ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ישראל סולומון נגד פסק דין :

בפני כבוד הרשמת בכירה יונת הברפלד-אברהם

התובע

ישראל סולומון - ת"ז XXXXXX409
נגד

הנתבעות
.1 איסתא ישראל בע"מ - חברות 513754812
.2 פגסוס תיירות ונסיעות בע"מ - חברות 511636292

פסק דין

1. התובע הגיש תביעה כנגד הנתבעות בגין רכישת טיול מאורגן, טיול שנוהל על ידי הנתבעת מס' 2. הרכישה נעשתה באמצעות הנתבעת מס' 1 . סכום התביעה הועמד ע"ס של 31,273 ₪ וכלל את מלוא התשלום אותו שילם התובע עבורו ועבור בת זוגתו לטיול וכן הוצאות נלוות כגון ביטוח בריאות, הוצאות נסיעה לשדה התעופה, רכישת סים , רכישת טיסה ממוסקבה לישראל וכן עוגמת נפש בסך של 10,000 ש"ח .

2. התובע פרט את טענותיו ואת האירועים באריכות, גם בכתב התביעה וגם בתשובותיו לכתבי ההגנה של הנתבעות , בנוסף גם תאר את אשר ארע בדיון שהתקיים ביום 14/9/20. במסגרת פסק דין זה, עיקר טענות התובע יפורט בקצרה.

3. טענתו העיקרית של התובע היא כי למעשה ננטש בשדה התעופה במוסקבה, על ידי המדריך בטיול המאורגן, מה שגרם לו ולזוגתו להפסיד את טיסת ההמשך ממוסקבה לסנט פטרסבורג ומה שהוביל לחזרתם ארצה עוד באותו יום.

4. כבר עתה יצוין כי כל טענות התובע נוגעות להתנהלות הנתבעת מס'2 והמדריך מטעמה, שהדריך את הטיול המאורגן הערתו היחידה לגבי הנתבעת מס' 1, בדיון, היתה כי ניסה להתקשר אליה לאחר שהפסיד את טיסת ההמשך אולם לא היה מענה. התובע אישר כי לאחר מכן שוחח עם נציגי הנתבעת מס' 2, ואכן 2 שיחות מתוך השיחות בינהם, הושמעו במהלך הדיון וניתן ללמוד מהן כי התובע זכה למענה נאות ומקיף בטיפול מולו . בכל הקשר לנתבעת מס' 1, לא מצאתי כי קיימת כנגדה עילת תביעה וכי קיימת טענה כלשהי לגבי התנהלותה באירועים שקרו ולכן יש מקום להורות על דחיית התביעה כנגדה, כבר בשלב זה.

5. עוד יש מקום לציין , כבר בשלב המקדמי, כי גם אם הייתי מקבלת את כל טענות התובע כנגד הנתבעת מס' 2 והתנהלות המדריך מטעמה , וכפי שניתן יהיה ללמוד בהמשך, לא קיבלתי אותן, הרי שלא היה מקום לפסוק לטובתו את סכום התביעה אותו הוא דורש וכי החלטתו לשוב ארצה , מהווה הגדלת נזקיו שלא לצורך בעוד שלו היה פועל בהתאם להצעת נציגי הנתבעת מס' 2 ורוכש טיסת המשך לסנט פטרסבורג, היו נמנעים ממנו מרבית נזקיו, כפי שאלו פורטו בכתב התביעה. הנתבעת מס' 2 השמיעה 2 שיחות טלפון כאשר באחת מהן עלה באופן ברור כי התובע יכול היה לטוס לסנט פטרסבורג, באותו ערב ולהצטרף לקבוצה, בעלות של 900 $ לזוג ולא ברור מדוע בחר לבטל את הטיול כולו ולשוב ארצה. טענתו כי חשש שלא יסתדר אינה מסתדרת עם התנהלותו בפועל בשדה התעופה, וכי ידע לרכוש כרטיס חזרה. בדיוק כפי ש דע לרכוש כרטיס לארץ ולהגיע למקום הנכון ממנו יצאה הטיסה לארץ, יכול היה לעשות את אותו הדבר על מנת לטוס לסנט פסטרבורג, כאשר במקרה האחרון מי שממילא עדכן אותו כי ידאג להזמנת הטיסה (על חשבונו של התובע) היתה הנתבעת מס' 2 כך והיא גם זו שהנחתה אותו מה עליו לעשות. שיקול דעתו של התובע לחזור ארצה במקום לשלם 900$ היה שגוי ולא סביר ובכך הוא זה שגרם לכך כי יפסיד את הטיול עצמו ואף גרם לעצמו את עוגמת הנפש המרובה של הפסד הטיול כולו.

3. לגופו של עניין, לאחר ששמעתי את עדות התובע, עדות המדריך ועדות זוגתו של התובע, מצאתי כי אין למדריך או לנתבעת אחריות על כך כי התובע וזוגתו איחרו לטיסת ההמשך ולכן דין התביעה להידחות.

4. משמיעת עדותו של המדריך אל מול עדותו של התובע, קיבלתי את עדותו של המדריך ביחס להתנהלות הנתבעת והתנהלותו הוא , זאת בעיקר לאור עדותו של התובע עצמה. התובע העיד כי הנקודה בה איבד את המדריך, היתה בעת המעבר בין הטרמינלים באמצעות קרוניות. התובע העיד כי נשאר אחרון (עמוד 2 שורה 11) אולם זוגתו העידה כי לא נשארו לבד ברציף אלא היו המון אנשים ברציף הקרוניות. גם המדריך העיד כי וידא שכל הקבוצה עולה על הקרוניות . עוד נקודה שלטעמי חש ובה היא כי התובע, לאורך כל כתבי טענותיו וגם בדיון, לא ציין כי עצר בדרך לשירותים, עובדה שצויינה רק על ידי זוגתו כאשר נשאלה על כך בעדותה . יכול להיות כי אם היה התובע מציין זאת, לא היה ניתן לכך משקל כה רב . אולם השמטת עובדה זו אינה באה לטובתו של התובע ,שידע כי הקבוצה נמצאת בלחץ של זמן והוא בעצמו ציין ופרט בצורה מקיפה את כל הריצות ברחבי ש דה התעופה כדי להגיע בזמן למטוס. הובע בחר שלא לציין פרט חשוב זה, התעכבותו בדרך, ונתן להבין כי עשה את כל אשר יכול היה לעשות כדי להגיע בזמן.

5. כאן המקום לציין כי רק התובע וזוגתו לא עלו על הטיסה מכל חברי הקבוצה . המשמעות היא שגם עם כל מה שתאר התובע ב כתב התביעה ובדיון בדבר העומס בביקורת הדרכונים והמעבר בין הטרמינלים, חברי הקבוצה כולה, שחלקם היו בגילו של התובע, הספיקו לעלות למטוס . תיאור המקרה על ידי התובע, כי עשה ככל שניתן להגיע למטוס בזמן, מקבל זוית אחרת כאשר מתברר כי בדרך נעצר. יובהר כי אני מבינה את הצורך להשתמש בשירותים, אולי גם עקב גילו של התובע, אולם כאשר יודע התובע כי הוא כבר באיחור, היה מקום כי יזדרז להגיע למטוס, גם שם יכול היה להתפנות. העובדה כי התובע בחר להשמיט נתון זה, כי עצר בדרך, מלמדת כי גם הוא סבר שיש בעצירתו זו כדי לפגוע בתביעתו ולכן לא ציין אותה.

6. סתירה נוספת שעלתה מעדות התובע ויש בה כדי לפגוע בכלל תביעתו וטענותיו העובדתיות היא כי טען בדיון כי לא נאמר לו בשום שלב על ידי הנתבעת כי הוא יכול לשלם 900 $ ולהצטרף לטיול (עמוד 4 שורה 27). השיחה שהושמעה בינו לבין נציגת הנתבע ת, קודם לרכישת כרטיסי הטיסה על ידו לארץ, מלמדת בדיוק ההיפך וסותרת באופן מובהק את גרסת התובע.

7. המדריך מטעם הנתבעת העיד כי אכן היה לחץ בביקורת הדרכונים אולם גם העיד לא מדובר בהתרש לות הנתבעת מס' 2 בכך שקבעה את הטיסה וטיסת ההמשך קרובות מדי, היות והיה מרווח של שעתיים בין הטיסות והעובדה היא כי שאר חברי הקבוצה הספיקו להגיע. עוד קיבלתי את גירסתו כי נתן לתובע ולזוגתו את רשימת המלונות בשדה התעופה בארץ , שם היתה רשימת המלונות, בניגוד לטענת התובע בכתב התביעה. המדריך הסביר מה עשה כדי לוודא שכל חברי הקבוצה מגיעים למקום הנכון ואת עדותו, כאמור, אני מקבלת .לא מצאתי כי היה דבר מה נוסף אותו יכול היה לעשות, היות ואם הוא היה מתעכב זמן נוסף, היו חברי הקבוצה טסים בלעדיו, ובבחינת טובת הקבוצה, ודאי שהיה על המדריך להעדיף את כלל חברי הקבוצה ולא להתעכב בגלל 2 חברים בקבוצה שעדיין לא הגיעו. המדריך אינו יכול להזניח את הקבוצה כולה והאחריות היא של נוסעי הקבוצה לדאוג כי יתייצבו בזמן לטיסה.

8. לתובע היו בידו את כרטיסי הטיסה, היה רשום עליהם לאן להגיע בשדה התעופה, הוא אכן הגיע למקום הנכון . בשדה התעופה יש מסכים המלמדים מהיכן עולים לטיסה יש גם אנשים אותם ניתן לשאול ובדיוק כפי שהצליח התובע להסתדר בעת שרכש כרטיסי טיסה לארץ, יכול היה להצליח להבין היכן שער העליה למטוס, אם אכן השילוט לא היה ברור דיו, כפי שטען.

9. עיינתי שוב בטענות התובע וכן בעדות המדריך ולא מצאתי מה יכולה היתה הנתבעת מס' 2 לעשות אחרת ממה שנעשה, היא לקחה את מרווח הבטיחות בין הטיסות , ההוכחה לכך היא בכך ששאר חברי הקבוצה הגיעו בזמן. גם המדריך לא יכול היה לעשות דבר מה אחר , אין לו כל שליטה על חברת התעופה שסגרה את שעריה והורידה את מזוודות התובע וזוגתו מהמטוס היות והת ובע איחר לטיסת ההמשך.

10. התביעה , כאמור, נדחית, אולם לא מצאתי מקום לחייב את התובע בהוצאות הנתבעות, זאת לפנים משורת הדין ולאור זאת מה שעבר בשדה התעופה, גם אם הדבר לא באחריות מי מהנתבעות.

רשות ערעור תוך 15 יום.

ניתנה היום, כ"ח אלול תש"פ, 17 ספטמבר 2020, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: ישראל סולומון
נתבע: פסק דין
שופט :
עורכי דין: