ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אג'נטה לאקסמי גאפנה בורג נגד שר הפנים :

המערערת
אג'נטה לאקסמי גאפנה בורג
ע"י ב"כ עו"ד יוסי כרמלי

נגד

המשיבים
1.שר הפנים
2.יחידת RSD מבקשי המקלט
3.רשות האוכלוסין וההגירה
ע"י ב"כ עו"ד הילה גלילי סחר – פמת"א – אזרחי

פסק דין

בפני ערעור על פסק הדין שניתן על ידי בית הדין לעררים, ביום 26.12.19, בתיק ערר ( ת"א) 1724/19, במסגרתו נדחה ערר שהגישה המערערת כנגד החלטת המשיבים לדחות על הסף את בקשתה למקלט מדיני בישראל, בשל שיהוי בהגשת הבקשה ובשים לב לכך שלא הניחה תשתית ראייתית לכאורה לקיומו של פחד מבוסס מרודפים בארץ מוצאה.

העובדות שאינן שנויות במחלוקת
המערערת, ילידת סרילנקה (1966), נכנסה לראשונה לישראל ביום 19.5.13 כעובדת זרה בענף הסיעוד, ברישיון עבודה מסוג ב/1, אשר הוארך מעת לעת עד ליום 15.5.18.
במהלך 2016 נסעה המערערת לביקור בן חודש וחצי (מיום 155.16 ועד 27.6.16) בארץ מוצאה ובסיומו שבה לעבודתה בישראל.

ביום 2.5.18, כשנתיים לאחר כניסתה האחרונה לישראל, לאחר ביקורה האחרון בסרילנקה, הגישה המערערת בקשה למקלט מדיני ביחידת RSD ברשות האוכלוסין וההגירה, בטענה לסכנה הנשקפת לה כמי ששימשה פעילה זוטרה במפלגה המתנגדת למפלגת השלטון.

ביום 4.2.19 נערך למערערת ראיון ביחידת הטיפול במבקשי מקלט, באמצעות מתורגמנית לשפתה. במסגרת הריאיון טענה, כי עזבה את סרילנקה בשל בעיה כלכלית, כי אין לה כסף ואיש לא דואג לה. עוד טענה כי היא ובני משפחתה תומכים במפלגת סאנדי, היא מפלגת האופוזיציה למפלגת השלטון כיום - UNP, שזכתה בבחירות שהתקיימו בשנת 2015. המערערת הודתה כי אינה חברת מפלגה פעילה. עוד ציינה כי חברתה נהרגה על ידי תומכי מפלגת השלטון וכי בני משפחתה חוו זריקת אבנים על ביתם. המערערת הודתה כי לא פנתה לקבל את עזרת הרשויות ואישרה כי לא ניסתה לעבור לגור במקום אחר.

בהחלטה מיום 5.2.19, נדחתה בקשתה למקלט מדיני על הסף , נוכח השיהוי הניכר בהגשת בקשתה ובהעדר תשתית ראייתית לכאורה המעידה על פחד מבוסס דיו, כדי להקנות לה מעמד של פליטה בהתאם להוראות נוהל רשות האוכלוסין ואמנת הפליטים הבינלאומית.

על החלטת זו הגישה המערערת ערר לבית הדין קמא, וביום 26.12.19 ניתן פסק דין הדוחה את הערר כאשר בית הדין קבע, לאחר בחינת התשתית הראייתית ושמיעת המבקשת, כי נוכח השיהוי הרב בהגשת הבקשה למקלט מדיני, ולאחר שנמצא שטענותיה אינן מקימות עילה המצדיקה מתן מעמד של פליט, כי אין להתערב בהחלטת יחידת מבקשי המקלט.
עוד קבע בית הדין קמא, כי המערערת לא פנתה בבקשת עזרה לשלטונות המקומיים ומסרה גרסאות סותרות המעיבות על אמינותה ומהימנותה. כמו גם, אין זה מובן מדוע בחרה לשוב ולבקש בסרילנקה, לאחר שהמפלגה הרודפת אותה, כך לטענתה, עלתה לשלטון. מה גם שאישרה כי בעת שהייתה שם במשך כ- 5 שבועות לא חוותה כל פגע.

על פסק הדין של בית הדין קמא הגישה המערערת ערעור זה העומד בפני. לצד הודעת הערעור עתרה המערערת לסעד זמני לעכב הרחקת מהארץ עד אשר ינתן פסק דין במסגרת ערעור זה. בהחלטה מיום 3.3.20 דחה בית המשפט (כבוד סגנית הנשיא השופטת צפת) את בקשת המערערת להימנע מכל פעולת גירוש ו/או הרחקה כנגדה. בפועל המערערת טרם עזבה את ישראל.

במסגרת הערעור שבפני חזרה וטענה המערערת לסכנת חיים הנשקפת לה ככל שתחזור לארץ מוצאה וכן חזרה והשיגה על עצם החלטת המשיבים לדחות בקשתה על הסף מבלי לבחון טענותיה ל גופו של עניין ולעומקם של דברים, בהינתן יריבות פוליטית, לטענתה, קשה בין המפלגה בה היא תומכת לבין מפלגת השלטון. עוד הלינה המערערת באמצעות בא כוחה כי המתורגמנית אשר שימשה בבית הדין קמא לא עשתה מלאכתה כראוי.

אל מול טענות אלו חזרה בא כח המשיבים וטענה כי לא נפל כל פגם בהחלטת בית הדין קמא בהינתן העקרונות והמבחנים על פיהם מתבררת בקשה לקבלת מעמד של פליט. עוד טענה ב"כ המשיבים כי בית הדין קמא נתן הדעת לכל טענות המערערת ולא נפל כל פגם בהחלטתו המצדיקה התערבות בית משפט זה.

דיון והכרעה
הלכה היא משכבר הימים, כי בית משפט זה היושב כערכאת ערעור על החלטות בית הדין, לא בנקל יחליף את שיקול דעת בית הדין והרשות המינהלית, בהינתן המומחיות והמקצועיות שיש לייחס לגופים אלה. התערבות בית המשפט , ביושבו כערכאת ערעור , תיעשה רק בנסיבות בהן החלטת המשיבים נגועה בחוסר סבירות קיצוני, שיקול זר או אפליה . כך לגבי כל החלטה של רשות מינהלית וכך גם לגבי החלטה שעניינה בקשת מקלט. (ראו דברי כבוד השופט ח' מלצר בעע"מ 1440/13 כריסטופר צ'ימה נגד מדינת ישראל – משרד הפנים (פורסם בנבו 7.8.13) (להלן: " פרשת צ'ימה")). ובפרט, מקום בו מדובר בסמכות רחבה הנתונה לשר הפנים ו/או שעה שנדרש בית המשפט המינהלי לערעור על החלטות טריבונל מינהלי, כדוגמת בית הדין לעררים, המוחזק כגוף מקצועי, בעל ידע בעל ניסיון ומומחיות בתחום עיסוקו.

כאמור, בקשת המערערת נבחנה היטב ונדחה על הסף הן מהטעם של שיהוי בהגשת הבקשה, והן ובעיקר מאחר ולא הניחה תשתית ראייתית מבוססת לקיומו של פחד מבוסס היטב להיותה נרדפת, כפי שמושג זה מוגדר באמנת הפליטים.
על פי אמנת הפליטים, אין די בהצגת חשש סובייקטיבי לרדיפה, המבוסס על חשש סובייקטיבי של מבקש המקלט, אלא יש לבסס החשש על נתונים וממצאים אובייקטיביים ממשיים. עוד נדרש מבקש המקלט להראות העדר יכולת או חוסר רצון לזכות להגנת מדינתו בשל הפחד האמור. (לעניין זה ראו פרשת צ'ימה).

המערערת לא הרימה נטל זה גם לא ברמה הלכאורית של הדברים. לאחר הריאיון שנעשה לה, נמצא כי אין בטענות העומדות בבסיס בקשתה, גם אם יוכחו כולן, ומבלי להידרש לשאלת מהימנותן, כדי לגבש "רדיפה" על רקע אחת מן העילות המפורטות באמנת הפליטים, ועל כן נדחתה בקשתה על הסף.
לעניין זה יוער, כי המסלול של דחיית בקשה על הסף מוסדר במסגרת סעיף 4 לנוהל הטיפול במבקשי מקלט בישראל, (פורסם בשנת 2002 ותוקן בשנת 2011.)
על הוראות נוהל זה נאמר כי הן מקיימות את "האיזון הראוי בין מקרים אנושיים קשים, לבין קביעת מדיניות כללית על סמך שיקולים רחבים יותר" (ראו עע"מ 7945/12 צ'ידי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו 28.11.13)).

אמנם, בית המשפט לעולם ינקוט משנה זהירות בעת דחיית בקשה למקלט מדיני על הסף, וזאת לאור ההשלכות החמורות העלולות להיות לחייו, לשלומו ולביטחונו של מבקש המקלט המדיני בעקבות דחיית בקשתו. שהרי, מחיר הטעות עלול להיות משמעותי והאחריות הרובצת על כתפי בית המשפט כבדה עד מאד. (ראו עע"מ 8870/11 גונזלס נ' משרד הפנים (25.4.2013) וכן פרשת צ'ומה).

ואולם, במקרה דנן, עיון בפסק הדין של בית הדין לעררים, המתאפיין במקצועיות ובמומחיות בתחום עיסוקו, אך מלמד כי בית הדין נתן את הדעת לנסיבות העניין באופן מקיף, מעמיק ויסודי תוך התייחסות לדין והנוהל המחייב, ולא מצאתי כי נפלה טעות או חוסר סבירות או פגם מהותי בהחלטת בית הדין המחייב התערבות בית המשפט. נחה דעתי כי נשקלו נסיבותיה וטענותיה של המערערת באופן יסודי ועל כן סבורה אני, כי בדין נדחתה בקשתה על הסף.

החלטת המשיבים לדחות את בקשת המערערת למקלט מדיני על הסף מחמת שיהוי, בדין יסודה, שהר י רק לאחר שהסתיימו עבור המערערת אפשרויות העסקה בישראל, פנתה היא בבקשה למקלט מדיני וגם זאת עשתה בשיהוי ניכר. הסברי המערערת אינם עומדים במבחן "הטעם המיוחד" המצדיק השיהוי בבקשה.

לצד האמור נבחנו ברמה הלכאורית טענות המערערת לגופן, שמא יש בהן ממש, כי אז יכול ומקבילית הכוחות תאוזן באופן המצדיק בחינת הבקשה למקלט מדיני לגופה, על ידי הוועדה המוסמכת .
אלא, שנמצא כי גם אמת יש בגרסת המערערת הרי, שאין בה כדי ללמד על פחד מרדיפה פוליטית. המערערת לא הוכיחה כי היא פעילה פוליטית או כי קיים בסיס אוב ייקטיבי לרדיפה אחריה. המערערת, בראיון עמה, הודתה כי לא איימו על חייה ולא פגעו בה, בעת ביקורה האחרון בסרילנקה. המערערת גם לא טענה כי צפויה לה סכנה בכל רחבי מדינתה וכי אין היא יכולה להעתיק את מקום מגוריה לישוב אחר בתחום מדינתה, ככל שתידרש . חזרתה של המערערת לביקור בסרילנקה, על אף שהמפלגה היריבה זכתה בבחירות ועלתה לשלטון, מבלי שחוותה רדיפה אך מלמדת על העדר בסיס ראיתי ולו ברמה הלכאורית של הדברים לקיומו של פחד ממשי ברמה האובייקטיבית.
המערערת בדבריה איננה מתארת "רדיפה פוליטית" מידי השלטונות ועל כן אין בה כדי להביאה בשערי אמנת הפליטים.

טענות חדשות אותן העלתה המערערת במסגרת טיעוניה בפני בית הדין, ולפיהן עברה פעם ניסיון אונס, ואשר שוכללו במסגרת הדיון בפני לטענות בדבר אלימות קשה שחוותה במסגרת ביקורה האחרון בסרילנקה ואף אונס שחוותה הינן טענות שאין בידי ליתן להן כל משקל מקום שלא הובאו בשל ב הר יאיון שנעשה לה.

סוף דבר
לאור כל האמור לעיל, לא נותר לי אלא לדחות הערעור.
פסק הדין של בית הדין מפורט מנומק וכולל התייחסות לכל טענות המערערת אשר לא הצליחה להניח תשתית ראיתית ברמה הלכאורית של הדברים להיותה נרדפת בארצה, באופן שיצדיק התערבות בפסק הדין של בית הדין.

המערערת תעזוב את ישראל לכל המאוחר עד ליום 20.10.20.

המערערת תישא בהוצאות המשיבים בסך של 2,000 ₪. סכום זה יחולט מסכום העירבון שהופקד. היתרה תושב למערערת כנגד יציאתה מן הארץ במועד שנקבע.

ניתן היום, כ"ח אלול תש"פ, 17 ספטמבר 2020, בהעדר הצדדים.

חתימה


מעורבים
תובע: אג'נטה לאקסמי גאפנה בורג
נתבע: שר הפנים
שופט :
עורכי דין: