ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אקטיויט ויטמינים ומוצרי בריאות בע"מ נגד בנק לאומי לישראל בע"מ :

בפני כבוד השופט רון סוקול, סגן נשיא

המבקשת

אקטיויט ויטמינים ומוצרי בריאות בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד ת' ברם

נגד

המשיב

בנק לאומי לישראל בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד ב' לוינבוק

החלטה

1. המבקשת, אקטיויט ויטמינים ומוצרי בריאות בע"מ, הגישה בקשה לאישור תובענה כייצוגית כנגד בנק לאומי לישראל בע"מ בגין גביית עמלות ביתר עבור משלוח הודעות "סוויפט". בבקשה לאישור נטען כי הבנק מספק ללקוחותיו, ובהם למבקשת, שירותים הכוללים תקשורת מאובטחת להעברת כספים לחו"ל. בין היתר ניתנים שירותים של משלוח הודעות לביצוע העברות כספים בינלאומיות באמצעות קואופרטיב SWIFT (Society For Worldwide Interbank Financial Telecommunication). עבור משלוח הודעת סוויפט גובה הבנק מלקוחותיו תשלום המבוסס על תעריפון הבנק בסך של 12 דולר להודעה.

2. בבקשה נטען כי על פי הנחיות בנק ישראל מחויב הבנק לגבות אך ורק החזר הוצאות משלוח ההודעה. הוצאות אלו עומדות, כך נטען, על סך של כ-0.005 אירו, ומכאן שהבנק גובה עמלה העולה ב-21,000 על ההוצאה.

3. הבנק מצדו אינו מכחיש את סכומי העמלות הנגבות על ידו, אך טוען כי על פי הדין, חוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א - 1981, הוא רשאי לגבות עמלה בגין שירותים מסוימים, לרבות משלוח הודעות סוויפט, על פי תעריף שנקבע על ידו. הבנק אינו מחויב, כך לטענתו, להסתפק בהחזר ההוצאה ורשאי לגבות עמלה בגין השירותים שהוא נותן ללקוח בניהול עסקאות ייבוא וכל המידע הקשור להן.

4. בבקשה המונחת להכרעה כעת עותרת המבקשת לחייב את הבנק לגלות לה מסמכים ספציפיים וכן להשיב על שאלות. המבקשת עותרת לחייב את הבנק לגלות לה את ההסכמים שבין הבנק לתאגיד סוויפט ואת דרישות התשלום או אישורי התשלום בגין התשלומים שמשלם הבנק לתאגיד. כן מבוקש לחייב את הבנק להשיב בתצהיר על שתי שאלות; פירוט תחשיב העמלה שנקבעה בתעריפון, ופירוט הסכום המשולם על ידי הבנק עבור העברת הודעות הסוויפט.

5. הבנק מתנגד לבקשה וטוען כי המסמכים והשאלות אינם רלבנטי ים לשלב זה של ההליך. נטען כי השאלה העומדת להכרעה בבקשת האישור היא בעיקרה שאלה משפטית, דהיינו יש להכריע האם הבנק רשאי לגבות עמלה בגין הודעות סוויפט על פי תעריף שנקבע על ידו, או שמא הוא מחויב, מכוח הדין וחוזר בנק ישראל, לגבות עמלה המוגבלת לסכום החזר ההוצאה. בשלב זה, אין כל צורך להכריע במחלוקת עובדתית לגבי היקף ההוצאה של הבנק במשלוח ההודעות.

הכרעה

6. דין הבקשה להידחות. תקנה 4(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע – 2010 קובעת:

לבית המשפט בדונו בבקשה תהיה הסמכות למתן צו לגילוי ועיון במסמכים, ובלבד שנתקיימו תנאים אלה:

(1) המסמכים שגילוים נדר שנוגעים לשאלות הרלוונטיות לאישור התובענה כתובענה ייצוגית;

(2) המבקש העמיד תשתית ראייתית ראשונית לגבי קיומם של התנאים הקבועים בסעיף 8(א) לחוק.

בתי משפט הבהירו כי הוראות אלו בדבר מתן צווים מקדמיים בגדרה של בקשה לאישור תובענה כייצוגית, משמעם צמצום הליכי הגילוי והעיון בשלב הדיון בבקשת האישור. כך ברע"א 4632/18 Volkswagen נ. גולן (26/12/2018) פסקה ד' נאמר:

כידוע, הלכה היא שהזכות לגילוי מסמכים ולעיון בהם בגדר דיון בבקשה לאישור תובענה ייצוגית, מצומצמת ביחס להיקפה של זכות זו בהליכים אזרחיים "רגילים"; והיא מתוחמת לגבולות שנקבעו בתקנה 4(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע-2010 (להלן: תקנות תובענות ייצוגיות). לפי תקנה זו שומה על המבקש צו לגילוי ועיון במסמכים (להלן גם: גילוי מסמכים) טרם שאושרה התובענה כייצוגית, להראות כי המידע המבוקש על ידו רלוונטי לזירת המחלוקת ולשלב הדיוני שבו מצוי ההליך (כפי שנקבע עוד טרם שהותקנו תקנות תובענות ייצוגיות, במסגרת רע"א 10052/02 יפעת נ' דלק מוטורס, פ"ד נז(4) 513, 519 (2003)); וככל שמבקש הצו הוא בעל הדין שהגיש את בקשת האישור, עליו להוסיף ולהראות שהעמיד תשתית ראייתית ראשונית להתקיימות התנאים לאישור התובענה כייצוגית המנויים בסעיף 8(א) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (לדיון בנושא ראו: רע"א 8649/17 חברת פרטנר תקשורת בע"מ נ' תגר, פסקה 20 (16.4.2018); להלן: עניין פרטנר). בצד תנאים אלה - רלוונטיות ותשתית ראייתית ראשונית - על המבקש צו לגילוי מסמכים לעמוד אף בתנאים ובמגבלות שחלים באופן כללי על הליכי גילוי מסמכים ובהם: כי המידע או המסמכים נמצאים בידי בעל הדין שצו הגילוי מופנה כלפיו; כי מתן הצו יביא לפישוט וייעול הליכים; וכי לא יהא בכך משום הטלת עול בלתי סביר על בעל הדין שכלפיו הצו יופנה [...].

7. צמצום היקף הזכות לגילוי מסמכים ולקבלת תשובות לשאלון, אינו שולל מתן צווים במקרים המתאימים. תובע המבקש צו לגילוי מסמכים או מתן תשובות לשאלון צריך לשכנע בקיומה של תשתית ראייתית ראשונית להתקיימות התנאים לאישור התובענה כייצוגית, וכן לעמוד בכל התנאים הנדרשים בדין הכללי לבקשות שכאלו (ראו למשל רע"א 4841/18 חברת פרטנר תקשורת בע"מ נ. כרמי, פסקה 13 (12/8/2019)).

8. כל בעל דין המבקש צו לגילוי מסמכים או לתשובות לשאלון, בין בהליך של תובענה ייצוגית ובין בכל הליך אזרחי, צריך להראות ולשכנע כי המסמכים או התשובות המבוקשות רלבנטיים לזירת המחלוקת שבין הצדדים. הבקשה הנוכחית אינה מצביעה על הרלבנטיות של המסמכים והתשובות לשלב זה של ההליך.

9. כאמור, מצויים אנו בשלב הבקשה לאישור הגשת תובענה כייצוגית. הבקשה נסמכת על הוראת חוק הבנקאות (שירות ללקוח), תשמ"א - 1981, כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (עמלות), תשס"ח - 2008, וההנחיות הקבועות בחוזרי בנק ישראל. כפי שהובהר בדיון האחרון, הצדדים חלוקים בשאלה האם הוראות אלו, כולן או חלקן, מגבילות את שיעור העמלה שרשאי הבנק לגבות, או שמא הבנק פטור ממגבלות אלו ורשאי לגבות עמלה, בגין הודעות סוויפט, על פי התעריף הנקבע על ידו. לצורך הכרעה במחלוקת זו אין צורך לקבוע מהן ההוצאות בפועל שמוציא הבנק לצורך מתן שירות העברת הודעת סוויפט, ואין צורך לברר כיצד חושבה העמלה הנגבית על ידו.

עיון בהסכם שבין הבנק לתאגיד סוויפט, היקף התשלומים שמשלם הבנק לתאגיד, ואופן חישוב העמלה, אינם דרושים להכרעה בשאלה האם רשאי הבנק לגביית עמלה על פי שיקול דעתו ובהתאם לתעריף שנקבע, או שמא הוא מוגבלת בקביעת סכום העמלה.

יתכן כי אם תתקבל בקשת האישור, ולצורך בירור ההיקף הכספי של התביעה, ובכלל זה קביעת היקף הוצאות הבנק, יהיה מקום לדון גם בשאלות אלו, אולם טרם הגיעה העת לכך.

סוף דבר
10. לאור כל האמור, אני דוחה את הבקשה.

הצדדים יפעלו על פי האמור בסעיף 3 להחלטה מיום 30/6/2020.
התיק יובא לעיוני בעוד 14 יום.

ניתנה היום, כ"ו אלול תש"פ, 15 ספטמבר 2020, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אקטיויט ויטמינים ומוצרי בריאות בע"מ
נתבע: בנק לאומי לישראל בע"מ
שופט :
עורכי דין: