ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין בנק הפועלים בע"מ נגד הבונה יאנוח בע"מ :

בפני כבוד ה שופט אבישי רובס

תובע

בנק הפועלים בע"מ

נגד

נתבעים

  1. הבונה יאנוח בע"מ (ניתן פס"ד)
  2. עלי עבאס (ניתן פס"ד)
  3. סלים שמא

החלטה

1. בפני בקשה למתן צו גילוי מסמכים ספציפי ים.

2. הבנק הגיש תביעה בסדר דין מקוצר, על סך 143,856.8 ₪ נגד שלושה נתבעים - חברת הבונה יאנוח בע"מ (להלן "החברה"), הנתבע מס' 2 - בעל החברה , והנתבע מס' 3 (להלן "הנתבע") - לגביו נטען כי הוא ערב להלוואה על סך של 140,000 ₪ שנטלה החברה מהבנק, על פי כתב ערבות מיום 23.12.2018.

החברה והנתבע מס' 2 לא הגישו בקשות רשות להגן, וביום 5.10.2019 ניתן נגדם פסק דין בהעדר הגנה על מלוא סכום החוב.

3. הנתבע הגיש בקשת רשות להגן, במסגרתה טען כי לא ערב להלוואה משנת 2018, לא חתם על מסמכי ההלוואה ולא על מכתב גילוי נאות לערב יחיד. הנתבע הבהיר בבקשתו, כי ביום 31.1.2016 ערב להלוואה שנטל ה החברה שבבעלות חתנו, בסך 255,000 ₪, וצירף עותק מכתב הערבות והמכתב הנלווה לערב שקיבל במעמד החתימה. הוא הדגיש, כי לא חתם על כתב ערבות בשנת 2018 ולא ערב להלוואה שנטל ה החברה באותו מועד.

הנתבע טען, כי על כתב הערבות (משנת 2018) לא רשום שמו בכתב ידו, כנדרש על פי נהלי הבנק, בדומה לכתב הערבות מ - 2016, החתימות על כתב הערבות והמכתב הנלווה לערב אינן שלו, אינן דומות לחתימותיו על המסמכים משנת 2016, ואין חתימת אימות של פקיד על כתב הערבות והמכתב הנלווה. בנוסף, טען הנתבע כי בניגוד לנהלי הבנק , המסמכים משנת 2018 נושאים חתימה (שאינה שלו) רק בסוף המסמך ולא בכל עמוד כנדרש.

4. בהחלטה מיום 23.2.2020, ניתנה לנתבע רשות להתגונן מפני התביעה. כבוד הרשמת שקדי-שץ ציינה, כי כתב הערבות ושיפוי עליו מבוססת התביעה, הכולל 10 עמודים, לא חתום על ידי הנתבע בתחתית כל עמוד, כנהוג, אלא רק בעמוד האחרון, החתימה על העמוד האחרון לא אושרה על ידי פקיד בנק, לא מולאו פרטיו של נציג הבנק אשר הסביר לנתבע את פרטי הערבות ולא צוין מועד החתימה. עוד הוסיפה הרשמת, כי גם החתימה על טופס גילוי המידע לערב אינה מאושרת על ידי פקיד בנק, ולא פורטו פרטיו של הגורם אשר הסביר לנתבע על מהות המסמך, כנדרש.

5. הנתבע עתר בבקשתו להורות לגלות שורה של מסמכים, כמפורט בסעיפים א - ו ב רישא לבקשה וכן, להורות לבנק לפרט כנדרש את פריט יד' בתצהיר גילוי המסמכים מטעמו .

הנתבע טען, כי נקודת המוצא בגילוי מסמכים היא של "משחק בקלפים גלויים", קרי גילוי מרבי, אשר מאפשר להניח בפני בית המשפט את מלוא התשתית הראייתית הרלבנטית. עוד הדגיש הנתבע, כי הגישה הליברלית בנוגע לגילוי אומצה גם בנוגע לנהלים פנימיים של הבנק (המבוקשים בסעיפים ב ו- ג לבקשתו), ובפרט לאור טענותיו כי הבנק הפר את נהליו הפנימיים, כ אמור בבקשת הרשות להגן.

הנתבע הוסיף, כי העובדה שהגיש בקשה לגילוי נהלי הבנק בשלב בקשת הרשות להגן, והבקשה נדחתה, מהטעם שבשלב זה אין הצדקה לגלות נהלים, אינה יכולה לפעול לטובת הבנק כיום, לאחר שניתנה לו רשות להגן.

עוד טען הנתבע, לגבי יתר המסמכים המבוקשים, כי הבנק לא הסביר מדוע המסמכים אינם רלוונטיים ובמה הבקשה נועדה להכביד ולסרבל, כביכול, את הליך הדיון.

6. במסגרת תגובתו טען הבנק, כי דין הבקשה להידחות על הסף ולחילופין, לגופו של עניין , מחמת היותה טורדנית, קנטרנית, מסע דייג חסר הבחנה ו כי המסמכים המבוקשים ממילא חסרי רלוונטיות להליך. הבנק טען, כי דין הבקשה ל הידחות אף מ אחר שלא צורף אליה תצהיר כנדרש ומאחר וזו הפעם השנייה שהמבקש פונה לבית המשפט בבקשה לגילוי מסמכים. הבנק הוסיף, כי המציא ל תובע תצהיר גילוי מסמכים, הכולל כ- 160 עמודים, וצירף אותם לתגובתו.

לגוף הבקשה טען הבנק, כי טענת ההגנה היחידה שהעלה הנתבע, עו"ד במקצועו , היא כי החתימה על כתב הערבות להלוואה אינה חתימתו, קרי - עסקינן בחתימה מזויפת. מאחר ומדובר בטענת זיוף בלבד, הרי שבקשתו לגילוי מסמכים גורפת, בלתי מידתית ואינה רלוונטית כלל להוכחת הטענה. ככל שאין הדברים כך, טען הבנק כי מדובר בטענות עובדתיות חילופיות שאינן יכולות לדור בכפיפה אחת עם טענת הזיוף ומהוות הרחבת חזית אסורה.

7. בתשובתו לתגובה מיום 7.9.2020 הבהיר הנתבע, כי הבקשה מבוססת על כתבי בי - דין, העובדה שהבנק סירב לגלות את המסמכים הספציפיים המבוקשים כלל אינה שנויה במחלוקת ומכאן שאין צורך בתצהיר תומך.

לגופו של עניין, טען הנתבע, כי אכן השאלה היא האם חתם על הערבות המיוחסת לו אם לאו, אולם מאחר ואין עד מטעם הבנק שיכול להעיד כי חתם בפניו על כתב הערבות, יש חשיבות לכלל הנסיבות. את הנסיבות יש ללמוד מתכתובות פנימיות, הוראות נוהל פנימי והוראות בנק ישראל. עוד הדגיש הנתבע, כי הבנק מתהדר בגילוי מסמכים מקיף (160 עמודים) , אולם מדובר בגילוי כללי, בלתי רלוונטי, שעיקרו מסמך בקשה לפתיחת חשבון ותנאים כלליים לניהול חשבון (80 עמודים) ומסמכים רבים נוספים הנוגעים לערבות משנת 2016, שאינה מוכחשת, בעוד שהתביעה כאן עוסקת בכתב הערבות משנת 2018.

8. תקנה 113 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984 אינה דורשת כי בקשה לגילוי מסמכים ספציפיים, כבענייננו, תיתמך בתצהיר המבקש (ראה הדיון בהבדל בין תקנה 113 הנוכחית לתקנה 124 לתקנות סדר הדין האזרחי התשכ"ג - 1963 שקדמה לה , ב מסגרת ת"א (מחוזי-מרכז) 2091-08-07 SABONA ENTERPRISES B.V. נגד אבישר (30.7.2009) וכן א. גורן, סוגיות בסדר הדין האזרחי (2015) בעמ' 238).

יתירה מזאת, אין מחלוקת כי המסמכים שגילויים מבוקש אינם חלק מגילוי המסמכים שערך הבנק, ומכאן שאין צורך לתמוך עובדה זו בתצהיר. בנסיבות אלה , איני רואה מקום לייחס משקל לאי צירוף תצהיר וטענת הבנק בעניין זה נדחית.

9. הלכה פסוקה היא, כי גילוי מסמכים בשלב הרשות להגן מצומצם והיקפו מוגבל למסמכים מסוימים שיש בהם כדי להסביר את דרך חישוב סכום התביעה או מסמכים שהנתבע שכנע את בית המשפט שהם הכרחיים, קרי - כאלה שלא יוכל להגיש בקשת רשות להתגונן בלעדיהם וזכותו תקופח (ראה ע"א (מחוזי-חיפה) 177/00 שרוף נגד בנק לאומי לישראל בע"מ (8.11.200) , ע"א (מחוזי-ת"א) 3486/01 וולך יצחק נגד עמירון סי.טי.אל. מימון והשקעות בע"מ (2.9.2003) ות"א (מחוזי-ת"א) 2443/02, בש"א 14218/03 בנק הפועלים בע"מ נגד עזבון המנוח יוסף הבי ז"ל ואח' (4.11.2003)).

גילוי מקדמי בשלב הדיון בבקשה לרשות להתגונן לא מאיין את זכות הנתבע לבקש גילוי מסמכים על פי תקנות 113 ו - 114 לתקנות סדר הדין האזרחי, לאחר שניתנה לו רשות להתגונן, ככול נתבע אחר (ראה ע"א 688/89 הילולים (אריזה ושיווק) בע"מ נגד בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פ"ד מה(3) 188). משקיבל הנתבע רשות להתגונן, השווה מעמדו לכל נתבע אחר וממילא , עומדות לו הזכויות שמוקנות לנתבע, באשר הוא כזה, ובכלל כך גילוי מסמכים. העובדה שנוהל הליך גילוי מסמכים גם בשלב הרשות להגן אינה רלוונטית. הבנק לא יכול להיבנות מכך שערך גילוי מסמכים בשלב הרשות להגן או כי הבקשה לגילוי מסמכים שהוגשה אז נדחתה, בפרט שעה שנדחתה מטעמים הקשורים בטיב ההליך ושלב הדיון. אני דוחה, אפוא, את טענת הבנק בנקודה זו.

10. תקנה 113 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 קובעת כי "בית המשפט או הרשם רשאי בכל עת, בין שניתן צו גילוי מסמכים או הוגש תצהיר על מסמכים ובין אם לאו, ליתן, לפי בקשת בעל דין, צו לפי טופס 12, המורה לבעל דין אחר לגלות בתצהיר אם מסמך פלוני המפורש באותה בקשה מצוי, או היה מצוי, ברשותו או בשליטתו, ואם אינו מצוי בה - מתי יצא ממנה ומה היה עליו".

תקנה 120(ב) קובעת כי "בית המשפט או הרשם לא יתן צו למסירת שאלון או לגילוי מסמכים או לעיון במסמכים, אלא אם כן היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון הוגן או כדי לחסוך הוצאות...".

הפסיקה קבעה, כי נקודת המוצא במסגרת הליך משפטי, היא שראוי לשאוף לגילוי מרבי, וזאת ממספר נימוקים: א. חשיפת האמת, תוך פרישת תמונה עובדתית רחבה ומלאה. ב. יעילות דיונית במובן הרחב. ג. הזכות להליך ראוי, כפועל יוצא מהזכות לגישה לערכאות. ד. שוויון בין הצדדים, על ידי צמצום פערי המידע והעמדתם בנקודת פתיחה שווה (ראה רע"א 4627/14 פז חברת נפט בע"מ נגד ישראל דיעי (10.11.2014) וכן, רע"א 4234/05 בנק מזרחי נגד פלץ (14.8.2005), הנזכר שם).

מנגד, זכות העיון, כללית או במסמך ספציפי, אינה מוחלטת, והיא נבחנת לאור אינטרסים מנוגדים של הצדדים, כמו גם לאור טענות חיסיון, למשל. תנאי בסיסי לעיון במסמכים שבידי הצד שכנגד, הוא רלוונטיות אותם מסמכים לבירור התביעה שבמחלוקת והדבר תקף גם בעניין תשובות לשאלון. שכן, אם המסמכים אינם רלוונטיים, אין מקום להורות על גילויים, ללא קשר לבחינת אינטרסים אחרים או חיסיון (רע"א 4627/14, לעיל). בנוסף, ברור כי במידה ומסמך ספציפי אשר מבוקש גילויו, אינו נמצא בידיו של בעל הדין, הוא אינו חייב בגילויו (בכפוף להצהרה מתאימה, שנקבעה בתקנות).

גילוי מסמכים משתרע, אפוא, על כל המסמכים הנוגעים לעניין הנדון ולכן, על צד לגלות את כל אותם מסמכים, אשר סביר להניח כי הם כוללים מידע שיאפשר, במישרין או בעקיפין, לקדם את העניין נשוא התובענה. הרלוונטיות לצורכי גילוי היא "במידת האור שהמסמך עשוי לשפוך על המחלוקת שבין הצדדים". מסמך שיש בו כדי לסייע לקו חקירה הוא רלוונטי. לעומת זאת, מסמך שאין בו כדי לחזק טענה או להחלישה, וכל כולו לא בא אלא "לדוג" בענייניו של בעל דין, אין לגלותו (ראה ע"א 40/49 כיאט נגד כיאט, פ"ד ג' 159, 162, רע"א 7586/15 רונן בן צבי נגד אידה אלשיך (24.1.2016)). ודוק, מסמך רל וונטי חייב להתקשר לא רק לצד ולא רק למחלוקת בין הצדדים, אלא למחלוקת בין הצדדים שהיא מושא התביעה (המ' (ב"ש) 1238/92 ק.ד. תכשיטי דורינה אילת בע"מ נגד בנק המזרחי, פ"מ תשנ"ד (3) 102).

לאור הכללים המפורטים לעיל, אדון בדרישת הנתבע לגילוי מסמכים ספציפיים, על פי סדר המסמכים בבקשה.

11. סעיף א' - סט שלם של חשבונות הבנק של הנתבע מס 2, בעל השליטה בחברה, שנפתחו על שמו בלבד, או ביחד עם אחרים, ודפי החשבון של חשבונות אלה מיום פתיחתם ועד ליום הגשת התביעה.

כפי שציין הנתבע בסעיף 2 לכתב התשובה, טענת ההגנה היחידה שלו, בגינה גם ניתנה לו רשות להתגונן, היא כי לא חתם על מסמכי הערבות משנת 2018 (בניגוד לאלה משנת 2016). לטענת הבנק, אין קשר בין המסמכים המבוקשים לטענת הזיוף ו חשבונות הנתבע מס' 2 אינם קשורים לתביעה.

אין קשר בין טענת ההגנה שהעלה הנתבע לבין חשבונות בנק שנוהלו ו/או מנוהלים על ידי הנתבע מס' 2, לבדו או עם אחרים, שכלל אינם צד בתביעה כאן. אין באופן ניהולם של חשבונות אלה כדי להבהיר או להשליך, אף לא בדרך אגב, על השאלה שבמחלוקת . יותר מכך - הנתבע לא הבהיר בבקשה או בתשובה כיצד יש במידע זה כדי לסייע לו, אף לא בהבנת נסיבות העניין החיצוניות, כנטען בסעיפים 3 - 4 לתשובתו. אני מקבל את טענת הבנק, כי המסמכים המבוקשים אינם רלוונטיים לבירור המחלוקת בתביעה זו ולכן, דין דרישתו של הנתבע בנקודה זו להידחות.

12. סעיף ב' - נוהל פנימי של הבנק מספר 208/3115 או מש/4 או מש/10 (או כל מספר אחר) שעניינו ערבות בני אדם פרטיים, ערב יחיד ערב מוגן וערב אחר שהיה בתוקף ביום 23.1.2016, או כל נוהל דומה העוסק בכללים להחתמת ערב.

סעיף ג' - נוהל פנימי של הבנק מספר 208/3115 או מש/4 או מש/10 (או כל מספר אחר) שעניינו ערבות בני אדם פרטיים, ערב יחיד ערב מוגן וערב אחר שהיה בתוקף ביום 31.1.2018, או כל נוהל דומה העוסק בכללים להחתמת ערב.

הנתבע טען, כי התעקשות הבנק שלא לחשוף את נהליו תמוהה , בפרט לאור הטענה לפיה חתימתו לא אומתה על ידי פקיד בנק או גורם בנקאי כלשהו אחר כנדרש (סעיפים 13 - 14 לבקשה). הנתבע סבר , כי בנסיבות העניין ובהעדר אישור של פקיד בנק כאמור , יש חשיבות לתכתובות פנימיות של הבנק, אי קיום נהלים פנימיים, אי קיום נהלי בנק ישראל ואי משלוח הודעות לערב. הנתבע הפנה בטענותיו לת"א 13593/05 בנק לאומי נגד מ.מ. אומנים בע"מ ואח' (25.9.2007) ורע"א 8752/07 בנק לאומי נגד עזבון הורוביץ (15.3.2011) ).

הבנק טען, כי זו הפעם השנייה שהנתבע הגיש בקשה לגילוי נהלים פנימיים, לאחר שבקשתו הקודמת נדחתה בהחלטת כבוד הרשמת שקדי-שץ, על כל המשתמע מכך. כאמור , טענה זו נדחתה על ידי, שכן זכותו של הנתבע לבקש גילוי מסמכים ספציפיים, לאחר שקיבל רשות להגן, אינה מושפעת עוד מהחלטה זו, אשר הייתה יפה למועד בו ניתנה בלבד. עוד טען הבנק, כי לא ברור כלל מה בין נהליו הפנימיים של הבנק לבין טענת הזיוף שהעלה הנתבע.

במצב בו מתכחש הנתבע לחתימתו על כתב ערבות נדרשת הוכחת אמיתות או זיוף החתימה. ניתן, ואולי גם נהוג, להוכיח אמיתות או זיוף כאמור על ידי בדיקת מסמכי המקור באמצעות עד מומחה (גרפולוג). יחד עם זאת, אין זו הדרך היחידה לאשר או לערער את מהימנות החתימה. בנסיבות ה מקרה, בפרט שעה שהחתימה על גבי כתב הערבות לא אומתה על ידי פקיד הבנק, יש נפקות למסמכים חיצוניים, דוגמת נהלי הבנק או התכתבויות עם הנתבע, המעידים על הכללים בהם יש לנהוג בעת החתמת ערב על מסמכי ערבות. מסמכים אלו עשויים לבסס את טענת ההגנה של הנתבע.

אני מקבל, אפוא, את בקשת הנתבע בנקודות אלה ולכן, יהא על הבנק לגלות את נהליו הפנימיים הרלוונטיים לשנים 2016 - 2018, בנוגע להחתמת ערב על כתב ערבות.

13. סעיף ד' - כל הבקשות להקצאת אשראי או למתן הלוואות שהגישו הנתבעים 1 ו/או 2, מיום פתיחת חשבון הבנק של כל אחד מהם, וכן ניירות העבודה שהוכנו בבנק בנוגע לבקשות אלה, פרוטוקול הדיון בבקשות אלה בבנק וההחלטות שהתקבלו.

הנתבע לא הבהיר בבקשה או בתשובה מדוע מסמכים אלה נחוצים לו, למעט הטענה הכללית כי מסמכים חיצוניים ישפכו אור על נסיבות החתימה, כאמור לעיל.

ב"כ הבנק טען כי הדרישה הנוגעת לחברה גורפת ובלתי מידתית וכי כבר הומצא לנתבע אישור מסגרת אשראי בחשבון החברה משנת 2016. נטען, כי המסמכים הקשורים לחשבונו של הנתבע מס' 2 לא רלוונטיים.

בכל הנוגע למסמכי הבנק של החברה - דרישת הנתבע רחבה, גורפת ולא רלוונטית בעיקרה למחלוקת נשוא תיק זה, למעט בקשות החברה להקצאות אשראי והחלטות הבנק בעניינן. הבנק יגלה, אפוא, את כל הבקשות למסגרת אשראי, כולל אלו משנת 2018 (לא די בבקשה משנת 2016) וימציא העתקים מהן לב"כ הנתבע.

מנגד, מסמכי חשבון הבנק של הנתבע מס' 2 לא רלוונטיים למחלוקת נשוא תיק זה בין הבנק לנתבע הערב. דרישתו של הנתבע בעניין זה נדחית.

14. סעיף ה - כל ההתכתבות הפנימית בין בעלי התפקידים השונים בבנק ביחס לניהול חשבונות הבנק של הנתבעים 1 ו- 2 והטיפול בהם, מיום פתיחת החשבון ועד להגשת התביעה לבית המשפט.

הנתבע טען בתשובתו כי המסמכים נחוצים לו, שכן יש בהם לשפוך אור על נסיבות החתימה, והדברים מקבלים משנה תוקף מקום בו אין אישור פקיד בנק כי הנתבע חתם בפניו על כתב הערבות משנת 2018.

הבנק טען, כי הדרישה גורפת, בלתי מידתית ולא רלוונטית לבירור טענת הזיוף. לעניין המסמכים הנוגעים לנתבע מס' 2 - טען הבנק כי הם לא רלוונטיים בתובענה.

לאור המחלוקת הקיימת בנושא נסיבות החתימה על כתב הערבות משנת 2018, בהחלט יכולה להיות רלוונטיות לתכתובת פנימית בנוגע לניהול חשבון הבנק של החברה, החל מחודש פברואר 2016, קרי - מועד חתימת הערבות הראשונה. הבנק יגלה, אפוא, את המסמכים האמורים וימציא העתקים מהם לב"כ הנתבע. במדה ואין בידי הבנק מסמכים מסוג זה, יהא עליו להגיש תצהיר מתאים.

כאמור לעיל , מסמכים או תכתובות בקשר לחשבון הבנק של הנתבע מס' 2 לא רלוונטיים לבירור המחלוקת בין הבנק לנתבע, כערב לחשבון החברה. אני דוחה, אפוא, דרישתו של הנתבע בעניין זה.

15. סעיף ו - כל התכת ובות שבין הבנק לחברה ולנתבע מס' 2 מיום פתיחת החשבונות של כל אחד מהם ועד להגשת התביעה לבית המשפט.

גם כאן טען הנתבע כי המסמכים נחוצים שכן יש בהם לשפוך אור על נסיבות החתימה על כתב הערבות משנת 2018.

לעניין החברה הבהיר ב"כ הבנק, כי המסמכים גולו במסגרת סעיף 3(יד) לתצהיר גילוי המסמכים שערך הבנק והעתקים מהם הומצאו ל ב"כ הנתבע יחד עם תצהיר גילוי המסמכים. ב"כ הבנק הפנה באופן ספציפי לעמודים 131 ואילך לתצהיר גילוי המסמכים. לעניין הנתבע מס' 2 חזר, ב"כ הבנק על טענתו, לפיה מדובר במסמכים שאינם רלוונטיים לתובענה.

הנתבע לא התייחס בתשובתו לתגובת הבנק במקודה זו ובפרט - לטענה שהמסמכים המבוקשים, בהתייחס לחברה, הומצאו לו זה מכבר.

בעניין החברה - לאור תשובת הבנק, כאמור לעיל, ובהעדר התייחסות ספציפית מצד הנתבע בתשובתו, אני קובע כי הבנק יצא ידי חובתו . בנוסף, מאחר והעתקי המסמכים שבסעיף 3 (יד) לתצהיר גילוי המסמכים מטעם הבנק הועברו זה מכבר לידי הנתבע, ממילא אין נחיצות או טעם בפירוט נוסף . אני דוחה, אפוא, את בקשת הנתבע לפרט כנדרש פריט זה בתצהיר גילוי מסמכים.

הדרישה לקבל התכתבויות בקשר לחשבונו של הנתבע מס' 2 נדחית, מחוסר רלוונטיות.

16. סיכומו של דבר, הבנק יגלה את המסמכים הנזכרים בסעיפים 12, 13 ו - 14, כמפורט לעיל ובשים לב להבחנה בין החברה לנתבע מס' 2, וימציא העתקים מהם לב"כ נתבע עד ליום 15.10.2020.

17. הוצאות הבקשה תילקחנה בחשבון במסגרת פסק הדין.

המזכירות תמציא העתקים מההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ח אלול תש"פ, 17 ספטמבר 2020, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: בנק הפועלים בע"מ
נתבע: הבונה יאנוח בע"מ
שופט :
עורכי דין: