ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין תומר איזדור שחר נגד דורית יעקבי :

בפני כבוד ה שופט שי ברגר

תובע/נתבע שכנגד

תומר איזדור שחר

נגד

נתבעת/תובעת שכנגד
דורית יעקבי

פסק דין

לפני תביעה בסך 13,252 ₪ שהגיש התובע/נתבע שכנגד (להלן: "התובע") וכן תביעה שכנגד בסך 22,772 ₪ שהגישה הנתבעת/תובעת שכנגד (להלן: "הנתבעת").

הצדדים התקשרו ביניהם יחד עם שותף נוסף (להלן: "השותף הנוסף") על מנת להשיק מוצר מסוג צעצוע עץ לפעוטות באמזון, ובמסגרת התקשרותם הסכימו לקניית 3,000 יחידות מספק (1,000 יחידות בעבור כל שותף).

אין חולק, כי, הצדדים ביצעו את ההזמנה מהספק בעלות כוללת של 17,190 דולר, כשהיה על הצדדים לשלם מקדמה של 30% ואת היתרה בהמשך, ובהתאם לכך, הועברו סך של 5,964 ₪ מכל שותף לטובת הספק.

כמו כן, אין חולק כי הצדדים הסכימו שחלוקת הרווחים בניהם תהיה כדלקמן: 40% עבור הנתבעת, 30% עבור התובע ו30% עבור השותף הנוסף.

לימים התגלע סכסוך בין הצדדים, כל אחד מהשותפים פנה לאחרים בבקשה לפרוש מהשותפות, כשבשלב מסוים השותף הנוסף פרש מהשותפות ומכר את חלקו לנתבעת.

בהמשך, התקבלה דרישת תשלום יתרת סכום ההזמנה לספק.

לטענת התובע, הוא דרש כי הצדדים יחתמו על הסכם שותפים מוסדר לפני שימשיכו התקשרותם, אך הנתבעת סירבה לחתום על ההסכם.

לטענת הנתבעת, היא עדכנה את התובע בדבר דרישת התשלום, אך הוא סירב לשלמו, הטיח בנתבעת האשמות והודיע שהוא "מחוץ לעסקה", ובשל כך, נאלצה לשאת לבדה בחובו של הנתבע ובעלויות השילוח ממפעל היצרן.

בנוסף, טענה הנתבעת, כי התובע הודיע לצד שלישי עמו התקשרו בהסכם ניהול חנות לתקופה של שישה חודשים, כי הוא עוזב וכל העבודה תיעשה מול הנתבעת, וזאת ללא מתן הודעה מוקדמת וללא שהדבר תואם עמה.

מנגד, טען התובע, כי הנתבעת פעלה בצורה כוחנית על מנת להוציא אותו ואת השותף הנוסף מהשותפות לאחר השקעתם הראשונית, על ידי כך שניכסה לעצמה שליטה מוחלטת על המשתמש באתר, על הכספים ועל המוצרים ובכך הביאה אותם לידי ברירה של יציאה מהשותפות עם הפסד כספי או השארות בשותפות תוך סיכון כספים נוספים.

לכן הגיש התובע את תביעתו שבפניי, בה הוא עותר לחייב את הנתבעת לשלם לו את סך של 13,252 ₪ בעבור הוצאותיו, ואילו הנתבעת הגישה תביעה שכנגד, בה היא עותרת לחייב את התובע לשלם לה פיצויים בסך של 22,772 ₪.

דיון והכרעה:
מחומר הראיות עולה בבירור, וגם התובע אינו מכחיש, כי בין הצדדים התקיימו יחסי שותפות, אך אין בכל החומר אשר הובא בפני כל אינדיקציה להסכמה בין הצדדים בדבר אופן סיום השותפות.

עוד ברור מחומר הראיות, כי התובע החליט באופן חד-צדדי לסיים שותפות זו ועל כן חדל מלבצע את חלקו בהסכם ולא שילם את יתרת חובו לספק.

נשיא בית המשפט העליון בדימוס השופט אהרון ברק עמד על חשיבות העיקרון של כיבוד הסכמים וקיום הבטחות בקובעו:

"...דיני החוזים לא באו אך להגביר היעילות הכלכלית. הם באו לאפשר חיי חברה תקינים. חוזה יש לקיים - ולא רק לשלם פיצוי בגין הפרתו - כי בכך מעודדים בני אדם לקיים הבטחותיהם. קיום הבטחות עומד ביסוד חיינו, כחברה וכעם" (ד"נ 20/82 אדרס נ' הרלו אנד ג'ונס פ"ד מב(1) 221, 278(

עם זאת, לעיתים ביטול החוזה הינו בלתי נמנע וההלכה בעניין זה ידועה, התובע היה רשאי לבטל את ההסכם בהיעדר הסכמה מצד הנתבעת, וזאת בהנחה שקמה להן אחת משתי עילות ביטול: פגם בכריתת החוזה- בהתאם לפרק ב' לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973, והפרה של החוזה- בהתאם לסעיף 7 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970 (ג' שלו, י' הדר, דיני חוזים-התרופות, עמ' 544).

בעניינינו, טוען התובע, כי הנתבעת היא שהפרה במעשיה את ההסכמות ואת חובותיה בשותפות. משמעות טענה זו, במידה שתתברר כנכונה, הינה כי בדין בוטל ההסכם על ידה של הנתבעת ולכן התובע היה זכאי לחדול מלבצע את חלקו בהסכם.

לאחר שעיינתי בחומר הראיות, קראתי את טענות הצדדים בכתב ושמעתי את חקירותיהם, הגעתי למסקנה, שהתובע לא הוכיח טענותיו, כי הנתבעת הפרה את הסכמות השותפים.

ראשית, לא מצאתי כל הוכחה לכך, שהתובעת הילכה אימים על התובע וניסתה לגרום ליציאתו מהשותפות והפסד כספיו בכוונה לנכס לעצמה בלבד את המוצרים. עיינתי היטב בראיות אותן הגיש התובע ולא מצאתי בהן תימוכין לטענה זו.

גם את טענת התובע ביחס לכך שהנתבעת הביאה אותו לידי ברירה של יציאה מהשותפות עם הפסד כספי או השארות בשותפות תוך סיכון כספים נוספים מצאתי כלא משכנעת. ביום 6.9.19 בוצע הליך בקרת איכות למוצר בו התגלו פגמים מהותיים, ובעקבות כך, הציעה הנתבעת לפעול אל מול הספק בביטול ההזמנה, אך התובע סירב לכך. הסבריה של הנתבעת בדבר פתרון זה ובדבר פתרונות נוספים אותם הציעה לתובע לסיום השותפות לא נסתרו ואף נמצאו משכנעים ועל כן יש לדחות את טענת התובע בעניין זה.

התובע אף ניסה לטעון, כי פעולות הנתבעת גרמו לנזק במוצר ולעיכוב משמעותי בהגעתו אשר עלול היה לפגוע בשיווקו. באופן כללי יש לומר, כי הצדדים צירפו כמות רבה של הודעות אשר הוחלפו ביניהם, כל אחד על מנת לתמוך בטענותיו. הרושם המתקבל בעיון בכלל התכתובות (המרובות) אשר הוגשו, הוא של שותפות, כאשר מטבע הדברים, מדי פעם "צצה" תקלה כזו או אחרת, אשר באופן כללי, ניתן לתקלות אלו, ככל שהדבר היה באחריות הנתבעת, טיפול סביר וראוי בנסיבות העניין.

בנסיבות אלה, שוכנעתי, כי הנתבעת מילאה את חלקה בשותפות וכי לא הפרה את התחייבויותיה וכי ככל שהדבר נוגע לנתבעת, התובע לא היה זכאי להפסיק את ביצוע התחייבויותיו על פי ההסכמות הבסיסיות כפי שעשה, באופן חד-צדדי, ואופן התנהלותו מהווה הפרה של ההסכמות בין הצדדים, ועל כן יש לדחות את התביעה שהוגשה על ידי התובע ולקבל את טענות הנתבעת.

אשר לתביעה שכנגד שוגשה על ידי הנתבעת, הנתבעת, עתרה במסגרתה לחיוב התובע בפיצויים בעד הנזק שלטענתה נגרם לה עקב הפרת ההסכם על ידי התובע. לפיכך, על מנת שתקום לנתבעת זכות לפיצויים בהתאם לאמור לעיל, עליה להוכיח תחילה את הנזק אשר לדבריה נגרם לה ואת שיעורו.

ראו לעניין זה דבר בית המשפט העליון בע"א 8232/09 פולורון סיסטם ישראל בע"מ נ' תיווך משכן נכסים בע"מ:

" על בית המשפט להשתכנע כי הפרת ההסכמים על-ידי פולורון הסבה למשיבים נזק אשר בגינו הם זכאים לפיצוי שתבעו. זאת משום שעצם הפרתו של ההסכם אין די בה כדי להצדיק את פסיקתו של פיצוי כזה"

במקרה דנן, אין חולק כי הנתבעת נשאה רווחים ממכירת המוצרים, ואף היא טענה במסגרת הסכומים שהוגשו מטעמה כי "עשתה מהלימון לימונדה". לאור האמור לעיל, אף אם היו עלולים להיגרם לה נזקים כאלו והאחרים כתוצאה ממעשיו של התובע, בפועל, לא מצאתי כי הנתבעת העמידה בפני בית המשפט תשתית ראייתית המוכיחה את שיעור הנזק שלטענתה נגרם לה כתוצאה מההפרה, ועל כן לא קמה לנתבעת זכות לפיצויים בגין הנזק הנטען.

בסיכומו של דבר, לאור כל האמור לעיל, אני דוחה הן את התביעה העקרית והן את התביעה שכנגד, ומכיוון ששתי התביעות שבפניי נדחו מצאתי כי אין מקום לעשיית צו להוצאות.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים.

ניתנה היום, כ"ז אלול תש"פ, 16 ספטמבר 2020, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: תומר איזדור שחר
נתבע: דורית יעקבי
שופט :
עורכי דין: