ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אשרף שאהין נגד נמר חביב חנא שאהין :

בפני כבוד ה שופט וויליאם חאמד

תובע - מבקש

אשרף שאהין

נגד

נתבעים - משיבים

  1. נמר חביב חנא שאהין
  2. אסעד סעיד פהד אלכסנדר
  3. מהא בולוס
  4. שאהין בולוס
  5. יעקב לילה
  6. דומיה שאהין
  7. דיב שאהין
  8. חאלד שאהין
  9. טארק שאהין

החלטה

מבוא

1. בקשה למתן צו מניעה זמני, לאסור על המשיבים לבצע כל דיספוזיציה בחלקת המקרקעין הרלבנטית, חלקה 36 גוש 18793 מאדמות אבו סנאן ( להלן – " החלקה " ) , לרבות ביצוע עבודות בניה, וכן להורות על רישום הערת אזהרה, בהתאם.

2. בד בבד עם הגשת הבקשה הוגש כתב תביעה למתן סעד של פירוק שיתוף במקרקעין.

3. ביום 28.07.20 ניתן סעד זמני כמבוקש, וזאת עד למתן החלטה סופית בבקשה, ונקבע דיון במעמד הצדדים.

4. המשיבה 3 היא היחידה מבין המשיבים אשר הגישה התנגדות לבקשה למתן סעד זמני. המשיבים מס' 4, 5, 6, ו- 7 הגיש ו הודעות בכתב לפיהן הם תומכים בתביעה, משאירים ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט וכי בכוונתם להתייצב או להגיש כתב הגנה. יתר המשיבים לא הגישו תגובה לבקשה.

5. בישיבת יום 10/8/20, לאחר שמיעת טיעוניהם של ב"כ המבקש וב"כ משיבה 3, הוריתי על זימונם של המהנדס מטעם המועצה המקומית אבו סנאן והמהנדס מטעם וועדת התכנון והבניה גליל מרכזי.

6. שני העדים הנ"ל לא התייצבו לישיבת יום 25/8/20, ולאחר שמיעת טיעוניהם של ב"כ המבקש וב"כ המשיבה 3, הודיעו אלה על הסכמתם כי החלטה בבקשה לסעד זמני תינתן לפי טיעוניהם בכתב בבקשה ובתגובה בכתב, וכן לפי סיכומים שיוגשו.

7. אין חולק על אלה:

א. שטחה הכולל של החלקה 36 הנ"ל הינו 2322 מ"ר. עניינה של הבקשה כאן מגרש שהי נו חלק מהחלקה הנ"ל, בשטח של 513 מ"ר לערך ( להלן: " המגרש " ).

ב. המבקש והמשיבים רשומים כבעלים של הזכויות בחלקה הרלבנטית.

ג. החלק הארי של החלקה 36 הופקע על ידי המועצה המקומית, וזאת בחודש ינואר 2000, והמגרש הנ"ל הינו החלק שהזכויות בו לא הופקעו לטובת המועצה המקומית.

ד. בשנת 2018 ניתן למשיבה 3 היתר בניה להקים מבנה על המגרש לעיל.

8. המחלוקת עתה היא באשר לזכויותיהם הנטענות על המבקש והמשיבה 3 במגרש הנ"ל. המבקש טוען כי הוא וכל המשיבים, כולל המשיבה 3, הינם הבעלים המשותפים של הזכויות במגרש זה, ולכן, יש לאסור על המשיבה 3 לבצע כל עבודת בניה או פעולה אחרת במגרש, ואשר עלולה לסכל ביצוע פסק דין עתידי לפירוק שיתוף, בעוד שהמשיבה 3 טוענת כי היא הבעלים היחידי של הזכויות במגרש הנ"ל, ולכן, יש לאפשר לה להמשיך בביצוע עבודות ההכשרה והבניה, בהתאם להיתר הבניה שברשותה.

טיעוני המבקש

9. טוען המבקש כי הוא אחד הבעלים הרשומים בחלקה, וכי התביעה הוגשה לאחר שהוא גילה כי החלו להתבצע עבודות בני ה בחלקה. לטענתו, לאור הפקעת שטחים של החלק הארי בחלקה לטובת סלילת כבישים עירוניים, וזאת בשנת 2000 , נותר לכלל הבעלים ה רשומים בחלקה שטח נטו בהיקף של 541 מ"ר לערך, הוא המגרש נשוא התביעה . לטענת המבקש, המשיבה 3 קיבלה היתר בניה לביצוע עבודות בניה במגרש, ללא יידוע השותפים האחרים, כמצוות תקנה 36 לתקנות התכנון והבניה (רישוי בניה), תשע"ו - 2016 (להלן: "התקנות") והחלה לבצע את העבודות. לאור האמור, פנה המבקש לוועדת הערר המחוזית לתכנון ובניה בנצרת ועתר לבטל את היתר הבניה, והדיון בבקשה מתנהל כיום . כן טען כי המשיבה 3 לא הציגה כל ראיה לכך כי היא קיבלה את מלוא זכות הבעלות של הזכויות במגרש, והעובדה כי היא הייתה היחידה שהגישה התנגדות לתוכנית המתאר שפורסמה והתנגדותה להפקעת שטחים בחלקה, וכי התנגדותה כאמור התקבלה, לא מקנה לה זכות בלעדית בחלק שלא הופקע, שהינו המגרש, ולא מבטל את זכויותיהם של יתר הבעלים המשותפים. שכן, עיון בנסח הרישום מעלה כי ההערה על קיומה של ההפקעה רשום על החלקה כולה ולא על זכויותיהם של חלק מהבעלים, דבר המלמד כי ההפקעה של החלק הארי של החלקה בוצעה מהחלקה כולה ולא באופן סלקטיבי מבעלים כזה או א חר בה. אשר לטענת המשיבה כי הבעלים האחרים, לרבות המבקש, קיבלו פיצוי מאת המועצה המקומית בגין ההפקעה, טוען המבקש כי אף אם שולמו פיצויים, דבר המוכחש כשלעצמו, הרי שתשלום הפיצוי הוא בגין אחוז שהופקע מחלקו של אותו שותף בחלקה, בעוד מה שנותר לאחר ההפקעה שייך לכל הבעלים בחלקה, כל אחד בהתאם לחלקו היחסי בקרקע. כן הוסיף כי תכנית חלוקה ללא הסכמת כל הבעלים המשותפים אי נה מהווה הכשר לגזילת זכויות של השותפים שלא נתנו הסכמה לכך . לטענת המבקש, ניתוח השתלשלות האירועים מעלה כי המשיבה, או מי מטעמה, פעלו בשיטות הסתרה לאישור התשריט התכנוני ללא הסכמת יתר הבעלים לצורך קבלת היתר בני ה בחלקה, הליך אשר מחייב קיום דרישות קפדניות, כאמור בתקנה 36 לתקנות.

טיעוני המשיבה 3

10. לטענת המשיבה 3 , המבקש לא עמד בתנאים הנדרשים, בהתאם לתקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, לדיון בבקשה למתן צו מניעה, ולא הצביע בסיכומיו על קיום אף אחד מהשיקולים הנדרשים, כגון זכות לכאור ה, שמירה על המצב הקיים, תום לב, ניקיון כפיים ומאזן הנוחות. לטענת ה, זכותו של המבקש בחלקה הינה זכות פגומה, כאשר הוא מגיש את תביעתו בהסתמך על הרשום בנסח הטאבו, תוך שהוא מעלים מבית המשפט כי הזכות שלו הופקעה, כי הוא כלל לא התנגד להפקעה וכי, ככל הנראה, אף קיבל פיצוי כנגד ההפקעה, בדומה ליתר השותפים המקוריים בחלקה. לטענת המשיבה, המבקש מעולם לא החזיק בחלקה או בכל חלק ממנה, לא לפני ההפקעה ולא לאחריה, וכי זכויותיהם של כל הבעלים בחלקה הופקעו, למעט זכויותיה של המשיבה, מאחר שהיא היחידה שהגישה ביום 28.01.20 התנגדות להפקעה, התנגדות שנתקבלה, ו המסמכים אשר צורפו לתגובה מטעמה מוכיחים זאת. ובהתאם, נערכה תכנית חלוקה חדשה בינה לבין המועצה המקומית אבו סנאן, שבאה בנעלי יתר הבעלים המשותפים, ו זו הוגשה לוועדה המקומית לתכנון ובניה ואושרה על ידה בתהליך תקין ומסודר. לטענת המשיבה, אילו לא היו בידיה זכויות קנייניות מלאות בחלקה, המוגנות על ידי חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, הועדה המקומית לא הייתה מאשרת לא את תכנית החלוקה ולא את הבקשה למתן היתר בנייה . לטענת המשיבה, כאמור, בידיה היתר בנייה כדין לבניה במגרש 1, אשר הוצא כדין לאחר פרסום ומשלוח מכתבים בדבר עצם הגשת הבקשה, בין היתר, גם למבקש עצמו, לפני כשנתיים, כאשר המבקש לא הגיש כל התנגדות לבקש ת המשיבה לקבלת היתר. עוד הפנתה המשיבה למכתבו של היועץ המשפטי של הוועדה מיום 05.08.20, לפיו דחה את בקשת המבקש לביטול ההיתר וקבע כי לא נמצא כל טעם או עילה להתליית היתר הבנייה שניתן כדין, וציין כי לא נפל כל פגם בהליך הרישוי, אשר מחייב את ב יטול ההיתר. טוענת המשיבה כי הרישום בנסח הרישום כיום הינו מוטעה ואינו משקף את המצב העובדתי בשטח, כאשר טעות זו נובעת מכך שההפקעה עדיין לא נרשמה בטאבו, שעה שההפקעה קיימת בפועל, ובהתאם לה המועצה המקומית היא הבעלים של אותם חלקים בחלקה שהמבקש טוען להם, והיא אף הקימה עליהם דרכים ומדרכות. עוד טוענת המשיבה כי אף בהנחה, המוכחשת כשלעצמה, כי למבקש יש זכות בח לקה, הרי שגודל הזכות הנטענת בחלקה הינו 48 מ"ר ברוטו , ולאחר ההפקעה גודל חלקו במגרש הוא 10 מ"ר נטו בלבד , ושטח זה אינו מספיק בכדי ליתן צו של חלוקה בעין במסגרת התביעה העיקרית, כך שסיכויי התביעה לפירוק הינם אפסיים, ולמבקש אין אפשרות לחלק את המקרקעין או לחייב מכירה של המקרקעין לגורם שלישי, ומכאן שאין לו אף זכות לקבל את הסעד המבוקש בבקשה לצו מניעה זמני. יתרה מכך, הליך פירוק השיתוף לא מונע ביצוע עסקאות בידי המשיבה, כפי שמאפשר לו צו המניעה, כאשר השווי הכספי של מלוא הזכות הנטענת והמוכחשת של המבקש הינה כ - 5,000 ₪ בלבד, כך שמאזן הנוחות נוטה, לטענת המשיבה, לטובתה, הן מבחינת הזכויות שלה בחלקה והן מבחינת היקף הנזקים שייגרמו לה, ונגרמים כבר היום כתוצאה מצו המניעה. במצב דברים זה, אין בצו המניעה כדי לשרת את ההליך התביעה העיקרית ובכך מחטיא הצו את ייעודו.

דיון והכרעה

11 השאלה המרכזית שעומדת בפתחו של הליך למתן סעד זמני היא, אם מתן הצו לסעד זמני הוא הכרחי במידה המצדיקה את התערבותו של בית משפט בשלב מוקדם ולפני בירור התביעה לגופה ( רע"א 5240/92 חלמיש חברה ממשלתית עירונית לשיקום הדיור נ' אשרז עיבוד נתונים בע"מ, פד"י מ"ז(1) 45).

12. מטרתו העיקרית של הסעד הזמני היא שמירה על מצב קיים ומניעת שינויו, בעוד ההליך העיקרי תלוי ועומד, או הפסקת פגיעה חמורה אשר מצדיקה בנסיבות העניין התערבות שיפוטית בשלב מקדמי. הנטל להוכיח הנסיבות הנ"ל מונח לפתחו של העותר למתן סעד זמני.

13. במסגרת הדיון בבקשה למתן סעד זמני, על בית משפט לברר דבר קיומן של ראיות לכאורה להוכיח את עילת התביעה, ומידת הנזק שעלול להיגרם למבקש, במידה והתביעה תתקבל, לעומת נזק שעלול להיגרם למשיב, במידה והתביעה תדחה ( היינו, מאזן הנוחות ).

14. מלבד שני הרכיבים הנ"ל של ראיות לכאורה ומאזן הנוחות, יביא בית משפט במניין שיקוליו דבר ניקיון כפיו של המבקש ותום ליבו, מידת השיהוי בהגשת הבקשה למתן סעד זמני, וזהות הסעד הזמני לסעד העיקרי, כאשר לפי ההלכה הנוהגת, זהות הסעד הזמני לסעד העיקרי אין בה, כשלעצמה, כדי להביא לדחיית הבקשה לסעד זמני, שעה שבית המשפט הגיע למסקנה בדבר קיומן של ראיות לכאורה לבסס את עילת התביעה וכי מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת התובע (רע"א 2059/98 וולטה ייצוב קרקע בע"מ נ' P.R.S מדיטרניין בע"מ, פד"י נ"ב(4) 721).

15. עיון בנסח רישום טאבו מיום 20.7.20 ( מצורף לכתב התביעה ) , מלמד כי זהות הבעלים הרשומים של הזכויות בחלקה לא השתנתה בעקבות הפקעת זכות הבעלות בחלק הארי של החלקה, וזאת, בשים לב לכך כי אותה הפקעה הייתה עוד בשנת 2000, כך ולמשך כ- 20 שנים נותרו הזכויות הקנייניות בחלקה על שמם של הצדדים להליך בפניי, כולל המבקש עצמו, דבר התומך בגרסת המבקש, לפיה , אותה החלטה להפקיע זכויות בחלקה לטובת סלילת דרכים לא התייחסה לזכויותיהם של חלק מהבעלים הרשומים בלבד, אלא שהיא התייחסה לזכויותיהם של כלל הבעלים הרשומים, באופן יחסי ולפי חלקו של כל אחד מהם בחלקה. תימוכין במסקנה זו מצאתי בעובדה כי בעקבות אותה החלטה להפקיע זכויות בחלקה נרשמה באותו נסח רישום הערת אזהרה מיום 24.1.2000, כאשר במסגרת אותה הערה לא צוין כי המדובר בהפקע ה של זכויות יהם של חלק מהבעלים הרשומים, לרבות זכויותיו של חלקו של המבקש, ו כי היא לא התייחסה לזכויותיה של המשיבה 3 בחלקה . מכאן המסקנה כי, המדובר בהפקעה של זכויותיהם של כלל הבעלים הרשומים באותו חלק שהוחלט להפקיע אותו לטובת סלילת דרכים, בעוד שהחלק שלא הופקע, הוא המגרש נשוא הבקשה כאן, נותר בבעלותם של כלל הבעלים הרשומים, לרבות המבקש עצמו, כל אחד לפי חלקו היחסי במקור, כאמור בנסח הרישום.

16. גם במסמך הנושא כותרת " מידע כללי " ( נספח א' לתגובה בכתב מאת המשיבה 3 ), המתאר את דבר ההפקעה בחלקה, לא מתואר כי המדובר בהפקעה של זכויותיהם של חלק מהבעלים הרשומים וכי אך זכויותיה של משיב 3 בחלקה לא הופקעו. הדבר תומך במסקנה הנ"ל כי המדובר בהפקעה המתייחסת לכלל הבעלים הרשומים, כל אחד לפי חלקו היחסי.

17. במסמך מאת המועצה המקומית מיום 03.08.20 ( נספח ב' לתגובה בכתב של המשיבה 3 ) מציין מנכ"ל המועצה כי המועצה המקומית אישרה ת כנית חלוקה בחלקה מיום 18.10.18, ולפי תכנית זו המגרש, ששטחו 513 מ"ר , ניתן למשיבה 3 , בע וד שיתר חלקי החלקה שהופקעו נקבעו כשייכים למועצה המקומית. עורך המסמך לא מפרט את הבסיס על פיו נמסר המגרש שלא הופקע למשיבה 3, בעוד וכי אין ליתר הבעלים הרשומים זכויות במגרש זה. כמו כן, ב מסמך הנ"ל לא תואר כי ליתר הבעלים הרשומים, כולל המבקש, שולמו פיצויים כנגד הפקעת זכויותיהם בחלקה, כטענת המשיבה 3. משכך, אין האמור באותו מסמך כדי להועיל למשיבה 3, בשלב זה של ההליך.

18. המשיבה 3 לא הגישה כל ראיה לתמוך בטענתה כי למבקש ולמשיבים האחרים שולמו פיצויים כנגד הפקעת זכויותיהם בחלקה. היא אך ציינה, בתגובתה בכתב וכן בדיונים בפניי , כי סביר הוא כי שולמו לאלה פיצויים כנגד ההפקעה, טענה שנותרה ללא תימוכין ב ראיה, ובבחינת אפשרות תיאורטית גרידא .

19. לא הוגשה מטעם המשיבה 3 תכנית חלוקה מאושרת על ידי הרשויות המוסמכות והחתומה על ידי כל הבעלים הרשומים של הזכויות בחלקה לפי נסח הרישום , היינו, המאושרת בחת ימתם של המבקש ויתר המשיבים. העובדה כי הונחה בפני וועדת התכנון והבניה תכנית חלוקה / תשריט מאת המועצה המקומית והמשיבה 3, וזאת לצורך מתן היתר בניה על שם המשיבה 3 לביצוע עבודות בניה במגרש, אין בה כדי להקנות זכות קניין בלעדית למשיבה 3 ולבטל את זכו ת הקניין של יתר הבעלים הרשומים באותו מגרש, שעה שלא הוכח כי כל זכויותיהם בחלקה של יתר הבעלים הרשומים הופקעו, בעוד שכל זכויותיה של המשיבה 3 בחלקה לא הופקעו.

20. למען הסר ספק, אין חולק כי הרשות המקומית הורתה על הפקעת החלק הארי של החלקה. יחד עם זאת, לא הונחה תשתית ראיה לכאורה ללמד כי המדובר בהפקעת מלוא זכויותיהם של המבקש והמשיבים 1,2,4,5,6,7,8,9, בעוד שכל זכויותיה של המשיבה 3 בחלקה לא הופקעו . העובדה כי המשיבה 3 הייתה הבעלים הרשום היחיד אשר הגישה בזמנו התנגדות להפקעה ( עוד בשנת 2000 ) , אין בה כדי להוות בסיס כדין לשינוי מצב הזכויות הקנייניות בחלקה, אלא שנדרשת החלטה של הר שות המוסמכת, לפיה , כל זכויותיה של המשיבה 3 לא הופקעו, וכי כל זכויותיהם של יתר הבעלים הרשומים בחלקה הופקעו. החלטה כאמור לא הוגשה כראיה, ולכן, ההחלטה להפקיע חלק עיקרי בחלקה יש לראותה כמתייחסת לזכויותיהם של כלל הבעלים הרשומים, ובהתאם, שטח המגרש שלא הופקע הינו בבעלותם של כלל הבעלים הרשומים, כל אחד לפי חלקו היחסי המקורי, לפי נסח הרישום, קל וחומר שעה שלא הוכח כי המבקש ויתר המשיבים הסכימו מפורשות כי ההפקעה תתייחס לחלקם בחלקה , וכי המגרש שלא הופקע יהיה בבעלו תה הבלעדית של המשיבה 3.

21. עוד אציין כי המבקש ושאר המשיבים בבקשה ( למעט משיבה 3 ) לא חתומים על הבקשה למתן היתר בניה על שם המשיבה 3, שהוגשה בחודש ינו אר 2018, דבר שהיה בו כדי לתמוך בגישת המשיבה 3 כי אותם בעלים משותפים מאשרים כי המגרש שלא הופקע הוא בבעלותה הבלעדית של המשיבה 3 בלבד. ( ראה נספח י' ו-י"א לתגובה בכתב שעניינו בקשה להיתר בניה ). גם בה יתר הבניה מיום 25.6.20 שניתן על שם המשיבה 3 אין כדי להביא לשינוי זכויות קנייניות לפי נסח רישום טאבו, בנסיבות שתוארו לעיל.

22. ב"כ המשיבה 3 בסעיף 19 לתגובה, מציין כי במסגרת ההליך לקבלת היתר בניה על שם המשיבה 3 נשלחו מסמכי הבקשה להיתר כאמור למבקש, אשר לא הגיש כל תגובה לבקשה. לתגובה בכתב צורפו אישורי משלוח דואר רשום ( נספח י"ב לתגובה ) למבקש ולמשיבים 8 ו-9. העובדה כי נשלחו למבקש ולבעלים רשומים אחרים מסמכים הקשורים לבקשה למתן היתר בניה שהוגשה מטעם המשיבה 3, מלמדת כי המשיבה 3 ורשויות התכנון מאשרות , למעשה , כי למבקש ולבעלים הרשומים האחרים ישנן זכויות קנייניות במגרש, ומכאן עלה הצורך בקבלת התייחסותם לבקשה למתן היתר בניה על שם המשיבה 3.

23. באשר למאזן הנוחות, נחה דעתי כי על מנת לשמור על המצב הקיים עד להכרעה סופית בתביעה, נכון הוא ליתן צו מניעה כמבוקש. שכן, דחייה של הבקשה כאן עלולה לסכל את ביצועו של פסק דין לפירוק שיתוף, במידה והתביעה תתקבל, עקב קביעת עובדות בשטח על ידי הקמת עבודות בניה על ידי המשיב 3. הנזק שעלול להיגרם למבקש, במידה והבקשה תידחה, עולה על הנזק שעלול להיגרם למשיבה 3, במידה והבקשה תיענה בחיוב. בעיקר אמורים הדברים על רקע העובדה כי דבר הפקעת חלק מהחלקה היה לפני כעשרים שנים, והיתר הבניה ניתן לפני כשנתיים, כך שאין המדובר בנסיבות אשר התגלו לאחרונה, המצדיקות לאפשר המשך הליכי הבניה במגרש, כבר עתה.

סוף דבר

א. ניתן בזה צו מניעה זמני, האוסר על מי מהמשיבים לעשות דיספוזיציה בזכויותיהם בחלקה הרלבנטית, וכן האוסר עליהם לבצע כל עבודת בניה או פעולה אחרת הגורמת לשינוי בשטח.

ב. הנני מורה לרשום הערת אזהרה בספרי רשם המקרקעין בנצרת, בדבר מתן צו מניעה כאמור לעיל ובדבר ניהול ההליך של פירוק שיתוף במקרקעין.

ג. המבקש יפקיד בקופת בית המשפט ערובה כספית במזומן או ערבות בנקאית בסכום של 20,000 ₪, וכן יחתום על התחייבות בסכום של 30,000 ₪, להבטחת הוצאותיה של המשיבה 3 וכל נזק שעלול להיגרם לה, במידה והתביעה העיקרית, בסופו של יום, תידחה.

ד. קובע קדם משפט ליום 19/11/20 שעה 11:30.

המזכירות תמציא החלטה זו לב"כ הצדדים בפקס ובדואר רשום, לאלתר.

ניתנה היום, כ"ח אלול תש"פ, 17 ספטמבר 2020, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אשרף שאהין
נתבע: נמר חביב חנא שאהין
שופט :
עורכי דין: