ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ב.י. נגד מתכת אשקלון יצור מערכות שינוע מתקדמות לתעשיה בע"מ :

בפני כבוד ה שופט, סגן הנשיא יורם ברוזה

תובע
ב.י.
ע"י ב"כ עו"ד יגאל סופר

נגד

נתבעים
1.מתכת אשקלון יצור מערכות שינוע מתקדמות לתעשיה בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד רענן פרפרי
2.אליהו חברה לביטוח בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד יגאל אלון

פסק דין

1. בפני בקשה להורות על דחיית התביעה מכוח התיישנות וזאת בהתאם להוראות חוק ההתיישנות, התשי"ח – 1958 (להלן"- חוק ההתיישנות") ובשים לב לכך שהתביעה הוגשה בחלוף המועד.

2. הצדדים אינם חלוקים על העובדות הבאות:

א. ביום 18.02.16 הגיש התובע כתב תביעה במסגרת ת.א 42097-02-16 (להלן: "התביעה הראשונה") ובה הוא טען כי על הנתבעים לפצותו בגין תאונה מיום 22.02.09;

ב. הצדדים בתיק קיימו הליכים מקדמיים. הוגשו חוות דעת מטעם שלושה מומחים (דר' גד ולן מטעם התובע, דר' גד ביאליק מטעם הנתבעים ודר' חגי מוסקוביץ מטעם בית המשפט). הצדדים הגישו תחשיבי נזק וביום 10.04.18 קיימו דיון בתחשיבי הנזק בפני כבוד השופט עידו רוזין, במסגרתו ניתנה הצעה לפשרה;

ג. לאחר שהתובע הודיע ביום 09.05.18 כי אינו מסכים להצעת בית המשפט, נקבע התיק לקדם משפט מסכם ובית המשפט הורה על הגשת תצהירים ותיקי מוצגים;

ד. ביום 28.06.18 הודיע התובע כי בא כוחו אינו מייצג אותו יותר וזאת בעקבות בוררות שנערכה בינו לבין בא כוחו. בהמשך לכך הודיע התובע ביום 04.07.18 כי הוא מבקש שבית המשפט יקפיא את ההליכים וידחה את הדיון כך שיוכל להתארגן. לאחר שהתקבלה עמדת הנתבעים ניתן ביום 13.08.18 פסק דין המורה על הפסקת ההליכים בתובענה כאשר בית המשפט קבע "לאחר התגבשות הנזק, יוכל התובע להגיש תביעה חדשה";

ה. ביום 29.07.19, הגיש התובע בקשה לחידוש ההליכים (וזאת כאשר הוא מיוצג על ידי אותו עורך דין אשר הפסיק לייצגו קודם לכן). בהחלטה מאותו יום של כבוד השופט תומר אורינוב הובהר כי על התובע להגיש תביעה חדשה וזאת בהתאם לפסק הדין שניתן;

ו. ביום 19.09.19 הוגשה התביעה שבפני. התובע מזכיר את ההליך הראשון, מזכיר את הבקשה ואת החלטתו של כבוד השופט אורינוב, וכן טוען כי חלה החמרה במצבו ועל כן הגיש את התביעה בצירוף חוות דעת נוירולוגית חדשה.

3. בכתב ההגנה שהוגש מטעם הנתבעת 1, נטען כי יש לדחות את התביעה על הסף בשים לב לכך שהתביעה התיישנה. טיעון זה התבסס על העובדות הבאות:

א. כתב התביעה הראשון הוגש ביום 18.02.16 וזאת 3 ימים טרם חלוף מועד ההתיישנות (בשים לב לכך שהאירוע היה ביום 22.02.09);

ב. בנסיבות אלה, וכאשר בית המשפט הורה על הפסקת ההליכים הרי שבהתאם להוראות סעיפים 15 ו-16 לחוק ההתיישנות, עמדה לתובע תקופה של שנה להגיש תביעתו מחדש;

ג. מאחר ומדובר היה בתקופת הפגרה הרי שבהתאם לסעיף 10(ג) לחוק הפרשנות, התשמ"א-1981 (להלן: "חוק הפרשנות"), היה על התובע להגיש את התביעה לכל המאוחר ביום 06.09.19.

בשים לב לכך שהתביעה הוגשה ביום 19.09.19, נטען על ידי הנתבעות כי התביעה התיישנה.

4. התובע השיב לבקשה וטען כי הואיל ובית המשפט קבע שלאחר התגבשות הנזק ניתן יהיה להגיש את התביעה מחדש, הרי שבכך האריך בית המשפט את המועד להגשת התביעה.

התובע טוען כי בכך שקיימת חוות דעת נוירולוגית חדשה ולפיה קיימת נכות נוירולוגית של 30% יש לקבוע כי המועד להגשת התביעה החל רק עתה.

עוד הפנה התובע לכך כי מהחלטתו של כבוד השופט אורינוב יש ללמוד כי בית המשפט סבר שהתביעה הקודמת עדיין פתוחה וכי לכל הפחות יש לראות במועד הגשת הבקשה לחידוש ההליכים כמועד בו הוגשה התביעה מחדש.

5. ביום 19.07.20 התקיים דיון בפני, במהלכו הבהיר התובע כי הואיל ובית המשפט בהחלטתו להפסיק את ההליכים לא הפנה את התובע לכך שקיימת סכנת התיישנות, אלא אפשר לו להגיש תביעה חדשה במועד התגבשות הנזק, נוצר מצב שבו הוא לא היה ער לכך שהתביעה עלולה להתיישן.

ב"כ התובע הפנה לכך שבאותה עת התובע לא היה מיוצג (שכן הוא פיטר אותו קודם לכן). לשאלת בית המשפט הוא אישר כי אין כל עילה להארכת תקופת ההתיישנות שנובעת ממצב רפואי או מנטלי של התובע. לטענתו, הנתבעות הודו בקיום הזכות בעצם החתימה על טופס ב. ל 250. התובע מפנה לכך כי הייתה הצעה לפשרה אשר הנתבעות לא דחו.

התובע נשאל על ידי בית המשפט האם הוא מבקש לקיים הוכחות בשאלת ההתיישנות, והשיב כי הוא מבקש להודיע תוך 30 יום. טען כי זכות הפניה לערכאות הינה זכות חוקתית שעליה לגבור על כל טענה אחרת.

לתובע ניתנה ארכה עד יום 23.08.20 להודיע האם הוא מבקש לקיים דיון הוכחות בשאלת ההתיישנות, או שניתן להכריע על יסוד כתבי הטענות וטיעוני הצדדים שנשמעו בע"פ.

6. התובע לא הודיע דבר ולפיכך ביום 25.08.20 קבעתי כי ככל שלא יודע דבר עד ליום 01.09.20, יראו את הצדדים כמי שמסכימים למתן החלטה על סמך כתבי הטענות והטיעון שהתקיים.

ב"כ התובע צפה בהחלטה זו ביום 25.08.20 ועדיין לא הודיע דבר, ומשכך ניתן פסק הדין על סמך כתבי הטענות והטיעון שבע"פ.

דיון והכרעה

7. זכות הגישה לערכאות הינה זכות יסוד, אולם זכות זו אינה בלתי מוגבלת בזמן. למעשה חוק ההתיישנות מגביל במפורש זכות זו.

ודוק, בהתאם לפסיקה, ההתיישנות אינה פלסתר. מדובר בגיליוטינה חדה אשר מהרגע שנפלה קטעה את זכותו של התובע להיכנס לבין כותלי בית המשפט. אין נפקא מינה לשאלה האם מדובר ביום אחד או בעשר שנים. בהתאם להוראות החוק מהרגע שחלפה תקופת ההתיישנות דלתו של בית המשפט נחסמת בפני התובע וזאת על אף שלתובע קיימת עדיין זכות תביעה.

לפיכך, קביעה כי תביעה התיישנה הינה קביעה קשה, שכן משמעותה הברורה היא כי אדם שיש לו זכות תביעה מנוע מלעמוד על זכותו זו. וכך הדבר בענייננו.

8. חוק ההתיישנות קובע כי תובענה אזרחית שאינה במקרקעין מתיישנת כעבור 7 שנים, מיום שנולדה עילת התביעה (סעיפים 5 ו-6 ל חוק ההתיישנות ), ואכן התביעה הראשונה הוגשה על סף אותה תקופה, ברגע האחרון בטרם נסגרה הדלת.

הצדדים ניהלו הליכים ומונה מומחה מטעם בית המשפט שקבע את שיעור הנכות הצמיתה שנותרה בתובע, בית המשפט אף נתן הצעת פשרה. היה זה התובע שסירב לה ובמקביל הורה על פיטורי בא כוחו.

9. לבקשת התובע, הופסקו ההליכים. הפסקת תובענה בהתאם לתקנה 154 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, כמוה כמחיקת תובענה, ומשמעותה היא כי הדיון בתובענה המקורית הסתיים. למעשה, אין מדובר ב"חידוש תביעה", אלא בהגשת תביעה חדשה, שיינתן לה מספר תיק חדש (רע"א 3771/12 המאגר הישראלי לביטוחי רכב ("הפול") נ' יעקב קבודי (2012), בפסקאות 6 ו-10). ולכן, עמד בית המשפט על כך שעל התובע להגיש תביעה חדשה ולא לחדש את ההליכים.

10. מרוץ ההתיישנות ממשיך מאותה הנקודה שבה הופסקו ההליכים, שכן הזמן שבו התיק היה בין כתליו של בית המשפט אינו נמנה בהתאם לסעיף 15 לחוק ההתיישנות. לכן, בכדי שלא ייווצר מצב שבו תובע מפסיק את ההליכים ומיד תביעתו מתיישנת, קבע המחוקק בהוראה מפורשת כי ככל שנותר פרק זמן של פחות משנה, הרי שמקבל התובע הארכה של שנה (סעיף 16 לחוק ההתיישנות).

11. כתב התביעה הראשון הוגש ביום 18.2.16, כאשר נותרו רק 4 ימים לפני תום תקופת ההתיישנות (בשים לב לכך שהאירוע היה ביום 22.02.09). התביעה הייתה תלויה ועומדת בבית המשפט עד ליום 13.8.18. תקופה זו כלל לא באה במניין תקופת ההתיישנות, כך שעם הפסקת התובענה, ביום 13.8.18 מניין ההתיישנות המשיך "לרוץ".

לכאורה, אלמלא הוראת סעיף 16 לחוק ההתיישנות, הייתה התובענה מתיישנת ביום 17.8.18, אלא שמאחר ונקבע כי תקופת ההתיישנות לא תסתיים בטרם חלפה שנה ממועד העיכוב, הרי שהתובענה התיישנה ביום 17.8.19.

12. הואיל והימים האחרונים של תקופת ההתיישנות חלפו במהלך פגרת בתי המשפט, הרי שמכוחו של סעיף 10(ג) לחוק הפרשנות, התשמ"א-1981, נדחית תקופת ההתיישנות עד ליום החול הראשון שלאחר הפגרה (ע"א 3141/99 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' פונדמינסקי, עו"ד, פד"י נה (5) 817 (2001)). משכך, היה על התובע להגיש את התביעה עד ליום 6.9.19 לכל המאוחר. היות והתובענה הוגשה אך ביום 19.09.19, אין מנוס מלקבוע כי התובענה התיישנה.

מעיון בהחלטתו של כבוד השופט רוזין בתיק הקודם עולה כי הוא היה מודע להשלכות אלו ואף ציין בהחלטתו מיום 13.8.18 כי "לנוכח סוגיית ההתיישנות, מומלץ לתובע להיוועץ עם עורך דין".

13. התובע טוען כי יש לקרוא בתוך החלטתו של כבוד השופט רוזין הארכת מועד להגשת התביעה עד להתגבשות הנזק. אולם, אין בסמכותו של בית המשפט להורות על הארכת מועד להתיישנות ככל שהנתבעים לא מסכימים לכך (רע"א 9015/12 אישי ישיר חברה לביטוח (1996) בע"מ ואח' נ' וסים שאטר ואח' בפסקה 11 (2013)). ולמעשה, הנתבעים לא הסכימו.

14. יתרה מזאת, התובע בעצמו לא טען שהנזק ממשיך להתגבש. התובע ביקש להקפיא את ההליכים כדי שיוכל למצוא עורך דין אחר שייצג אותו. הנתבעים עמדו על כך שההליכים ייפסקו ולא יוקפאו וכך אכן נעשה.

15. מכל האמור, היה על התובע להגיש את תביעתו טרם חלוף תקופת ההתיישנות ומשלא עשה כן, אין לו להלין אלא על עצמו.

יתרה מזאת, חוות הדעת אותה הוא צירף מלמדת כי לא מדובר בנזק שלא התגבש מאותה עת, שכן המומחה מטעמו טוען כי כבר בשנת 2014 היה נזק נוירולוגי ברור. כך שלמעשה כבר בעת הגשת התביעה הראשונה הנזק הנוירולוגי היה קיים. עצם העובדה שהתובע ביקש לצרף רק כעת חוות דעת אינה מלמדת כי הנזק התגבש עתה.

מכל האמור לעיל, דין התביעה להידחות מחמת התיישנות .

בנסיבות העניין ובשים לב לנכותו של התובע, לא מצאתי לנכון לעשות צו להוצאות.
המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.

ניתן היום, כ"ח אלול תש"פ, 17 ספטמבר 2020, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: ב.י.
נתבע: מתכת אשקלון יצור מערכות שינוע מתקדמות לתעשיה בע"מ
שופט :
עורכי דין: