ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אקסלנס נשואה גמל בע"מ נגד ניב בטחון בע"מ :

לפני:

כבוד השופטת רויטל טרנר

התובע
אקסלנס נשואה גמל בע"מ
ע"י ב"כ: עו"ד איתן רום

-

הנתבעת
ניב בטחון (1997) בע"מ
ע"י ב"כ: עו"ד עארף מסאלחה

פסק דין

התובעת הינה חברה מנהלת של קופות גמל וקרנות פנסיה. התובעת מנהלת בין היתר קרן השתלמות בהתאם לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005.
הנתבעת הינה חברה אשר מעסיקה עובדים עמיתי קרן ההשתלמות המנוהלת על ידי התובעת.
בכתב התביעה נטען כי הנתבעת לא העבירה את ההפרשות והניכויים לחודשים 2/2016 עד 6/2017 עבור עובדי החברה, עמיתי קרן ההשתלמות, וכי איחרה להעביר תשלומים בגין החודשים 1/2016 עד 6/2017 ונותרה חייבת פיצויי הלנה ולחילופין ריבית פיגורים או רווחי הקרן, לפי הגבוה מבין השניים, בגין איחור זה.
סכום התביעה עמד על סך 90,692 ₪ בתוספת ריבית בסך 1,946 ₪, בגין הכספים שלא שולמו, ובנוסף פיצוי הלנת שכר ולחילופין ריבית פיגורים בסך 10,606 ₪ בגין הכספים שהועברו באיחור .
בכתב ההגנה טענה הנתבעת כי שילמה עבור עובדיה את מלוא הכספים כדין ובזמן וכי לעיתים היה עיכוב סביר בהעברת הכספים לאור מצוקת הרשויות ואי תשלום החשבונות המוגשים על ידי הנתבעת במועד.
ביום 7.3.2018 התקיים דיון מוקדם, במסגרתו הודיעה התובעת כי לאחר תשלום חלקי שבוצע לאחר הכשת כתב התביעה, נותר חוב בסך 17,123 ₪ וכן ריבית פיגורים בסך כ-13,039 ₪ אשר מתייחסת לתשלום החסר וכן לתשלום שבוצע באיחור. מנגד חזרה הנתבעת על עמדתה כי שילמה את מלוא הכספים במועד, וכן טענה כי התובעת היא שנמנעה מלשייך את הכספים שהעבירה על שם העובדים. בתום הדיון ניתנה החלטה על הגשת תצהירי עדות ראשית.
תצהיר התובעת הוגש ביום 2.7.2018 ותצהיר הנתבעת הוגש ביום 20.11.2018.
ביום 23.5.2019 התקיימה ישיבת הוכחות. בפתח הישיבה, התנהל דיון לא פורמלי על מנת לנסות ולצמצם את המחלוקות בין הצדדים, ובסיומו הודיעו הצדדים כי הם זקוקים לפרק זמן נוסף על מנת לאתר מסמכים ולערוך בדיקות נוספות. עוד ציינו הצדדים אילו מסמכים נחוצים להם. בהתאם לכך, ניתנה לצדדים שהות של 30 ימים לפעול להגשת המסמכים המפורטים בפרוטוקול.
לאחר עיכובים ומתן ארכות רבות, הודיעה לבסוף התובעת ביום 6.8.2020 כי הנתבעת הסדירה את מלוא החוב, הן בגין הקרן והן בגין ריבית פיגורים, כך שנותרה להכרעה שאלת פיצויי ההלנה והוצאות המשפט. בהתאם לכך, ניתנה החלטה על הגשת סיכומים בכתב, ולאחר שהוגשו הסיכומים עבר התיק למתן פסק דין.
טענות הצדדים
התובעת טוענת כי מלוא פרטי התביעה היו בפני הנתבעת מתחילת ניהול ההליך, ואף לפני כן, הואיל ופנתה אליה בטרם הגשת התביעה והתריעה אודות החוב. עוד טוענת התובעת כי רק לאחר הגשת התביעה והתמשכות ההליכים באופן בלתי סביר, הסדירה הנתבעת את החוב, על ידי העברת מסמכים ודיווחים, כתבי ויתור ותשלומים בסך של כ-54,000 ₪.
התובעת מוסיפה וטוענת כי יש לחייב את הנתבעת בפיצוי הלנת שכר בשל העיכוב בהעברת הכספים המגיעים לעובדים, וכן יש לחייב את הנתבעת בהוצאות משפט משמעותיות נוכח התמשכות ההליכים והעיכוב בהעברת התשלומים והמסמכים שהיה על הנתבעת להעביר עוד בטרם הגשת התביעה.
מנגד, טוענת הנתבעת כי מלוא הכספים שולמו לתובעת עוד בטרם הגשת התביעה וללא קשר בפתיחת ההליכים, וכבר בשלב מוקדם מאוד של ההליכים התברר כי החוב הנטען הינו נמוך משמעותית מהחוב שהיה נקוב בכתב התביעה. עוד טוענת הנתבעת כי המדובר היה בהשלמת מסמכים בלבד, שלא ניתן היה לבצע ללא סיועו של בית הדין במתן זימונים לעובדים אשר סירבו לחתום על כתבי ויתור כנדרש, וכי המחדל הינו של התובעת אשר נמנעה מלשייך באופן נכון את הכספים שהועברו אליה על ידי הנתבעת. על כן, טוענת הנתבעת כי יש לחייב את התובעת בהוצאות משפט לטובתה. באשר לפיצוי הלנת שכר, טוענת הנתבעת כי התובעת לא הוכיחה סכום חוב כלשהו ולא הגישה חישוב מפורט לכל עובד, וכי נוכח שיתוף הפעולה מצד הנתבעת והתפשרותה בתשלומים שהועברו במסגרת ההליכים, אין לחייב בפיצוי הלנה.
המסגרת הנורמטיבית
לפי תקנה 113 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991, "בכפוף להוראות כל חיקוק, יהיה עניין ההוצאות בכל תובענה, ערעור או הליך אחר, מסור לשיקול דעתו של בית הדין או של הרשם, ואם בבקשה פלונית או בדיון פלוני ניתן צו להוצאות לא ייפגע צו זה על ידי כל צו אחר להוצאות שיינתן לאחר מכן שלא בדרך ערעור על הצו הראשון".
בפסק דינו של בית הדין הארצי בע"ע 753/05 מרכנתיל ניהול קופות גמל – בית הורים בית אורה בע"מ (מיום 2.11.06) נקבע כדלקמן:
"... פסיקת הוצאות אינה עניין של שרירות ואינה יכולה להיות מנותקת ממציאות ההליך שהתקיים בבית הדין. בבוא בית הדין לפסוק הוצאות, עליו לתת את הדעת למיגוון של שיקולים הרלבנטיים לעניין ובהם: גובה הסכום שנפסק; במקרה של דחיית התביעה – הסכום שנתבע; התעריף המומלץ על ידי לשכת עורכי הדין, סוג ההליך (דיון מהיר, ביטוח לאומי, סכסוך קיבוצי וכו'); מורכבות ההליך והתמשכות הדיון; פעולות הצדדים לקידום ההליך; שאלת ייצוג הצדדים על ידי עורכי דין וכיוצאים באלה שיקולים. בפסיקת גובה ההוצאות ישקלל בית הדין את השיקולים השונים, תוך שהוא מביא בחשבון את שיקול העל שעניין לנו בהליכים בבית דין לעבודה והצורך בנגישות קלה וזולה (יחסית) להליכים אלה."
אם כן, פסיקת הוצאות משפט ושיעורן הינה סוגיה הנתונה לשיקול דעתו של בית הדין, אשר בבואו לפסוק הוצאות עליו לשקול את מגוון השיקולים הרלבנטיים אליהם הפנתה ההלכה הפסוקה.
מן הכלל אל הפרט
מטיעוני הצדדים וכלל החומר אשר נמצא בפניי, עולה כי תקשורת בסיסית ושיתוף פעולה מינימלי יכלו לחסוך את פתיחתו של הליך זה או את התמשכות ההליכים.
לעניין טענותיה של התובעת בדבר פיצוי הלנת שכר, אכן מקום בו המעסיק אינו מעביר לקרן את דמי הגמולים בהתאם למועדים שנקבעו בהוראות הדין, מחויבת קרן הפנסיה לגבות מהמעסיק פיצויי הלנה כאמור בהוראות חוק הגנת השכר, התשי"ח- 1958, ולחילופין, ריבית שלא תפחת משיעור ריבית הפיגורים, וזאת מיום היווצרות החוב ועד למועד התשלום המלא בפועל. נפסק כי ריבית הפיגורים שנקבעדי החשב הכללי בהתאם לתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), התשכ"ד -1964, היא בבחינת הגבול התחתון של שיעור הריבית שיש להעניק לקופת גמל שעה שהמעסיק מעביר אליה את התשלומים באיחור או לא מעבירם כלל (ע"ע 112/08 ש.ח.ן. כרמלי עבודות קבלנות בע"מ - קרן הביטוח והפנסיה של פועלי הבניין , מיום 17.5.2009; ע"ע 357/06 ק.ל.ע. קרן השתלמות לעו"ס בע"מ - מועצה מקומית פקיעין ואח', 9.6.2009).
ההוראה בעניין פיצוי הלנה מטרתה היא להגן על העובד מפני פגיעה שמקורה במעסיק. סעיף 18 לחוק הגנת השכר קובע לעניין הפחתת פיצויי הלנת שכר או ביטולם כך: "בית הדין אזורי רשאי להפחית פיצוי הלנת שכר או לבטלו, אם נוכח כי שכר העבודה לא שולם במועדו בטעות כנה, או בגלל נסיבה שלמעביד לא היתה שליטה עליה או עקב חילוקי דעות בדבר עצם החוב, שיש בהם ממש לדעת בית הדין האזורי, בלבד שהסכום שלא היה שנוי במחלוקת שולם במועדו."
הלכה פסוקה היא כי פסיקת פיצויי הלנה והפחתתם נתונה לשיקול דעתו של בית הדין לעבודה בשים לב לנסיבות המקרה הנדון. ככלל, בית הדין רשאי להפעיל את שיקול דעתו ולהורות על הפחתת פיצויי ההלנה במקרה בו אי התשלום במועד נבע "מנסיבה שלמעביד לא הייתה שליטה עליה או עקב חילוקי דעות בדבר עצם החוב, שיש בהם ממש לדעת בית הדין האזורי, ובלבד שהסכום שלא היה שנוי במחלוקת שולם במועדו" (פס"ד ק.ל.ע, שם).

במקרה דנן, עולה מהנתונים בתיק כי העיכוב בהעברת הכספים נבעה מטעות כנה מצידה של הנתבעת ולא מרצון להתחמק מהעברת הכספים לתובעת. בנסיבות אלה שוכנעתי כי אין מקום לפסוק פיצויי הלנה מלאים, וכי ראוי להעמידם על שיעור ריבית פיגורים החשב הכללי , כפי ששולם בפועל על ידי הנתבעת לתובעת במסגרת הליכים אלו.
לעניין הוצאות המשפט, כפי שעולה גם מסיכומיה של הנתבעת, הרי ש"רוב קרן החוב שולם טרם הגשת התביעה", ומכאן שאף לשיטתה חלק מהחוב שולם רק לאחר פתיחת ההליכים. זאת ועוד, מעיון מהמסמכים שהנתבעת צירפה לתצהירה עולה כי אכן חלק מהתשלומים הועברו באיחור: כך למשל, ההפרשות לקרן בגין חודשים יולי, אוגוסט וספטמבר 2017 הועברו רק ביום 28.11.2017, וההפרשות בגין חודשים פברואר, מרץ ואפריל 2017 הועברו רק ביום 24.8.2017. גם בשנה הקודמת היו עיכובים בהעברת הכספים, ולדוגמה הפרשות חודש פברואר 2016 הועברו לתובעת רק ביום 21.4.2016, והפרשות חודש יולי 2016 הועברו רק ביום 4.1.2017. הנתבעת לא הציגה כל ראיה המלמדת כי שילמה את ריבית הפיגורים הנדרשת בגין העיכוב בטרם הגשת כתב התביעה.
מעבר לכך, התובעת הציגה את מכתב ההתראה שנשלח לנתבעת, ואילו הנתבעת לא הציגה את תשובתה על מנת שנלמד כי ניסתה ליישב את החוב בטרם הגשת התביעה. הנתבעת גם לא הציגה ראיה המלמדת כי העבירה פרטים מלאים בגין העובדים שסיימו את עבודתם כנדרש על פי דין. בהקשר זה יצוין, כי כבר בדיון המוקדם ובישיבת ההוכחות הסתבר כי חסרים מסמכים רבים המגבים את טענותיה של הנתבעת בדבר מועד סיום עבודתם של עובדים מסוימים – כך שברור כי לא הועברו הנתונים המלאים לתובעת בזמן אמת, עוד בטרם הגשת התביעה .
הנתבעת אף מציינת בסיכומיה כי "התובעת צודקת אולי כי היו קצרי תקשורת בין הנתבעת והתובעת בחילופי מסמכים שהיו אולי מונעים הגשת תביעה זו". אכן, לו היתה הנתבעת מעבירה את המידע המלא והמדויק במועד, היו נחסכים הליכים אלו, אף אם התמשכותם לשיטתה נוגעת להתנהלות התובעת.
על פי תקנות הגנת השכר (פרטים ומסירת הודעות), התשל"ו-1976, ותקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)(תשלומים לקופת גמל), התשע"ד-2014, מחויבת הנתבעת למסור מידע נכון ומדויק בזמן אמת (וראו גם ק"ג (י-ם) 20287-01-15 פסגות קופות גמל ופנסיה בע"מ נ' משה בר ששת, מיום 25.12.2017; ק"ג (ת"א) 20514-07-12 אקסלנס נשואה גמל ופנסיה בע"מ נ' א.ב.פ.א בע"מ ואח', מיום 12.10.2014).
בנסיבות העניין, לאור מכלול החומר שבתיק ולאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, מדובר בהליך שהייתה הצדקה להגשתו, והעובדה כי החוב בסופו של יום קטן במהלך ההליכים, אינה כשלעצמה שוללת את הצדקת פסיקת הוצאות לטובת התובעת. זאת בהתחשב כי נדרשו בתיק שני דיונים, הגשת תצהירים וסיכומים.
על כן, תשלם הנתבעת לתובעת הוצאות שכ"ט עו"ד בסך 3, 500 ₪ אשר ישולמו תוך 30 ימים מהיום, אחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

ניתן היום, כ"ו אלול תש"פ, (15 ספטמבר 2020), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .


מעורבים
תובע: אקסלנס נשואה גמל בע"מ
נתבע: ניב בטחון בע"מ
שופט :
עורכי דין: