק וסע", לעומת ביצוע דגימה ללא הקמת מתחם, במסגרת תכנית "מגן אבות ואימהות". לדבריה, העובדה שאין במכרז הבחנה בין מחיר הדגימות השונות, משמעותה היא שאין התאמה בין השירות המבוקש לתנאים במכרז. כך ייתכן, שספקים בלתי כשירים ייבחרו על בסיס הצעת מחיר לא הגיונית, עקב מחסור במידע הרלוונטי.
מערכת ניהול ארצית – לטענת המבקשת, ישנו צורך בסיסי לקיים מערכת לניהול הדיגום, שתאפשר שיקוף ברור של תוצאות הבדיקה ובקשות המידע לכל הגופים הציבוריים המעורבים, ובכללם קופות החולים, משרד הבריאות ופיקוד העורף. לטענתה, כיום צורך זה מקבל מענה מלא, אך המכרז אינו מתייחס לדרישה זו כלל , ועל כן ייתכן מצב שלא יינתן מענה לצורך זה לאחר ביצוע המכרז.
עוד טענה המבקשת, כי נפלו פגמים בניהול הליך המכרז. ראשית, המועד לשליחת שאלות הבהרה שונה לאחר שעבר המועד שנקבע במכרז לשליחת שאלות. שנית, לצד השאלות ששלחה המבקשת, המשיב פרסם את שמה, בניגוד לשאר השואלים, וזאת בניגוד לכללים ותוך פגיעה בשוויון. שלישית, המכרז נערך ללא היוועצות עם הגורמים המקצועיים הרלוונטיים.
לטענת המבקשת, היא פנתה למשיב בנוגע לכל הטענות הנ"ל, המהותיות וכן בנוגע לניהול ההליך, ולא זכתה למענה או שקיבלה מענה לקוני שאינו מתייחס ישירות לבעיות שהועלו על ידה. לדבריה, מעבר לפגם המהותי בכך שהמשיב לא השיב לטענות המבקשת, המשמעות היא שנטל ההוכחה לתקינות המכרז עובר למשיב.
עוד טענה המבקשת , כי עקב אופיו של המשבר הלאומי והעולמי, האינטרס הציבורי הוא לא לפרסם מכרז כלל אלא להשאיר את הניהול בידי המבקשת ללא מכרז.
אשר למאזן הנוחות טענה המבקשת, כי מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובתה. לדבריה, התקדמות המכרז תביא לכך שהמבקשת לא תוכל לספק את השירותים, וזאת לאחר שכבר הכינה את כל התשתית לביצוע הבדיקות. כמו כן, אם יוכרזו זוכים, לא ניתן יהיה להחזיר את המצב לקדמותו אם תתקבל העתירה. בנוסף, לטענת המבקשת לא ייגרם כל נזק אם המכרז יידחה מעט, עד בירור העתירה, ובפרט שכבר נידחה מספר פעמים המועד להכרזת הזוכה .
לבסוף, טענה המבקשת שעד בירור העניין, ממילא המבקשת היא זו שמספקת את השירותים נושא המכרז ותמשיך לעשות כן. משכך, מתן צו הביניים ישמר את המצב הקיים.
מנגד, לטענת המשיב, על העתירה להידחות על הסף, ולכל הפחות דין הבקשה לצו ביניים להידחות. לטענתו, לא נפל כל פגם במכרז, סיכויי העתירה נמוכים וכן מאזן הנוחות נוטה לטובתו.
בפתח תגובתו טען המשיב, כי ישנה חשיבות לאומית שלא לעכב את המכרז, וקבלת צו הביניים ת יפגע בהליך מיסוד מערך הבדיקות הלאומי לנגיף הקורונה. בנוסף, הדגיש המשיב את חשיבות הסדרת שירותים אלה בהליך מכרזי תקין. לטענת המשיב, בבסיס העתירה מונחת תחושת עליונות של המבקשת, אשר מעוניינת ל המשיך ולספק את השירותים ללא צורך בהתמודדות עם מכרז תקין. לדבריו, תומכת בטענה זו העובדה שהמבקשת כלל לא הגישה מועמדות במכרז, אלא בחרה לתקוף אותו לאחר סגירת תיבת המכרזים.
עוד טען המשיב, כי העתירה הוגשה בשיהוי רב, שכן היה על המבקשת להגיש את העתירה לאחר קבלת תשובת המשיב ביום 19.8.20 ולא להמתין עד לאחר שעבר המועד להגשת הצעות למכרז.
בנוסף טען המשיב, כי הובהר למבקשת לאורך כל הדרך שההתקשרות עימה ללא מכרז היא זמנית, עד הוצאתו לפועל של מכרז מסודר, הוא המכרז דנן. כמו כן הדגיש המשיב, כי פטור ממכרז הוא עניין הנתון לשיקול דעתו של מפרסם המכרז.
בעניין סיכויי העתירה, טען המשיב כי הם קלושים וכי העותרת לא הצביעה על עילה להתערבות במכרז על פי כללי הדין המנהלי. לטענת המשיב, משרד הבריאות הוא זה שאמון על צרכי הציבור, מכיר את הצרכים לעומקם, ועומדת לו חזקת התקינות המנהלית. לגופם של דברים, סבר המשיב כי יש לדחות את טענות העותרת, כפי שיפורט להלן:
לטענת המשיב אין כל פגם במכרז מבוסס מחיר, ולדבריו מדובר בדבר יום ביומו, במיוחד כאשר הדרישות המדויקות אינן ידועות מראש, עקב אופי המשבר. בנוסף, כאשר יש תנאי סף למציעים, מצטמצם החשש שיסופקו שירותים באיכות ירודה על מנת להתאימם למחיר נמוך.
בעניין תנאי הסף, נטען שמדובר בתנאי סף ברורים ורלוונטיים לדרישות המכרז, שכן תנאי הסף אותם מציעה המבקשת, בעיקר בעניין מתנדבים ופריסה ארצית, מטרתם להתאים עבורה את המכרז , ולהוציא מתחרים פוטנציאליים במכרז.
בעניין ההבדל בין מחיר הבדיקות במתחם "היבדק וסע" לבין בדיקות ללא מתחם, טען המשיב כי יש אפשרויות רבות לסוגי דיגום, ולא ניתן לדעת בשלב זה מה הסוגים וכיצד הם יחולקו. לכן, ההצעה המבוקשת היא לדגימה באופן כללי, כאשר בהמשך ייתכנו התאמות לסוגים השונים.
בעניין היחס בין שני הזוכים, אין כל מניעה לערוך תיחור לאחר שייקבעו הזוכים במכרז, כל עוד הפרטים הוסכמו ופורסמו כנדרש במסגרת המכרז, כפי שנעשה. כמו כן, לטענת המשיב אין כל הבדל מהותי בתנאי הסף בין שני הזוכים.
בעניין שינויים אפשריים בהיקף וסוג השירותים, לטענת המשיב, כיוון שלא ניתן לחזות הכל מראש, נכתב במכרז כי היקף שירותי הדיגום יכול להשתנות, והכל מפורט במסמכי המכרז.
בעניין מערכת הניהול הארצית, נטען כי המכרז מתייחס לצורך בקיומה של מערכת כזו , ואף מפורט ים במסמכים פרטי המערכת אליה יצטרכו הזוכים להתממשק. אמנם ברור , כי למבקשת יתרון בהיבט זה, אך אין זו סיבה מספיקה להעדיף אותה על פני כל המציעים האחרים ללא קיום מכרז.
לטענת המשיב לא נפל כל פגם בניהול המכרז עצמו. אין כל פסול בשינוי המועד לשליחת שאלות הבהרה, כל עוד התאריכים החדשים מתפרסמים כראוי. כמו כן הדגיש המשיב, כי המבקשת עצמה ביקשה לשנות את מועד שליחת שאלות ההבהרה.
בעניין פרסום שמה של המבקשת, טען המשיב כי המבקשת עצמה שלחה את שאלות ההבהרה שלא לפי ההנחיות, ולא מחקה את שמה מן השאלות כפי שהיה עליה לעשות , ועל כן פורסם בשגגה שמה לצד השאלות.
לטענת המבקשת, כי המכרז נערך ללא היוועצות בגורמים המקצועיים, ענה המשיב כי הדברים אינם נכונים , ו הבירור עצמו נעשה באופן פסול ובחוסר תום לב, עת נצלה המבקשת את עבודתה כגוף סטטוטורי אל מול המשיב לצורך בירורים הנוגעים למכרז לטובתה.
עוד טען המשיב, כי כל פניות המבקשת זכו למענה. לדבריו, ככל שהמענה לא סיפק את המבקשת היה עליה להגיש עתירה מיד עם קבלת התשובות, ולא להמתין עד לאחר שנפתחה תיבת ההצעות. בנוסף, לדבריו, העובדה שהמבקשת כלל לא הגישה הצעה למכרז , מעלה תמיהות רבות , ומלמד על החשש שכל מטרתה של המבקשת היא להישאר ספקית השירותים היחידה ללא מכרז.
לבסוף, נטען כי מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת המשיב . לדבריו, מדובר במכרז לשירותי דיגום שאמורים להתבצע בדחיפות בפריסה ארצית. היענות לצו הביניים תעמיד את המשיב במצב בו יש חוסר בשירותים דחופים אלו. כמו כן ציין המשיב, כי ניגשו למכרז מספר רב של מציעים והוא נמצא בשלבים מתקדמים, ו על כן קבלת הבקשה תגרום נזק למציעים, וזאת ללא כל הצדקה לכך .

דיון והכרעה
בפתח הדברים יוער, שלא מצאתי לקיים דיון בבקשה, וזאת בהתאם להוראת תקנה 9(ב) לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), תשס"א-2000. בנסיבות הבקשה לא מצאתי כי קיום דיון יכול היה להוסיף על האמור בבקשה, בתגובה לה ובתשובה לתגובה שכולן היו מפורטות ומנומקות היטב .
בנוסף אציין כבר עתה, כי לאחר שעיינתי במכלול טענות הצדדים, מצאתי כי דין הבקשה להידחות.
כלל ידוע הוא, כי על מנת שיינתן סעד זמני על בית המשפט להעריך, בין היתר, את סיכויי העתירה להתקבל על בסיס המסמכים המונחים לפניו. עוד על בית המשפט לשקול במסגרת החלטתו בדבר מתן צו הביניים, את מאזן הנוחות, קרי, הנזק שייגרם למשיב מקבלת הבקשה לעומת הנזק שייגרם למבקש מדחיית הבקשה, ושיקולי יושר, ובהם תום לב, ניקיון כפיים, שיהוי וכדומה. שני המרכיבים העיקריים, סיכוי העתירה ומאזן הנוחות, מקיימים ביניהם יחסי גומלין, "מקבילית הכוחות" – ככל ששיקול אחד חזק יותר, ניתן להסתפק ברף נמוך יותר בשיקול השני (ראה בר"ם 9893/16 אסום חברה קבלנית לבניין בע"מ נ' המוסד לביטוח לאומי (3.1.17), פסקה 4). בענייני המכרזים, שיקולים אלה מתורגמים לשלוש שאלות. מה סיכויי ההצלחה של ההליך העיקרי. מה הפגיעה בעותר במקרה של סירוב לעומת הנזק ממתן צו הביניים, תוך התייחסות מיוחדת לאינטרס הציבורי. והאם דחיית הבקשה תגרום לעותר נזק בלתי הפיך (ע' דקל, מכרזים, עמ' 339-341 (2004) (להלן דקל)).

סיכויי העתירה
כאמור, הדיון בצו הביניים אינו המקום לדון בעתירה עצמה. כל שנדרש הוא לקבוע באופן כללי, האם סיכויי העתירה גבוהים . מבלי לקבוע מסמרות , סבורני , כי לא ניתן לומר שסיכויי העתירה גבוהים, כפי שאפרט בהמשך.

ראשית, ככל רשות מנהלית, המשיב נהנה מחזקת התקינות, ונטל ההוכחה לקיומם של פגמים במכרז הוא על העותרת. כידוע, מסור למפרסם המכרז שיקול הדעת רחב בדבר תנאי הסף ותנאי ההתקשרות. כאמור, מבלי לקבוע מסמרות, לא נראה כי התנאים עליהם הצביעה המבקשת הם פגומים על פניהם.
שנית, בנוגע להתנהלות המשיב בהפעלת המכרז, לא נראה, לכאורה, שההתנהלות הייתה פגומה בצורה קיצונית. המשיב פרסם את המכרז כראוי, ו ענה על שאלות ההבהרה שנשלחו לו, ואף נתן מספר ארכ ות למועד האחרון להציע הצעות, לאחר שהתבקש לעשות כן הן על ידי המבקשת והן על ידי אחרים. העובדה שהתשובות שקיבלה לא השביעו את רצונה של המבקשת, אינה מלמדת בהכרח, כי ההתנהלות הייתה פגומה, וכי לא הייתה היוועצות ראויה בגורמים הרלוונטיים , והדברים יבחנו לעומקם בגדרי ההליך העיקרי.
הינה כי כן, ומבלי שהדבר ילמד על תוצאתו הסופית של ההליך העיקרי, לא ניתן לומר כי סיכויי העתירה גבוהים, ועל כן יש לפנות לצד השני ב"מקבילית הכוחות", מאזן הנוחות ושיקולים נוספים.

מאזן הנוחות
בבחינת מאזן הנוחות – יש לבחון מהו הנזק שייגרם למבקשת אם לא יינתן צו הביניים, לעומת הנזק שייגרם אם יינתן הצו, תוך שימת לב לאינטרס הציבורי.

במקרה דנן, לא הרימה המבקשת את הנטל להוכיח שמאזן הנוחות נוטה לטובתה, מן הטעמים שאפרט בהמשך.
ראשית, בסופו של יום מדובר בנזק שנית ן לכימות. ככל שהמבקשת תזכה בעתירה היא תוכל לתבוע פיצויים מן המשיב באופן שיפצה על הנזק שנגרם לה . אמנם יש עדיפות לסעד של אכיפה על פני סעד הפיצוי, אולם מקום שסעד כספי רלוונטי, יש בו כדי להטות את מאזן הנוחות (דקל, עמ' 344-345).
שנית, מדובר במכרז למתן שירותים ולא להקמת תשתיות, ועל כן מדובר במכרז שניתן להפקיע את הזכייה בו ככל שהעתירה תתקבל. במכרזי שירותים ותפעול, מקובל שדי בעובדה זו לקבוע כי מאזן הנוחות נוטה לטובת מפרסם המכרז (ר' בר"מ 6942/10 מטיילי קריית שמונה בע"מ נ' עיריית צפת (26.10.10), פסקה 10). אמנם לאחרונה קבע בית המשפט העליון, מפי כבוד השופטת ד' ברק-ארז, כי יש מקרים חריגים בהם מכרז שירותים יהיה דומה למכרז הקמה בגלל השקעה הרבה הנחוצה לצורך מתן השירותים (עע"מ 7230/19 גילי ויואל עזריה בע"מ נ' בן ארי תל רם פרויקטים בע"מ (11.11.19), פסקה 15). אולם, לא מצאתי כי המקרה דנן נופל בגדרי חריג זה. יש צורך בהיערכות מסוימת להקמת מערך בדיקות, אולם לא מדובר בהשקעה קיצונית והתשתיות הדרושות מצויות בידי המציעים הפוטנציאליים, כחלק מתנאי הסף במכרז.
שלישית, נושא המכרז הוא עניין דחוף שצריך הסדרה. מדובר במערך בדיקות ארצי שצריך להיות מתופעל בצורה הטובה ביותר ובאופן מסודר. מטרת המכרז היא למצוא את המפעיל המתאים ביותר על פי דרישות משרד הבריאות. כל עיכוב שלא לצורך פוגע באינטרס הציבורי ובהתמודדות הטובה ביותר עם משבר מגפת הקורונה .
לשיקולים אלה יש להוסיף את העובדה שהמבקשת כלל לא ניגשה למכרז. לדידי, אין בטענה כי המבקשת לא קיבלה תשובות מספקות, כדי להצדיק את העובדה שלא ניגשה כלל למכרז וניס תה לתקוף א ותו בצורה עקיפה , לאחר שהסתיים המועד להגשת ההצעות, וזאת ללא הגשת הצעה מטעמה והתנהלות זו מעוררת קושי. קושי נוסף שמתעורר במקרה זה, הוא שלא ניתן להתעלם מכך שלמבקשת אינטרס להמשיך את המצב הקיים, למשך זמן ארוך ככל האפשר , שכן היא המפעילה הנוכחית של מערך הבדיקות שהוקם ללא מכרז בשל מצב החירום, והיא תישאר המפעילה ככל שיינתן צו הביניים והמכרז יושהה.
יפים לעניין זה דברי כבוד השופטת (כתוארה אז) מ' נאור בבר"ם 3848/08 שלום חדד נ' מדינת ישראל (1.5.08):
"תהא ההכרעה במחלוקת בפסק הדין אשר תהיה שיקולי מאזן הנוחות מטים את הכף נגד מתן צו ביניים, אף אם אניח לטובת המבקש כי סיכויי העתירה גבוהים מכפי שהוערך על ידי בית משפט קמא. המקרה שלפנינו הוא המקרה הטיפוסי בו הבקשה לצו ביניים היא למעשה בקשה להמשיך ליתן שירות (ולקבל על כך כמובן תשלום) למרות הפסד במכרז ללא כל זכות קנויה לכך." (שם, פסקה 8)
אם כן, אני סבורה שמאזן הנוחות נוטה לטובת המשיב, משום שמדובר במכרז למתן שירותים, ניתן יהיה לכמת את הנזק בשלב מאוחר יותר, ביצוע המכרז הוא דחוף , וכן מדובר במקרה בו מבקש הצו הוא נותן השירות הנוכחי , המבקש להאריך את מתן שירותיו.

שיהוי
בנוסף לשני השיקולים המרכזיים בבחינת בקשה למתן סעד זמני, עיתוי הגשת הבקשה עשוי גם כן להוות טעם לדחיית הבקשה לצו ביניים (ר' בר"ם 1146/17 דרור עמירם נ' עיריית ראשון לציון (22.2.17), פסקה 15). במקרה דנן, אני סבורה שהבקשה הוגשה בשיהוי של ממש בנסיבות העניין, וטעם זה מצטרף לשיקולים האמורים לעיל לדחיית הבקשה.

העתירה והבקשה לצו ביניים הוגשו לאחר המועד להגשת הצעות, ולמעשה לאחר פתיחת תיבת ההצעות. המבקשת קיבלה מענה לשאלותיה עוד ביום 19.8.20, וככל שלא הייתה שבעת רצון מהתשובות, היה עליה להגיש עתירה לאלתר. המבקשת בחרה להמשיך לשלוח מכתבים ופניות למשיב עד לאחר שחלף התאריך להצעות, ורק אז הגישה עתירה. הגשת בקשה לצו ביניים להשהיית מכרז לאחר שחלף הזמן להגשה ולאחר פתיחת המעטפות, מהווה שיהוי מהותי, הן בהיבט הסובייקטיבי והן בהיבט האובייקטיבי, בפרט שהמבקשת לא הגישה הצעה.
כאמור, סוגיית השיהוי מצטרפת לשיקולי מאזן הנוחות, אשר נוטים בבירור לטובת המשיב.

סוף דבר
מכל הטעמים הנזכרים לעיל, הבקשה לצו ביניים, נדחית.
יודגש, שאין בהחלט זו כדי לקבוע מסמרות בטענותיהם המהותיות של הצדדים, שכן ההליך מצוי אך בראשיתו.
הוצאות הבקשה י ישקלו בסיום ההליך.
המזכירות תקצה את ההליך העיקרי לשופט שידון בו.
המזכירות תשלח החלטתי זו לצדדים.
ניתנה היום, כ"ח אלול תש"פ, 17 ספטמבר 2020, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אגודת מגן דוד אדום בישראל
נתבע: משרד הבריאות
שופט :
עורכי דין: