ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ברק כהן נגד מיכל רגב :

לפני כבוד ה שופטת חדוה וינבאום וולצקי

המבקש

ברק כהן

נגד

המשיבה

מיכל רגב

פסק דין

1. בפניי בקשת המבקש ליתן לו רשות ערעור על פסק דינה של כבוד הרשמת הבכירה חן מאירוביץ, מיום 4.8.20 בת"ק 12113-12-19 שבו מצאה לדחות את תביעתו כנגד המשיבה.

2. המבקש הגיש תביעה קטנה לפיצויים בסך של 30,000 ₪ כנגד המשיבה, בגין נזקים שאונו לו לטענתו בשל התנהגות המשיבה שמהווה עוולת נגישה כלפיו. זאת לאחר שאמה של המשיבה הגישה נגדו תלונה במשטרה בגין פגיעה בפרטיותה לאחר שהמבקש עקב אחריה, צילם אותה ותקף אותה תוך שהיא הולכת ברחוב עם בני משפחתה ביום 20.4.17 .

יש לציין שההתרחשות ארעה מאחר ואמה של המשיבה הייתה בזמנים הרלוונטיים לתביעה שרת התרבות והספורט בממשלה והמבקש חולק על עמדותיה הפוליטיות וביקש לתקוף אותה על עמדותיה.

3. במסגרת חקירת המשטרה נדרשה גם המשיבה ליתן עדותה וזו נגבתה ממנה. לטענת המבקש עדותה של המשיבה הייתה עדות כזב ויש בה כדי שיבוש הליכי חקירה ופגיעה בשמו הטוב. כל זאת מאחר והמשיבה טענה כי במהלך ההתרחשות המבקש דחף אותה בכתפה.

4. לאחר חקירה הודיעה המשטרה כי מכלול הנסיבות בתיק אינו מצדיק הגשת כתב אישום נגד המבקש והתיק נגדו נסגר .

5. לטענת המבקש מצלמות האבטחה של המסעדה אליה נכנסו המשיבה ומשפחתה לימדו שלא היה כל מגע פיזי בין המבקש למשיבה. מכאן תביעתו לפיצויים בגין ביצוע עוולת נגישה כלפיו.

פסק דינו של בית משפט קמא

6. בית משפט קמא פירט את השתלשלות העניינים בין המבקש לאמה של המשיבה והמשיבה וציין כי מרביתה אינה שנויה במחלוקת, נוכח העובדה שהיא תועדה בסרטונים שציל ם המבקש עצמו תוך כדי ההתרחשות וכן במצלמות המסעדה. מתוך הסרטונים עלה כי המבקש התבטא כלפי אם המשיבה בחריפות וצילם אותה ואת בני משפחתה ללא רשות תוך שהוא עוקב אחריהם בהליכתם. הסרטון שצילם המבקש נפסק כאשר המשיבה ומשפחתה נכנסו למסעדה וסרטון נוסף צולם עת יצאו מהמסעדה והמבקש ביקש לתקוף את האם שוב. לקראת סוף הסרטון נשמע קולה של המשיבה כי היא תתבע אותו אם ימשיך להציק להם ולצלמם.

7. בדיון שב המבקש על טענותיו.

המשיבה טענה כי אמירות המבקש כלפי אמה היו תוקפניות וקשות ושהאווירה הייתה מלחיצה עבורה, שכן אינה מורגלת באירועים מסוג זה. היא הוסיפה כי המבקש ארב להם גם כשנמלטו לתוך מסעדה והמשיך בהתנהגותו גם כשיצאו ממנה ואזי אמה נטלה ממנו את הטלפון והזעיקה את המשטרה. באשר לטענה , כי אין ממש בעדותה כי המבקש דחף אותה בכתפה, השיבה כי הגרסה משקפת את שאירע ולא מתוך רצון להפליל את המבקש. לטענתה גם התביעה שהוגשה נגדה היא כלי כדי לנגח את אמה ולצורך עשיית יחסי ציבור למבקש.

8. בית משפט קמא בחן את התנאים הנדרשים לשם הוכחת עוולת הנגישה ומצא שאלו לא הוכחו בעניין שהובא בפניו. הנטל להוכחה רובץ על הטוען לנגישה.

התנאי הראשון הוא פתיחתו או המשכתו של הליך נפל, תנאי שני הוא כי ההליך נפתח בזדון ובלי סיבה מסתברת והתנאי השלישי הוא כי ההליך הסתיים לטובתו של התובע.

בסופו של יום מצא בית משפט קמא לקבוע כי התנאי הראשון לא הוכח שכן את התלונה הגישה אמה של המשיבה ולא המשיבה ועדותה של האחרונה רק נלוותה לעדותה של האם וטענותיה כלפי המבקש. בהקשר זה מציין בית משפט קמא כי לא הוגש לו כל תיק החקירה ואילו זה היה מוגש ניתן היה להתרשם באופן מלא מחלקה של הודעת המשיבה ביחס ליתר ההודעות. אי הגשת תיק החקירה המלא פועלת לרעת המבקש שכן יש בכך כדי להחליש את גרסתו ולפעול לחובתו.

עוד קבע בית המשפט קמא כי גם תנאי הזדון לא מתקיים במקרה כאן שכן המשיבה נקלעה לסיטואציה אלימה מילולית כלפי אמה. מתוך עיון בסרטונים למד בית משפט קמא כי המשיבה ניסתה תחילה לפנות למבקש ושאלה אותו מדוע הוא מצלם אותם ללא רשות ולא נענתה על ידו. בהמשך פנתה לאביה וביקשה שיפנה למבקש. רק כאשר ההתבטאויות של המבקש כלפי אמה הפכו גידופים פנתה המשיבה אל המבקש ואמרה לו כי תתבע אותו. גם מעדות המשיבה בפניו התרשם בית משפט קמא כי המשיבה נקלעה לסיטואציה מפחידה מבחינתה ועדותה הייתה אמינה עליו .

עוד ציין בית משפט קמא, בהקשר תנאי זה , כי האלמנט של דחיפת המשיבה בכתפה לא ניכר בצילומים אך ייתכן שהדבר כרוך בזווית הצילום. יחד עם זאת מתוך החקירה עולה כי המשטרה לא נתנה משקל של ממש לאלמנט זה בחקירה. אלמנט התקיפה הפיזית שיוחס לתובע נגע יותר לטענת האם כי המבקש אחז בידה ולא לטענת המשיבה על דחיפתה בכתף.

באשר לתנאי השלישי - כי ההליך הסתיים לטובת המבקש – קבע בית משפט קמא כי העובדה שהמשטרה לא מצאה עילה להגשת כתב אישום משמעה בלשון עבר "העדר עניין לציבור". סיבה זו אינה מלמדת על סיום החקירה לטובת המבקש, אלא ששיקולים אחרים, כמו רווח והפסד שבניהול הליך פלילי כשאין עניין לציבור בנקיטתו, הם שעומדים ביסוד החלטת המשטרה על סגירת התיק.

מכאן שגם התנאי השלישי לא התקיים בעניין המבקש.

9. בית משפט קמא התייחס גם לשיקולי מדיניות ציבורית שחולשים על דיון בעוולת הנגישה. היינו האינטרס הציבורי שביסוד הדין הפלילי שלא להרתיע אזרחים מלהגיש תלונה כשהם סבורים בתמים שנעברה עבירה, רק מחשש שתוגש נגדם תביעה אזרחית לחבות בנזיקין.

10. כל אלה יחדיו הובילו את בית משפט קמא לדחות את התביעה.

טענות המבקש

11. שגה בית משפט קמא במסקנה המשפטית אליה הגיע מתוך העובדות שהונחו בפניו. לטענת המבקש אין חולק כי המבקש לא דחף את המשיבה. משכך אין חולק כי מדובר בהודעה כוזבת שנמסרה במשטרה על ידי המשיבה.

12. שגה בית משפט קמא כשקבע כי לא התקיימו התנאים הנדרשים לצורך עוולת הנגישה.

אין רלוונטיות לכך שאם המשיבה היא שהגישה את התלונה ודי בכך שבמסגרת הודעתה במשטרה מסרה המשיבה גרסה כוזבת.

מסקנת בית משפט קמא, לפיה המשיבה לא הגישה את הודעתה במשטרה מתוך כוונת זדון, שגויה מן היסוד שכן הפרשנות שנתן בית משפט קמא לסרטונים ולזוויות הצילום – שערורייתית. הותרת הספק כאילו ישנה אפשרות שהמבקש דחף את המשיבה רומסת כל עקרון של צדק.

לטעמו גרסת המשיבה ניתנה רק מתוך רצון לפגוע במבקש וממניע נקמני.

13. שגה בית משפט קמא גם בכך שקבע כי סיבת הסגירה של תיק המשטרה נגדו אינה מלמדת שלא בוצעה עבירה.

14. מנגד הפיצוי שתבע המבקש הינו מינורי למול הנזק שנגרם לו של עגמת הנפש האדירה נוכח הטענה כי הוא נוקט באלימות פיזית ויש בו כדי להכתים את המבקש. כך גם נגרם נזק לחרותו של המבקש נוכח החשיפה לכתב אישום כוזב בגין עבירת תקיפה שיוחסה לו בשקר.

דיון

15. לאחר שעברתי על הבקשה שבפניי ועל פסק דינו של בית משפט קמא, אני סבורה כי דין הבקשה לדחייה אף מבלי צורך בקבלת תגובה.

16. עסקינן בבקשת רשות ערעור על פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות. ההלכה הנוהגת בעניין מתן רשות ערעור על פסקי דין אלו סוכמה ברע"א 2095/15 אולמי נפטון בת-ים בע"מ נ' משיח, מיום 20.5.15 מפי כבוד השופט זילברטל:

"ההליך המשפטי בבית המשפט לתביעות קטנות נועד להיות הליך פשוט ומהיר, וכדי לשמור על תכלית זו נקבעה ההלכה לפיה אמת המידה למתן רשות ערעור על פסקי דינו היא מחמירה במיוחד, כשרשות זו תינתן רק במקרים חריגים ביותר בהם נפל פגם מהותי הדורש את התערבותה של ערכאת הערעור (רע"א 1196/15 צח בר נ' פורטל [פורסם בנבו] (18.3.2015)). רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות לא בהכרח תינתן אף כאשר מתעוררת שאלה משפטית בעלת חשיבות החורגת מעניינם הישיר של הצדדים למחלוקת (חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 551 (מהדורה ג, 2012)). לא כל שכן כאשר, בדומה למקרה דנן, לא מתעוררת כל שאלה משפטית בעלת חשיבות ציבורית, ונימוקי הבקשה תחומים למחלוקת שבין הצדדים. ודוק – המחוקק ראה לנכון שלא להעניק זכות ערעור על פסקי הדין של בית המשפט בתביעות קטנות, כחריג לעקרון בדבר הזכות לפנות לערכאת ערעור. בכך הוא גילה את דעתו, שהליכים שראשיתם בבית המשפט לתביעות קטנות אמורים, ככלל, להסתיים עם מתן פסק הדין בערכאה הדיונית ללא הליך של השגה בפני ערכאה גבוהה יותר."

17. במקרה שבפניי לא מצאתי כי נפל פגם במסקנות בית משפט קמא. פסק הדין ניתן על סמך טענות הצדדים, הראיות שהיו בפני בית משפט קמא (ואלה שלא הובאו), הרושם שהותירו בו הצדדים בעדותם בפניו וכן על הפסיקה שפירשה את עוולת הנגישה.

18. הסכסוך בין הצדדים אף אינו מעלה שאלה משפטית בעלת חשיבות שחורגת מעניינם הישיר של הצדדים. שהרי מדובר באירוע שהחל בתקיפה מילולית של אם המשיבה והפרעה להתנהלותה, לרבות צילומם של הצדדים ללא הסכמתם ובכך חדירה לפרטיותם. כלומר האירוע החל מעוולה שביצע המבקש דווקא נגד המשיבה ומשפחתה. כלל עתיק יומין הוא כי "מעילה בת עוולה לא תצמח זכות תביעה" ומכאן שגם מטעם זה לא מצאתי כי המבקש הראה הצדקה להתערבות בפסק הדין או כי מסקנתו אינה סבירה.

19. בית משפט קמא מצא את עדותה של המשיבה אמינה עליו. בית משפט של הערעור לא ייטה להתערב במסקנות אלו שכן הוא אינו יכול להתרשם מהעדים כפי שעושה בית משפט קמא. על כן בקביעה זו שהיא חלק מהקביעות שהביאו את בית משפט קמא למסקנתו בוודאי שאין להתערב.

20. גם בניתוח המשפטי של התנאים הנדרשים לקיומה של עוולת הנגישה לא מצאתי טעות.

המבקש ידע כי אינו יכול לתבוע את מי שהגישה נגדו את התלונה במשטרה שהביאה לפתיחת החקירה נגדו. משכך ניסה למצוא מוצא על דרך תביעת בתה. בית משפט קמא התייחס לכך הן במישור של הגורם שהגיש את התלונה והן במישור של משמעות אמירותיה של המשיבה על בחינת האירוע לצורך מסקנה אם יש מקום להגיש כתב אישום או לסגור את ההליך.

גם הפרשנות של סיבת סגירת ההליך לצורך בחינה האם מתקיים התנאי השלישי לצורך הוכחת העוולה סבירה בעיני.

סוף דבר

21. מכל הנימוקים הללו ראיתי לדחות את הבקשה לרשות ערעור. משלא התבקשה תגובה איני עושה צו להוצאות.

22. המזכירות תעביר העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ז אלול תש"פ, 16 ספטמבר 2020, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: ברק כהן
נתבע: מיכל רגב
שופט :
עורכי דין: