ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אורפז פרץ נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני:

כבוד השופט כאמל אבו קאעוד – סגן נשיא

המערערת
אורפז פרץ
ע"י ב"כ: עו"ד נאוה אילון

-
המשיב
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד עמרי בניאל

פסק דין

רקע
לפניי ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נכות) מיום 4.2.2020 (להלן: "הוועדה הרפואית לעררים" או "הוועדה").
המערערת, כבת 19, סובלת ממחלת קרוהן.
הוועדה הרפואית לעררים קבעה למערערת נכות רפואית בשיעור של 30% בשל דלקת כיבית של המעי הגס בצורה בינונית, ובהתאם לסעיף 13(2)(ב) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 (להלן: "התוספת לתקנות קביעת דרגת נכות" או "התוספת לתקנות").
על החלטה זו הוגש הערעור שלפניי.
בהתאם להנחיה שניתנה בתום ישיבת הערכה מוקדמת מיום 25.6.2020 הגישו הצדדים סיכומיהם בכתב.

טענות הצדדים
טענות המערערת
המערערת טענה כי היא סובלת מדלקת קשה במעי; כאבים בבטן; פצעים בפנים; עייפות בשל אנמיה; סחרחורות וכאבי ראש. עוד ציינה כי בינואר 2020 אף איבדה הכרתה בשל מצבה הרפואי. לטענת המערערת הגישה לוועדה הרפואית לעררים מסמכים המעידים על כך כי היא סובלת מדלקת מפושטת בכל המעי הדק, מטופלת בזריקות וסובלת מעייפות כרונית. נטען, כי הוועדה לא התייחסה למסמכים אשר הוגשו לעיונה; עוד נטען, כי מצבה הרפואי של המערערת עונה להגדרת סעיף 13(2)(ג) לתוספת לתקנות, בשל האנמיה ממנה היא סובלת, וכי בחירתה של הוועדה בסעיף הליקוי 13(2)(ב) לתוספת לתקנות אינה מנומקת; כמו-כן נטען, כי אין בהחלטת הוועדה התייחסות לתחום האורתופדי באשר לבעיות הגב מהן סובלת המערערת, וכן לבעיות העור מהן היא סובלת. לפיכך, נטען כי הוועדה לא מילאה תפקידה כנדרש. נוכח האמור התבקש בית-הדין להשיב את עניינה של המערערת לוועדה על-מנת שתדון בדרגת נכותה תוך התייחסות לטענותיה אשר לשלושת התחומים שצוינו לעיל (קרוהן; עור; אורתופדי).

טענות המשיב
לטענת המשיב אין כל טעות משפטית בהחלטת הוועדה. נטען כי הוועד התייחסה למסמכים הרפואיים שהונחו לפניה, בדקה את המערערת וקבעה את אחוזי נכותה בהתאם למצבה, תוך נימוק החלטתה.
אשר לטענת המערערת לפיה היה מקום כי תיקבע לה נכות נפרדת בגין התחום האורתופדי ובגין הבעיות בעור, נטען כי כל התיעוד הרפואי שהוגש בעניינה של המערערת הוא ממרפאת גסטרו ונוגע למחלת הקרוהן ממנה היא סובלת. עוד נטען, כי כאבי גב כשלעצמם אינם מזכים באחוזי נכות; וכי המערערת לא ביקרה אצל רופא עור או רופא אורתופד.
נוכח האמור, התבקש בית-הדין לדחות את הערעור.

דיון והכרעה
המסגרת הנורמטיבית
החלטת הוועדה הרפואית לעררים ניתנת לערעור בפני בית-הדין האזורי לעבודה בשאלה משפטית בלבד וזאת בהתאם לאמור בסעיף 213 לחוק הביטוח לאומי (נוסח משולב) התשנ"ה-1995.
במסגרת סמכותו של בית-הדין לדון ב"שאלה משפטית" בלבד בוחן בית-הדין האם טעתה הוועדה בשאלה שבחוק; חרגה מסמכותה; שקלה שיקולים זרים; או התעלמה מהוראה המחייבת אותה. הפגם המשפטי בהחלטת הוועדה הרפואית לעררים יכול להתבטא בסטייה מהוראות החוק והתקנות או בפגם בסדרי עבודתה של הוועדה.
כמו-כן נפסק כי על הוועדה חלה חובה לנמק את מסקנותיה. בית-הדין הארצי פסק כי "ההנמקה צריכה שתהיה כזאת שממנה ילמד לא רק רופא אחר את הלך המחשבה שהביא להחלטה, אלא גם שבית-הדין יוכל לעשות זאת ולעמוד על כך אם הוועדה נתנה פירוש נכון לחוק".
אשר לחוות-דעת רפואיות המוגשות לוועדה על-ידי המבוטח, קבעה הפסיקה " שאין ועדה רפואית חייבת לקבל מסקנות שבחוות-דעת רפואית שהוגשה לה על-ידי צד לערעור, אך חייבת היא להתייחס לחוות-הדעת, התייחסות עניינית ומנומקת". קרי, הסדר הטוב מחייב שהועדה הרפואית תנתח את חוות-הדעת הרפואית אשר בפניה, תצביע על מה שנחשב בעיניה כטעות בחוות-הדעת ובמידה ואינה מקובלת עליה תנמק הסתייגותה ממנה.

מן הכלל אל הפרט
לאחר שעיינתי בכל החומר המצוי בתיק בית-הדין ובטענות הצדדים, מצאתי כי נפלו פגמים משפטיים בהחלטת הוועדה, אשר מצדיקים את השבת עניינה של המערערת לוועדה. להלן אפרט עמדתי.
מדוח הוועדה הרפואית עולה, כי המערערת התלוננה בפניה על עייפות, חולשה, סחרחורת, כאבי ראש, העדר תחושת שובע ויציאות מרובות. קרובת משפחתה שהייתה עמה דיווחה לוועדה כי המערערת אף סובלת מכאבי בטן, פצעים בפנים, וכן חוותה אירוע של אובדן הכרה בינואר 2020.
בהמשך, ערכה הוועדה למערערת בדיקה רפואית.
בפרק מסקנות הוועדה נקבע כדלקמן:
"התובעת סובלת ממחלה על שם קרוהן שאובחנה ב- 11.18, מטופלת ע"י טיפול ביולוגי (הומירה), לפי מכתבי ד"ר לדר רופא גסטרו משערי צדק, כולל מכתב עדכני מיום 31.12.2019 שנמסר במעמד הוועדה, מדובר במחלה פעילה שדורשת המשך טיפול עם התנרמלות של מדדי דלקת ושיפור בהמוגלובין לפי נתוני מכתב 31.12.2019.
מצבה תואם לנכות שנקבעה בדרג ראשון. הוועדה דוחה את הערר".
בהמשך לכך, כאמור, קבעה הוועדה למערערת 30% נכות לפי סעיף 13(2)(ב) לתוספת לתקנות.
יצוין כי הנספח לפרוטוקול הוועדה, הכולל את רשימת כלל המסמכים שעמדו בפני הוועדה, לא הוגש לעיוננו. אולם, ממסקנות הוועדה עולה כי הוועדה עיינה במסמך עדכני שהוגשו לה על-ידי המערערת מיום 31.12.2019. נוכח האמור, אין בידי לקבל את טענת המערערת לפיה הוועדה נמנעה מלהתייחס למסמכים אשר הוגשו לעיונה.
לצד האמור, יצוין, כי הוועדה לא נימקה באופן מפורט את החלטתה להותיר על כנה את החלטת הוועדה מן הדרג הראשון, לפיה נקבעו למערערת 30% נכות בהתאם לסעיף 13(2)(ב) לתוספת לתקנות.
סעיף 13(2) לתוספת לתקנות קובע כך:
"מעיים
13.(1) ....
(2) דלקת כיבית של המעי הגס
(א) בצורה קלה עם 4-3 יציאות ביום, ללא אנמיה, ללא השפעה על המצב הכללי 10%
(ב) בצורה בינונית עם התלקחויות לעתים קרובות 30%
(ג) בצורה יותר מבינונית, עם התלקחויות תכופות, אנמיה, מצב תזונתי ירוד 50%
(ד) בצורה קשה, עם חום, אנמיה קשה, המצב הכללי ירוד מאד 70%
(ה) בצורה חמורה, זקוק לאשפוז 100%"

הוועדה אמנם ציינה כי מהמסמך מיום 31.12.2019 עולה כי אף שמחלתה של התובעת היא מחלה פעילה הרי שקיימת "התנרמלות של מדדי דלקת ושיפור בהמוגלובין", אולם אין בכך די על-מנת להבהיר מדוע בחרה הוועדה בסעיף הליקוי כפי שנבחר ולא בסעיף 13(2)(ג) לתוספת לתקנות.
אשר לטענת המערערת לפיה אין בהחלטת הוועדה התייחסות לתחום האורתופדי באשר לבעיות הגב מהן סובלת המערערת, וכן לבעיות העור מהן היא סובלת – יצוין כי המערערת אמנם התלוננה על פצעים בעור הפנים בפני הוועדה, אולם לא התלוננה על כאבי גב. כך או כך, הבעיות בשני התחומים הללו פורטו במסמך הרפואי מיום 31.12.2019, אשר כאמור, הובא בפני הוועדה. לפיכך, אני סבור כי יש מקום שהוועדה תתייחס באופן מפורש לבעיות אלה ותנמק השקפתה לעניין התאמת, או אי התאמת, סעיף ליקוי רלוונטי אף בתחומים אלה. יובהר, כי משהדברים עולים מהמסמך הרפואי מיום 31.12.2019 ברי כי על הוועדה להידרש להם אף ללא מסמכים נוספים מרופא אורתופד או מרופא עור.
לפיכך, בשים לב לכך שהחלטת הוועדה אינה מנומקת באופן שיהא נהיר אף למי שאינם עוסקים ברפואה; ובשים לב כי היא חסרה התייחסות לבעיותיה הנוספות של המערערת (אף אם אלה הן תולדה של מחלת הקרוהן), אני סבור כי נפל בה פגם משפטי. נוכח האמור, אני סבור כי יש מקום להשיב את עניינה של המערערת לוועדה הרפואית לעררים.

סוף דבר
נוכח המפורט לעיל, הגעתי, כאמור, לכלל מסקנה כי נפלו פגמים משפטיים בהחלטת הוועדה המצדיקים את החזרת עניינה של המערערת לוועדה.
לפיכך, הערעור מתקבל כך שעניינה של המערערת יושב לוועדה הרפואית לעררים.
הוועדה תשוב ותדון בעניינה של המערערת בכפוף להנחיותיי כדלקמן:
הוועדה תנמק את החלטתה להותיר את החלטת הוועדה מן הדרג הראשון על כנה, זאת תוך הבהרה מדוע בחרה להתאים למערערת את הליקוי הקבוע בסעיף 13(2)(ב) לתוספת לתקנות. כמו-כן, הוועדה תנמק השקפתה לעניין הצורך בהתאמת סעיף ליקוי רלוונטי אף בתחום האורתופדי, נוכח כאבי הגב מהם סובלת המערערת, ואף נוכח הבעיות בעור הפנים.
בנסיבות העניין – אין צו להוצאות.
הצדדים רשאים לפנות לבית-הדין הארצי לעבודה בבקשת רשות ערעור על פסק-דין זה, תוך 30 יום מיום המצאתו.

ניתן היום, כ"ז אלול תש"פ, (16 ספטמבר 2020), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .


מעורבים
תובע: אורפז פרץ
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: