ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין סולטאן מסרי נגד המוסד לביטוח לאומי :

15 ספטמבר 2020
לפני:

כבוד הנשיא אלכס קוגן

המערער
סולטאן מסרי
ע"י ב"כ: עו"ד סאמר עבאס
-
המשיב
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד אריק יעקובי

פסק דין

1. זהו ערעור על החלטת ועדת העררים לאי כושר, מיום 2.2.2020 ("הוועדה"). בהחלטתה קבעה הוועדה שהמערער לא איבד 50% מכושרו לעבוד מיום 1.7.19.

רקע עובדתי
2. המערער יליד 1984.

3. ועדה רפואית לעררים בענף נכות כללית קבעה למערער, ביום 7.10.19, דרגת נכות רפואית יציבה בשיעור 52%, מיום 1.7.19, בגין הליקויים הבאים: פרפור פרוזדורי (10%), דום נשימה בשינה (40%), מצב לאחר קיבוע פנימי של הברך (10%), עמוד שדרה מותני וצווארי (0%), CTS דו"צ (0%).

4. רופא מוסמך קבע ביום 7.10.19 שהמערער מסוגל לעבודה מלאה בתנאים מיוחדים, לאמור: עבודה שאינה דורשת עירנות.
המערער הגיש ערר על החלטה זו.

5. בחוות דעת כושר השתכרות מיום 21.11.19 המליצה עובדת השיקום לראות את המערער "כבעל כושר השתכרות חלקי ויציב" . לפי הערכת עובדת השיקום, "על אף גילו הצעיר, נראה כי השכלתו הדלה, העדר הכשרה, עברו התעסקותי ומגבלותיו פוגעים במידת מה בטווח התעסוקה. ניכר כי יתאים לעבודות בלתי מקצועיות שונות שאינן מסכנות אותו ודורשות עירנות באופן חלקי בלבד".

החלטת הוועדה
6. ביום 2.2.2020 התכנסה הוועדה והקשיבה לתלונות המערער, כפי שנרשמו בסעיף 3 לפרוטוקול. לאחר מכן רשמה הו ועדה את טיעוני הערר מפי בא כוחו, וערכה דיון בעניינו של המערער. בסעיף 6 לפרוטוקול קבעה הוועדה כדלקמן:

"בהופעתו בפני הוועדה, מתאר את השלכות הליקויים על יכולתו לעבוד. מבחינת דום נשימה בשינה, מסוגל לעבודה שאינה דורשת מאמץ פיזי חריג וערנות מוגברת. מבחינת הגבלה בתנועות ברך שמאל, מסוגל לעבודה ללא עמידה והליכה ממושכות. מבחינת פרפור פרוזדורים, מסוגל לעבוד ללא מאמץ פיזי.
מדובר באדם צעיר, מבחינת גיל עבודה, שהפסיק את עבודתו בגלל תאונת דרכים. לדעת הוועדה, גילו הצעיר וקיום עיסוקים שאינם דורשים הכשרה מיוחדת והם אף מתבצעים בתנאים מתאימים למגבלות שצוינו לעיל, התובע יכול להשתלב בשוק העבודה בהיקף מלא בעבודות שולחן: מיון, אריזה והרכבה.
לנוכח האמור, הוועדה דוחה את ערר".

טענות הצדדים
7. טענת הערעור העיקרית היא שהוועדה לא דנה בהשפעה המצטברת של הליקויים הרפואיים על כושר השתכרותו של המערער. נטען שהמערער סובל מדום נשימה בשיעור 40%, נכות בברך ופרפורים בלב, אולם הוועדה לא בחנה את ההשפעה התפקודית המצטברת של הנכויות.

8. לטענת המשיב, החלטת הוועדה מנומקת והערעור אינו מצביע על פגם משפטי. לפי הטענה, הוועדה דנה בהשפעת הליקויים הרפואיים על כושרו של המערער להשתכר, הביאה בחשבון את נתוניו האישיים וקבעה את המגבלות התפקודיות התואמות את מצבו.

דיון והכרעה
9. לבית הדין הסמכות לבחון האם נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה (סעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה- 1995).

בהלכת אופנר עמד בית הדין הארצי לעבודה על מורכבות מלאכתה של ועדת העררים לאי כושר, וקבע, כי "המשימה של קביעת דרגת אי הכושר הינה מורכבת וסבוכה ולא בכל מקרה שבו נפל פגם כלשהו ולו זניח, בהנמקתה או בניסוח ההנמקה יהיה מקום להתערב בהחלטת הוועדה ולהחזיר את עניינו של המבוטח לדיון נוסף בפניה" (בר"ע 39263-03-15 רוחמה אופנר - המוסד לביטוח לאומי, מיום 6/7/16, פסקה 8 לפסק הדין).

על יסוד האמור נקבע, כי רק במקרים קיצוניים של חוסר סבירות בהחלטה של ועדת עררים לאי כושר, רשאי בית הדין להתערב ולראות בחוסר הסבירות האמור משום טעות משפטית (דב"ע שם/01-X318 עטיה – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע טו 60).

10. לאחר שעיינתי בפרוטוקול הוועדה ובכלל החומר המונח בפני ונתתי דעתי לטענות הצדדים בכתב ובעל פה, הגעתי למסקנה, כי דין הערעור להתקבל.

11. עיון בהחלטת הוועדה מעלה, כי הוועדה תיארה את תלונות המערער לפניה. הוועדה ציינה, כי המערער, בהיותו בן 36, הוא אדם צעיר מבחינת גיל העבודה. ביחס לכל ליקוי וליקוי בחנה הוועדה את השפעת הנכות הרפואית על יכולתו התפקודית של המערער והגיעה למסקנה שהמערער מסוגל להשתלב בשוק העבודה בהיקף מלא ובעבודות שאינן דורשות הכשרה מיוחדת. לטענת המערער, הוועדה לא שקלה את ההשפעה המצטברת של מכלול הליקויים בדגש על כך שהנכות היציבה בגין דום נשימה בשינה הינה בשיעור 40%. בעניין זה מצאתי שנפלה בהחלטת הוועדה טעות משפטית בהעדר הנמקה מספקת. הוועדה אומנם קבעה שהמערער מסוגל לעבוד בעבודה שאינה הדורשת ערנות יתר ומאמץ פיזי חריג. אולם ספק אם נתנה דעתה לשיעור הנכות הגבוה וללשון פריט הליקוי שיושם בגין ליקוי זה. פריט ליקוי 3(ד), אותו יישמה הוועדה בנוגע לנכות בגין דום נשימה בשינה בשיעור 40%, קובע "קיימים סימנים קליניים ומעבדתיים המעידים על הפרעה בינונית, כושר העבודה מוגבל בצורה בולטת". בהינתן נכות רפואית משוקללת בשיעור 52%, כאשר הנכות בגין דום נשימה בשינה הינה בשיעור 40% ופריט הליקוי תואם מצב של הגבלה בלוטת של כושר העבודה - נדרשת הוועדה לדיון מנומק ומבוסס מזה שנערך בעניינו של המערער. לכן, בעניין זה שוכנעתי שיש להורות על השבת עניינו של המערער לוועדה על מנת שתשוב ותשקול את קביעתה.

סוף דבר
12. לאור כל האמור, הערעור מתקבל. עניינו של המערער יוחזר לוועדת העררים בהרכבה הקודם על מנת שתשוב ותבחן את דרגת אי כושרו של המערער לעבוד תוך התייחסות להשפעת מכלול הליקויים הרפואיים על מסוגלותו של המערער לעבוד ובדגש על הנכות היציבה בשיעור 40% בגין דום נשימה בשינה. בעניין זה הוועדה תיתן דעתה ללשון פריט הליקוי שיישמה הוועדה הרפואית לעררים בגין נכות זו, הקובע "כושר העבודה מוגבל בצורה בולטת".
החלטת הוועדה תהיה מפורטת ומנומקת.
המערער ובא כוחו יוזמנו להופיע לפני הוועדה.

13. המשיב ישלם למערער שכר טרחת עו"ד בסך 2,500 ש"ח, אשר ישולמו בתוך 30 ימים מהיום.

14. לצדדים מוקנית, בתוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה, זכות לבקש מבית הדין הארצי לעבודה בירושלים רשות לערער על פסק הדין.

ניתן היום, כ"ו אלול תש"פ, (15 ספטמבר 2020), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .


מעורבים
תובע: סולטאן מסרי
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: