ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין עו"ד סמדר ויינברג נגד גיורא אהרונוב :

לפני כבוד ה שופטת אביגיל כהן

המבקשת:

עו"ד סמדר ויינברג

נגד

המשיב:

גיורא אהרונוב

החלטה

1. לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של ביהמ"ש לתביעות קטנות בתל אביב יפו (כבוד השופט עמית יריב) מיום 28.7.2020 בת"ק 12446-05-20 ולפיו חויבה המבקשת – הנתבעת לשלם למשיב- התובע סך 9,360 ₪ וזאת ב גין נזקי רטיבות מדירת המבקשת לדירת המשיב.

2. המשיב (להלן גם: "אהרונוב") הגיש תביעה קטנה בסך 16,360 ₪ נגד המבקשת (להלן גם: "ויינברג") שדירתה בקומה שמעל דירתו בבניין ברחוב חובבי ציון 61 בתל אביב. הדירה מושכרת על ידה לצד ג'.

בכתב התביעה נטען כי ביום 11.7.19 בת זוגו של אהרונוב מצאה כי רצפת המטבח בדירת אהרונוב הוצפה במים וכי קיימת נזילה משמעותית מהתקרה. עלתה לדירת ויינברג וראתה שכל הרצפה מוצפת במים. ביום 12.7.19 הגיע איש מקצוע לדירת ויינברג והתגלה כי הנזילה התרחשה בעקבות הוצאת צינור ניקוז מהמזגן המרכזי בדירת ויינברג.
הנזילה גרמה לנזקים משמעותיים לתקרת הגבס במטבח שהעלתה עובש והחלה להתפורר.
אהרונוב העביר ביום 25.7.19 הצעת מחיר של איש מקצוע מטעמו לבתה של ויינברג לפיה יש להחליף את כל תקרת הגבס במטבח בעלות של 7,000 ₪ (לא כולל מע"מ). ביום 31.7.19 הגיע איש מקצוע מטעם ויינברג והיא דרשה שאיש מקצוע מטעמה יבצע את התיקון.
לאחר שלא עלה בידי הצדדים לפתור את הסכסוך, אהרונוב הזמין מהנדס אזרחי שייתן חוות דעת על אופן התיקון ומחירו. התקרה תוקנה ועלות התיקון – 7,000 ₪+מע"מ.

רכיבי התביעה:
1,170 ₪ תמורת חוות הדעת.
8,190 ₪ בגין תיקון התקרה.
2,000 ₪ הוצאות בגין אובדן ימי עבודה.
5,000 ₪ פיצוי בגין עגמת נפש.

בכתב ההגנה נטען בין היתר , כי נזקי הרטיבות בדירת ויינברג ככל שקיימים נובעים מתקלות מתמשכות במהלך השנים האחרונות ברכוש המשותף של הבניין או מנזילה שהתרחשה בדירה אחרת ומצנרת רקובה בדירת אהרונוב. נטען כי לא היה כל פיצוץ צנרת בדירת ויינברג אלא רק צינורית של מזגן בתוך דירת ויינברג שהוזזה ע"י הכלבים של השוכר בדירה ולא טופל ותוחזק ע"י השוכר בזמן אמת, מה שגרם לרטיבות ונזק לפרקט בדירת ויינברג בלבד.
ויינברג הכחישה קיומו של קשר סיבתי לנזק הנטען וטענה גם כי אהרונוב הפר את חובתו להקטנת הנזק.

נטען כי ויינברג ביקשה לשלוח איש מקצוע מטעמה ליתן עבורה הצעה (וזאת לפנים משורת הדין) , עוד טרם קיבל אהרונוב הצעה מאיש מקצוע מטעמו. אהרונוב ניסה לנצל את טוב ליבה של ויינברג וחבר עם בעל מקצוע מטעמו על מנת לנפח נזקים ולהציג מצג של עלויות גבוהות מהתיקון שנדרש.

3. בקשה שהוגשה מטעם ויינברג ביום 10.6.20 להורות לאהרונוב לבצע מסירה כדין של כתב התביעה לידי ויינברג ולהורות על ביטול הדיון, נדחתה בהחלטה מאותו יום. נקבע כי עולה מההודעה שויינברג קיבלה את כתב התביעה. כתב הגנה יוגש עד ליום 10.7.20 והדיון יתקיים במועד שנקבע (28.7.20).

בקשה נוספת שהוגשה ע"י ויינברג ביום 17.6.20 להורות לאהרונוב לבצע מסירה אישית של כתב התביעה לידיה נדחתה אף היא בהחלטה מנומקת ומפורטת מאותו יום, ב מסגרתה הפנה בימ"ש קמא להוראת סעיף 62 (ב) לחוק בתי המשפט. הובהר כי ההחלטה מיום 10.6.20 בעינה עומדת וכי לרשות ויינברג עומד פרק זמן מספיק ואף למעלה מזה להגיש כתב הגנה ולהיערך לדיון.

ביום 18.6.20 הגישה וינברג בקשה להעביר את התובענה לבימ"ש שלום הואיל ובימ"ש לתביעות קטנות אינו מתאים לדיון בתובענה. הבקשה נדחתה בהחלטה מאותו יום .
נקבע כי מדובר בתביעה שבהחלט מתאימה להתברר במסגרת הדיונית של בימ"ש לתביעות קטנות.

ביום 28.7.2020 התקיים דיון בבימ"ש לתביעות קטנות. ויינברג ואהרונוב העידו.
פסה"ד ניתן מאוחר יותר, באותו יום.

4. פסק דינו של בימ"ש לתביעות קטנות:

א. צוין כי אין מחלוקת בין הצדדים כי ביום 11.7.2019 אירעה נזילת מים מהמזגן בדירה שבבעלות ויינברג על רצפת אותה דירה; אין מחלוקת גם כי נגרם נזק לתקרת הגבס במטבח ביתו של אהרונוב.
צוין כי בתכתובות מזמן אמת בין אהרונוב ובין בתה של ויינברג מודה הבת בקיומה של הנזילה ואחריות לנזק ולפי עדות ויינברג לא היה פיצוץ בצנרת.

נקבע כי משעה שאין מחלוקת על קיומה של נזילה משמעותית בדירת וינברג ועל קיומו של נזק בדירת אהרונוב, יש להחיל את הכלל של "הדבר מעיד על עצמו" (סעיף 41 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש)). כלומר – להעביר את הנטל לשלול את הקשר הסיבתי (בין הנזילה בדירתה ובין הנזק בתקרת דירת אהרונוב) אל כתפי ו יינברג.
נקבע כי ויינברג לא עמדה בנטל זה.

ב. נקבע כי אהרונוב הוכיח את נזקו – תשלום להחלפת תקרת הגבס, בהתאם לחוות דעת השמאי ולחשבונית מס של הקבלן המבצע.

ג. צוין כי אמנם ויינברג טענה כי היה על אהרונוב לאפשר לה לבצע את התיקון באמצעות איש מקצוע מטעמה, אך היא הודתה כי כוונתה הייתה לביצוע שיוף והחלקה של התקרה ולא להחלפתה.
בימ"ש קמא סבר כי נוכח חוות דעת מומחה המלמדת בדבר הצורך להחלפת תקרת הגבס כולה, לא הייתה חובה על אהרונוב להסכים לביצוע תיקון קוסמטי בלבד ולכן יש לחייב את ויינברג בעבודה מלאה.

ד. לפיכך, ויינברג חויבה בעלות העבודה בסך 9,360 ₪ (7,000 ₪ + מע"מ עלות העבודה ו – 1,000 ₪ + מע"מ עלות חוות הדעת).
כן חויבה וינברג בהוצאות ההליך בסך 500 ₪.

בימ"ש קמא הוסיף וציין כי יתר רכיבי התביעה (עגמת נפש, בזבוז זמן וכו') הוערכו ביתר.

5. תמצית טיעוני ויינברג בבקשת רשות הערעור:

א. נשללו מויינברג זכויות דיוניות בסיסיות אשר מהוות זכויות חוקתיות לקבלת יומה בפני בימ"ש.
כמו כן פרוטוקול הדיון לא תאם את המתרחש.

ב. בקשת ויינברג להעביר את הדיון לבימ"ש השלום לניהול בסדר דין מהיר נדחתה בהנמקה לאקונית שעומדת בסתירה להלכה הפסוקה.

ג. חרף טענות ויינברג שלא נסתרו בדבר הקשר הסיבתי לנזק הנטען וקיום אירועי נזילה קודמים אחרים, בימ"ש קמא הטיל עליה אחריות מוחלטת. בימ"ש קמא התעלם מכך שאין במסמכים ובראיות שצורפו ע"י אהרונוב כדי להוכיח את הקשר הסיבתי.

ד. לא היה מקום להפעלת הכלל של "הדבר מעיד על עצמו". עסקינן בנסיבות ברורות ורק מומחה יכול לבחון האם מטפטוף של מזגן על רצפת דירה אחת יכול להיגרם נזק בהיקף נרחב לדירה שמתחתיה.
לא הובאו כל ראיות על "נזילה משמעותית" .

ה. גובה הנזק לא הוכח והיה שנוי במחלוקת.
ניפוח התובענה מצד אהרונוב פגע באמינותו ומהימנותו גם בנוגע להוכחת גובה הנזק.

6. לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, הגעתי למסקנה ולפיה די נה להידחות , אף ללא צורך בתגובה, מהנימוקים שיפורטו להלן:

7. מטרת בית המשפט לתביעות קטנות היא לפתוח את שערי המשפט בפני "האזרח הקטן" על ידי יצירת מכשיר זמין, יעיל ומהיר לבירורן של תביעות בסדר גודל קטן יחסית, שאילו היו צריכות להתברר בסדר דין רגיל היו הופכות לא כדאיות. מטרה זו מתממשת על ידי פישוט הליכי הדיון, תוך הגמשת סדרי הדין ודיני הראיות וקביעת אגרות משפט נמוכות, האמורות להפוך את בית המשפט לתביעות קטנות לפורום נגיש וידידותי לציבור הרחב, וליתן סעד בגדרים אלה. ראה לעניין זה גם: ח' בן-נון וט' חבקין הערעור האזרחי 544-543 (מהדורה 3, 2012) וכן רע"א 1868/16 רז נ' האפרתי – פסקה י ( 19.6.16).

על מנת לאפשר הליך מהיר, יעיל וזול קבע המחוקק בסעיף 62 (ב) לחוק בתי המשפט, כי בית משפט לתביעות קטנות לא יהיה קשור בסדרי הדין הנוהגים בבית משפט אחר, ויפעל בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה.

8. ערכאת ערעור ממעטת להתערב בפסקי דין שניתנים בבימ"ש לתביעות קטנות. התערבות נעשית במקרים חריגים כאשר נגרם לאחד הצדדים עוול קשה או כשמתעוררת שאלה משפטית בדרגת חשיבות גבוהה. ניתן ליתן רשות ערעור גם כאשר נפלה טעות גלויה ובולטת בממצא עובדתי או ביישום הדין.
ראה לעניין זה: רע"א 5623/18 עיריית ירושלים נ' נתנאל מור (9.8.18), רע"א 7535/16 דהרי נ' לדרמן (26.12.16).

המקרה שלפני אינו נכנס בגדר החריגים המצדיקים מתן רשות ערעור.
מסקנות בימ"ש קמא תחומות לגדר המחלוקת בין הצדדים שעניינה נזקי רטיבות בדירה. לא מצאתי כי נגרם עיוות דין למבקשת ואף לא מצאתי טעות ממשית המצריכה התערבות.
על סמך הראיות והעדויות שכן היו בפני הערכאה קמא, ניתן פסק דין שאינו מצדיק התערבות ערכאת ערעור.

9. אין בידי לקבל את טענת המבקשת כי נשללו ממנה זכויות דיוניות כלשהן.
החלטות בימ"ש קמא מימים 10.6.2020, 17.6.2020 ו - 18.6.2020 ברורות ומדברות בעד עצמן. אני מסכימה עם נימוקי בימ"ש קמא ולא נותר לי אלא להפנות את המבקשת להחלטות אלה.

10. נקודת המוצא היא שהפרוטוקול משקף את שהתרחש בדיון שהתקיים ביום 28.7.2020. יודגש בהקשר זה כי עמידה דווקנית על כתיבת כל מילה בפרוטוקול והצמדות לסדרי דין הנוהגים בבית משפט "רגיל" לפי תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 איננה מתאימה לתביעה הקטנה.

11. לגופו של עניין, מסקנות בימ"ש קמא וקביעותיו נסמכו על חומר הראיות שהובא בפניו.
בימ"ש קמא הגיע למסקנה לפיה אין מחלוקת על קיומה של נזילה משמעותית בדירת ויינברג וקיומו של נזק בדירת אהרונוב ולעניין שלילת הקשר הסיבתי בין הנזילה בדירת ויינברג לבין הנ זק בתקרת אהרונוב, ויינברג לא הרימה את הנטל המוטל עליה מכוח סעיף 41 לפקודת הנזיקין.
עוד נקבע כי אהרונוב הוכיח את הנזק שנגרם לתקרה בדירתו.
לפיכך, בימ"ש קמא הגיע לתוצאה שיש לקבל את התביעה ברובה.

בענייננו תוצאת פסק דינו של בימ"ש קמא מושתת על נטלי ההוכחה, הראיות והעדויות שנשמעו בפני בימ"ש קמא.
בימ"ש קמא בחן את מכלול הטענות בשים לב למסכת העובדתית שנפרסה בפניו.

לא מצאתי טעם המצדיק התערבות בקביעות בימ"ש קמא ובענייננו לא חל חריג המצדיק התערבות.

12. לסיכום:

א) לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור – להידחות.

ב) משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.

ג) המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ז אלול תש"פ, 16 ספטמבר 2020, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: עו"ד סמדר ויינברג
נתבע: גיורא אהרונוב
שופט :
עורכי דין: