ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ורד עודה נגד נעראן חאלד מוסה :

לפני כבוד ה שופט מוחמד עלי

תובעים

  1. ורד עודה
  2. חוסין עודה

נגד

נתבע
נעראן חאלד מוסה
ע"י עו"ד עאוני זיבק

פסק דין

התובעים התקשרו עם הנתבע, שה ינו קבלן לעבודות בניה ושיפוצים, לביצוע שיפוץ בביתם. בין הצדדים התגלעה מחלוקת שהולידה תביעה ותביעה שכנגד. למען הנוחות יכונו הצדדים בפסק הדין ככינויים בתביעה העיקרית – תובעים ונתבע.

רקע ועובדות שאינן במחלוקת

התובעים מתגוררים בבית שמצוי במבנה בן שתי קומות, שכולל גם רחבת חניה משותפת, ברחוב כבירים 53/2 בחיפה (להלן בהתאמה: הבית ו- הבניין). באותו בניין קיים בית נוסף ששייך לאחיו של תובע 2 (להלן: האח). התובעים חפצו בשיפוץ הבית וחלקים מן המבנה ולשם כך פנו לנתבע. בין הצדדים לא נחתם חוזה בכתב , אך ההתקשרות התבססה על מפרט וכתב כמויות שהוכן על ידי אדריכלית מטעם התובעים (צורפו כנספח א' לכתב התביעה, להלן: המפרט ו- כתב הכמויות). על בסיס המפרט וכתב הכמויות, הגיש הנתבע את הצעתו לביצוע העבודות. הגם שכתב הכמויות שמילא הנתבע נקב בסכום כולל של 246,100 ₪ (תוך תמחור הפריטים בכתב הכמויות), אין חולק בין הצדדים כי התמורה המוסכמת בגין ביצוע העבודות היא – 220,000 ₪ (להלן: התמורה המוסכמת). אין גם חולק כי הנתבע ביצע עבודות שלא פורטו בכתב הכמויות , אך בין הצדדים מחלוקת בשאלה אם התמורה המוסכמת כללה את כל העבודות שהנתבע ב יצע בסופו של יום , כטענת התובעים, או שהנתבע זכאי לתמורה נוספת בגין עבודות נוספות שביצע, שלטענתו חורגות ממה שפורט בכתב הכמויות.

תביעת התובעים נסבה על ליקויים ואי התאמות שלטענתם נתגלו בעבודות שביצע הנתבע ואשר שבגינם הם זכאים לפיצוי המתבטא בעלות תיקונם והוצאות נלוות נוספות. התובעים מסתמכים על שתי חוות דעת שנערכו על ידי מומחה מטעמם (המהנדס מרדכי פלדמן), חוות הדעת הראשונה מיום 5.9.2018 וחוות דעת משלימה שהתבססה על ביקור שנערך ביום 31.12.2018. התובעים טוענים כי הם זכאים לפיצוי בסך של 182,615 ₪, שמורכב מעלות תיקון הליקויים לפי חוות דעת המומחה מטעמם; סכום ששולם על ידם לחברת "אבי ואודי פרויקטים בע"מ" (להלן: חברת אבי ואודי), ש לטענתם תיקנה חלק מן הליקויים והשלימה ביצוע עבודות שהנתבע החסיר; פיצוי בגין נזק לא ממוני; דיור חלוף , והוצאות.

הנתבע חולק על הטענה לקיומם של ליקויים בעבודות שבוצעו על ידו. לטענתו, התובעים לא שילמו לו את מלוא ה תמורה בגין ביצוע העבודות, ונותר ו חייבים לו סך 30,000 ₪. כמו כן, הנתבע טוען כי מעבר לעבודות שצוינו בכתב הכמויות, הוא הוסיף וביצע עבודות נוספות שתמורתן בסך 66,250 ₪, לא שולמה. נוכח טענות אלו, הנתבע הוסיף והגיש תביעה שכנגד לקבלת הסכומים שלטענתו חייבים לו התובעים .

התובעים לא חולקים על הטענה כי אכן נותרה יתרה בסך 30,000 ₪ ש לא שולמה לנתבע, אולם הם טוענים כי הנתבע לא זכאי לקבלת סכום זה משום שלא ביצע את העבודות במלואן ובעבודות שב יצע נתגלו ליקויים. לגבי ביצוע העבודות הנוספות הנטענות על ידי הנתבע, טוענים התובעים כי הן כלולות בתמורה המוסכמת ואף ביצוען לא הושלם, לכן לא מגיעה לו תמורה בגינן .

הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית: התובעים הגישו שני תצהירים מטעמם, וכן תצהירו של מר אבי לוי (להלן: לוי) מטעם חברת אבי ואודי; הנתבע הגיש תצהיר מטעמו. ביום 16.6.2020 התקיימה ישיבת לשמיעת הראיות בה נחקרו המצהירים. לאחר הישיבה הגישו הצדדים סיכומים בכתב.

דיון והכרעה

לאחר שהראיות הונחו לפניי ועיינתי בסיכומים שהגישו הצדדים, הגעתי למסקנה שיש לדחות את תביעת התובעים, ומנגד יש לקבל באופן חלקי את התביעה שכנגד שהגיש הנתבע – הכל כפי שיפורט להלן.

המחלוקת בין הצדדים מתמקדת בשני אשכולות: האשכול הראשון מתייחס להיקף העבודות שהוסכם על ביצוען ולתמורה המגיעה לנתבע . אשכול זה כולל מספר שאלות משנה נגזרות: האם התמורה המוסכמת היא לגבי העבודות שצוינו בכתב הכמויות או שהיא כוללת את כל העבודות שבוצעו על ידי הנתבע, כולל אלה שלא צוינו בכתב הכמויות. ככל שייקבע כי בוצעו עבודות נוספות שלא תומחרו בכתב הכמויות והתמורה המוסכמת לא כללה אותן, יהיה צורך לקבוע אם הנתבע זכאי לתמורה בגינן ומה שיעורה. האשכול השני מקבמחלוקות הנוגעות לטענות לפיהן הנתבע הותיר חסרים בעבודות ובעבודות שבוצעו נתגלו ליקויים. נדון במחלוקות אלו לפי סדרן, אולם לפני כן נעיר מספר הערות כלליות.

הערה ראשונה: לתצהירי התובעים לא צורף מסמך כלשהו (!) , אך במהלך הדיון הסכים הנתבע לראות במסמכים שצורפו לכתבי הטענות כחלק מן הראיות. זאת ועוד, עולה כי בידי התובעים מסמכים וראיות נוספות שלא צורפו לתצהירים ולא גולו במסגרת גילוי מסמכים (ראו עמ' 11 לפרוטוקול). כן הסתבר כי לטענת התובעת בידה תמונות וסרטונים שמתעדים את מצב העבודות בזמן שהנתבע הפסיק לבצע את העבודות , אך תיעוד זה לא הגיע לבית המשפט (ראו עמ' 14-13 לפרוטוקול ; למעט מה שצורף לכתבי הטענות). נמצא אפוא כי התובעים לא הציגו בפני בית המשפט ראיות רלוונטיות ואף מהותיות, שלטענתם יש בהן כדי לתמוך בעמד תם, ונתייחס לדברים בהמשך באופן פרטני. באופן כללי יותר יצוין כי טיעוניהם של התובעים לא היו סדורים והתנהלותם הערימה קשיים על בירור התביעה.

הערה שניה: במהלך הדיון התגלעה מחלוקת בין התובעים לבין בא כוחם, דבר שהביא להגשת בקשה לשחרור בא כוחם מייצוגם, לאחר סיום שמיעת הראיות. בהמשך לכך, התובעת הגישה בעצמה וללא ייצוג סיכומים בכתב בשמה ובשם התובע. בסיכומים נטען בין היתר כי היה צריך לשאול מספר שאלות שלא נשאלו ולטעון טענות נוספות שלא נטענו – אך לא הוגשה בקשה אופרטיבית. התובע ים ציינו גם כי התייעצו עם מספר עורכי דין, אך חרף עצות שקיבלו החליטו להגיש את הסיכו מים בעצמם ולתאר בפני בית המשפט "את השתלשלות הפרשה כפי שהייתה, בצורה המדויקת ביותר, ללא מייצגים ומתווכים מלומדים ומנוסים". התובעת הוסיפה וציינה כי היא הייתה "נוכחת בתהליך ויודעת את האמת" (עמ' 2 לסיכומים). ברוח דברים אלו, בסיכומי התובעים נשזרו תיאורים עובדתיים , שלא מעוגנים בראיות שהוגשו לבית המשפט. אין צורך לומר כי פסק הדין לא יכו ל להתבסס על טיעונים עובדתיים שלא מבוססים על ראיות שהוגשו בדרך המקובלת, לכן, הקביעות העובדתיות יתבססו אך ורק על הראיות שהונחו בפני בית המשפט, כפי שגם ציינתי בהחלטתי מיום 8.7.2020 שניתנה ביחס לבקשת הנתבע למחיקת סיכומי התובעים .

אין חולק על כך כי לפני שהנתבע סיים את העבודות עד תום, פרץ סכסוך בין הצדדים שהביא לכך שהנתבע יפסיק את ביצוע העבודות. הראיות מלמדות שהפסקת העבודות הי יתה לקראת סיומן. בין הצדדים מחלוקת בשאלה מה גרם להפסקת העבודות, ואם נכניס את הדברים לגדרי דיני החוזים, קיימת מחלוקת בשאלה מי הפר את החוזה. אולם, נראה שאין נפקות ממשית לשאלה זו, זאת משום שהסעדים שהצדדים עתרו להם תוחמו לגדרי ההשבה בעקבות הביטול (ראו סעיף 9 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970). מצד אחד טוענים התובע ים זכאים לפיצוי בגין הליקויים שנתגלו בעבודות שביצע הנתבע ומצד שני, טוען הנתבע כי הוא זכאי לתמורה בגין העבודות שבוצעו על ידו ולא קיבל תמורתן. עם זאת, כדי שלא נותיר נקודה זו ללא הכרעה עובדתית נציין כי התובעים לא הצליחו לשכנע כי הפסקת העבודות על ידי הנתבע מהווה הפרה של החוזה, בשים לב לכך שאינם חולקים על כך שבזמן שהנתבע הפסיק את העבודה היו חייבים ל נתבע סך של 30,000 ₪ . הסיבה שלטענת התובעת גרמה לכך שהנתבע יפסיק את העבודות – משום שה ם לא בחר ו בנגר שהנתבע הציע – ל א משכנעת (ראו עמ' 15, ש' 15-7 ), והיא לא תואמת את מה שהתובע מסר – כי ההפסקה באה לאחר שהוא דרש מה נתבע לתקן ליקויים שהתגלו בעבודות (סעיפים 12 ו- 13 לתצהיר התובע).

מומחה בית המשפט

בעוד שהתובעים הגישו חוות דעת, הנתבע לא הגיש חוות דעת מטעמו. בהחלטתי מיום 22.5.2019, לאחר ששמעתי את עמדת הצדדים, הוריתי על מינוי מומחה – המהנדס יוסי לזר (להלן: מומחה בית המשפט), אשר הגיש חוות דעת לבית המשפט. יצוין כי התובעים הסכימו למינוי מומחה ללא סייג (פרוטוקול הדיון מיום 17.3.2019). הגם שתחילה התנגד הנתבע למינוי מומחה מטעם בית המשפט, בסופו של יום הסכים למינוי מומחה (פרוטוקול מיום 22.5.2019). בנסיבות אלה חלה תקנה 130(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, שלפיה אין לראות את חוות הדעת שהוגשו מטעם התובעים כראיה בתיק (ראו גם: רע"א 4255/13 ירון שמעוני שחם מהנדסים יועצים בע"מ נ' א.א הנדסה ותכנון מדרונות בע"מ (פורסם בנבו, 28.8.2013 )). חוות הדעת לה יש להידרש היא אפוא חוות דעת מומחה בית המשפט. עם זאת, יוער כי חוות הדעת מטעם התובעים יוזכרו במהלך פסק הדין בהקשר של פירוט טענות התובעים, ובהקשר זה בלבד, משום שבכתבי הטענות הפנו התובעים לליקויים שצוינו בחוות הדעת.

חוות דעת מומחה בית המשפט נושאת משקל רב ובית המשפט נוטה לאמצה. רק אם קיימת סיבה בולטת שלא לאמץ את חוות דעת המומחה, בית המשפט ידחנה (ע"א 293/88 חברת יצחק ניימן להשכרה בע"מ נ' רבי, פסקה 4 (פורסם בנבו, 31.12.1988) (להלן: עניין ניימן); ע"א 3056/99 שטרן נ' המרכז הרפואי על שם חיים שיבא, פ"ד נו(2) 936, 949-948 (2002)). עם זאת, כלל מושרש הוא כי בית המשפט הוא הפוסק האחרון, גם בעניינים שבמומחיות וכי אין בחוות דעת מומחה, ובכלל זה מומחה מטעם בי ת המשפט כדי להגביל את שיקול דעתו (עניין ניימן; ע"א 5509/09 מסארווה נ' עזבון המנוח אברהים חסן מסארווה, פסקה 14 (פורסם בנבו, 23.2.2014); ע"א 402/85 מרקוביץ נ' עיריית ראשון-לציון, פ"ד מא(1) 133, 139 (1987); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 435 (מהדורה שתים עשרה, 2015)).

אף אחד מן הצדדים לא ביקש לחקור את מומחה בית המשפט. עיון בחוות דעת מומחה בית המשפט, מלמד שאין סיבה בולטת שלא לאמץ באופן עקרוני את חוות הדעת על קביעותיה השונות. נ קודת המוצא כי מדובר במומחה מקצועי וניטרלי שמונה על ידי בית המשפט, ו מכאן שהוא חף מכל אינטרס. המומחה ביקר בבית התובעים פעמיים , בחן את הטענות הצדדים בזיקה לממצאים בשטח ומסר את מסקנותיו לבית המשפט. משום כך, יש לייחס לממצאים משקל רב. לעניין הליקויים בביצוע העבודות ותמחורם, המומחה פירט ותמחר את העלויות באופן מפורט. למומחה הופנו שאלות הבהרה, ובמספר מקרים בהם היה צורך לעדכן או לשנות מחוות דעתו, הוא עשה כן ולא התבצר בעמדתו, מה ש לטעמי מעיד על פתיחות והיצמדות לנתונים אובייקטיביים . אמנם בנקודות מסוימות – בעיקר במחלוקת הנוגעת לעניין העבודות הנוספות , אך לא רק – עמדת המומחה התבססה על הנחות עובדתיות, וחלק מהן לא ראיתי לאמץ, אך אין בכך כדי להשליך על התרשמותי ממכלול חוות דעת המומחה.

מה סוכם בין הצדדים והעבודות הנוספות

התובעים שכרו שירותיה של אדריכלית שהכינה כתב כמויות שמפרט, לפי סעיפים, את העבודות שיש לבצע בבית ומחוצה לו . לכתב הכמויות צורף מפרט שכולל מספר תנאים הקשורים בביצוע העבודות, ועל בסיס מסמכים אלו הגיש הנתבע את הצעתו. הנתבע מילא את כתב הכמויות על ידי תמחור פריט י הביצוע, והצעתו הראשונית עמדה על סך של 246 ,100 ₪. אין מחלוקת כי הצדדים הגיעו להסכמה לפיה עלות ביצוע העבודות תעמוד על סך של 220,000 ₪ (סעיף 3 לכתב התביעה המתוקן; סעיף 3 לכתב התביעה שכנגד), אין גם מחלוקת על כך שהתובעים ש ילמו לנתבע סך של 190,000 ₪ בלבד והיתרה המגיעה לנתבע (לו הנתבע היה משלים את כל העבודות) היא 30,000 ₪ (כתב התביעה שכנגד; סעיף 6 לכתב התביעה שכנגד). לשלמות התמונה יצוין כי לטענת האח, שגר בבית המצוי באותו מבנה, השתתף בסכום של 40,000 ₪ בגין ביצוע עבודות ברכוש המשותף, אך אין בנתון זה כדי להשליך על הדיון והתובעים לא טענו שיש לכך נפקות. מכל מקום מן הראיות עולה כי מי שהזמין את העבודות מהנתבע הם התובעים ולאח לא היה קשר חוזי עם הנתבע וממילא ה שתתפות האח היא לגבי עבודות שבוצעו ברכוש משותף.

הנתבע ביצע עבודות נוספות ובין הצדדים מחלוקת אם לנתבע מגיעה תמורה נוספת בגין עבודות אלו. בכתב התביעה שכנגד ובתצהיר פירט הנתבע את העבודות שביצע לטענתו ואלה כוללות: א) חפירה והכנת בור למעלית ויציקת המסד וקירות תומכים לרבות הכנת תשתית חשמל בעלות של 20,000 ₪; ב) חפירה ויישור מפלס חניה קדמית בשטח של כ- 80 מ"ר וסלילתו באספלט בעלות של 22,000 ₪; ג) חיפוי כ - 45 מ"ר קירות תומכים באבן ירושלמית בחצר הח ניה הקדמית בעלות של 350 ₪ למ"ר, ובסה"כ – 157,50 ₪; ד) איטום גג גרם מדרגות כולל יציקת בט-קל בעלות של 6,000 ₪; ה) הכנת תשתית כולל חפירה והשחלת צינורות נחושת וקו לניקוז מי המזגן לשם התקנת מזגנים בדירה בעלות של 2 ,500 ₪. להלן אדון בטענות לביצוע עבודות נוספים לפי סדר סעיפים אלו.

א) חפירה והכנת בור למעלית ויציקת המסד וקירות תומכים לרבות הכנת תשתית חשמל; ב) חפירה ויישור מפלס חניה קדמית וסלילתו באספלט ₪ ; ד) איטום גג גרם המדרגות כולל יציקת בטקל

התובעים מעלים טענות שונות לגבי העבודות הנוספות. ביחס לסעיפים א', ב' ו- ד', טוענים התובעים כי הוסכם בעל-פה בינם לבין הנתבע על ביצוע עבודות נוספות, שאינן מפורטות בכתב הכמויות , ללא תשלום נוסף מעבר לתמורה המוסכמת (220,000 ₪). לעומתם טוען הנתבע כי הוא זכאי לתמורה בגין העבודות הנוספות. במחלוקת שנפלה בין הצדדים, יד הנתבע על העליונה. ראשית, נזכיר כי המסמכים שבנמצא הם המ פרט וכתב הכמויות, שאין חולק שאינו מזכיר עבודות אלו. אמנם התובעת טוענת כי היה סיכום בעל פה, אך היא לא פירטה בתצהירה כדבעי את גרסתה . שנית, טענת התובעים לסיכום בעל פה, כלל לא צוינה בכתב התביעה ה מקורי והועלתה לראשונה בכתב התביעה המתוקן, שה וגש לאחר הגשת כתב ההגנה בו צוינה הטענה לעבודות נוספות (סעיף 2 בכתב התביעה המקורי והמתוקן). יצוין כי בבקשה לתיקון כתב התביעה נטען על ידי התובעים, כי עילת התיקון היא להגדיל את סכום התביעה בעקבות ליקויים נוספים שהתגלו. בנסיבות אלו קיים קושי לקבוע כי מלבד מה שעוגן בכתב הכמויות היו הסכמות נוספות בעל-פה, לפיהן הנתבע התחייב לבצע עבודות נוספות ללא תוספת תשלום. שלישית, התובעת טענה בעדותה כי האדריכלית מטעם התובעים , שערכה את כתב הכמויות, נכחה בעת הסיכום בעל פה והיא אף "התערבה לגבי המחיר" (עמ' 10 ש' 4-1), ברם האדריכלית לא הובאה לעדות מטעם התובעים. זאת ועוד, בעדותה טענה התובעת כי בידה הצעות מחיר שהתובעים קיבלו מקבלנים אחרים, שעשויות לתמוך בטענתה (עמ' 10 ש' 9-6), אך גם מסמכים אלו לא הוגשו ((עמ' 10 ש' 28; וראו החלטתי בעמ' 11 ש' 7-4). ההימנעות מהצגת ראיות – ובעיקר אי הזמנת האדריכלית למתן עדות – פועלת לחובת התובעים (ראו בין היתר : ע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נ' מתתיהו, פ"ד מ"ה(4) 651 (1991)). בנסיבות אלו, והואיל ועבודות אלו לא כלולות בכתב הכמויות, הנתבע זכאי לתמורה בגין העבודות. בהעדר הסכם לגבי התמורה המגיעה בגין העבודות הנוספות – זכאי התובע לתמורה מכ וח דיני עשיית עושר ולא במשפט. מומחה בית המשפט התייחס לעלות עבודות אלו, ולהלן אדון בתמורה המגיעה בגין כל אחד מן הסעיפים.

א) עבודות חפירה והכנת בור למעלית ויציקת המסד וקירות תומכים לרבות הכנת תשתית חשמל – הנתבע טוען בכתב התביעה שכנגד כי התמורה המגיעה לו בגין ביצוע עבודות אלה היא 20,000 ₪. מומחה בית המשפט ציין כי לגבי עבודה זו אין תכניות ופרטי ביצוע, ולא נמסרו לו פרטים על מידות משטח היציקה (עובי רצפת הבטון וכמות ברזל הזיון). על כן העריך מומחה בית המשפט כי העלות לביצוע משטח בטון בשטח של כ-7 מ"ר ובעובי של 25 ס"מ על גבי קרקע סלעית שנחפרה מוערכת בסך של 6,000 ₪. אני מקבל את הערכת המומחה לגבי עלות ביצוע העבודה, אשר נראית סבירה, בפרט כאשר הנתבע לא ציין בתצהירו נתונים כלשהם לגבי פרטי ביצוע העבודה. על כן אני קובע כי בגין ביצוע עבודות אלו מגיע לנתבע סך של 6,000 ₪.

ב) עבודות חפירה ויישור מפלס חנייה קדמית בשטח של כ-80 מ"ר וסלילתו באספלט – הנתבע טוען בכתב התביעה שכנגד כי הוא זכאי לתמורה בגין ביצוע עבודות אלו בסך של 22,000 ₪. בחוות הדעת היה המומחה בדעה כי לנתבע לא מגיעה תמורה בגין עבודות אלו משום שהעבודות נכללו בכתב הכמויות בסעיפים 1.08 ו – 2.06 . אכן , עיון בכתב הכמויות מלמד שסעיפים אלו מתארים עבודה זו. זאת ועוד, המומחה קבע כי בפועל לא בוצעו משטחי בטון גרנוליט .

ברם, הנתבע שלח למומחה שאלות הבהרה שבעקבותיהם ערך המומחה ביקר נוסף במקום. בתשובותיו לשאלות הבהרה מיום 15.10.2019, ציין המומחה כי התייחס בחוות הדעת לחניה בלבד ולא למשטח המדרגות והדרך המובילה אל חדר המדרגות, בהם כן בוצע חיפוי גרנוליט (ראו התמונות הצבעוניות שנסרקו לנט במסמך התשובות לשאלות ההבהרה). המומחה ציין כי שטח המשטח המצופה בגרנוליט מוערך ב- 25 מ"ר, שטח המדרגות הוא 18 מ"ר, ושטח החניה שצופה באספלט הוא 80 מ"ר. על כן קבע המומחה כי בגין ביצוע עבודות אלו זכאי ה נתבע לסכום של 9,250 ₪ . מקובלת עליי טענת הנתבע בסיכומיו (סעיף 30 (ד)) לפיה בחישוב בטבלה שערך המומחה בתשובות ההבהרה נפלה טעות סופר כך שבמקום שטח של 18 מ"ר צוין שטח של 15 מ" ר (בטעות שצוין מ"א). לפיכך, הסכום הכולל המגיע לנתבע בגין ביצוע עבודות אלו עומד על סך של 9,850 ₪.

לשם שלמות התמונה יצוין כי המומחה ציין בתשובותיו לשאלות ההבהרה כי הנתבע טוען כי ביצע חפירה בשטח נרחב יותר עבור החניה. מלבד העובדה כי בכתב הכמויות צוין כי עלות העבודות היא "קומפלט" ולא לפי מדידה, המומחה ציין כי ביקש מהנתבע כי יציג לעיונו מפת מדידה של השטח החפור וחישוב כמויות עבור המצב לפני ואחרי הביצוע, אך הנתבע לא עשה כן. גם לבית המשפט לא הוצגו ראיות בעניין זה. המומחה העריך את נפח החפירה ואת העלויות אך ציין כי להערכתו הכמות שהעריך נכללת בביצוע העבודה של החפירה וההכנה לקיר תומך ולמשטח החניה.

לבסוף יצוין כי התובעים לא הניחו ראיה כלשהי לטענה כי ממילא העבודות לא הושלמו עד תום וגם המומחה לא ציין כי קיים חסר בעבודות למרות שביקר במקום (פעמיים) וראה במו עיניו את העבודות.

לסיכום, אני מקבל את מסקנת המומחה, וקובע כי בגין ביצוע עבודה זו הנתבע זכאי לתשלום בסך 9,850 ₪.

ג) חיפוי כ – 45 מ"ר קירות תומכים באבן ירושלמית בחצר החניה הקדמית - התובעים לא מכחישים ביצוע עבודות אלו על ידי הנתבע ואין בפיהם טענה כי העבודות כלולות ב כתב הכמויות. לטענתם, הם לא ה זמינו ביצוע עבודות אלו ועל כן אין הם חייבים לשלם בגינם לנתבע . בכתב התביעה מסרו התובעים גרסה מפורטת יחסית שלפיה הנתבע "הסתבך" בבניית המדרגות והשביל וסיכם עם האח מאחורי גבם כי זה האחרון (שהוא קבלן שלד במקצועו) יבנה את המדרגות, השביל, החומה וציפוי הגרנוליט וחל ף זאת הנתבע יצפ ה את הקיר התומך באבן ירושלמית. בתצהירי התובעים לא נכלל פירוט זה (סעיף 10 לתצהיר התובעת). זאת ועוד, קשה להל ום כיצד עבודות מסיביות וגלויות לעין בוצעו מבלי שהתובעים יבחינו בכך, וכיצד ניתן להלום את הטענה כי הן בוצעו על ידי האח ללא ידעת התובעים (גם אם עולה כי היחסים בין התובעת לאח עכורים, עמ' 16 ש' 29) . גם אם הי ה סיכום בין הנתבע לבין האח, לא ברור כיצד הדבר מביא לפטור את התובעים מתשלום בגין עבודות שבוצעו עבורם. למותר לציין כי האח לא הוזמן למתן עדות על ידי התובעים. המסקנה אפוא כי עבודות אלו, שחרגו מכתב הכמויות, בוצעו על ידי הנתבע לטובת התובעים, על כן הנתבע זכאי לתמורה בגינן.

הנתבע טוען כי הוא זכאי לתמורה בסך של 15,750 ₪ בגין עבודות אלו . מומחה בית המשפט ערך אומדן והגיע למסקנה כי עלות חיפוי באבן היא 430 ₪ למ"ר , ואילו עלות טיח ושליכט צבעוני, שזו העבודה שהיה צריך לבצעה לפי כתב הכמויות – 220 ₪ למ"ר (ראו סעיף 6.04 לכתב הכמויות) . לפיכך, הנתבע זכאי להפרש בסכום של 210 למ"ר לשטח של 45 מ"ר ובסה"כ – 9,450 ₪ (בטעות המומחה הכפיל בעלות ב- 220 ₪).

ד) איטום גג גרם המדרגות כולל יציקת בטקל – כתב הכמויות לא כלל עבודות איטום הגג (ראו פרק 6 לכתב הכמויות). התובעים לא מכחישים כי עבודות אלו בוצעו בפועל וגם מומחה בית המשפט ציין בחוות דעתו כי התובעים אישרו בפניו את עצם ביצוע העבודות. המומחה ציין כי שטח הגג הוא 12 מ"ר והעריך כי הסכום הנדרש על ידי הנתבע היא סביר. על כן אני קובע כי בגין ביצוע עבודה זו מגיע לנתבע סך של 6,000 ₪.

ה) הכנת תשתית כולל חפירה והשחלת צינורות נחושת וקו לניקוז מי המזגן לשם התקנת מזגנים – אפשר היה לקבוע כי העבודה הנוספת לה טוען הנתבע, אכן כלולה בכתב הכמויות, שכן בסעיף 5.18 לכתב הכמויות צוין "הכנה למזגן" ולידו עלות 4 יחידות בעלות 250 ₪ לכל יחידה. לנוכח כך, מומחה בית המשפט סבר בחוות דעתו כי הנתבע לא זכאי לסכום כלשהו בגין פרט זה. אלא שעיון בכתב התשובה (ההגנה לתביעה שכנגד) מלמד כי טענת הנתבע כי הוא ביצע עבודות אלו וכי הוא זכאי לתמורה בסך 2 ,500 ₪, לא שנויה במחלוקת. בהתייחסם לנטען בסעיף 6(ה) לכתב התביעה שכנגד, ציינו התובעים "תת סעיף זה לא מוכחש". לאחר שהמומחה הופנה במסגרת שאלות הבהרה לכך שהעניין לא שנוי במחלוקת , הוא תיקן את חוות דעתו בהתאם (ראו תשובות לשאלות הבהרה מיום 31.12.2019). יש לקבל את טענת הנתבע . הנתבע היה רשאי להניח כי נקודה זו לא במחלוקת ועל כן לא הביא ראיות לגביה, מה עוד שבתצהיריהם לא טענו התובעים מאומה לגבי פריט זה. הנתבע טען בכתב התביעה שכנגד כי עלות ביצוע העבודה היא 2,500 ₪. בסיכומי הנתבע נטען כי סכום זה כולל מע"מ (סעיף 30 (ה) לסיכומים) על כן, הסכום ללא מע"מ המגיע לנתבע בגין ביצוע עבודה זו הוא 2,137 ₪.

אין בידי לקבל את טענות הנתבע, שנטענה לראשונה בסיכומיו, כי הוא זכאי לתמורה בגין הרכבת לוחות שיש מעל הקירות התומכים. אמנם, בתשובותיו של המומחה מטעם בית המשפט לשאלות הבהרה (שאלה 11) מיום 31.12.2019, אישר כי הנתבע הרכיב לוחות שיש מעל הקירות התומכים, ונקב בעלות, אולם פריט זה לא נטען בכתב התביעה שכנגד ולא הוזכר בתצהיר הנתבע. לפיכך, אין לפסוק לנתבע סכום זה.

סיכום ביניים

בגין ביצוע העבודות הנוספות שהנתבע ביצע, מעבר לאלו המפורטות בכתב הכמויות, הוא זכאי לתשלום סך של 33,437 ₪, לא כולל מע"מ, ובתוספת מע"מ – 39, 121 ₪. כמו כן, אין חולק כי בגין ביצוע העבודות מושא כתב הכמויות קיימת יתרה שלא שולמה בסך 30,000 ₪ כולל מע"מ. הסיכום לשלב זה הוא כי הסכום הכולל המגיע לנתבע מסתכם בסך של 69,121 ₪ .

לטענת התובעים, לא כל העבודות עליהן הוסכם בכתב הכמויות בוצעו, ובעבודות שבוצעו נתגלו ליקויים בגינם זכאים לפיצוי. כן טוענים התובעים כי לאחר שהנתבע הפסיק את הע בודות פנו לחברת אבי ואודי שביצעה עבודות שהיו חיוניות , כדי לאפשר להם לשוב ולהתגורר בבית. לאשכול זה של טענות נפנה לדון כעת.

הליקויים בעבודות

כפי שצוין בפתח פסק הדין, נדבך עיקרי בתביעת התובעים הוא הטענה כי בעבודות שבוצעו על ידי הנתבע נתגלו ליקויים. טרם אסקור את הליקויים השונים יוער כי במהלך עדותה של התובעת, ציינה כי קיימים סרטונים וצילומים המתעדים את מצב הדירה ביום שהנתבע הפסיק את העבודות, אך סרטונים אלו לא הוגשו כראיות.

מומחה בית המשפט התייחס לליקויים הנטענים על ידי התובעים כפי שמצאו ביטוי בחוות הדעת מטעמם . הדיון בטענות התובעים יהיה באופן שבו אתייחס לכל ליקוי וליקוי ואכריע במחלוקות בין הצדדים על בסיס הטענות שהעלו הצדדים והראיות שמצויות בתיק בית המשפט. יוער כי מומחה בית המשפט סקר את הליקויים לאחר שחברת אבי ואודי ביצעו עבודות מסוימות בבית התובעים וזאת לאחר שהנתבע הפסיק את העבודות. לפיכך, הדיון בליקויים שמומחה בית המשפט סקר, לא מייתר את הדיון בעבודות שחברת אבי ואודי ביצעו – ולעניין זה א דרש בהמשך. בנקודה זו אפנה לסקירת הליקויים שנדונו על ידי מומחה בית המשפט, שהתייחס לליקויים כפי שפורטו בחוות דעת מומחה התובעים (מספר הסעיפים הוא לפי חוות דעת מומחה בית המשפט).

צינור ניקוז מי גשם (סעיף 7.1) : לטענת התובעים , צינור ניקוז מי הגשם הקיים מהמרפסת הקדמית נסתם בגלל העבודות שביצע הנתבע , ולכן הנתבע ביטל את הצינור ובנה קו גלוי במיקום חדש, מחוץ לעמוד הבניין. נוסף לכך, טענו התובעים כי הצינור הישן היה בקוטר ''4, והנתבע התקין צינור בקוטר ''2. מנגד, טוען הנתבע כי הצינור היה סתום לפני התחלת העבודה ולכן היה צריך לבטל אותו ולהתקין אחד חדש מחוץ לעמוד. גרסת התובעים נראית סבירה יותר ועל כן אני מחליט להעדיפה על פני גרסת הנתבע. בשים לב להתנהלות שבין הצדדים, לא סבירה בעיני גרסת הנתבע כי הגם שאינו אחראי לסתימת הצינור, הוא ביצע את המעקף על חשבונו ולא חייב את התובעים, מה גם שהמרפסת הייתה קיימת ולא סביר כי לא היה בה צינור ניקוז פעיל. זאת ועוד, טענת הנתבע בפני מומחה בית המשפט כי הצינור היה סתום לפני תחילת ביצוע העבודות, לא מתיישבת עם ניסיונו המאולץ לייחס לתובעים כי כביכול אמרו לו שהם חושדים שהצינור נסתם עקב מעשה חבלה מכוון על ידי האח השכן (נ/2 סעי פים 35(א) ו- 35(ד)). אשר לעלות התיקון, בחוות דעתו, ציין המומחה כי קוטר הצינור צריך להיות 75 מ"מ בהתאם להוראות הל"ת (הוראות למתקני תברואה) ביחס לשטח המרפסת, והעריך כי העלות להחלפת הצנרת היא 2,000 ₪. כמו כן, קבע המומחה כי בכדי להסתיר את הצינור ניתן לחפות בלוחות צמנט בורד ולצבוע בהתאם לגוון הקיים בעלות של 3,000 ₪. סה"כ עלות תיקון הליקוי – 4 ,741 ₪ (הגם שבחוות הדעת ציין המומחה 5,000 ₪ תוך עיגול הסכום ; בתשובות לשאלות ההבהרה מיום 31.12.2019 נקב בסכום המדויק). הפתרון שמציע המומחה, נראה סביר והגיוני ומכאן שמקובלת עליי הערכת המומחה לגבי העלות. לפיכך, התובעים זכאים לפיצוי בגין פריט זה בסך של 4,741 ₪.

ליקוי בדלת הזזה ביציאה מחדר מגורים למרפסת קדמית (סע יף 7.2): התובעים טוענים כי הדלת נפגעה בזמן ביצוע העבודות על ידי הנתבע, וכי הם הזמינו קבלן אלומיניום שביצע תיקון. הנתבע טוען כי הדלת לא נפגעה במהלך ביצוע העבודות וכי לא בוצע שום תיקון (נ/2 סעיף 36). בהעדר תשתית ראייתית, אין בידי לקבל את טענת התובעים. מומחה בית המשפט בדק את הדלת וקבע כי היא תקינה ומתפקדת. אמנם עובדה זו יכולה להתיישב עם טענת התובעים כי הזמינו בעל מקצוע שתיקן את הליקוי, אך התובעים לא הציגו ראיה כלשהי לגבי הליקוי ולגבי התיקון שלטענתם בוצע. אפילו התמונה שלטענ ת התובע מתעדת את הליקוי (עמ' 19 ש' 35) לא הוצגה, לא לבית המשפט ולא למומחה. לפיכך, אינני רואה לפסוק לתובעים פיצוי בגין פריט זה.

סימני בטון בחיפוי האבן במרפסת הקדמית וחלקי בטון שלא הוסרו מחיפוי האבן במעקה המרפסת (סעיפים 7.3 ו- 7.11) : התובעים טוענים כי המצב כיום, כפי שנראה גם בביקור המומחה בדירה, הוא לאחר שבוצע ניקוי לחיפוי מספר פעמים, אך עדיין נשארו כתמים (טענת התובע בעניין זה מתיישבת עם העובדה כי חברת אבי ואודי ביצעו עבודות לגבי ליקוי זה לפני כן – ועל כך בהמשך) . המומחה ציין כי בביקורו הבחין בסימני צמנט וחומרי מליטה על אריחי החיפוי מאבן. להערכת המומחה, עלות ניקוי 8 האריחים שנמצאו מלוכלכים עומדת על סך של 800 ₪. בתשובותיו לשאלות ההבהרה ציין המומחה כי מכיוון שלא ניתן לנקות באופן מלא את חיפוי האבן יידרש ביצוע סיתות על ידי בעל מקצוע העוסק בתחום. אני מקבל את מסקנת המומחה ואת נימוקיו ש נראים סבירים וקובע כי בגין ליקוי זה זכאים התובעים לפיצוי, כפי שהעריך המומחה, ב סך של 800 ₪.

סדקים סביב חלון בחדר מגורים וליד דלת כניסה ראשית (סעיפים 7.4. ו- 7.5) : התובעים טוענים כי עלות התיקון הי א 4,000 ₪. לגבי הסדקים סביב החלון , הנתבע טוען כי התובעים ביקשו להשאיר פתח בקיר עבור מעלית עתידית, וכי הוא סגר את הפתח בגבס וביצע צבע ושפכטל מבחוץ (ראו גם תצהיר הנתבע נ/2 סעיף 38). לגבי הסדקים סביב הדלת , טוען הנתבע כי דלת הכניסה הראשית כלל לא הותקנה על ידו. המומחה מטעם בית המשפט ציין כי נראו סדקים בצורה מלבנית בקיר המזרחי. להערכת המומחה, ככל הנראה ב וצעה סגירה של פתח המעלית באופן שיאפשר פתיחה עתידית ללא שבירת בלוקים, וכי היה נדרש לבצע רשת על התפרים ואז להשלים בטיח וצבע. הערכת העלות לתיקון הסדקים בתוך הדירה ומחוצה לה (12 מטרים) עומדת על 1,800 ₪ (וראו גם הבהרת המומחה בשאלות הבהרה מיום 24.9.2019). לגבי הסדקים סביב הדלת, קובע המומחה כי סביר להניח שהם נוצרו בעת התקנת הדלת, שלא בוצעה על ידי הנתבע, ועל כן תיקונם אינם באחריותו. אני מקבל את הערכת המומחה שמעוגנת בהערכה מקצועית פרי התרשמותו הישירה מביקורו במקום. כמו כן, אני מקבל את הבהרת המומחה בתשובות לשאלות הבהרה (שאלה 6) מיום 31.12.2019 כי גם אם היה צורך להשאיר פתח הכנה למעלית, עדיין קיים ליקוי בביצוע העבודה. לפיכך, אני קובע כי וקובע כי בגין הליקוי של סדקים סביב החלון זכאים התובעים לפיצוי בסך של 1,800 ₪.

טיח לא מפולס וצבע מתקלף באזור חדר השינה (סע יף 7.6) : התובעים טוענים כי הדירה נצבעה פעמיים לאחר הפסקת העבודות. לטענתם, הם הזמינו קבלן שביצע תיקוני טיח בכל החדרים והחדרים נצבעו מחדש. עלות התיקון הנטענת על ידי התובעים – 4,000 ₪. מומחה בית המשפט ציין כי בפינת הקיר עם התקרה בחדרים נראו סדקים נימים וקילופי צבע. המומחה ציין כי מעל החדרים נמצא גג פתוח של המבנה, וכי בגג אין בידוד תרמי, ועל כן בשינויי טמפרטורה סביר להניח שייווצרו סדקים בחיבורים בין הקיר והתקרה, שזו תופעה ידועה ומוכרת בהיעדר בידוד תרמ י בגג. המומחה קבע כי למניעת הסדקים בחיבור בין הקיר לתקרה מומלץ לבצע בידוד תרמי, לבצע רשת חיבור בין הקיר לתקרה, וכי הערכת העלות לביצוע מוערכת בסך 1,000 ₪ (ראו גם תשובות לשאלות הבהרה מיום 24.9.2019). עם זאת המומחה קבע כי העבודה לא כלולה בעבודות שהנתבע היה אמור לבצע ועל כן הליקוי לא באחריותו. אכן, בזיקה לדיון בשאלות הנוגעות לעבודות שהוסכמו בין הצדדים, לא נכלל ביצוע בידוד תרמי בגג. לפיכך, אני קובע כי התובעים אינם זכאים לפיצוי בגין ליקוי זה. בהקשר זה יצוין כי הנתבע כן התחייב לבצע עבודות צבע וכפי שנצביע בהמשך בוצעו עבודות צבע על ידי חברת אבי ואודי.

ליקויים בארון חשמל (סעיף 7.7) : לטענת התובעים, ארון החשמל לא תקין, לא מעוגן לקיר ולא הותקנו מספקים כראוי. לשיטתם עלות התיקון – 2,500 ₪. הנתבע טען כי כאשר סיים את העבודות, הארון היה תקין וכי בעל מקצוע אחר ביצע עבודות סביב ארון החשמל. מומחה בית המשפט ציין כי הארון מעוגן לקיר גבס, נראה רופף, חלק מהמפסקים עקומים ומפסקי הפחת 25 אמפר ולא 40 אמפר. המומחה קבע כי אופן ביצוע התקנת המפסקים לא תקין וכי נדרש לפרק ולהתקין מחדש באמצעות חשמלאי מוסמך. הערכת עלות התיקון הי א 2,500 ₪. בתשובותיו לשאלות הבהרה (שאלה 7) מיום 31.12.2019 סייג המומחה את קביעתו וציין כי ה סיק מהאופן שבו נראה לוח החשמל כי יש צורך לפרק את מה שבוצע, לקבע את לוח החשמל, להרכיבו מחדש ולבצע רישום של המעגלים בלוח. המומחה ציין כי הוא הביא בחשבון עלות שכר עבודה של קבלן חשמל שהוא חשמלאי מוסמך והציע לקבל הצעת מחיר מחשמלאי שיגיע למקום. מתשובת המומחה לשאלת ההבהרה עולה כי למעשה אין צורך בהתקנת ארון חשמל חדש, אלא בבדיקה, החלפה של החלקים שצריך וקיבוע לקיר. לאור העובדה כי חלק גדול מהאביזרים הדרושים קיים וכי אין להקים את הארון מהיסוד, אני קובע כי בגין ליקוי זה זכאים התובעים לפיצוי בסך של 2,000 ₪.

קירות עקומים בחדר רחצה וחדר ילדים (סעיף 7.8 , סעיף 7.14) : מומחה בית המשפט ציין כי בחדר הרחצה, בקטע הגובל בקיר משותף עם השכן, נראו אריחי הריצוף במידות רוחב לא אחידות, וכי מצב זה מצביע על סטייה מהסימטריה של הקירות. בנוסף, ציין המומחה כי ניתן לראות במשקוף הדלת שהקיר מוטה בזווית. המומחה העריך שהקיר המקורי, המשותף עם הדירה הצמודה, אינו בקו מקביל לקיר ממולו, אולם ציין שהקיר לא נבנה על ידי הנתבע . כך גם לגבי הקיר בחדר הילדים, שנבנה במקביל לקיר משותף קיים עם השכן. לכן, הליקוי נובע מכך שהקיר הגובל עם השכן לא מקביל לקיר החוץ בחזית המזרחית. מכאן שאין הנתבע אחראי לליקוי. לפיכך, אינני רואה להתייחס לפתרונות המוצעים על ידי המומחה, שיעילותם מוטלת בספק משום שיש בהם כדי להקטין את השטח. קביעתו של המומחה מעוגנת בתצפית שערך במקום, ואין מקום לחלוק על כך . לפיכך, אני קובע כי התובעים לא זכאים לפיצוי כלשהי בגין ליקוי זה.

חדירת מי גשם לחדר מגורים דרך משקוף דלת יציאה למרפסת (סעיף 7.9): מומחה בית המשפט ציין כי נראו סימני רטיבות בתחתית הקירות ביציאה למרפסת, ונראה שלא בוצע פרט איטום במעבר בין המרפסת לסלון. המומחה ציין כי התקן הישראלי ( 1752 חלק 1) קובע שיש לדאוג לאיטום יעיל ותקין ביציאה אל מרפסת הגג. המומחה ציין כי בהנחה שעל פי ההסכם היה על הנתבע לבצע הכנות לאיטום וביצוע על פי הוראות התקן, העלות לביצוע החגורה והאיטום היא 2,500 ₪, ועלות תיקוני הטיח וצבע בקירות יציאה למרפסת הי א 1,000 ₪, ובסה"כ 3,500 ₪ ( וראו גם תשובות לשאלות הבהרה (שאלה 8) מיום 31.12.2019). מעיון בכתב הכמויות עולה כי הנתבע התחייב לבצע עבודות ריצוף וחיפוי בחלקים שונים של הבית. בין היתר היה עליו לבצע עבודות "ריצוף מרפסת כולל איטום" (סעיף 8.03 לכתב הכמויות) . בכתב הכמויות צוין במפורש כי הריצוף כולל איטום. פרשנות תכליתית של המוסכם מחייבת את המסקנה כי איט ום, גם איטום במעבר בין הסלון למרפסת במשמע, ואין מקום להניח כי איטום אינו על פי הקבוע בתקן. זאת ועוד, לכתב הכמויות צורף מפרט שבו נקבע כי "המפרט הכללי לעבודות בניה המכונה האוגדן הכחול מהווה חלק בלתי נפרד מהצעת המחיר...", הגם ש"האוגדן הכחול" לא צורף על ידי הצדדים כראיה, ניתן להניח כי הוראותיו לא סוטות מהתקן. לפיכך, אני קובע כי התובעים זכאים לפיצוי בגין ליקוי זה בסך של 3,500 ₪.

חדירת מי גשם דרך התקרה לפינת אוכל ולחדר ילדים (סעיף 7.10) : לטענת התובעים קיימים שני סדקים בגג הדירה, דרכם חודרים מים לתקרת פינת האוכל ולחדר הילדים. לטענתם הם ביקשו מהנתבע לאטום את הסדקים, ובוצע איטום על ידי הקבלן שהחליף את הנתבע. התובעים טוענים כי עלות תיקון ליקוי זה היא 15,000 ₪. לטענת הנתבע לא נדרש ממנו לאטוגג. מומחה בית המשפט ציין כי בתקרת פינת האוכל נראו סדקים נימיים וסימני רטיבות. המומחה צין כי במועד הביקור נראה כי בוצעה רולקה, אך לא בוצעו יריעו ת איטום תקינות. המומחה קבע כי הליקוי נגרם מעבודות שכלל לא היו במסגרת העבודות שהנתבע התחייב לבצע ולכן הוא אינו באחריות הנתבע (ראו גם תשובות לשאלות הבהרה מיום 24.9.2019). אני מקבל את מסקנת המומחה , אשר נתמכת בכך שעבודות איטום הגג לא מפורטת בכתב הכמויות. בהינתן הקביעה, פרי מומחיות המומחה, כי הליקוי נובע מהעובדה כי הגג לא נאטם וכי הליקוי נובע מכך, אני קובע כי התובעים לא זכאים לפיצוי בגין ליקוי זה.

מעקה מדרגות חלוד (סעיף 7.12): לטענת הנתבע, המעקה נצבע רק בצבע בסיס ובשל מחלוקת בין הדיירים לא נצבע בפעם השנייה. כמו כן, טוען הנתבע כי העבודות לא היו חלק מהסכם העבודה (ראו גם תצהיר הנתבע נ/2 סעיף 45). מומחה בית המשפט ציין כי נראו סימני חלודה על המעקה בחדר המדרגות. בניגוד לנטען על ידי הנתבע, מקובלת עליי עמדת המומחה כי כתב הכמויות כולל פריט שעניינו צביעת חדר מדרגות "קומפלט", ומשכך הוא כולל צביעת קירות ומעקה המדרגות. נראה שגם הנתבע פירש פר יט זה באופן שמחייבו לצבוע את המעקה, והראיה – שצבע את המעקה בשכבת בסיס. לפי דעתו המקצועית של המומחה, יש לגרד את הקורוזיה ולצבוע את המעקה מחדש, ועלות תיקון הליקוי היא 3,500 ₪. בתשובה לשאלות הבהרה (שאלה 9) מיום 31.12.2019 העמיד המומחה את הסכום המדויק על סך 3,360 ₪. איני מקבל את טענת הנתבע בסיכומיו (סעיף 41) כי הסכום שקבע המומחה לתיקון המעקה הוא מופרז, משום שנקודת הייחוס כעת איננה מה הוסכם בין הצדדים אלא עלות התיקון על ידי קבלן אחר, והתמחור לא מושפע מכך שמדובר בפרט במכלול עבודה גדולה. לפיכך, אני מקבל את מסקנת המומחה, הן לגבי הצורך בביצוע העבודות והן לגבי תמחורן, וקובע כי בגין ליקוי זה זכאים התובעים לפיצוי בסך של 3,360 ₪.

קיר עקום ליד דלת כניסה (סעיף 7.13) : המומחה מטעם בית המשפט ציין כי הקיר הצמוד לדלת הכניסה אינו במישור אחיד לכל האורך והעריך כי עלות התיקון היא 1,500 ₪ (ראו גם תשובות לשאלות הבהרה מיום 24.9.2019). בתשובה לשאלות הבהרה (שאלה 10) מיום 31.12.2019 הבהיר המומחה כי כיוון שמדובר בקטע קיר קצר ששופץ על ידי הנתבע וניתן היה לבצעו לפני התקנ ת הארון במישור ובמידת רוחב אחיד, יש להטיל על הנתבע אחריות בגין ליקוי זה. אשר לקיר, אני מקבל את מסקנת המומחה שהיא סבירה ומתקבלת על הדעת וקובע כי בגין ליקוי זה זכאים התובעים לפיצוי בסך של 1,500 ₪.

השלמות למשקופי אלומיניום (סעיף 7.15 ): התובעים טוענים כי חלון אחד הוחלף על ידי הנתבע בחדר הרחצה הכללי, וכי הוא הותקן באופן לקוי ונשאר גימור לא אסתטי בחלק העליון של החלון. לטענתם, הותקנה השלמה לחלון על מנת להסתיר את הגימור. מומחה בית המשפט ציין כי לא הוצגה בפניו תכנית גמר ושהוא מניח שלא הוכנו פרטי גמר לביצוע בין קרמיקה המחפה את הקיר והאלומיניום. המומחה קבע כי עבודות אלומיניום לא כלולות בעבודה שהנתבע התחייב לבצע, ועל כן לא ניתן לייחס לו את האחריות לליקוי. אני מקבל את מסקנת המומחה הנתמכת בכך שהליקוי הנטען אינו כלול בכתב הכמויות. נוסף לכך, התובעים לא הציגו ראיות בעניין ליקוי זה. על כן אני קובע כי התובעים אינם זכאים לפיצוי בגין ליקוי זה.

עגמת נפש – התובעים טענו כי הם זכאים לפיצוי בגין עגמת נפש ונזק לא ממוני. בנסיבות העניין, אינני סבור שיש מקום לפסוק בגין נזק לא ממוני. התובעים לא הניחו תשתית כי הנתבע הפר את ההסכם, והעבודות הופסקו על ידי הנתבע טרם השלמת ביצוע החוזה. לפיכך, לא ניתן להוציא מכלל אפשרות כי לו החוזה בא אל סיומו המלא, חלק מן הליקויים היה מטופל על ידי הנתבע. מטעמים אלו, גם אינני רואה לפסוק לתובעים הוצאות בגין דיור חלוף, מה גם שלא הוכח כי תיקון הליקויים מצריך פינוי הבית.

סיכום ביניים: העלות הכוללת של תיקון כל הליקויים עומדת על סך של 17, 701 ₪ ובתוספת מע"מ – 20, 710 ₪. לפי חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט לסכום זה יש להוסיף 12% עבור ניהול ופיקוח, ועל כן עומד הסכום על 23,195 ₪.

אשר לטענת הנתבע כי יש לאפשר לו לתקן את הליקויים – הנתבע לא הציג בסיס משפטי שעליו ניתן להשתית את דרישתו (ראו להשוואה : סעיף 4ב לחוק המכר , התשכ"ח-1968; ע"א 4050/15 גוברין נ' לבנשטיין (פורסם בנבו, 28.12.2017); ע"א 558/96, 1240 חברת שיכון עובדים בע"מ נ' רוזנטל, פ"ד נב(4) 563 (1998)). מכל מקום, בנסיבות המקרה אינני מקבל את הנטען על ידי הנתבע בסיכומיו (סעיף 32 לסיכומי הנתבע), לפיה משלא אפשרו לו התובעים לבצע תיקונים על בסיס חוות דעת מומחה בית המשפט, הפרו את חובתם להקטין את הנזק. ראשית, לו אכן הנתבע היה מעוניין לתקן את הליקויים, ניתן לצפות כי יפנה לתובעים מיד לאחר הגשת התביעה ולא לאחר שמונה מומחה מטעם בית המשפט. שנית, לאחר הפסקת העבודות נתערער האמון בין הצדדים ואף שררה מערכת יחסים עכורה , שלא לומר קשה (עמ' 17 ש' 3), והדברים הגיעו לכדי טענות של איומים.

העבודות שבוצעו על ידי חברת אבי ואודי

לטענת התובעים, לאחר שהנתבע הפסיק את העבודה הם פנו לקבלן אחר, חברת אבי ואדי, לביצוע תיקונים והשלמות לעבודות שבוצעו על ידי הנתבע. בתצהירו (ת/3) ציין העד לוי, אחד הבעלים של חברת אבי ואודי כי החברה ביצעה עבודות חיוניות (שהם בבחינת "מאסט" כלשונו, עמ' 22 ש' 7), כדי להכשיר את הבית למגורים.

לצד העבודות שבוצעו על ידי חברת אבי ואודי , אליהן נידרש בהמשך, בסעיף 6 לתצהיר ו מנה לוי רשימה של עבודות , מעבר לתיקונים/השלמות החיוניים שביצע, שלדעתו יש להשלים. עבודות אלו כוללות: סיליקון סביב כיור מתקלף; תיקון סדקים וכתמים שחורים עקב חדירת מים; תיקון תקרות סדוקות כתוצאה מאיטום לקוי; תיקון רטיבות בחלון בסלון; תיקון אבנים במרפסת המכוסות בשאריות טיח וצבע; תיקון מעקה מדרגות חלוד; רובה בחדר שינה ובמטבח; תיקון רטיבות וסדקים בחדר השינה; בניית מעקה במדרגות החיצוניות; ציפוי המדרגות בחיפוי; הורדת שאריות צבע במדרגות; החלפת ארון חשמל לארון תקני; החלפת צינור ניקוז במרפסת; והתקנת קו נפרד לצינור הביוב של האסלות והמקלחות. נדגיש כי לגרסת לוי, הוא לא ביצע עבודות אלו, אלא שלהתרשמותו, אלה העבודות שיש להוסיף ולבצע בעקבות הפסקת העבודות על ידי הנתבע, מעבר למה שבוצע על ידי החברה.

מומחה בית המשפט ביקר בדירה פעמיים וערך חוות דעת בה התייחס לליקויים שנמצאו בדירה, זאת לאחר שחברת אבי ואודי ביצעו את התיקונים החיוניים. בנסיבות אלו, ובהינתן העובדה כי התובעים לא טענו כי בוצעו תיקונים נוספים לאחר שחברת אבי ואודי ביצעו את התיקונים החיוניים, יש להיצמד לקביעות המומחה . לאמיתו של דבר, מומחה בית המשפט התייחס למרבית העבודות ותמחר אותן: כך למשל, המומחה התייחס לסדקים ולכתמים עקב חדירת מים, סדקים בקיר, שאריות טיח וצבע (לוי אף מציין במפורש שהדבר צוין על ידי מומחה בית המשפט – ראו סעיף 6ו), ליקויים בארון החשמל, צינור הניקוז, צביעת מעקה חדר המדרגות). אמנם, לוי התייחס לעבודות נוספות שלא צוינו על ידי מומחה בית המשפט (למשל, צינור הביוב של האסלות שמחובר לקו של בית האח), אולם מומחה בית המשפט לא מצא ליקוי בפרט זה. יתרה מזו, חלק מן הליקויים (וצינור הביוב הוא דוגמה לכך) אף לא נטען על ידי התובעים , שהסתמכו בטיעונם על רשימות הליקויים שפורטו על ידי המומחה מטעמם בשתי חוות הדעת שהגיש.

לצד הליקויים והחסרים שלטענת לוי יש צורך לבצע, התובעים טוענים כי חברת אבי ואודי ביצעו עבודות שנדרשו כדי לאפשר להם לשוב ולהתגורר בביתם, לאחר שהנתבע הפסיק את ביצוע העבודות, והם זכאים לקבל פיצוי בגובה הסכום ששילמו לחברת אבי ואודי. נדגיש כי מומחה בית המשפט התייחס למצב הדירה לאחר ביצוע העבודות על ידי חברת אבי ואודי. בהקשר לעבודות אלו, הציגו התובעים הצעת מחיר שערכה חברת אב י ואודי שכללה רשימה של העבודות. עלות ביצ וע העבודות על פי הצעת המחיר מסתכמת בסך של 37,440 ₪ כולל מע"מ. על פי החשבונית שהוציאה חברת אבי ואודי לתובעים לאחר ביצוע העבודות, העלות הכוללת של ביצוע העבודות עומדת על סכום גבוה יותר – 44,460 ₪. אמנם קיים פער בין הצעת המחיר לבין החשבונית שהוצאה, ואולם אין בפער זה כדי לקבוע כי בפועל לא בוצעו תיקו נים שעלותם בגובה החשבונית שהוצאה . אך טבעי הוא כי במהלך ביצוע העבודות יהיו תוספות לעומת הסיכום המקורי, וקביעתי בעניין העבודות הנוספות שביצע הנתבע – תעיד . חשוב מכך, התרשמתי לחיוב מעדותו של לוי ועדותו הותירה רושם חיובי. עדות לוי אף מתיישבת באופן כללי עם טענת הנתבע עצמו כי הוא הפסיק את ביצוע העבודות ולא השלימן, משום שהתובעים לא שילמו לו את התמורה המגיעה לו. אין בדברים אלו כדי לומר שיש לחייב את הנתבע במלוא הסכום ששולם לחברת אבי ואודי, שכן יש צורך לבחון באופן פרטני אילו עבודות, מבין אלו שנכללו בהצעת המחיר, היו באחריות הנתבע . בכך נדון בהמשך.

נקודת המוצא היא כי הקשר בין התובעים לנתבע בא אל קיצו, לפני ש זה האחרון ישלים את ביצוע העבודות עד תום. אין חולק בין הצדדים, כי בשלב מסוים פרץ סכסוך שהוביל לכך שהנתבע עזב את העבודה (ראו סעיף 17 לתצהיר הנתבע ), אמנם הנתבע טען כי מרבית העבודות היו אמורות להתבצע על ידי בעלי מקצוע אחרים, אך הוא מודה כי שתיים מן העבודות שכלולות בכתב הכמויות לא בוצעו : התקנת כלים סניטריים – סעיף 5.13-5.15 בכתב הכמויות; ריצוף קירות אמבטיה ומטבח – סעיף 8.02 לכתב הכמויות. ברם, קיימות עבודות נוספות שהנתבע לא ביצע . די אם נזכיר את קביעתי בעניין צביעת מעקה המדרגות, שמלמדת כי הנתבע לא השלים גם ביצוע עבודות אלה. בהינתן שעדות לוי מקובלת עלי, הדרך הנכונה לבחון את העבודות שהנתבע לא ביצע, היא חילוץ העבודות אשר היה על הנתבע לבצע, מהצעת המחיר שערכה חברה אבי ואודי.

הצעת מחיר של חברת אבי ואודי כללה מספר פריטים. התובעים לא הציגו גרסה סדורה לגבי הקשר בין כלל העבודות שנכללו בהצעת המחיר לבין העבודות שהנתבע התחייב לבצען. עם זאת, ממכלול הראיות ניתן לחלץ את העבודות שהיה על הנתבע להשלימן ואלה אשר אינן באחריות הנתבע. ניתן אפוא לחלק את העובדות שכלולות בהצעת המחיר לשתי קבוצות:

קבוצה ראשונה, עבודות שתובעים לא הוכיחו כי הנתבע התחייב לבצען, ואלה כול לות: ביטול שני גופי תאורה בסלון; בניית נישת טלוויזיה מגבס + שפכטל 2 שכבות הכנה לצביעה (בכתב הכמויות צוין אמנם כי הנתבע התחייב לבצע עבודות גבס אך אין ראיה לכך שעבודה זו נכללת בעבודות אלה ); סגירת נישת גבס למקרן והוספת נישה חדשה בחדר ילדים; שינוי מיקום תעלת תשתיות לטלוויזיה בחדר שינה; התקנת מתקן כביסה; התקנת שלושה מזגנים קטנים; התקנת מזגן סלון 2.5 כ"ס; ובניית קירות כהכנה להתקנת דלתות ומשקופים. עבודות אלה לא נכללו בכתב הכמויות ובעבודות הנוספות שהנתבע ביצוע או התחייב לבצע. מכאן שאין לחייב את הנתבע בגין עלות עבודות אלה.

הקבוצה השנייה הן עבודות אשר היו באחריות הנתבע ולא בוצעו עד תום או שהתגלו בהן ליקויים וה יה צורך לתקנם. עבודות אלה כוללות: ליטוש ספי שיש במרפסת + תיקונים + שכבת סילר – בעלות של 1,000 ₪; צביעת כל הדירה תקרה + קירות עד מצב מושלם - בעלות של 8,000 ₪; תיקון גליפי חלונות והכנסה לצביעה בעלות של 2,500 ₪; סידור כל אביזרי החשמל בדירה +החלפת גיווס משומשים – בעלות של 3,500 ₪; הרכבת כלים סניטריים בשני חדרי רחצה בעלות של 3,000 ₪; והתקנת גופי תאורה בכל הדירה בעלות של 2,000 ₪. סה"כ עלות עבודות אלה – 20,000 ₪ ובתוספת מע"מ – 23,400 ₪.

התוצאה

כעולה מניתוח הדברים עד כה, הנתבע זכאי ליתרת תמורה המגיעה לו מהתובעים בסך של 69,121 ₪. מן העבר השני, התובעים זכאים לפיצוי בגין ליקויים בסך של 23,159 ₪ , וכן ל השבה בגובה תמורת העבודות שבוצעו על ידי חברת אבי ועוד בסך 23,400 ₪ – ובסה"כ 4 6,559 ₪ . התוצאה אפוא כי לנתבע נותרה יתרה בסכום של 22,562 ₪ , בצירוף הפרשי הצמדה וריבית עד להיום 23,417 ₪ – הוא הסכום שיש לפסוק ל נתבע.

אמנם, במאזן הסופי, ל נתבע נותרה יתרת זכות הנובעת מכך שהסכום המגיע לו עולה על הסכומים ל הם זכאים ה תובעים, אולם אף אחד מהצדדים לא יצא עם מלוא החופן. מצד אחד נתקבלו חלק מטענות התובעים לגבי הליקויים שנתגלו בדירה וכן נקבע כי הם זכאים לחלק מהסכום ששולם לחברת אבי ואוד י; ומצד שני נתקבלו חלק מטענות הנתבע (בתביעתו שכנגד) לגבי יתרת התמורה המגיעה לו. בנסיבות אלו, בהן לא התקבלה עמדת אחד הצדדים במלואה, אינני רואה לפסוק הוצאות למי מהצדדים ו על כן, כל צד יישא בהוצאותיו. עוד יש לציין בהקשר זה כי בעוד שהתובעים נשאו בהוצאות ה מומחה מטעמם, הנתבע לא הגיש חוות דעת, ושני הצדדים נשאו במשותף בחוות דעתו של מומחה בית המשפט.

אשר על כן, אני דוחה את התביעה ללא צו להוצאות. אשר לתביעה שכנגד, אני מחייב את הנתבעים שכנגד (ורד עודה וחוסין עודה) , לשלם לתובע שכנגד (נעראן ח'אלד מוסא) את הסך של 23,417 ₪. הסכום ישולם תוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן – יישא הפרשי הצמדה וריבית החל ממועד מתן פסק הדין ועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

ניתנה היום, כ"ז אלול תש"פ, 16 ספטמבר 2020, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: ורד עודה
נתבע: נעראן חאלד מוסה
שופט :
עורכי דין: