ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מיסטרל ציוד למסעדות בע"מ נגד עיריית תל-אביב-יפו :

לפני כבוד השופטת ירדנה סרוסי

העותרת
(המבקשת)

מיסטרל ציוד למסעדות (1993) בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד עודד שטייף

נגד

המשיבים

  1. עיריית תל-אביב-יפו
  2. מנהל הארנונה של עיריית תל אביב יפו
  3. גזבר עיריית תל אביב יפו

ע"י ב"כ עו"ד גלי זוסמן ואח'

החלטה

בפניי בקשה מטעם העותרת (המבקשת בבקשה) למתן צו ביניים במסגרת עתירה מנהלית שהוגשה על ידה (להלן – הבקשה).
עיריית תל אביב יפו (משיבה מס' 1) הגישה את תגובתה לבקשה.
ההכרעה בבקשה תיעשה על יסוד האמור בבקשה, תגובת העירייה ודיון שהתקיים במעמד הצדדים.
אקדים ואציין כי דין הבקשה למתן צו ביניים להידחות, מהטעמים המפורטים להלן.
עניינה של העתירה בטענת העותרת כי סיווג הנכס בו מצוי מקום עיסוקה, לצורך חיובה בארנונה, כאזור חיוב 2, חלף הותרת סיווגו כאזור חיוב 3, נעשה שלא כדין, בחוסר סמכות ובאופן המהווה אפליה פסולה.
בתמצית, טוענת העותרת כי שינוי סיווגה מאזור חיוב 3 לאזור חיוב 2, בנסיבות בהן החלוקה בין האזורים עוברת באמצע רחוב וכאשר הפער בין תעריפי החיוב בין שני אזורים אלו עומד על 20 אחוזים, אינו סביר ונעשה שלא כדין.
דיון בעתירה נקבע לתאריך 10.11.2020 ולמשיבים ניתנה ארכה להגשת כתב תשובה עד לתאריך 20.10.2020.
העותרת הגישה בקשה למתן צו ביניים במסגרתה ביקשה את ביטולו של צו העיקול שהוטל בתאריך 21.7.2020 על חשבון הבנק שלה בבנק מזרחי על סך של 1.8 מיליון ש"ח (נספח א1 לבקשה).
טענתה העיקרית של העותרת, כעולה מהבקשה, היא כי המשיבים אינם רשאים לנקוט בהליכי גבייה מנהליים על פי פקודת המיסים (גבייה) "וזאת בקשר לחובות שנויים במחלוקת ביחס לחיובי ארנונה וזאת עד להכרעה בעתירה המוגשת בד בבד עם הגשת בקשה זו".
העותרת מטעימה בנימוקי הבקשה כי כל עוד הליך משפטי תלוי ועומד ביחס לחיובה בארנונה, ומדובר בחוב השנוי במחלוקת, לא ניתן לנקוט בהליכים לגבייתו.
לדידה של העותרת, חיובי הארנונה שבבסיס הטלת צו העיקול "שנויים במחלוקת" ולכן נקיטת הליכי אכיפה לגבייתם נעשתה שלא כדין.
אין בידי לקבל טענה זו של העותרת.
מתגובת עיריית תל אביב יפו (משיבה מס' 1) לבקשה אנו נמצאים למדים כי לעותרת חובות ארנונה לשנים 2016-2020 – שאינם שנויים במחלוקת – העומדים על סך העולה על 4 מיליון ש"ח מתוך סכום חובה הכולל של העותרת העומד על סך של כ- 6 מיליון ש"ח – שהרי כל טענת העותרת בעתירתה היא להפחתה של עד 20% מחיובי הארנונה שלה (וליתר דיוק, הסכום שאינו שנוי במחלוקת לשיטת העירייה עומד על סך של 4.3 מיליון ש"ח נכון לתאריך 3.8.2020 וראו פירוט החיובים השנתיים בסעיף 13 לתגובת העירייה לבקשה). אל מול נתון זה, של חוב ארנונה שאינו שנוי במחלוקת העומד על סך של כ- 4 מיליון ש"ח, עומד צו עיקול שהוטל על ידי המשיבים על סך של 1.8 מיליון ש"ח, דהיינו, פחות ממחצית מגובה חובות הארנונה החלים על הנכס, שאינם שנויים במחלוקת. מילים אחרות, אף אם יתקבל מלוא הסעד המבוקש על ידי העותרת בעתירתה, סכום העיקול "מכסה" אך מחצית מחובה למשיבים.
לא רק זאת, ב"כ העותרת אישר בדיון שהתקיים בבקשה כי "הסכום שאינו שנוי במחלוקת כנראה נמוך מסכום העיקול" (פרוטוקול דיון מתאריך 15.9.2020 עמ' 3 ש' 21).
הנה כי כן, אין כל מחלוקת בין הצדדים כי העיקול משקף אך חלק מחובות הארנונה של העותרת לשנים 2016-2020, שאינם שנויים במחלוקת, ואף אם יתקבל מלוא הסעד המבוקש בעתירה, חובות אלו ימשיכו להיות שרירים וקיימים. מכאן, שבדין פעלו המשיבים לגבייתם.
בהינתן האמור לעיל, לא מצאתי ממש בטענת העותרת במהלך הדיון כי "מאזן הנוחות" פועל לטובתה ולכן היה על בית המשפט להורות על ביטול העיקול (סעיפים 66-75, 84-95 לבקשה, עמ' 4 ש' 5, עמ' 2 ש' 18)).
חוששני כי העותרת מערבבת מין בשאינו מינו. אין ענייננו בעיקול זמני המוטל במסגרת תובענה לצורך הבטחת ביצוע פסק דין, אז נדרש בית המשפט לשקול שיקולים של סיכויי התביעה ושיקולים של מאזן נוחות (סעיף 362 לתקסד"א). ענייננו בחוב ארנונה חלוט, שאינו שנוי במחלוקת, ואין מניעה על המשיבים להפעיל את סמכותם לצורך אכיפת גבייתו, בין היתר, על ידי הטלת העיקול מושא הבקשה.
העותרת הכבירה מילים על חוסר תום הלב של המשיבים בנקיטת הליכי הגבייה בשנת 2020, בעיתוי הקשה של המשך התפשטות נגיף הקורונה החדש.
עם כל ההבנה לטענת העותרת על מצבה הכלכלי העכשווי, חוששני כי אין בידי לקבל את טענתה.
די בכך שאציין כי עסקינן בחובות ארנונה שנצברו על הנכס החל משנת 2016, שנים מספר לפני פרוץ נגיף הקורונה, כאשר המשיבים נאלצו לנקוט הליכים לגביית החוב עוד מתקופה זו (" משנת 2016 העירייה נוקטת בהליכים כנגדם. יש הודעות ודרישות", פרוטוקול דיון עמ' 5 ש' 17).
גם במהלך השנים 2018 ו-2019 המשיכה העותרת לקבל הודעות דרישה מכוח פקודת המיסים (גביה) בסכום כולל של 2.2. מיליון ש"ח (ראו סעיף 16 לתגובת העירייה, נספח 4 לתגובה, פרוטוקול עמ' 8 ש' 2-5).
לאור זאת, לא מצאתי ממש בטענת העותרת בדיון כי "אם הויכוח היה ב- 2019 או 2018 אז היינו מתנהלים מנקודה של כוח כלכלי רגיל". כאמור, העותרת נמנעה מלפרוע את חובותיה אף בתקופה שקדמה לשנת 2020 למעט סך של כ- 333 אלף ש"ח בשנת 2018 וסכום דומה בשנת 2019 (סעיף 17 לתגובה).
כאן המקום להזכיר כי בעקבות מגפת הקורונה קיבלה העותרת פטור מארנונה עבור שלושה חודשים בשנת 2020.
לבסוף אציין כי הוצע לעותרת לבוא בדברים עם המשיבים על מנת להציע חלופות להבטחת פירעון חובותיה (ראו גם החלטתי מתאריך 25.8.2020).
לטענת העירייה "נוהלו 3 ישיבות זום עם העותרת ובאי כוחה שהתחלפו. הייתה נפש חפצה ביותר...ביקשנו חלופות בטוחות ולא הוצע כלום" (עמ' 6 ש' 22-23).
במהלך הדיון אישרה העותרת כי "אין נכס שאפשר לשעבד חלף העיקול...וגם אין חלופה אחרת שאנחנו יכולים להציע חלף העיקול שהוטל" (עמ' 5 ש' 1-2).
בנסיבות אלו קצרה היד מלסייע לעותרת.
כפועל יוצא מכלל האמור לעיל, הבקשה למתן צו ביניים נדחית ועיקול הבנק שהוטל על ידי המשיבים יוותר על כנו.
העותרת תחויב בהוצאותיה המשפטיות של העירייה בגין הבקשה בסך של 3,000 ש"ח. סכום זה ישולם תוך 30 ימים אחרת יישא הפרשי הצמדה וריבית החל מהיום.
אציין כי בפסיקת ההוצאות נהגתי במידת החסד עם העותרת, תוך התחשבות בטענותיה על מצוקתה הכלכלית בתקופת הקורונה, וזאת הגם שהעותרת לא מצאה לנכון לשעות להמלצתי לשקול את משיכת הבקשה, מהטעמים שפורטו בפניה במהלך הדיון, ועמדה על מתן החלטה.

ניתנה היום, כ"ז אלול תש"פ, 16 ספטמבר 2020, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: מיסטרל ציוד למסעדות בע"מ
נתבע: עיריית תל-אביב-יפו
שופט :
עורכי דין: