ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין הרשות הארצית לכבאות והצלה - מדינת... נגד הסתדרות העובדים הכללית החדשה :

לפני: כבוד השופט יגאל גלם, סגן נשיא

המבקשת (המשיבה בהליך העיקרי)
הרשות הארצית לכבאות והצלה - מדינת ישראל- המשרד לבטחון פנים
-
המשיבים (המבקשים בהליך העיקרי)

  1. הסתדרות העובדים הכללית החדשה - הסתדרות המעו"ף
  2. ארגון הכבאים המקצועיים בארץ ישראל

החלטה

1. לפני בקשתה של המדינה, להורות על עיכוב הליכים בסכסוך הקיבוצי שבכותרת, עד לסיום ההליך המשמעתי המתנהל בעניינו של אבי אנקורי, יו"ר ארגון הכבאים (להלן: "מר אנקורי") שעתיד להתנהל בבית הדין למשמעת לעובדי המדינה בהתאם לחוק שירות המדינה (משמעת), תשכ"ג-1963 (להלן: "ההליך המשמעתי").
בבסיס הבקשה עומדת החלטת אגף משמעת בנציבות שירות המדינה מיום 7/9/2020 להגיש תובענה משמעתית לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה כנגד מר אנקורי בגין עילות הדומות בחלקן לאלה העומדות ביסוד ההליך הקיבוצי וחופפות להן.

הרקע לבקשה והשתלשלות העניינים
2. ביום 25/11/2019 הוגשה בקשת צד בסכסוך קיבוצי על ידי הסתדרות העובדים הכללית וארגון הכבאים המקצועיים בישראל (להלן: "המשיבים") למתן סעדים זמניים וקבועים ובין היתר -
"3.3 צו המצהיר כי דיווחי הנוכחות במתכונת שבוצעה בכל שנות פעילותה של הרשות, עד לשינוי במסגרת הליכי יישוב חילוקי דעות – ככל שהיה כזה , הינם לגיטימיים ומאושרים;
3.4 צו המורה עת תשלום הפרשי שכר ליו"ר ארגון הכבאים, בהתאמה לשיעור ההפחתות ו 'אי אישורי הנוכחות' שנעשו בין החל מהשכר בגין חודש אפריל אשר שולם במסגרת תלוש חודש מאי 2019 ועד החלטה כאמור;
3.5 צו קבוע לפיו המשיבים 2-3 מנועים מלטפל בענייני תנאי העסקתו ו/או משכורתו, לרבות תלונות משמעתיות, כמי שהינם בעלי נגיעה אישית בעניין, ולכל הפחות בעלי עמדה שלילית מוקדמת, ולעניין זה כי סמכותו של המשיב מס' 2 תועבר לממלא מקומו על פי סעיף 8(ב) לחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה התשע"ב-2012;
3.6 פיצוי בגין פגיעה בחירות ההתארגנות ובתנאי העסקתו של מר אנקורי, בגין כל אחת מהפגיעות שנעשו על רקע הרצון לפגוע במר אנקורי בהיותו יו"ר ארגון הכבאים: פגיעה בשכר, הגשת תלונות כזב משמעתיות, הגשת תלונות כזב במשטרה ונגישה, פגיעה בפרטיות – סה"כ 1,000,000 ₪.
3. ביום 8/12/2019 הגישה המדינה תגובה מטעמה במסגרתה טענה כי אין כל קשר בין החלטת המדינה בעניין חובתו של מר אנקורי לבצע את תפקידו כפי שנדרש מכל עובד מדינה לבין העובדה שהוא משמש יו"ר ועד העובדים ברשות הכבאות. ההליך בו בחרו לנקוט המשיבים אינו הולם את הסעדים המבוקשים על ידם שכל כולם מכוונים לכאורה לאפשר למר אנקורי לקבל שכר מלא מבלי שיידרש למלא את תפקידו התקני כמפקד צוות במערך הכבאות.
4. ביום 14/7/2020 הגישה המדינה בקשה דחופה לעיכוב הליכים בתיק לתקופה של שלושה חודשים לשם מיצוי החקירה המשמעתית וקבלת החלטת אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה בחקירה המשמעתית המתנהלת כנגד מר אנקורי. בבסיס הבקשה עמדה טענת המדינה כי קיימת מידה רבה של חפיפה בין התשתית העובדתית הנטענת והתקופה הרלוונטית בבקשת הצד ביחס להתנהלותו, נוכחותו ותפקודו של מר אנקורי במסגרת מילוי תפקידו כלוחם אש ומפקד צוות בתחנת חיפה לבין הנושאים הנחקרים בהליך המשמעתי ואשר טרם מוצו.
המדינה פירטה כי בין יתר החשדות המיוחסים למר אנקורי – דיווח כוזב של נוכחות במשמרות; נעדר ויוצא ממשמרות ללא אישור ובניגוד לנהלים; החתמת כרטיס נוכחות בתחנת טבעון הסמוכה לביתו חרף כך שהוא משובץ למשמרת בתחנת חלץ (חיפה) .
כמו כן מיוחס למר אנקורי חשד לכך שבשנת 2017 הגיש תצהיר כוזב לבית המשפט במסגרתו הצהיר כי הוא משמש ככבאי רגיל ומשובץ למשמרות כאשר בפועל הוא לא עבד כלל ככבאי ובניגוד לאמור בתצהירו בתיק נשוא הבקשה בו ציין שלא שימש ככבאי בפועל אלא כיו"ר הוועד.
5. בהתייחס למועד ההוכחות שהיה קבוע בתיק ליום 22/7/2020 ולעיתוי הגשת הבקשה מטעם המדינה ולעובדה כי טרם הוגשו תצהירי עדות ראשית מטעמה, נדחתה ישיבת ההוכחות ליום 16/9/2020 (המועד הקרוב ביותר בהתאם ליומן בית הדין), תוך שהובהר כי: "ניתנת למדינה שהות להשלים את החקירה בהליך המשמעתי שמתקיים בעניינו של מר אבי אנקורי, עד למועד הדיון שנקבע כמפורט לעיל."
6. ביום 11/9/2020 הגישה המדינה שוב בקשה לעיכוב הליכים בתיק (הבקשה דנן) במסגרתה עתרה לדחות שוב את דיון ההוכחות הקבוע ליום 16/9/2020 וזאת נוכח החלטת אגף המשמעת מיום 7/9/2020 להגיש כנגד מר אנקורי תובענה משמעתית לפי סעיפים 17(1), (2) ו- (3) לחוק שירות המדינה משמעת, וזאת ביחס למעשים שפורטו בסעיף 3 לבקשה כדלקמן:
"3.1 במהלך השנים בתפקידו כיו"ר הוועד הארצי, מר אנקורי נהג שלא להחתים את כרטיס הנוכחות שלו ובתוך כך אף לא דיווח על נוכחות כלל. בשנת 2019 חודדו הנהלים והובהרה למר אנקורי החשיבות על שמירת הכללים ודיווח נוכחות בהחתמת כרטיס, בהתאם להוראות התקשי"ר. חרף האמור, ועל אף ההבהרות שניתנו למר אנקורי, המשיך מר אנקורי לפעול בניגוד להנחיות ולא החתים את כרטיס הנוכחות שלן, כמתחייב.
3.2 במהלך שנת 2019 נהג מר אנקורי לצאת במהלך המשמרת לעיסוקיו השונים, לרבות פגישות בעניינים הנוגעים לוועד העובדים, ללא שביקש וממילא מבלי שקיבל אישור ליציאות אלו.
3.3 במהלך שנת 2019, במספר הזדמנויות שונות, מר אנקורי זומן לפגישות אישיות עם מר חזי לוי, מפקד התחנה בתקופה הרלוונטית, לצורך תיאום ציפיות וקביעת הליך לחזרתו לכשירות מבצעית למר אנקורי. חרף האמור, מר אנקורי סרב לקבל א מרות מפקדו ולא התייצב לאף פגישה כנדרש.
3.4 במועדים 14.8.19 ו- 18.8.19 מר אנקורי יצא לחו"ל ללא שביקש וממילא מבלי שקיבל אישור ליציאה לחופשה וזאת בניגוד להוראות התקשי"ר ונהלי הרשות.
3.5 במהלך החודשים אוקטובר- נובמבר 2019, במספר הזדמנויות שונות, החתים מר אנקורי את כרטיס הנוכחות שלו בתחנת טבעון, הקרובה למקום מגוריו, על אף שתחנת האם שלו היא בחיפה ועל אף שלא ביקש וממילא מבלי שקיבל אישור להחתים את כרטיס הנוכחות שלו בתחנה אחרת.
3.6 בשנת 2017 הגיש מר אנקורי תצהיר לבית המשפט השלום קריות חיפה במסגרת תביעת נזיקין בגין נזקי גוף בעקבות אירוע מבצעי במסגרת תפקידו בכבאות. במסגר תביעה זו, הצהיר מר אנקורי כי הוא משמש ככבאי רגיל כמו כל כבאי אחר ואף הצהיר כי זהו תפקידו העיקרי בגינו הוא מקבל שכר. בנוסף לכך, מר אנקורי הצהיר כי נוכח הפגיעה הנ"ל מתחשבים בו במסגרת עבודתו ככבאי. תצהיר זה סותר את התצהיר שהגיש מר אנקורי בהליך שבכותרת בפני ביה"ד לעבודה בו טען שבמהלך תקופה זו לא שימש ככבאי בפועל אלא כיו"ר הוועד הארצי.
לטענת המדינה, המקרה הנוכחי מחייב את עיכוב ההליך שכן בירור ההליך עלול לגרום לשיבוש ממשי של ההליך המשמעתי, עד כדי פגיעה של ממש בטוהר ההליך וזאת לאור האינטרסים ותכליות הדין המשמעתי וכן נוכח רמת ההוכחה הנדרשת בהליך זה.
זאת ובנוסף, נוכח הקשר הישיר וההדוק שבין התשתית העובדתית בהליך המשמעתי בעניינו של מר אנקורי לבין ההליך בתיק דנן עולה חשש ממשי ואמיתי כי המשך ניהול הליך זה הכרוך בהגשת תצהירים מטעם המדינה, חקירת ושמיעת עדי הצדדים "יזהם" את ההליך המשמעתי ויפגע בהכרח בתקינות ניהולו.
המדינה הבהירה כי בכוונת אגף המשמעת להגיש את כתב התובענה בהקדם האפשרי וככל האפשר עד סוף חודש ספטמבר 2019.
7. ביום 14/9/2020 הוגשה תגובת המשיבים אשר ביקשו לדחות את הבקשה החוזרת לעיכוב הליכים וטענו כי המדינה מנצלת את מעמדה כאחראית על המשמעת בשירות הציבורי ומעמידה שוב ושוב את בית הדין בפני עובדה מוגמרת אשר מסכלת את ניהול הליך ההוכחות בתיק. בפועלה כך, מנסה המדינה להפוך את הטענות אשר עומדות בלב הסכסוך הקיבוצי שהמשיבים טוענים כי השינוי בנהלים ובהוראות נעשה למטרת פגיעה בהתארגנות העובדים לעבירה משמעתית של מר אנקורי.
מלבד העובדה שהמדינה לא הוכיחה קיומה של הלכה או דין המחייבים מתן עדיפות להליך המשמעתי על פני הליך המתנהל בבית הדין לעבודה בכלל ובהליכים המתנהלים מכוחו של חוק סכסוכים קיבוציים התשי"ז-1957, על פניו עולה כי ההליך המשמעתי החל בעקבות הסכסוך הקיבוצי וזאת במטרה לסכל אותו ולא הוכח טעם מיוחד אשר יצדיק מתן עדיפות וקדימות של ההליך המשמעתי על פני ההליך האזרחי.

דיון והכרעה
8. כבר נפסק כי ההליך המשמעתי בשירות הציבורי דומה באופיו להליך הפלילי מבחינת אופן ניהול ההליך ומידת ההוכחה הנדרשת בו - מעל לספק סביר. דרישת ההוכחה ברמה זו מגלמת את היושר והאמון הנדרשים מעובדי השירות הציבורי (עש"מ 3725/91 ראובן בכרך נ' מדינת ישראל, מה(5), בעמ' 401).
9. לאחר שבחנתי היטב את טענות הצצדים בבקשה ובתגובה שהוגשו לפניי הגעתי למסקנה כי יש לדחות את הבקשה לעיכוב ההליכים וזאת מהטעמים שיפורטו להלן.
10. ככלל, אין לעכב הליך אזרחי בשל הליך פלילי המתנהל באותו עניין ועד לסיום ההליך הפלילי. ברע"א 854/97 לופטין נ' מוניקה תכשיטים בע"מ, ניתן ביום 30/4/1997 [פורסם בנבו], נפסק כי:
"אין בסיס לטענה לפיה כל אימת שמתנהל הליך פלילי לצד הליך אזרחי באותו עניין, יש לעכב את ההליך האזרחי עד לסיום ההליך הפלילי. הליכים משפטיים אזרחיים ופליליים צריכים להתנהל ביעילות וללא דחיות מיותרות, מה עוד, שאין לדעת מתי יסתיים ההליך הפלילי ומתי ניתן יהיה להמשיך בהליך האזרחי. מערכת המשפט צריכה לשאוף לכך שמשפטים יתנהלו כסדרם ובמועד שנקבע להם וכי לא יתפתח נוהג של דחיות מיותרות ללא צורך. התופעה של קיום משפטים אזרחיים ופליליים באותו ענין נפוצה למדי. ואין זה ראוי שמשפטים אזרחיים יישארו תלויים ועומדים עד אשר יסתיימו הליכים פליליים באותו עניין. לעיתים יכול העיכוב להימשך שנים גם כאשר מדובר בערכאה ראשונה, קל וחומר אם יש להמתין עד לסיום הערעור בערכאה האחרונה".

חריג לכלל זה הוא קיומו של חשש כי ניהולו של ההליך האזרחי בטרם הושלם ההליך הפלילי יפגע בזכותו של הנאשם להליך פלילי הוגן (עניין "לופטין").
נבהיר כבר כעת כי בענייננו הבקשה לעיכוב הליכים הוגשה על ידי המדינה ולא על ידי מר אנקורי (נגדו עתיד להתנהל ההליך המשמעתי) ולא רק זאת אלא שהמשיבים מתנגדים לבקשה ומבקשים להמשיך לברר את ההליך בבית הדין במקביל להליך המשמעתי .

11. חריג נוסף לכלל זה מתקיים בנסיבות בהן יש קשר הדוק בין המסכת העובדתית בשני ההליכים, וכאשר לתוצאותיו של ההליך הפלילי עשויה להיות השפעה, מבחינת מסוימות, על ההתדיינות במסגרת ההליך האזרחי (ע"א 2173/05 היועץ המשפטי לממשלה נ' B.G. Assistance Ltd , (ניתן ביום 13/2/2006).
בהקשר זה על בית ה דין לשקול בין יתר שיקוליו מהו הפער בין המידע המוצג במסגרת ההליך הפלילי לבין המידע אליו נחשף בית הדין במסגרת ההליך האזרחי – פער עליו ניתן להתגבר באמצעות מתן זכות עיון בתיק הפלילי לבעל הדין בהליך האזרחי.

לטעמי, בענייננו לא חל החריג הנוסף המפורט לעיל וזאת מהטעמים הבאים:
טרם הוגשה תובענה משמעתית וככל שתוגש לא ברור מתי יחל בירור ההליך המשמעתי בב ית הדין למשמעת ומהו המועד המשוער לסיומו. קבלת הבקשה לעיכוב הליכים תהווה פגיעה ממשית ובלתי מידתית בזכותם של המשיבים לברר את הבקשה בהקדם האפשרי וללא דיחוי.

ב. לעניין הטענות בדבר זהות הנושאים השנויים במחלוקת בשני ההליכים, ייעול ההליך ואף ייתורו , אציין כי על פניו עולה לכאורה שאין מחלוקת עובדתית משמעותית בין הצדדים בנוגע לנושאים החופפים בשני ההליכים; נראה כי המחלוקת הינה בנוגע למשמעות ההפרות או המעשים המיוחסים למר אנקורי כאשר לטענת המדינה הם מהווים עבירת משמעת חמורה בגינה היא עומדת להגיש כתב תובענה כנגדו, בעוד לפי טענת המשיבים המדובר בשינוי חד צדדי של נהלים במטרה לפגוע במר אנקורי בהיותו יו"ר ועד העובדים ולהלך אימים על העובדים.

ג. לעניין החשש שהעלתה המדינה לשיבוש הליכי משפט או כלשונה "זיהום ההליך", יובהר, כי טענות המדינה בעניין זה עמומות ובלתי מפורטות ולמעט טענה כללית בדבר חשש לשיבוש הליכי משפט לא הועלתה טענה קונקרטית אשר בכוחה לבסס חשש זה.
ברור כי אין די בחשש לכאורי ובלתי מוכח כדי לעכב את בירור התביעה. אוסיף ואציין, כי ממילא כל הראיות הקשורות לטענות המיוחסות למר אנקורי צורפו על ידי הצדדים להליך הזמני שנוהל בתיק והמשיבים הגישו את כל ראיותי הם.

ד. עסקינן בסכסוך קיבוצי שנכון לקדמו במהרה ולא לעכבו יתר על המידה בשל הליך משמעתי שלא ידוע מועד תחילתו ומטבע הדברים ולא ידוע מועד סיומו. הגם שחלק מבקשת הצד בסכסוך הקיבוצי עוסק בעניינו של מר אנקורי, בשים לב לתפקידו של מר אנקורי כיו"ר ועד העובדים ולטענות שהועלו במסגרת בקשת הצד, נכון יהא לברר את הסכסוך הקיבוצי בהקדם וללא דיחוי נוסף.

12. משאלו הם פני הדברים ונוכח הטעמים המצטברים כולם, אינני רואה טעם מיוחד לעכב שוב את ההליכים בתיק עד להכרעה בהליך המשמעתי. משכך, דין הבקשה לעיכוב הליכים להידחות.

13. על אף כל האמור לעיל, המדינה בהתנהלותה, עת לא הגישה תצהיריה עד היום, העמידה שוב את כולנו בפני עובדה מוגמרת שלא ניתן לקיים את ישיבת ההוכחות הקבועה למחר, 16.9.20. לא ניתן לשמוע רק את עדי המשיבים מחר שכן, המדינה תוכל לערוך את הגרסאות של עדיה בהתאם לחקירת עדי ה משיבים, דבר שאינו מתקבל על הדעת.
14. על כן, אני מורה בזאת למדינה להגיש תצהיריה עד ליום 24.9.20.
15. ישיבת ההוכחות הקבועה למחר נדחית והיא תתקיים ביום 18.11.20 בשעה 9:30.
16. סוגיית ההוצאות בגין התנהלות המדינה כמפורט לעיל ודחיית שתי ישיבות ההוכחות בעטיה של אותה התנהלות, תוכרע בתום ההליך.

ניתנה היום, כ"ו אלול תש"פ, (15 ספטמבר 2020), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מעורבים
תובע: הרשות הארצית לכבאות והצלה - מדינת ישראל
נתבע: הסתדרות העובדים הכללית החדשה
שופט :
עורכי דין: