ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שלמה שי נגד אהרן נגר :

מבקשים-תובעים

  1. שלמה שי
  2. בת שבע שי

שניהם ע"י עו"ד אופיר אודי

נגד

משיבים-נתבעים

  1. אהרן נגר
  2. אסתר נגר

שניהם ע"י עו"ד חזי חכם

החלטה

לפני בקשת התובעים להתיר ל הם לתקן את כתב-התביעה. הנתבע ים מתנגד ים לכך. עיינתי בבקש ה, בנוסחו של כתב-התביעה המתוקן, בתשובה שהוגשה במענה לבקשה ובתגובת התובעים לה.

א. ברקע הבקשה

התובעים הגיש ו נגד הנתבע ים תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין. בכתב-התביעה צוין כי התובעים והנתבעים הם מחזיקים במשותף במגרש בחדרה בשטח 1,020 מ"ר הידוע כחלקה 89 בגוש 10012 (להלן המקרקעין). נטען כי הנתבעים פלשו לחלקת התובעים, הסיגו את גבולם וגרמו להם נזק בעקבות בנייה לא חוקית שביצעו במקרקעין. עוד נטען כי הנתבעים הפרו פסק בורר שניתן בהליך בוררות שהתקיים בין הצדדים. בית-המשפט התבקש להורות על פירוק השיתוף במקרקעין בעין על-פי חוק המקרקעין; לחילופין נטען כי אם יוותר המצב הקיים על כנו, אזי יש לחייב את הנתבעים בתשלומי איזון על-פי חוות-דעת שמאי שצורפה לתביעה. לבסוף התבקש צו עשה שיורה לנתבעים לפרק תוספת גג שבנו שלא כדין ולבנות חומה או קיר מפריד בין שטחי הצדדים במקרקעין.

הנתבעים התגוננו מפני התביעה וכפר ו בזכות ם של התובע ים לקבל את הסעדים שנמנו; נטען כי זכויות בעלי-הדין הן זכויות חכירה בלבד ו כי המקרקעין אינם רשומים בפנקסי המקרקעין, כך שלא ניתן להורות על פירוק השיתוף בהן לפי חוק המקר קעין. עוד נטען כי מעולם לא נחתם בין הצדדים הסכם בוררות ולא ניתן פסק בורר במחלוקות ביניהם.

בקדם-משפט שהתקיים ביום 7.6.2020 ניתנה לתובעים הזדמנות להודיע אם הם עומדים על התביעה. התביעה נמחקה בהסכמה נגד נתבעים אחרים שצורפו אליה ללא עילה.

ביום 16.7.2020 הוגשה הבקשה דנן, בה עתר ו התובע ים להתיר להם לתקן את כתב-התביעה ; נטען כי יש להורות על פירוק השיתוף לפי סעיף 10 בחוק המיטלטלין, בשל כך שזכויות בעלי-הדין במקרקעין הן חוזיות בלבד ולא נרשמו כמתחייב בחוק המקרקעין. הבקשה לא נתמכה בתצהיר. לפי נוסח כתב-התביעה המתוקן שצורף לבקשה, מבקשים התובעים להוסיף טענות עובדתיות שלא נטענו בכתב-התביעה המקורי, תוך ויתור על סעדים של אכיפת פסק בורר ומתן צו עשה בדבר בניית גדר מפרידה.

הנתבעים ביקשו לדחות את הבקשה בשל טעמים עובדתיים שקוראים תיגר על נימוקי כתב-התביעה המקורי, בשל כך שלא צורף תצהיר לתמיכת הבקשה ומשום שהתיקון המבוקש אינו מתמצה רק בשינוי עילת תביעה אלא הינו מהותי, יסודי ורחב היקף אך לא פורט דיו בבקשה.

תצהיר התובעת 2 צורף לתגובת התובעים שהוגשה במענה לתשובת הנתבעים.

ב. דיון והכרעה

1. דין הבקשה להתיר את תיקון כתב-התביעה להתקבל. אין בכוחם של הטיעונים העובדתיים שהעלו הנתבעים כדי ל גרום לדחיית הבקשה, ואל ו טעונים בירור במועד הדיוני המתאים לכך. בטענת הנתבע ים כי יש בבקשה הרחבה של חזית המחלוקת אין ולא כלום; בקשה לתיקון כתב-תביעה נועדה מעצם טיבה בדיוק לשם כך, כדי לצייר מחדש – ברשות בית-המשפט – את גדר המחלוקת שטעונה הכרעה, ואין בכך פסול.

2. התיקון המבוקש עולה בקנה אחד עם ההלכות שחלות על תיקון כתב-תביעה. אמת-המידה המנחה נקבעה בתקנה 92 בתקנות סדר הדין האזרחי; מרכז הכובד מצוי בשאלה אם יהיה בתיקון כדי להביא לבירור את השאלות הממשיות השנויות במחלוקת [ע"א 3092/90 אגמון נ' פלדבוי, פ"ד מו(3) 214 (1992); ר"ע 330/85 אלבו נ' רבינטקס תעשיות בע"מ, פ"ד לט(2) 556 (1985)].

3. יחד עם זאת, שאלת נחיצות התיקון לבירור שאלה אמיתית שנוגעת למחלוקת איננה חזות הכול [רע"א 2345/98 דנגור נ' ליבנה, פ"ד נב(3) 427, 431 (1998)]. בנוסף לבחינת אינטרס מבקש התיקון להביא לבירור טענה ממשית שטעונה הכרעה, יש ליתן את הדעת לאינטרס בעל-הדין האחר בכך שהיריעה לא תורחב שלא לצורך ולאינטרס הציבור בניהול ההליך וניצול זמן שיפוטי שהוקצה לו בצורה יעילה והוגנת [שלמה לוין תורת הפרוצדורה האזרחית, מבוא ועקרונות יסוד 110 (מהדורה שניה, 2008)].

4. לצד הכרחיות התיקון נבחנת אפוא השאלה אם יהא בהתרתו כדי לגרום עוול לצד שכנגד, לפגוע בהוגנות ההליך או להקנות למי מבעלי-הדין יתרון דיוני שוויתר עליו קודם לכן מטעמי נוחות, כשהצד השני משנה מצבו בעקבות אותו ויתור. שיקולים נוספים עליהם יש לעמוד הם המועד בו התבקש התיקון והיותה של הבקשה נגועה בשיהוי או חוסר תום-לב. אם נמצא שלצד האחר יגרם נזק או אי-נוחות בשל התרת התיקון, יש לבחון אם ניתן לפצות עליהם בפסיקת הוצאות [רע"א 3385/08 מרקט-פלייס מערכות בע"מ נ' טלטל ערוצי תקשוב בע"מ, בפסקות י"ד-י"ז והאסמכתות שם (2008)].

5. השיקולים הללו, לצד השלב הדיוני המקדמי שבו מצוי ההליך, מצדדים בהתרת ו של התיקון המבוקש, ואין בתיקון לשלול מן הנתבע ים זכות דיונית או לפגו ע ביכולתם המהותית להתגונן מפני התובענה לגופה.

6. בד-בבד עם מתן היתר לתובעים לתקן את כתב- התביעה, וכתנאי לתיקון, יש לחייבם בתשלום הוצאות לנתבע ים. העובדות המתוארות בכתב-התביעה המתוקן היו בידיעתם של התובע ים עת הגיש ו את כתב-התביעה המקורי. על התובעים היה להקפיד ולדייק בבחירת עילת התביעה כבר בעת הגשת כתב-התביעה לראשונה, ולא הובאה על-ידם כל הנמקה מדוע לא עשו כן.

7. על בעל-דין לפעול בשקידה ראויה למיצוי זכויותיו הדיוניות הכרוכות בניהול הליך משפטי. אם לא יעשה כן ולא יציג טעם מבורר למחדליו, יהא מקום לחייבו בהוצאות הולמות. תיקון כתב-התביעה יחייב את הנתבעים להגיש כתב-הגנה מתוקן. הנתבעים אף התייצבו לדיון אשר התקיים על-יסוד כתב-התביעה כפי שהוגש, אותו לא ניתן היה לנצל למטרתו בשל אי-התאמת סעד של פירוק שיתוף במקרקעין לעובדות שנוגעות למקרקעין. על כך יש לפצות את הנתבעים בפסיקת הוצאות על-אתר שתשלומן יהא תנאי להתרת התיקון המבוקש.

ג. סיכומם של דברים

1. ניתן לתובעים היתר לתקן את כתב-התביעה לפי נוסח כתב-התביעה המתוקן שצורף לבקשה.

2. תנאי להתרת התיקון הוא שהתובעים ישלמו לנתבעים את הוצאות הבקשה בסך של 4,000 ₪ (כולל מע"מ), זאת עד יום 25.10.2020, תוך מתן הודעה על כך לבית-המשפט.

3. עם מתן הודעה על תשלום הסכום, יגישו התובעים למזכירות את כתב-התביעה המתוקן על כל נספחיו; אזי יגישו הנתבעים כתב-הגנה מתוקן במועד הקבוע לכך בדין וייקבע מועד לדיון.
4. אם לא ישולם הסכום, כולו ובמועדו, יחשבו התובעים כמי שהודיעו כי הם מוותרים על תיקון התביעה ואזי תימחק התביעה – שכן הסעד העיקרי שנמנה בה אינו מתאים לעובדותיה ואינו עשוי להתקבל על-יסוד העובדות הנוגעות למקרקעין. ככל שהתביעה תימחק, יוכלו התובעים להביא את עילתם לבירור בהליך נפרד.

5. ימי פגרה יבואו במניין התקופה.

ת.פ. 29.10.2020.
המזכירות תמציא את ההחלטה לצדדים .

ניתנה היום, כ"ז אלול תש"פ, 16 ספטמבר 2020, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: שלמה שי
נתבע: אהרן נגר
שופט :
עורכי דין: