ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין דניאל שבו נגד קדם בארות יצחק בע"מ :

בפני כבוד ה רשמת הבכירה אביגיל פריי

תובעים

  1. דניאל שבו
  2. לוטם שבו

נגד

נתבעת
קדם בארות יצחק בע"מ

פסק דין

לפניי תביעה קטנה שעניינה כשלים וליקויים שנפלו בחתונת התובעים שנערכה ביום 5.9.19 באולם האירועים קדם בארות יצחק המופעל ע"י הנתבעת.

העובדות
ביום 23.03.2019 נכרת בין הנתבעת לתובעים הסכם לקיום חתונתם באולם האירועים ביום 05.09.2019 (להלן: "ההסכם").

על פי ההסכם באירוע יהיו נוכחים 280 אורחים והתשלום תמורת מנה יהיה בסך 250 ₪. עוד סוכם על תוספת תשלום בסך 600 ₪, עבור רישיון להשמעת מוזיקה.

אין מחלוקת בין הצדדים כי מלוא התמורה בסך 70,600 ₪, שולמה לנתבעת ע"י התובעים .

טענות התובעים
בכתב התביעה נטען כי ביום 02.09.2019 ביקשו התובעים ממנכ"ל הנתבעת להקטין עשר מנות מההזמנה הכוללת כך שתעמוד על 270 מנות בלבד.
ביום 03.09.2019 אישר מנכ"ל הנתבעת את השינוי בהזמנה ובהסכם, והבטיח לקזז התשלום לאחר האירוע ובמועד סגירתו בין הצדדים.
בתביעה נטען כי מנות האוכל הוגשו באיכות ירודה ; כך למשל מנות הפרגית לא היו מבושלות ולא היו ראויות למאכל אדם, סלט החסה הוגש ובתוכו נמצאו גרגירי חול, המשקאות הוגשו בחסר ניכר כך שאורחים רבים הסתובבו באולם בחיפוש אחר משקה, ובקבוק הוויסקי שרכשו התובעים וכן גם עוגת יום הולדת שהביאו מטעמם לאולם , נגנבו או נעלמו.
עוד נטען כי הנתבעת לא עמדה בהתחייבותה להפעלת מיזוג אוויר שכן בשלב קבלת הפנים, קרס המיזוג בשל קצרים והפסקות חשמל. בסיכומם של דברים נטען כי התובעים הרגישו כי נהרס ערב חתונתם וכי הנתבעת לא סיפקה את התמורה בעד כספם.

למחרת האירוע ביום 06.09.2019 נפגשו התובעים עם מנכ"ל הנתבעת ושטחו בפניו את טענותיהם. ביום 08.09.2019 נפגשו בשנית עם מנכ"ל הנתבעת וחזרו על טענותיהם ובדרישה לפיצוי בהיעדר תמורה. במעמד הפגישה סוכם כי יוחזר לתובעים סך של 2,500 ₪, בעבור קיזוז עשר המנות מההזמנה הכוללת עוד בטרם קיומו של האירוע אולם החזר זה מותנה בחתימתם של התובעים על כתב סילוק וויתור- ולכך לא היו מוכנים התובעים להתחייב.

טענות הנתבעת
הנתבעת בכתב הגנתה דחתה את כל טענותיהם של התובעים פרט לקצר במאוורר שתוקן לטענתה לאחר 15 דקות ושב לפעילותו המיטבית, והוסיפה כי באשר לסעיף 4 לכתב התביעה אכן ביקשו התובעים הפחתה של עשר מנות מההזמנה הכוללת, בקשה המנוגדת לתנאי ההסכם. על אף האמור, מנכ"ל הנתבעת הביע נכונותו להפחתה ושיפוי התובעים וזאת בכפוף לחתימת התובעים על כתב ויתור כנדרש שכן הסכמה זו הייתה לפנים משורת הדין ומהווה מתנה לתובעים .
הדיון
לדיון התייצבו התובעים, וכן אמה של התובעת וחב ר המשפחה אשר העידו על גירסתם לאירועים.
התובעים שבו וחזרו על טענותיהם כאמור בכתב התביעה, ביחס למזון ולמשקאות שהוגשו, למיזוג האוויר שלא פעל במיטבו, וכן לבקבוק הוויסקי ועוגת יום ההולדת שרכשו מכספם ונגנבו מהאולם לטענתם.

חבר אבי התובעת בעדותו ציין כי השתייה שהוגשה הגיעה באיחור ורק בכוסות ועקב כך השתיה התחממה והגיעה לא מוגזת. באשר למנה העיקרית העיד כי הפרגית שהזמין מבין האפשרויות הגיעה קרה וח לקה לא מבושל. זוגתו אשר בחרה באפשרות השנייה של מנת הבקר קיבלה מנה יבשה ותיאר את הבקר כ"סוליה". כאשר ביקשו מהמלצרית באולם להחליף המנה או לחממה השיבה, כי אין באפשרותה לבצע שינויים.

אמה של התובעת בעדותה ציינה כי כאשר הגיעה לאולם בזמן קבלת הפנים המיזוג לא פעל, היה חם מאוד, ועד לתיקונו של המיזוג לקח זמן. ביחס למנות שהוגשו, אורחים רבים התלוננו בפניה במהלך האירוע ולאחריו, כי האוכל שהוגש לא היה אכיל, הבשר לא היה מבושל, החסה הייתה עם חול, והשתיה שהוגשה הגיעה לא מוגזת. לדבריה התלונות גרמו להם לעוגמת נפש בלתי מבוטלת.

מטעם הנתבעת התייצב נציג הנתבעת, מנהל בחברה מר גרינברג אשר במהלך הדיון חזר על טענותיה של הנתבעת בכתב ההגנה ודחה את טענותיהם של התובעים מכל וכל. לדבריו נכח במועד האירוע במקום והאירוע התנהל ללא דופי ולפיכך העדויות שהביאו התובעים אינן אמת. מר גרינברג אישר כי אין מחלוקת בין הצדדים לכך שטרם האירוע סוכם כי יוחזר לתובעים סך של 2,500 ₪, בעבור הורדת עשר המנות מההזמנה הכוללת וזאת לפנים משורת הדין. לדברי מר גרינברג הביא עימו כעד את החשמלאי שנכח במקום אולם לאור העדויות שנשמעו לא מצא לנכון להעידו בסופו של יום.

דיון והכרעה-

כלל נקוט במשפט האזרחי, כי " המוציא מחברו – עליו הראיה", כלומר: על התובע להוכיח את תביעתו באמצעות ראיה ממשית, כדי שיוכל לקבל סעד בבית המשפט.
השלב שבו בוחן בית המשפט אם התביעה עמדה בנטל השכנוע, הוא שלב פסק הדין, קרי, לאחר שמיעת הראיות כולן, ותוך שקילת שיקולי מהימנות, משקל ראייתי, ובדיקת דרישת דיות הראיות ( קדמי, בעמ' 1445). בשלב זה יבחן בית המשפט האם עמד התובע בחובה שהוטלה עליו והביא די ראיות בכדי לעמוד בהטיית מאזן ההסתברויות והאם הוכיח, בסבירות שמעל 51% כי גרסתו שלו היא הנכונה, בעוד שסבירות נכונות גרסת הנתבע להתרחשויות עומדת על 49% לכל היותר.

על-פי ההלכה הפסוקה, במשפט אזרחי יש לקבוע שבעל דין הרים את נטל ההוכחה המוטל עליו כאשר, בסופו של משפט ועל יסוד מכלול הראיות שהוגשו ע"י כל בעלי הדין, יש להסיק שמאזן ההסתברויות נוטה לכיוונו של בעל הדין שנטל ההוכחה מוטל עליו, כלומר שממכלול הראיות מוסק שגרסתו העובדתית של אותו בעל דין הינה מסתברת ומתקבלת יותר על הדעת וקרובה יותר לאמת מאשר גרסתו הנגדית של בעל הדין שכנגד [ ע"א 78/04 המגן חברה לביטוח בע"מ נ' שלום גרשון הובלות בע"מ ( לא פורסם, 5.10.06); ע"א 8385/09 המועצה המקומית סאג'ור נ' סונול ישראל בע"מ ( פורסם בנבו, 9.5.11); רע"א 1530/13 גדלוב נ' הארגז – מפעל תחבורה בע"מ ( פורסם בנבו, 5.5.13)].

מטעם התובעים הובאו למתן עדות אם התובעת וכן וחבר אבי התובעת אשר העידו על כשלים ו ליקויים שנפלו בהתנהלות הנתבעת באירוע. מה ימנה עליי עדותם שכן, עדותם לא נסתרה לגופה ע"י הנתבעת למעט הטענה כי הם אינם דוברי אמת. עדים אלה נכחו באולם בזמן אמת, ולהם ידיעה אישית על שאירע ולא מצאתי כל עילה לפקפק בעדותם זו . הדעת נותנת כי מאן דהוא לא יעיד על טענות שבדה מליבו מקום בו עשוי הוא לסכן שמו הטוב ואינו צפוי להרוויח מאומה מעדותו.

לעניין זה ראה בת"ק (י-ם) 48061-06-17 הדס וריקה נ' פארק אטורה אירועים (16.10.17)- "מבחינה ראייתית, מצבה של הנתבעת בעייתי הואיל וזו לא הביאה לעדות מי מהמעורבים בתפעול האירוע - על אף שטענות התובעת ובעלה ידועות לה עוד מהפגישה ביום 20.6.2017. משמע, עסקינן בטענות של התובעת אשר לא הושב לגביהן.
לא זו אף זו, על פי דיני הראיות, הימנעות בעל דין להביא לעדות עד רלבנטי המצוי בשליטתו (במקרה דנן - מנהל האירוע) נזקפת לחובת אותו בעל דין, תחת הנחה שאם היה העד הרלבנטי מגיע להעיד אזי היה מוסר מידע הנוגע את האינטרס של בעל הדין השולט עליו".

בעניינו, הנתבעת בחרה שלא להביא למתן עדות את מנהל האירוע או מי מהמעורבים בתפעולו, מקום שהיה עליה להביאם. נציג הנתבעת שהיה במקום הינו מנהל אצל הנתבעת ולפיכך סביר כי לא עקב אחר כל המתרחש באירוע. היעדרותו של מנהל האירוע נזקפת לפיכך לחובתה של הנתבעת. משכך, למעט טענה כי העדים אינם דוברים אמת לא הציגה הנתבעת כל עדות ממי שתפעל את האירוע בפועל ומשכך, הרימו התובעים את נטל הראיה ביחס לאיכותו של המזון שהוגש להם.
הנתבעת, כזכור, לא חלקה על העובדה כי מערכת האיוורור לא פעלה בחלק מזמן קבלת הפנים, אולם נראה כי גם התובעים אינם חולקים כי המדובר היה באירוע נקודתי ובכל מקרה לא הביאו ראיות כי המדובר היה בהפסקות חשמל חוזרות אשר היה בהם להשפיע על האירוע ומשום כך מדובר בכשל נקודתי אשר ספק אם היה בו כדי להקים עילה עצמאית לפיצוי.

בעניין הטענה לגניבת בקבוק הוויסקי ועוגת יום ההולדת שרכשו התובעים מכספם - המדובר בטענות אשר לא נתמכו בראיה באשר להיקף הנזקים . במהלך הדיון טענה זו לא נסתרה ע"י הנתבעת אולם, התובעים לא הציגו כל ראיה או קבלה לרכישת המוצרים ממנה ניתן היה לעמוד על עלויותיהם .

הנתבעת כזכור הסכימה להשבת סך של 2,500 ₪ בגין שינוי מס' המנות שהוזמנו. הסכמתה זו לא הייתה מותנית בעת נתינתה ועם זאת, היתה לפנים משורת הדין ועובדה זו אני לוקחת בחשבון בעת הערכת הנזק.

לאור האמור, ולאחר שמיעת טענות הצדדים אני קובעת כי דין התביעה להתקבל באופן חלקי .

לעניין כימות הנזק אשוב ואפנה לדבריו של כבוד השופט דמביץ בפס"ד וריקה-

"אירוע בכלל וחתונה בפרט הם התרחשות חד פעמית אשר בה שלמות ההתנהלות היא בבחינת דרישת יסוד של מקבל השירות. תמורת דייקנות הביצוע משולמת על ידי בעל השמחה פרמיה נכבדה. מנגד, במקרה של כשל אזי הנזק לבעל השמחה (הלקוח) כבד משמעותית מערכו הריאלי של השירות/מוצר שלא סופק כראוי. לשון אחרת, הפרטים המרכיבים אירוע זולים מהאירוע שאותו הם מרכיבים - השלם גדול מסכום חלקיו. אם "רק" הושמט חלק משירות באירוע, הנזק גדול מחלקו היחסי של אותו חלק במכלול האירוע."

לאור האמור אני קובעת כי על הנתבעת לשלם לתובעים סך של 6,750 ₪ בגין עוגמת נפש וכן 2,500 ₪ כמוסכם בין הצדדים. סה"כ תשלם הנתבעת לתובעים סך של 9,250 ₪ וכן אגרת משפט והוצאות בסך 500 ₪.
הסכומים ישולמו בתוך 30 יום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה עד למועד תשלומם בפועל.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור על פסק הדין בתוך 15 יום לבית המשפט המחוזי מרכז שבלוד.

המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים.

התובעים יעדכנו בתוך 5 ימים האם ברצונם לקבל לידיהם את התקליטור שהוגש על ידם. ככל ולא תתקבל הודעה תהא המזכירות רשאית להשמיד התקליטור.

ניתנה היום, כ"ז אלול תש"פ, 16 ספטמבר 2020, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: דניאל שבו
נתבע: קדם בארות יצחק בע"מ
שופט :
עורכי דין: