ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד שריף חג'אזי :

בפני כבוד השופט יעקב בכר, שופט בכיר

מבקשים

מדינת ישראל

נגד

משיבים

שריף חג'אזי

החלטה

1. ראשית דבר:
בפני בקשה לפסילת המשיב עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו.

2. נסיבות המקרה:
ביום 09.06.20 נהג לכאורה המשיב בכביש המחבר בין טמרה לאעבלין עת היותו שיכור, בכך שבגופו מצוי תוצר חילוף חומרים של החומר הפעיל בקנביס בכמות 1,188 ng/ml.

3. דיון והכרעה:
שני שיקולים מנחים את בית המשפט בדיון בבקשה זו: ראשית, קיומן של ראיות לכאורה בדבר אשמתו של המשיב, ושנית, הקביעה האם יש בהמשך נהיגתו של המשיב כדי לסכן את שלום הציבור.

א - קיומן של ראיות לכאורה:
במקרה דנן, עיינתי בתיק החקירה וניכר כי יש בסיס לקיומן של ראיות לכאורה וזאת לאור הודעת המשיב במשטרה בה התוודה כי עישן קנביס לפני קרות האירוע וכן חוות דעת מומחה המעידה על הימצאות החומר כאמור לעיל.

ב - מסוכנות המשיב:
מסוכנות המשיב נלמדת מנסיבות ביצוע העבירה ועברו. במקרה דנן, מדובר על מי שעברו אינו מכביד כלל ולו 9 הרשעות קודמות שאינן מהחמורות בדיני התעבורה, ובכל נוגע להימצאות קנביס בגופו, הרי שזו עבירה ראשונה מסוגה המיוחסת למשיב, וגם עומדים להם שנויים במחלוקת איסור השימוש בקנביס, השפעתו ומשך השפעתו והסיבות הרפואיות שעומדות מאחורי השימוש בו, כפי שכבר קבע ביהמ"ש בעפ"ת (מחוזי חי') 37990-01-19 מדינת ישראל פרקליטות מחוז חיפה - פלילי נ' אילן חי תומר שכטר (פורסם בנבו, 13.03.2019).

יתרה מכך, המשיב כבר היה פסול פסילה מנהלית למשך 30 יום ורישיונו הוחזר לו עוד ביום 9/7/20. אמנם, אין בכך כדי למנוע מהמבקשת להגיש בקשתה לפסילה עד תום ההליכים כעת כעבור חודשיים, אך ראוי להגיש בקשה להארכת פסילה עד תום ההליכים בתוך תקופת הפסילה המנהלית (בש"פ 6298/00 אברג'יל נ' מדינת ישראל (מיום 14.9.00); בש"פ 8645/07 חדש נ' מדינת ישראל (מיום 29.10.07)). שיהוי בין מועד ביצוע העבירה הנטענת לבין הגשת בקשת פסילה או שיהוי בין סיומה של הפסילה המנהלית לבין הגשת בקשת פסילה מלמד שהמבקשת לא סברה כי נשקפת מן המשיב מסוכנות ברף המחייב פסילתו של האחרון עד תום ההליכים (בש"פ 7726/02 חסיין נ' מדינת ישראל, פ"ד נו (6) 562 (2002)).

עם זאת, נקבע כי שיהוי איננו חזות הכל. ההשתהות, היא כשלעצמה, אין בה כדי להכריע בשאלת הפסילה (בש"פ 2653/99 זיאד נ' מדינת ישראל (מיום 29.4.99) וכי מדובר בשיקול בין יתר השיקולים שיש לשקול ( בש"פ 3345/09 גבן נ' מדינת ישראל (פסקה 7 מיום 27.4.09). עצם קיומו של שיהוי בהתנהלות המבקשת אין בו די לצורך הותרת רישיון נהיגה בידי נאשם עד לתום משפטו (בש"פ 9437/11 אבו סלוטה נ' מדינת ישראל (מיום 29.1.12)).

על כן, טענת השיהוי, עליה אף נשען המשיב בטיעוניו, מצטרפת לשיקולים דלעיל באשר לעברו הלא מכביד של המשיב וסוגיית השפעת הקנאביס השנויה במחלוקת, וכן תתווסף לנסיבותיו האישיות כגון יציבותו התעסוקתית והצורך העז ברישיונו כפי שטען הוא עצמו בדיון.

לאור כל האמור לעיל, אינני סבור כי יש בהמשך נהיגתו של המשיב כדי לסכן את שלום הציבור וכלל משתמשי הדרך וכי ניתן להסתפק ב-30 ימי הפסילה המנהלית בהם כבר היה הוא פסול.

4. סוף דבר:
מורה על דחיית הבקשה.
המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים בפקס

ניתנה היום, כ"ז אלול תש"פ, 16 ספטמבר 2020, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: מדינת ישראל
נתבע: שריף חג'אזי
שופט :
עורכי דין: