ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ד. בתיה ויטון נגד ירון חן :

בפני כבוד ה שופטת מאיה אב-גנים ויינשטיין

תובעת/מבקשת
ד. בתיה ויטון
באמצעות עוה"ד גיל ישראלי

נגד

נתבע/משיב
ירון חן
באמצעות עוה"ד יוסי אלפיה

החלטה

לפניי בקשה לפטור מתשלום אגרה.
ככלל, פתיחתו של הליך משפטי כרוכה בתשלום אגרה על-ידי המתדיין, יוזם ההליך (ראו תקנה 2 לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007 (להלן " התקנות", "תקנות האגרות"). לצד חובת תשלום האגרה, נקבעו בתקנות מצבים בהם ניתן פטור מאגרה או נתונה לבית המשפט סמכות לפטור מתשלום אגרה.
התקנות משקפות איזון בין תכליות שונות- בתשלום אגרה משתתף ציבור המתדיינים בעלויות ההליך השיפוטי. "בצד זאת, החיוב באגרה בגין פתיחה בהליך משפטי מגשים מטרות נוספות. כך, תשלום האגרה בא לבסס את רצינות ההליך וליצור מחסום מסוים בפני פתיחה של הליכי סרק, שמטרתם הטרדה של בעלי דין שכנגד... זאת ועוד, העובדה שבתביעות כספיות נקבעת האגרה בשיעור יחסי לסכום הנתבע מהווה תמריץ לתובע להעמיד את תביעתו על סכום ריאלי מחד, ועשויה למתן הגשת תביעות בסכומים מופרזים מאידך... החיוב באגרת המשפט עשוי, איפוא, לסייע בסינון של הליכים משפטיים ולאפשר ניצול רציונלי של משאבי השפיטה" (ע"א 8166/11 חברת אלי ראובן בנייה והשקעות בע"מ (בפירוק) נ' נ. אלה ובניו חברה קבלנית לבניין (1972) בע"מ. 12/04/15). על מנת שלא לחסום דרכו של מתדיין דל אמצעים לבית המשפט ונוכח חשיבת זכות הגישה לערכאות, ניתנה בתקנות האפשרות לפטור בעל דין מתשלום האגרה.
התקנה הרלוונטית לענייננו ואשר עליה מבססת התובעת בקשתה, היא תקנה 14(ג) לתקנות ולפיה, בית המשפט רשאי לפטור תובע מתשלום אגרה אם ראה "...שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה...".
"התנאים לפטור- מצב כלכלי קשה וסיכויים טובים להצלחת ההליך- מצטברים, ודי שאחד מהם אינו מתקיים כדי להצדיק סירוב לבקשת הפטור" (ע"ר (מחוזי י-ם) 28925-02-17 יגאל ויינשטיין, בתפקידו כנאמן על נכסי עומר נירהוד נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ. 14/05/17)‏‏.
לאחר בחינת טענות הצדדים והתשתית שהונחה לפניי, מצאתי כי המבקשת לא עמדה באף אחד מהתנאים ודין בקשתה להידחות.
למען הסדר הטוב אציין כי הבקשה שהוגשה משלבת טענות שאינן נוגעת לתיק שלפניי (ראו לשם המחשה סעיפים 7 ו-18 לבקשה והטענה כנגד נתבעים שלא נתבעו בהליך שלפניי). למרות האמור, נבחנו עניינית הטענות לעניין קשיים כלכליים וכן כתב התביעה עצמו. אוסיף כי הנתבע תמך תגובתו בתצהיר על דרך ההפניה, אך מאחר שבשלב זה נבחן מצבה הכלכלי של התובעת ועילת התביעה המפורטת בכתב התביעה, לא מצאתי לקבל את עמדת התובעת שלא להתייחס עניינית לתגובתו.
יכולתה של המבקשת לשלם את האגרה
בהתאם לתקנה 14(ד)(1) לתקנות, החלטה בשנתיים האחרונות הפוטרת מבקש מתשלום אגרה, תשמש כראיה לכאורה לחוסר יכולת כלכלית. אין מדובר בהחלטה שתחייב מתן פטור מתשלום אגרה בשנתיים שלאחר המועד בו ניתנה, אלא בראיה לכאורה בלבד לחוסר יכולת כלכלית.
"תקנה 14(ד)(1) לתקנות אמנם קובעת כי החלטה של בית משפט לפטור את המבקש מתשלום אגרה אשר ניתנה בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה, מהווה ראיה לכאורה לחוסר יכולתו של המבקש לשלם את האגרה. ברם, אין פירוש הדבר כי כל אימת שנתקבלה בקשתו בעל דין לפטור מאגרה, זכאי הוא אוטומטית לפטור מאגרה בכל הליך והליך שהוא ימצא לנכון לפתוח בשנתיים העוקבות " (הדגשה הוספה. בג"צ 5311/13 מייק ואן קול נ' מדינת ישראל. 06/08/13).
במקרה שלפניי התובעת צרפה אך את ההחלטות, ולא את הבקשה, האסמכתאות שהוגשו בתמיכה לבקשה, התגובות והמסמכים המעידים על שאותם ההליכים מגלים עילה. האמור מקבל משנה חשיבות בהינתן ובהחלטה מיום 04/08/20 נרשם כי היא ניתנה לאחר עיון "בבקשה המתוקנת על נספחיה ", באופן בו לא ניתן לדעת מה היו התיקונים וההשלמות שהוגשו וייתכן שעל בסיסם ניתנה ההחלטה.
אמנם במצב דברים רגיל, יתכן וניתן היה להסתפק בהחלטה שניתנה ע"י כבוד הרשמת יהלומי ולקבוע שהמבקשת נעדרת יכולת כלכלית, אך בנסיבות שלפניי נראה כי ישנן ראיות משמעותיות לסתור את טענות המבקשת, ראיות שיש בהן כדי לבסס יכולת כלכלית לשלם את האגרה, כמפורט להלן:
על אף שהתובעת צרפה תדפיסי עו"ש כשהם כמעט בלתי קריאים, בניגוד לחובתה להניח בפני בית המשפט תמונה עובדתית מלאה וברורה, בחינת תדפיסי העו"ש של התובעת מעלה שיש לה הכנסות מההוצאה לפועל, שמהותם לא הובהרה כלל (לשם המחשה כ- 7,500 ₪ ביום 06/07/20), יש לה לכאורה הכנסה עסקית בחודשים האחרונים בניגוד לנטען (תשלום 3,160 ₪ עבור "ייעוץ תכוני" ביום 09/07/20), ומועברים לחשבונה הפרטי סכומים בלתי מבוטלים מ"משרד עוה"ד ויטון דלית בתיה" (לדוגמה 2,200 ₪ באמצע חודש יוני, בשתי העברות ו- 2,000 ₪ נוספים ביום 15/07/20). זאת ועוד, בחשבון העו"ש המסתיים בספרות 964 ישנן העברות נוספות בסך כ- 7,500 ₪ מחשבון שמסתיים בספרות 702 ("העברה מדלית בתיה ויטון"), אשר לגביו לא צורפו תדפיסים כלשהם, בניגוד לחובת המבקשת עפ"י דין. " על מבקש הפטור לפרוש תשתית עובדתית מלאה ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי. בגדר כך, מחויב מבקש הפטור להביא הוכחות, הכוללות תיעוד ואסמכתאות, לאי יכולתו לשאת בתשלום האגרה" (ע"א 8166/11 חברת אלי ראובן בנייה והשקעות בע"מ (בפירוק) נ' נ. אלה ובניו חברה קבלנית לבניין (1972) בע"מ. 12/04/15). "העובדה שהמבקשים לא צירפו את תדפיסי חשבון הבנק שלהם עומדת לחובתם" (רע"א 4418/15 עזבון המנוח חנניה בן לולו נ' ציון גבאי. 08/11/15).
המבקשת לא הבהירה האם אכן היא משכירה יחידת דיור בביתה, כפי טענת הנתבע. בתשובה שהוגשה (ללא תצהיר בתמיכה), נטען שהמבקשת ניסתה להשכיר חלקים מביתה אך הנתבע הכשיל את המהלך. לא נטען ולא צורפה תשתית המעידה על שיחידת הדיור לגביה טען הנתבע שהיא מושכרת, אינה משמשת את התובעת להכנסה נוספת.
בבעלות התובעת בית מגורים אשר את שוויו העריך הנתבע בכ- 4,000,000 ₪, עליו נטען כי רובצת משכנתא בסך כ- 1,200,000 ₪. המבקשת לא הכחישה את השווי הנטען של נכס המקרקעין שבבעלותה ולא הניחה תשתית כלשהי בתמיכה לכך שלא ניתן ליטול הלוואה בסכום האגרה (שצפויה להיות פחות מ- 5,000 ₪), תוך שרכושה משמש כערובה להבטחת פירעון ההלוואה בסכום נמוך זה.
"...היה על המערערים להסביר, בין היתר, מדוע לא יוכלו לגייס את סכום האגרה והעירבון מסביבתם הקרובה או בדרך של נטילת הלוואה (ראו בש"א 9998/09 ונדר נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ, פיסקה 3 (17.12.2009)) " (הדגשה הוספה. ע"א 4459/20 שרה שחם נ' פקיד שומה חולון. 21/07/20. ראו גם ת"א (מחוזי י-ם) 511-07-17 אוהד דדון נ' מדינת ישראל. 27/12/17)).
"...יכולתו הכלכלית של מבקש הפטור אינה נבחנת רק על פי הנכסים הנזילים אשר ברשותו, אלא גם על פי יכולתו לגייס כספים..." (ע"ר (מחוזי י-ם) 28925-02-17 יגאל ויינשטיין, בתפקידו כנאמן על נכסי עומר נירהוד נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ. 14/05/17)
המבקשת מיוצגת ע"י עורך דין פרטי. למרות האמור, לא הבהירה המבקשת כיצד מממנת היא את שכרו. "המבקש מיוצג, וייצוג משפטי מהווה חזקה כי המבקש אינו נעדר יכולת כלכלית" (ת"א (מחוזי י-ם) 13358-01-17 אלון חמדני נ' ברק כהן. 08/03/17). בכך שהמבקשת לא הבהירה כיצד מממנת היא את שכר טרחת ב"כ, מנעה היא מבית המשפט תמונה מלאה ושלמה אודות יכולתה לשלם את אגרת ההליך והוצאותיו, בניגוד לחובתה על פי התקנות. "מידע זה, אודות יכולת המימון של ייצוג משפטי, עשוי להוות אינדיקציה נוספת - אחת מיני רבות - בדבר טיבה של היכולת הכלכלית. מדובר בכלי נוסף לחקר האמת החוסה תחת דרישת הפירוט המדויק, המלא והמהימן של היכולת הכלכלית העדכנית של מבקש הפטור" (בשג"ץ 7997/05 יחזקאל דניאלי נ' פרקליטות המדינה ואח'. 15/01/06. ראו גם רע"א 4418/15 עזבון המנוח חנניה בן לולו נ' ציון גבאי. 08/11/15).
בל נשכח כי בהתאם להלכה הפסוקה, "...גם אם קיימת ראיה לכאורה כאמור בתקנות 14(ד) או (ה), עדיין מוטל על מבקש הפטור נטל הוכחה עובדתי של בקשתו, כמפורט לעיל (ראו: בג"ץ 3622/12 שריאור נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פסקה 5 (3.6.2012) )" (בשג"ץ 4934/14 מילנה גורנשטיין נ' כנסת ישראל. 21/07/14). "...אי מסירת פרטים, או מסירת פרטים חלקית וחסרה, מצדיקים את דחיית הבקשה מטעם זה בלבד (ראו בש"א 128/89 מצא נ' מצא (לא פורסם) [פורסם בנבו]) " (הדגשה הוספה. בשג"ץ 7997/05 יחזקאל דניאלי נ' פרקליטות המדינה ואח'. 15/01/06).
למען שלמות התמונה ועל אף שהאמור נרמז אך לא נטען יוער, כי בהתאם לתקנה 19(7) לתקנות האגרות, פטור מתשלום אגרה "בעל דין המיוצג על ידי עורך דין מטעם לשכת סיוע משפטי, בהליך שלגביו אושרה בקשתו לקבלת שירות משפטי מהטעם שידו אינה משגת לשאת בו". בהליך שלפניי, לא אושר לתובעת ייצוג מטעם הלשכה לסיוע משפטי.
האם ההליך מגלה עילה
בבחינת השאלה האם ההליך מגלה עילה, על התובעת להתגבר על שתי משוכות "הראשונה נוגעת לעצם עילת התביעה והשנייה נוגעת לסכום הנתבע. אין די בכך שהתובע יראה כי סיכויי תביעתו להתקבל טובים, אלא עליו להראות כי סיכויי תביעתו בהיקף הנתבע הם טובים. עליו להראות על יסוד מה נתבע הסכום הנתבע וכן להראות כי יש סיכוי סביר שאם תתקבל התביעה, ייפסק הסכום הנתבע, אשר ממנו גם נגזר סכום אגרת המשפט" (ת"א (מחוזי י-ם) 511-07-17 אוהד דדון נ' מדינת ישראל. 27/12/17)‏‏. לאחר בחינת טענות הצדדים והתשתית המצויה בתיק, סבורתני שאף בהינתן הרף המקל שנקבע, לא עלה בידי התובעת להתגבר על המשוכות הללו.
אליבא דתובעת בתביעתה, הנתבע עושה שימוש נרחב בחצר ביתו, תוך חריגה מקו הגבול והסגת גבול. "במעשיו מהווה הנתבע סכנה מיידית לחיי התובעת ובאי ביתה ומהווה גם סכנה מיידית וממשית לגרימת נזק כלכלי כבד נוסף לתובעת". הסכנה הנטענת באה לידי ביטוי בהשענת רשתות ברזל וברזלים השוקלים מעל ל-2 טון על גדר העץ שבנתה התובעת בשטחה שלה, על מנת לגרום להתמוטטות הגדר. כמו כן נטען שהנתבע מסרב להעביר שעון מים הנמצא בשטחה של התובעת לשטחו; פלש לחלקים משטחה של התובעת; סרב לאפשר לתובעת לתלות ברזנט למניעת פגיעה בפרטיותה; התקין מצלמות אבטחה שחלקן צופות לנכס התובעת ; מקשה על התובעת להחנות רכבה ; מדבר עליה לשון הרע ; מתלונן כנגדה תלונות שווא לרשויות ; הציב מסמרים ליד רכבה ושבר את פח האשפה שלה ; פגע בגדר עץ שהקימה תובעת ובנוסף, הקים חוות תוכים המהווה מטרד. לגישת התובעת, כשירותו ומצבו הבריאותי של הנתבע מוטלים בספק "נוכח התנהגותו הפסיכופתית הכפייתית האובססיבית המפחידה והבלתי צפויה" (סעיף 22 לכתב התביעה).
התובעת עתרה להורות לנתבע לסלק כל חפץ משטחה, לרבות מונה המים ולהורות לו לשלם לה סך של 394,500 ₪ "עבור השימוש במקרקעין של התובעת שלא כדין עבור עלויות בניית קיר אבן טבעית בגבול תחתון (נבנה ע"י התובעת מכספה 2003) וגם לכיסוי הנזקים וההוצאות שנגרמה לה עקב התנהלות הנתבע" (כך במקור). הנתבע דחה את טענות התובעת והבהיר שלגישתו דווקא התובעת היא שפלשה לשטח ביתו, הטרידה וסיכנה אותו. אשר לסכום התביעה נטען ש"התובעת הגישה כתב תביעה לאחר יד ע"ס של 394,500 ₪, כאשר סכום התביעה אינו מפורט דיו וניכר כי הוגש על דרך האומדנא, ללא כל עיגון וביסוס ראוי".
למרות שלתביעה לסילוק יד לא צורפה תכנית מדידה או תשריטים שניתן ללמוד מהם היכן עובר הגבול בין החלקות בפועל, אין בכך כדי להצביע על שהתביעה משוללת עילה. שונים הדברים לגבי הרכיב הכספי. נזקי והוצאות התובעת בגינם תבעה המבקשת כ- 400,000 ₪, לא פורטו כדבעי, לא כומתו כלל ולא נתמכו בדבר.
"הדרישה להוכחת עילת תביעה אינה מציבה רף גבוה בפני מבקש הפטור, אך יש להבחין בין עילת התביעה לבין היקפה הכלכלי של התביעה, בייחוד כאשר בעל הדין טוען שאין ביכולתו לשלם את אגרת בית המשפט... אף אם אניח כי יש למשיב עילת תביעה הראויה להתברר ושהינו דל באמצעים, אין הוא יכול מחד לדרוש פטור מאגרת בית המשפט על מלוא סכום תביעתו, ומאידך להעמיד את תביעתו על כל סכום בו הוא חפץ" (רע"א 7659/14 מדינת ישראל-משטרת ישראל נ' עובד רופל. 11/02/15).
גובה הסכום הנתבע הוא אחד ממרכיבי העילה לצורך בחינת בקשה לפטור מתשלום אגרה, שכן "מטרתה של החובה לתשלום אגרת משפט – המקשה על זכות הגישה לערכאות – היא "בין היתר, מניעת הגשת תביעות שסכומיהן מופרזים"" (רע"א 8111/13 ד"ר ברוך אמינוב נ' אלביט מערכות בע"מ. 13/04/14).
"בהתאם לפסיקה, לנתון זה של סכום תביעה גבוה מאוד, ללא ביסוס לכאורי, יש לתת משקל בבוא בית המשפט לבחון הצדקה לפטור התובע מתשלום אגרה שסכומה נגזר מסכום התביעה כפי שבחר להעמידה. ראו לעניין זה דברי בית המשפט העליון בע"א 4794/15 שלמה גואטה נ' ההסתדרות הציונית – החטיבה להתיישבות ואח' (פורסם במאגרים) (2017)) כדלקמן: "על פני הדברים, גם אם נניח כי למערער עילת תביעה – ואיננו נוטעים מסמרות – הסכום נראה מופרז מאוד, ואין מקום להגיש תביעה מופרזת על גבו של פטור מאגרה". (הדגשות הוספו)(ת"א (מחוזי נצ') 50383-07-19 אורי נחמן נ' שי חיימי. 22/10/19)‏.
לא למיותר לציין כי בידי התובעת להפחית את סכום התביעה כפי בחירתה, ובתוך כך להפחית גם את חיוב האגרה לסכום נמוך משמעותית בו תוכל לשאת, לבטח כאשר האגרה עבור תביעה לסילוק יד היא 659 ₪ בלבד. את האגרה ניתן אף לפרוס לתשלומים בכרטיס אשראי.
נוכח מכלול האמור לעיל, הבקשה נדחית.
האגרה תשולם בתוך 7 ימים.
אם לא תשולם האגרה, תמחק התביעה ללא התראה או צורך בהחלטה נוספת.
ניתנה היום, כ"ו אלול תש"פ, 15 ספטמבר 2020, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: ד. בתיה ויטון
נתבע: ירון חן
שופט :
עורכי דין: