ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יצחק מיכאליאן נגד רייסדור יזמות בע"מ :

לפני כבוד השופט עמית יריב

המבקש:

יצחק מיכאליאן
ע"י ב"כ עו"ד אורי אנגלהרד

נגד

המשיבה:

רייסדור יזמות בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד דרור סברנסקי ושות'

פסק דין

לפניי בקשה בהסכמה להסתלקות מבקשה לאישור תובענה ייצוגית בהתאם לסעיף 16 לחוק התובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "החוק").
רקע עובדתי וטענות הצדדים
התובע המייצג (להלן: "המבקש") הוא אדם עם מוגבלות, הנע בכיסא גלגלים.
המשיבה היא חברה ייזום המתמחה בהקמת שכונות מגורים ומרכזי מסחר.
ביום 19.5.2020 הגיש המבקש בקשה לאישור תובענה ייצוגית (להלן: "בקשת האישור") בה טען כי המשיבה לא עמדה בחובתה החוקית הקבועה בתקנה 34 לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות) (להלן: "תקנות הנגישות"). לצורך תמיכה בטענותיו, צירף המבקש תיעוד מאת האינטרנט המלמד, לשיטתו, שהמשיבה לא עמדה בחובתה החוקית בהקשר זה.
לפיכך, טען המבקש בבקשת האישור כי הקבוצה אותה ביקש לייצג זכאית לפיצויים וכן לצווי עשה, בין היתר בהינתן הפיצוי הסטטוטורי הקבוע בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות מאחר שנפגעה זכותם של חברי הקבוצה לשוויון.
ביום 13.9.2020 הגישו הצדדים בקשה משותפת ומוסכמת להסתלקות מהבקשה לאישור, לפיה המשיבה תיקנה את הטעון תיקון באתר האינטרנט שלה כך שהוא כולל את פרטי רכז/ת הנגישות, ואת פרטי הנגשת משרדיה. במסגרת הבקשה להסתלקות, התחייבה המשיבה להעניק הטבה בדמות הנחה בהתאם לתנאים המפורטים להלן:
ההנחה תעמוד על סך 10,000 ₪ מהמחיר המוצע של הדירה לציבור הרחב בפרויקטי מגורים של דירות הנמכרות בשוק החופשי, לרבות במסגרת מחירי מבצעי המוצעים לציבור הרחב, על ידי המשיבה, וזאת בקשר עם הסכמי רכישת דירה שיחתמו בתוך 9 חודשים מיום שתאושר בקשה זו;
ההנחה תהיה מהמחיר המוצע של הדירה לציבור גם במקרים בהם מוצעת הנחה לציבור מסויים אליו משתייך הרוכש הרלוונטי;
הדירות הרלוונטיות להסדר זה יהיו מלאי הדירות המוצעות לציבור בעת אישורו של בקשה ההסתלקות;
על מנת להפוך את ההטבה לאפקטיבית, הזכות להטבה תפורסם באתר האינטרנט של המשיבה, בו מוצגים הפרויקטים הרלוונטיים עולם, ועל פי שיקול דעת המשיבה גם בשלט שיוצב במשרד המכירות בכל פרויקט רלוונטי של המשיבה;
תנאי לקבלת ההטבה הוא הצגת תעודת נכה קבועה ותקפה (שהונפקה על ידי המוסד לביטוח לאומי או האגף לשיקום במשרד הביטחון);
ההנחה לא תחול בפרויקטים בהם נמכרות דירות במסגרת "מחיר למשתכן".
אין בהסכם זה משום התחייבות לערוך התאמות כלשהן בדירה או בפרויקט.
עוד הסכימו הצדדים על כך, שככל שיתעורר קושי כלשהו ביישום ההתחייבויות לפי הסכם זה, יעמדו לרשותו של בעת המוגבלות היועץ המשפטי של המשיב או רכז הנגישות. בעלי תפקיד אלו, ישיבו לכל פנייה בעניין זה בתוך 10 ימי עבודה ופנייה לבית המשפט תעשה רק לאחר שימוש במנגנון זה.
בהתאם להסדר זה, מבקשים הצדדים להורות על מחיקת בקשת האישור ודחיית תביעתו האישית כנגד המשיבה, וכי המבקש ומי מטעמו מוותר באופן מוחלט על כל טענה מכל סוג שהוא ומתחייבים כי לא יהיו מעורבים בהגשה או בניהול של הליכים מכל סוג שהוא נגד המשיבה בגין עילות וטענות דומות או זהות לעילות הנטענות בבקשת האישור.
בנוסף, בגין ההסדר, הסכימו הצדדים כי המשיבה תשלם למבקש גמול בסך כולל של 2,000 ₪ ולבא כוחו ישולם שכ"ט בסך של 15,000 ₪ כולל מע"מ אשר ישולמו בתוך 14 ימים.

דיון והכרעה
כידוע, הסתלקות מהליך ייצוגי, כחלק מהסכמה בין המבקש למשיבה, נבדלת מהסכם פשרה רגיל בכך שאינה יוצרת מעשה בית דין כלפי כלל חברי הקבוצה, אלא רק כלפי התובע המייצג המסוים (ראו לעניין זה – אלון קלמנט "פשרה והסתלקות בתובענה ייצוגית", משפטים מא 5, 31 (התשע"א) ; וע"א 4714/13 דיאב נ' חברת איי דיגיטל סטור בע"מ, פורסם בנבו, 29.9.2013).
מכאן, שהדרישות לאישור הסתלקות, כאשר היא תוצר של הסכמה בין התובע לנתבע, קלות יותר בהשוואה לדרישות לאישור הסכם פשרה שכן אין חשש אמיתי לפגיעה בקבוצה.
עם זאת, נקבעו תנאים לאישור הסתלקות מתובענה ייצוגית, מהטעם שלא לעודד הגשת בקשות סרק לאישור תובענה ייצוגית, כך שכחלק מהדרישות לאישור ההסתלקות, נקבע כי מוטלת חובה לצרף לבקשה תצהיר המגלה את הפרטים המהותיים הנוגעים להסתלקות (ראו סעיף 16(ב) לחוק.
בנוסף, סעיף 16(א) לחוק קובע כי המבקש להסתלק מתובענה ייצוגית לא יקבל, במישרין או בעקיפין, כל טובת הנאה מנתבע או מאדם אחר בקשר להסתלקותו, אלא באישור בית המשפט.
בענייננו, לבקשה צורפו תצהירים של המבקש ובא כוחו, התומכים באמור בבקשה, ואף כוללים הצהרה כנדרש בסעיף 16(א) לחוק, ממנה ניתן ללמוד כי לא קיימת כל טובת הנאה כאמור.
משכך, לאחר עיון בבקשה ולאור התחייבות המשיבה להקפיד ולפעול בהתאם לתקנות הנגישות איני רוצה צורך להתערב בתוכן ההסדר בין הצדדים, כך שאני מקבל את ההסדר המוצע בבקשה.
בכל הנוגע לתשלום התגמול ושכ"ט, התווה בית המשפט העליון קווים מנחים וככלל, קבע כי אין לפסוק גמול לתובע המייצג ושכ"ט לבא הכוח המייצג במסגרת בקשה להסתלקות. יחד עם זאת, נקבע כי הסתלקות מתוגמלת היא אפשרית, אך מהווה חריג לכלל ולכן יש להיעתר לה רק במקרים מתאימים. עוד נקבע, כי יש לבחון האם התובענה הראתה עילת תביעה לכאורה, קרי- לוודא כי אין מדובר בתביעת סרק, ושנית על בית המשפט לתת דעתו לתועלת שהביאה בקשת האישור לחברי הקבוצה (ראו בת"צ 5445-06-19 יחיאל ברזילי נ' רולדין בע"מ, פורסם בנבו, 16.1.2020).
בענייננו, על מנת לקבוע אם ראוי יהיה לאשר את הגמול, נכון יהיה לבחון את היחס שבין הסעד הכספי בבקשת האישור ובין הסעד של צווי עשה. לתובענה הייצוגית תכלית כפולה: האחת – לשפר את מצבה של הקבוצה לעתיד לבוא, ולשם כך נועדו הסעדים של צווי עשה; האחרת – לפצות את חברי הקבוצה על נזקי העבר, ולשם כך הסעד הכספי. בענייננו, מביא הסדר ההסתלקות להסדרת הטעון הסדרה לעתיד לבוא, תוך זניחת הפיצוי בגין העבר (ויובהר, כי במסגרת הסדר הסתלקות, אין מניעה כי תובע אחר יגיש תובענה ייצוגית בגין נזקי העבר).
אציין, כי בפסיקה נקבע לא אחת, כי מצב כזה, של זניחת הפיצוי הכספי על נזקי העבר לטובת התחייבות לתקן את המצב ביחס לעתיד, עלול לעודד הגשת תביעות סרק בהיבט הכספי, ולחלופין – למנוע את ניהולן של תובענות ייצוגיות ראויות. אולם כאשר מדובר בבקשת אישור שעניינה הפרה נטענת של חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח – 1998, אני סבור שיש לתת דגש על הסדרת הנגישות כסעד העיקרי, ועל הפיצוי הכספי כסעד עזר, שבא פחות לפצות על נזק ממשי, ויותר כדי לשפר את ההרתעה. משהשיגה התובענה הייצוגית את רכיב ההרתעה, ואף את רכיב התיקון, ומשמוצע גם פיצוי ממשי, לפחות חלקי, לקבוצה הפוטנציאלית – גם אם במתווה של "פשרת קופונים", אני סבור כי האינטרס הציבורי בא על סיפוקו גם ללא ניהול הליך.
מאחר שלחברי הקבוצה צמחה תועלת בעקבות הליך, ומאחר שהתרשמתי כי המבקש ובא כוחו פעלו והשקיעו מאמצים לפעול למטרה ראויה – אני סבור כי יש לאשר גמול ושכר טרחה בשיעור מסוים, אם כי פחות מזה שהוסכם בין הצדדים, בהתחשב בעובדה שהתובענה היא אחת מתוך סדרה ארוכה של תובענות שהן כמעט העתק מלא זו של זו, כך שהמאמץ והמשאבים שהושקעו בהכנת התביעה – מתפרשים על פני מספר גדול של הליכים, ויש לצמצם את היקף שכר הטרחה שנפסק.
טרם סיום אציין, כי בהתחשב בשלב המוקדם בו הוגשה הבקשה, בנימוקיה, ומאחר שאין בהסתלקות כדי ליצור מעשה בית דין - הרי שבהתאם לסעיף 16(ד)(1) לחוק, הסתלקות בהתאם לבקשה זו לא תהיה כרוכה בפרסום הודעה לצורך מציאת תובע חלופי ומשלוח הודעה ליועץ המשפטי לממשלה.
סוף דבר
מכל האמור לעיל עולה, שאין יתרון ממשי בהמשך ניהול ההליך לאור ההסכמות שהושגו בין הצדדים ושפורטו בבקשה, כך שאני מאשר את הבקשה ונותן לה תוקף של פסק דין.
בהתאם, התביעה האישית של המבקש – נדחית; בקשת האישור – נמחקת.
המשיבה תשלם למבקש גמול בסך כולל של 2,000 ₪ ולבא כוחו ישולם שכ"ט בסך של 7,000 ₪ כולל מע"מ אשר ישולמו בתוך 14 ימים ממתן פסק הדין, כקבוע בהסדר.
אין צו להוצאות.
ניתן היום, כ"ז אלול תש"פ, 16 ספטמבר 2020, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: יצחק מיכאליאן
נתבע: רייסדור יזמות בע"מ
שופט :
עורכי דין: