ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ב.י. טרייד אין מוטורוס יפו בע"מ נגד חברת השמורה בע"מ :

בפני כבוד ה שופט איל באומגרט

המבקשת

ב.י. טרייד אין מוטורוס יפו בע"מ

נגד

המשיבים:
חברת השמורה בע"מ (בפירוק)
יוסף אברהם (בפשיטת רגל)

בית המשפט העליון קבע, כי המפרק יכול להגיש תסקיר בו הוא מסתמך על חקירה פרטית שערך, וכי "אין כל טעם משפטי, הגיוני, כלכלי או אחר, שלא לראות בחקירה פרטית את התשתית הראייתית הדרושה" (פסקה 4 לפסק דינה של כבוד השופטת שטרסברג-כהן). יחד עם זאת, בת המשפט הבחין בין הגשתה של התובענה נגד נושאי המשרה, לבין שלב הוכחתה. נקבע כי לצורך הגשת תובענה לפי סעיפים 373 ו- 374 לפקודה, ניתן להסתמך על פרוטוקולים של חקירה פרטית שערך המפרק. אולם בית המשפט לא הכריע בשאלת השימוש בחומר זה לצורך הוכחת התביעה עצמה:

החלטה

לפניי בקשה למחוק חלקים מתצהיר העדות הראשית שהוגש על ידי עו"ד בן ארצי, בתפקידו כמפרק המשיבה 1 והנאמן על נכסי המשיב 2. למען הקיצור יכונה מעתה עו"ד בן ארצי "המפרק".

המשיבים הגישו תביעה למתן פסק דין הצהרתי, במסגרתו התבקש בית המשפט להצהיר על בטלות המשכתנאות שנרשמו לטובת המבקשים , על זכויות המשיב 2 במקרקעין הידועים כגוש 10782 חלקות 40 ו- 43 וכן על זכויות המשיבה 1 על המקרקעין בגוש 10782 חלקות 37 חלק מחלקה 38, 39, 40, 43 חלק מחלקה 44 , 45, 46, 47, 49 ו- 52 (להלן: "המקרקעין").

בישיבת קדם המשפט שהתקיימה ביום 22.6.20 הורה, בין היתר, בית המשפט לצדדים להקדים עדויותיהם באמצעות תצהירי עדות ראשית.

התצהיר מטעם המשיבים הוגש על ידי המפרק.

לטענת המבקשת, למפרק אין כל ידיעה אישית על העובדות עליהן הצהיר בתצהירו. לשיטת המבקש ת, ידיעת המפרק אינה אלא עדות מפי השמועה ועדות סברה. לחיזוק טענה זו מפנה המבקשת לכך שגם לשיטת המפרק מונה האחרון לתפקידו באוקטובר 2010 בעוד שהמפרק מצהיר על אירועים שהתרחשו בשנים 2005 – 2008. כלומר, המפרק מצהיר על אירועים שהתרחשו עובר למינויו. על כן, טוענת המב קשת, אין המפרק יכול להצהיר כי העובדות ידועות לו מתוקף תפקידו .

כמו כן, מבוקש למחוק שורה של חלקים מתצהיר המפרק, שכן לטענת המבקש ת אלו מהווים עדות סברה של המפרק לעובדות ולאירועים המתוארים בתצהיר.

המשיבים מתנגדים לבקשה וטוענים, בין היתר, כי המשיב 2 אינו כשיר רפואית למתן תצהיר. התשובה מלווה באישור רפואי.

עוד טוענים המשיבים שהמפרק, מתוקף תפקידו, הוא היחיד המוסמך ליתן את התצהיר שכן זה מבוסס על מסמכים שהוצגו בהליכים המשפטיים שונים.

כמו כן, טוען המפרק, כי הליכי מימוש השיעבודים נעשו בשעת הליכי הפירוק והפש"ר. משכך, יש לו, כמפרק, ידיעה אישית על אשר הצהיר.

יתרה מזו, לטענת המשיבים, ליבת המחלוקת הינה תוקף המשכנתאות מושא התביעה והליכי הכינוס. מכאן, מרבית טענות המשיבים לעניין תוקף המשכנתאות מבוססות על מסמכים והצהרות המבקש ת לבית המשפט. מוסיף וטוען המפרק , כי מסמכים אלה הומצאו לו מתוקף תפקידו. בנקודה זו מדגיש המפרק כי מרבית המסמכים צורפו לכתב ההגנה של המבקשת ומשכך קיומם אינו שנוי במחלוקת.

נוסף על כך טוען המפרק, כי בתצהירו הוא מגיש ומתייחס למסמכים אשר הגיעו אליו בתוקף תפקידו כמפרק ומסקנותיו נובעות מאותם מסמכים ומהיותו, מתוקף תפקידו, אורגן של המשיבים.

המבקשת, בתגובתה, חוזרת על הבקשה ומדגישה שאין במצבו הרפואי של המשיב 2 כדי להכשיר עדות מפי השמועה ועדות סברה.

עוד טוענת המבקשת שגם אם המפרק נחשף למסמכים שונים מתוקף תפקידו, אין הוא יכול להעיד על עובדות מקריאת אותם מסמכים.

באשר לפרשנות שמבקש המפרק להעניק למסמכים השונים, טוענת המבקשת שלו המחלוקת היתה משפטית בלבד , לא היה צורך בתצהיר כלל. בנקודה זו מדגישה המבקשת , כי לבירור תוקף המשכנתאות יש לברר את תשתית האירועים, ההסכמים והעובדות שבסיס התביעה.

המבקשת עומדת על כך, כי המפרק אינו יכול להצהיר על נסיבות חתימת ההסכם בין המבקשת והמשיבה 1, התנאים שנקבעו בהסכם, העמדת הערבות, נסיבות המרת הערבות הבנקאית והאם שולמו הכספים שהיה על המשיבים לשלם למבקשת בהתאם להסכם.

כך גם מדגישה המבקשת שהמפרק אינו יכול להצהיר על עובדות שאינן ידועות לו מידיעתו האישית.

על סמכויות ותפקיד המפרק ראו, בין היתר, ע"א 2172/10 אלומיניום זוהר יבוא ושיווק (בפירוק) נ' גלוסקא, מפרק החברה (פורסם במאגרים 27.12.2011), שם נקבע כך:

"נפתח במושכלות יסוד של דיני פירוק החברות, הם המסד הנורמטיבי שעל בסיסו יש לבחון את השגות המערער על פסק-דינו של בית המשפט קמא. כידוע, עם תחילתם של הליכי הפירוק עוברות סמכויות הניהול של החברה מידי האורגנים אל המפרק, והוא נכנס בנעליהם. המפרק נדרש לכנס את נכסי החברה, לבחון את תביעות החוב של הנושים השונים, לממש נכסים, ולעתים – הוא נדרש אף לנהל את עסקיה של החברה בפירוק. בין היתר, מוסמך המפרק להגיש תביעה נגד צד שלישי, ככל שהוא סבור כי קיימת לחברה עילה לעשות כן."

עוד ראו ת"א (ת"א) 2193/06 מתוק אפריים ובניו נ' אביב (פורסם במאגרים) (להלן: " עניין אביב") :

" כפי שיפורט להלן, אני סבורה כי אכן ניתן להקל בנסיבות המתאימות עם מפרק ביחס למסמכים אותם הוא יכול להגיש לבית המשפט, ובית המשפט לא ישלול את הגשתם מטעמי העדר קבילות. יחד עם זאת, כאשר מוגשים חוות דעת ומסמכים המהווים מסקנות המבוססות על חומרי גלם ראייתיים, יש להציג לבית המשפט את חומרי הגלם, וככלל – לאפשר את החקירה הנגדית של מי שערך את המסמך והסיק את המסקנות.

.139. המגמה הכללית של הפסיקה היא לעבור מכלל של "קבילות" לעקרון של "משקל", ולהקל גם בקבלת חלק מסוגי העדויות מפי השמועה. בית המשפט העליון קבע בהקשר זה כי:
"כללי הפסילה הקבועים בדיני הראיות אינם חובקים את כל הראיות, אותן ניתן לכנות בתואר של עדות שמיעה, ויש סוגים של עדות שמיעה שהם קבילים, והכל כמובן בכפיפות לתנאים שנקבעו בדין. יתירה מזאת, המגמה... היא של צמצום הסייגים החלים על קבילותן של ראיות, כדי להותיר בידי בית המשפט את הסמכות להחליט על משקלה של הראיה. הווה אומר, במקום המחסום, שהיקפו הולך אט אט ומצטמצם, מתפתחת גישה, המבכרת בדיקה עניינית של הראיה על ידי הערכאה השיפוטית. בעקבות הגשת הראיה ולאור אופייה ומהותה יכול, כמובן, להישלל ממנה משקל כלשהו, אך איננו נמצאים אז בתחום הקבילות אלא בתחום הערכת הראיות" (בר"ע 423/83 מדינת ישראל נ' עיזבון המנוחה ורד סילברמן, פ"ד לז(4) 281 (1983)).

בפס"ד ורד סילברמן הנ"ל, דן בית המשפט העליון בדו"ח חקירה שערכה ועדת בדיקה שהתמנתה על ידי משרד הבריאות. בית המשפט העליון חזר על הלכת ורד סילברמן בע"א 6160/00 נתן דרוקמן נ. בית החולים לניאדו (פ"ד נה(3) 117). גם באותו ענין מונתה ועדה על ידי משרד הבריאות, ובית המשפט הורה על קבלת דוח הוועדה כתחליף לחוות דעת מומחה. אולם כעולה מפסק הדין, מי שעמד בראש הוועדה, פרופ' קוטב, התייצב להעיד בבית המשפט ונחקר בחקירה נגדית ביחס למסקנות דו"ח הוועדה.

בית המשפט העליון קבע, כי המפרק יכול להגיש תסקיר בו הוא מסתמך על חקירה פרטית שערך, וכי "אין כל טעם משפטי, הגיוני, כלכלי או אחר, שלא לראות בחקירה פרטית את התשתית הראייתית הדרושה" (פסקה 4 לפסק דינה של כבוד השופטת שטרסברג-כהן). יחד עם זאת, בת המשפט הבחין בין הגשתה של התובענה נגד נושאי המשרה, לבין שלב הוכחתה. נקבע כי לצורך הגשת תובענה לפי סעיפים 373 ו- 374 לפקודה, ניתן להסתמך על פרוטוקולים של חקירה פרטית שערך המפרק. אולם בית המשפט לא הכריע בשאלת השימוש בחומר זה לצורך הוכחת התביעה עצמה:
"השאלה אם חומר חקירה פרטית יכול אף הוא לשמש חומר ראיה במשפט עצמו, לא הוכרעה (יש הסוברים כי ניתן להגישו רק על פי כללי הגשת הראיות הרגילים (ראו לעניין זה י' כהן דיני חברות (1994) 483). אין אני נדרשת להכריע בשאלה זו ואני משאירה אותה בצריך עיון)" (פסקה 9 לפסק הדין של כבוד השופטת שטרסברג-כהן).

141. מספר פסקי דין של בתי המשפט המחוזיים, קבעו כי דו"חות של חוקרים מטעם מפרק או נאמן הם קבילים. כך קבע בית המשפט המחוזי בנצרת בת.א. (נצ') 1396/00 תבור תעשיות שמש בע"מ נ' מרגרטן שמואל [פורסם בנבו] (2003), כי דו"ח חוקר הוא ראיה לכך כי הדברים הרשומים בו אכן נאמרו בחקירה:

"ההלכה היא כי דו"ח חוקר מטעם נאמן או מפרק או רשם עמותות מהווה חריג לכלל של עדות שמועה בהיותו תעודה ציבורית, והוא הדין בפרוטוקול חקירות של מפרק חברה. פרוטוקול כזה מקיים את שאר התנאים של תעודה ציבורית והוא קביל כראיה על כך שהדברים הרשומים בו נאמרו בחקירה" (פסקה 23 לפסק הדין).

בפש"ר (ת"א) 2624/99 רשם העמותות נ' ארגון השוטרים הבינלאומי [פורסם בנבו] (2001) נקבע כי דו"ח חוקר ייבחן מבחינת משקלו ולא במבחן הקבילות:

"המסקנה המתחייבת מכך, כבר בנקודה זו, כי טענות העמותה כאילו דו"ח החוקר חסר כל ערך ראייתי, בהיותו מבוסס על עדויות שמיעה, דינה להידחות. דו"ח החוקר נמדד על ידי בית המשפט במכלול, מתוך נטייה התחלתית לייחס לו ערך ראייתי עצמאי חשוב, גם אם לא מכריע בפני עצמו. אין בכך כדי לקבוע, שבית המשפט לא ייתן את דעתו למשמעות היות חלק מהדו"ח מבוסס על עדויות שמיעה, אולם זאת ייעשה בבחינת המשקל, ולא בבדיקת הקבילות. בכך, עולה פסיקה זו גם בקנה אחד עם הגישה המודרנית בדיני הראיות המעבירה את הדגש ממבחני קבילות למבחני משקל – וזאת גם ובעיקר בכל שעסקינן בדוחות של גופים חוקרים, שנעשו לאחר בדיקות שטח, שמיעת הצדדים ואיסוף ראיות" (פסקה 73 לפסק הדין, ור' גם פש"ר (י-ם) 3087/06 עמותת נועם החסד בית שמש (בפירוק) נ' וייס יעקב יצחק [פורסם בנבו] (2009).

142. לאור כל האמור לעיל, אני סבורה כי אין לשלול את הגשת הדוחות של ה"ה יקים ופסי כבלתי קבילים. יחד עם זאת, אין די כמובן במסקנה אודות קבילות הדוחות, ובית המשפט צריך לבחון את משקלם הראייתי. במקרה דנן, יש לדוחות משקל ראייתי נמוך, לאור העובדה כי מחברי הדוחות לא הוזמנו ולא התייצבו להעיד ולהיחקר עליהם בבית המשפט, ומאחר שכפי שיפורט, חומרי הגלם העיקריים שהביאו את מחברי הדוחות למסקנותיהם, לא הוצגו על ידיהם.

143. משקלן של ראיות כמו דוחות חקירה נקבע בהתאם למכלול הנסיבות הרלוונטיות. בית המשפט מתרשם מהדו"ח עצמו, מפירוט העובדות המובאות בו, המסמכים עליהם הוא מבוסס, והמסקנות אליהן הגיע עורך הדו"ח בהתאם לעובדות ולמסמכים שעמדו בפניו. "

העולה מהאמור לעיל הוא, כי המפרק נכנס בנעלי החברה ומ וסמך לפעול בשמה. כמו כן, עולה מעניין אביב ומהאסמכתאות שם, כי במקרים המתאימים ניתן ויש להקל עם המפרק בכל הנוגע לקבילות שכן מגמת הפסיקה היא לעבור ממבחן "קבילות" למבחן "משקל".

המפרק מתוקף תפקידו בדק את מסמכי המשיבים וחקר בהם. אין כל טעם מבורר שלא להתיר את הגשת המסמכים אותם איתר המפרק ואשר נמצאו בידי המשיבים שלנעליהם הוא נכנס. יש לאפשר להציג לבית המשפט את הראיות, כאשר כל צד יוכל בהמשך לטע ון לעניין משקל הראיות במובחן מקבילותם.

כלומר, המפרק מתוקף תפקידו, כמי שנכנס בנעלי המשיבים, רשאי ויכול להצהיר על קיומם של מסמכים אותם איתר מתוקף תפקידו. כמו כן, ברי שהמפרק רשאי להצהיר על אירועים שבידיעתו ואשר התרחשו לאחר שמינויו נכנס לתוקף.

כמו כן, רשאי המפרק, מכוח תפקידו, להגיש מסמכים המצויים בידי המשיבים וכך גם לעניין מסמכים שהוגשו בהליכים משפטיים אחרים והחלטות שניתנו שם. הפרשנות לאותם מסמכים והחלטות, מקומה אינו בתצהיר אלא בטיעוני הצדדים.

נוסף על כך, יש לזכור שקיומם של חלק מהמסמכים כלל אינו מוכחש על ידי המבקשת.

על כן, מוחלט כאמור להלן:

סעיפים שנטען לגביהם כי הם מהווים עדות מפי השמועה:

סעיף 5 לתצהיר – בסעיף זה מצהיר המפרק כי ביום 14.1.2005 נחתם הסכם להעמדת ערבות בנקאית (להלן: " ההסכם").

למפרק נודע על ההסכם מתוקף תפקידו ולאחר חקירה במסמכי המשיבים. כמו כן, המבקשת, בכתב ההגנה, אינה חולקת על קיום ההסכם, אלא על היקפו.

משכך, סעיף 5 לתצהיר שעניינו הגשת ההסכם שקיומו כאמור אינו שנוי במחלוקת – לא יימחק.

סעיף 6 – סעיף זה מכיל עובדות הידועות למפרק מכוח תפקידו. על כן, סעיף 6 לא יימחק.

סעיף 7 – בסעיף זה מצהיר המפרק , כי בהתאם להסכם נרשמו משכנתאות על זכויות המשיבים במקרקעין, זאת באמצעות שטרי משכנתא ראשונה. המפרק מצרף בסעיף זה את העתקי שטרי המשכנתא ונסחים מלשכת רישום המקרקעין אשר לטענתו מעידים על רישום המשכנתאות.

האמור בסעיף זה לא יימחק. המפרק מצהיר על עובדות הידועות לו מכוח תפקידו ומגיש רשומות רשמיות.

כמו כן, בסעיף 81 לכתב ההגנה מאושר הנטען בסעיף 9 לכתב התביעה החופף את סעיף 7 לתצהיר.

סעיף 8 – בסעיף זה מצהיר המפרק , כי ההסכם קובע שהערבות תועמד לתקופה של חצי שנה עם אופציה להארכה בחצי שנה נוספת בלבד.

כלומר, המפרק טוען בתצהירו למשך תקופת הערבות המקורית, תוך הפניה להסכם.

סעיף 8 לתצהיר חופף את סעיף 10 לכתב התביעה. עיון בסעיף 82 לכתב ההגנה מעלה, כי האמור בהסכם אינו במחלוקת. אולם, לטענת המבקשת , בסעיף 82 לכתב ההגנה , הוארך תוקף ההסכם לבקשת המשיבה 1.

כלומר, הנטען בסעיף 8 אינו מוכחש אלא שקיימת טענה להארכת התקופה.

משכך, האמור בסעיף 8 לתצהיר – לא יימחק.

סעיף 9 – כאן מצהיר המפרק , כי בהתאם להסכם, הערבות עמדה בתוקף עד ל- 10.5.2 005 ולאחר מכן אמורה היתה לפקוע אוטמטית. המפרק אף מצטט את הסעיף הצריך לעניין, לדעתו.

האמור בסעיף 9 לתצהיר חופף את סעיף 12 לכתב התביעה. לעניין זה ראו הדיון בכל הנודע לסעף 8 לתצהיר.

משכך, סעיף 9 לתצהיר – לא יימחק.

סעיף 10 – בסעיף זה מצהיר המפרק, כי בהתאם לאישור בנק דיסקונט בע"מ ההסכם בוטל בטרם מועד פירעונו. המכתב מצורף לתצהיר כנספח ד והוא ממוען למפרק.

משכך, המפרק יכול ורשאי להגיש את מכתב בנק דיסקונט לכל הפחות כמקבלו.

על כן, סעיף 10 – לא יימחק.

סעיף 13 – ב סעיף זה מצהיר המפרק, כי בהתאם להסכם התחייבה המשיבה 1 לשלם למבקשת ריבית בסך של 18,0000 $ לחודש. עוד מצהיר שם המפרק , כי המשיבה 1 שילמה למבקשת סכומים משמעותיים מדי חודש, ככל שהנראה בגין הלוואות חוץ בנקאיות שנתנו מנהל המבקשת או המבקשת, בהתאם לטענותיהם בהליכים קודמים.

האמור בסעיף 13 לתצהיר חופף את סעיפים 14 ו- 15 לכתב התביעה.

בסעיף 83 לכתב ההגנה מאשרת המבקשת כי היה על המשיבה 2 לשלם לה ריבית חודשית בסך של 18,0000 $. עם זאת, מכחישה שם המבקשת שעסקינן בריבית נשך.

כלומר, החלק בסעיף 13 לתצהיר לעניין הריבית החודשית – לא יימחק. כך גם לא יימחק החלק בסעיף 13 המפנה לטיעוני המבקשת בהליכים אחרים.

סעיף 15 – המפרק מצהיר בסעיף זה , כי המשיבה ו/או מנהלה לא מסרו חשבוניות או קבלות בגין התשלומים ששולמו להם. עם זאת, מצהיר המפרק כי המשיב 2 שמר תיעוד לעניין מרבית ההמחאות שנמסרו למבקשת על חשבון הריבית באמצעות מנהל המבקשת.

סעיף 15 לתצהיר חופף את סעיף 16 לכתב התביעה. המבקשת בסעיף 84 לכתב ההגנה טוענת, כי רשימת השיקים אינה מוכרת לה ומעולם לא קיבלה אותם.

כאמור נטיית בתי המשפט לעבור ממבחן קבילות למבחן משקל. משכך, המפרק יכול להצהיר על קיום רשימת השיקים אשר באה לידיו מתוקף תפקידו. אולם, לעניין המשקל של רשימת השיקים, משמעותה וחשיבותה, יוכלו הצדדים לטעון בהמשך.

ויודגש, המפרק כלל אינו מצהיר מהו מקור המידע, כי השיקים הנקובים ברשימה נמסרו למבקשת או למי מטעמה או נפרעו בהתאם. כמו כן, הרשימה שהוצגה כלל אינה כוללת כותרת תואמת.

סעיפים 16 - 17 - בסעיפים אלה מצהיר המפרק, כי בהתאם לתאריך הפקיעה האוטומטי הנקוב בהסכם , היתה המשיבה 1 צריכה לשלם למבקשת 72,000 $ ואם ההסכם היה מוארך אזי הסכום שאותו היתה אמורה המשיבה 2 לשלם עמד על 108,000 $ . עוד מצהיר שם המפרק כי ככל שההסכם היה מוארך בשישה חודשים נוספים הסכום הכולל היה צריך לעמוד על 216,000$.

סעיף 16 לכתב התביעה חופף את סעיפים 16 – 17 לתצהיר. בסעיף 84 לכתב ההגנה חוזרת המשיבה על טענותיה לפיהן תקופת הערבות הוארכה.

האמור בסעיף 16 לתצהיר לא יימחק שכן עסקינן בחישוב שערך המפרק לעניין גובה הריבית שהיה על המשיבים לשלם, ככל שטענותיו לעניין משך ותוקף ההסכם תתקבלנה.

סעיפים 18 – 19 - כאן מצהיר המפרק, כי חרף האמור לעיל החלה המבקשת בהליכי הוצל"פ ועתרה למינוי כונס נכסים. המפרק מדגיש בסעיף זה , כי בהתאם למסמכים אותם הגישה המבקשת להוצל"פ , בתמיכה לבקשתה , חברה אחרת נטלה הלוואה מבנק אחר. וביתר דיוק חברת השמורה 1872 (2001) בע"מ נטלה הלוואה מבנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ.

כמו כן, מצהיר המפרק, כי המבקשת צירפה לבקשתה העתק הודעת בנק מרכנתיל דיסקונט על מימוש ערבות בסך 1.1 מיליון דולר ארה"ב , כאשר אין קשר בין או תם מסמכים להלוואות והמשכנתאות בין הצדדים כאן.

סעיפים 17 ו- 18 לכתב התביעה חופפים את סעיפים 18 ו- 19 לתצהיר.

המבקשת בסעיף 85 לכתב ההגנה טוענת, כי המשכנתאות שנרשמו על המקרקעין הם בתוקף. המבקשת מתייחסת לסעיפים 17 ו- 18 לכתב התביעה גם בסעיפים 3 ו- 4 לכתב ההגנה. שם נטען על ידי המבקשת, כי המפרק היה מודע לעובדות והיה חלק מההליכים שננקטו לשם מימוש המשכנתאות.

נוסף על כך טוענת שם המבקשת, כי נפלה טעות בתצהיר המבקשת וחל בלבול בשמות הבנקים והדבר נעשה בתום לב, ללא כוונה להטעות ואין בכך כדי לפגוע בתוקפן של המשכנתאות שנרשמו על המקרקעין לטובת המבקשת.

כלומר, גם לשיטת המבקשת, כנטען בכתב ההגנה, היה המפרק חלק מאותם הליכים ומודע להם.

על כן, סעיפים 18 ו - 19 לתצהיר – לא יימחקו.

סעיף 29 – כאן מצהיר המפרק , כי המבקשת טענה בהליכים קודמים ששטרי המשכנתא נועדו להבטיח את כל הסכומים המגיעים לבעל המשכנתא מאת המשיבה 2. אולם בפועל המדובר בחוב של חברה אחרת ולא של המשיבה 2.

ראו הדיון בסעיפים 18 ו- 19 לתצהיר.

על כן, סעיף 29 לתצהיר – לא יימחק.

סעיפים שנטען לגביהם שהם מהווים עדות סברה:

לעניין סעיפים 8, 11, 12, 14, 16 – 17, 20 – 22, 25 – 28, 30 – 26 לתצהיר המפרק , טוענת המבקשת שאלה מהווים עדות סברה לעובדות ולאירועים המתוארים בתצהיר.

סעיפים 8 ו - 11 - עניינם משך הערבות. ראו הדיון בפרק לעיל. כאמור המבקשת אינה חולקת נוסח ההסכם אלא טוענת שהערבות הוארכה. על כן, הסעיפים – לא יימחקו.

סעיף 12 – המפרק מצהיר כי הארכת תוקף הערבות נעשתה על ידי המבקשת ללא בקשת המשיבה 1. זו אינה עדות סברה אלא טענה עובדתית.

על כן, סעיף 12 – לא יימחק.

סעיף 14 – המפרק מצהיר , כי כמקובל בהסכמים אלה העוסקים באשראי חוץ בנקאי, שולמו הסכומים באמצעות מנהל המבקשת באופן שמנהל המשיבה 1 נתן המחאות פתוחות למנהל המבקשת וזה פרע אותם באמצעות צדדים שלישיים.

זו טענה שבעובדה. אין בכך כדי למנוע את חקירת המצהיר לעניין מקורות המידע והידיעה. אין בכך לקבוע כי האמור בסעיף 14 הינו נכון.

על כן, סעיף 14 – לא יימחק.

סעיפים 16 – 17 – עניינם בסכום הריבית שהיה על המשיבה 1 לשלם . זו אינה עדות סברה, אלא חישוב פשוט, היה וטיעוני המשיבים יתקבלו.

על כן, סעיפים 16 ו- 17 לא יימחקו.

סעיפים 20 – 22 – בסעיפים אלה מצהיר המפרק שאין כל קשר בין ההסכם לבין מימוש הערבות שהועמדה לחברה אחרת על יד בנק אחר. כך גם מפנה המפרק לתצהיר מנהל המבקשת.

כלומר, המפרק מצהיר על עובדות הידועות לו, כאמור אף בכתב ההגנה, מידיעתו ומעורבותו בהליכי ההוצל"פ.

סעיפים 25 – 28 – המפרק מצהיר על עובדות שהן ביד יעתו. ראו לעניין זה טענות המבקשת בכתב ההגנה.

על כן, סעיפים 25 – 28 – לא יימחקו.

סעיפים 30 – 36 - עניינם חזרה על הנטען בחלקים של התצהיר והסבר להגשת התביעה בעקבות החלטת בית המשפט לחדלות פירעון והחלטת כבוד רשם ההוצל"פ.

על כן, סעיפים 36 – 36 לא יימחקו.

10. המורם מן המקבץ הוא, כי הבקשה נדחית. אין בכך כדי לקבוע דבר לעניין תוצאות ההליך ואמיתות התצהיר במלואו או בחלקו. ברי ששמורה הזכות למבקשת לחקור את המצהיר ולהגיש ראיותיה. כמו כן, אין אלא להדגיש שגם אם הבקשה נדחתה לא נקבע דבר לעניין משקל התצהיר במלואו או בחלקו. נושא המשקל של המוצהר מקומו לשלב הראיות והסיכומים כך שכל צד יוכל לטעון לעניין המשקל, במובחן מהקבילות.

11.המבקשת תגיש ראיותיה עד 15.12.20.

המבקשת תשלם הוצאות המשיבים בסכום של 5,000 ₪ (כולל מע"מ)

ניתנה היום, כ"ז אלול תש"פ, 16 ספטמבר 2020, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: ב.י. טרייד אין מוטורוס יפו בע"מ
נתבע: חברת השמורה בע"מ
שופט :
עורכי דין: