ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אורי כרמי נגד מועצה אזורית תמר :

לפני כבוד השופט חאלד כבוב, סגן נשיא

המבקש

אורי כרמי
ע"י ב"כ עו"ד שלומי אבני ו/או ערן פלסר
אבני פלסר עורכי דין
מרחוב מוטה גור 7, פתח תקווה
טל': 03-XXXX111; פקס: 03-XXXX222

נגד

המשיבה

מועצה אזורית תמר
ע"י ב"כ עו"ד יורם זמיר ו/או אירית יומטוב ו/או מורן יצחקי ו/או הראל וינטרוב ואח'
שפיגלמן, קורן, זמיר ושות' – עורכי דין
מרח' לינקולן 20, תל אביב
טל': 03-XXXX666; פקס: 03-XXXX669

פסק דין

לפניי בקשת הסתלקות מוסכמת מבקשה לאישור תובענה ייצוגית לפי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות" או "החוק" ו-"הבקשה להסתלקות", בהתאמה).
רקע והשתלשלות האירועים
הבקשה לאישור תובענה ייצוגית בת"צ 65654-12-19 הוגשה ביום 26.12.2019 על ידי מר אורי כרמי (להלן: "המבקש"), ועניינה בטענת המבקש כי המשיבה, מועצה אזורית תמר (להלן: " המשיבה"), יחד עם 31 עיריות ומועצות מקומיות נוספות, לא מילאו אחר הוראות תקנות 10(ד) ו-11(ב) לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שאינו בניין) וכן, לא מילאו אחר הוראות תקנה 34 לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), תשע"ג-2013, שעה שלא פרסמו באתרי האינטרנט שלהן את הסדרי הנגישות שקיימים בגנים ואתרי משחקים ציבוריים בתחומן. בכך, לטענת המבקש, הפרה המשיבה את הוראות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח-1998 (להלן: "בקשת האישור").
ביום 09.01.2020 הגיש המבקש בקשה לאיחוד ההליכים בתובענה זו יחד עם 49 הליכים שהדיון בהם אוחד לפניי. בהחלטתי מאותו היום מצאתי כי אין מקום להורות על איחוד ההליכים נוכח השלב המתקדם בו נמצאו ההליכים הקודמים.
ביום 23.01.2020 מצאתי, בהחלטה מפורטת, לחזור על החלטתי מיום 09.01.2020 לפיה אין להורות בין ההליך כאן לבין ההליכים הקודמים שהדיון בהם אוחד לפניי, וכן עמדתי על הסרבול שעלול להיגרם בניהול בקשה לאישור תובענה ייצוגית אחת כנגד 32 עיריות ומועצות מקומיות. בנוסף, הוריתי למבקש ליתן טעם מדוע לא יימנע מהגשת שלושים ושתיים תביעות נפרדות כנגד כל אחת ואחת מהעיריות והמועצות המקומיות.
ביום 03.02.2020 הגיש המבקש בקשה לעיון חוזר בהחלטתי מיום 23.01.2020, בה הביע את התנגדותו לפיצול 'מלאכותי', כלשונו, של ההליכים בעניין של 32 המשיבות. בהחלטתי מיום 04.02.2020 עמדתי פעם נוספת על הקושי בניהולם של ההליך במתכונת לה עתר המבקש, אך קבעתי דיון בפניי בשאלת המשך אופן ניהול ההליכים בתיק.
דיון כאמור נערך לפניי ביום 13.05.2020, שבסופו נתתי ארכה בת 60 ימים למבקש להמשיך ולמצות את הליכי המשא-ומתן שהתנהלו עם חלק מהמשיבים. בנוסף, הוריתי למבקש כי במידה שיגיע להסדר עם מי מהצדדים, יש להגישו למזכירות בנפרד, וכן הוריתי למזכירות בית המשפט לפתוח תיק נפרד לכל הסדר שכזה, אליו תצורף בקשת האישור המקורית בלא נספחיה. מכאן הבקשה שלפניי.
בקשת ההסתלקות
ביום 15.09.2020 הגישו הצדדים בקשת הסתלקות מוסכמת. במסגרת בקשת ההסתלקות הוסכם מבלי שמי מהצדדים מודה בטענות משהו, ומבלי שאף אחד מהם מוותר על טענותיו, כדלקמן:
המשיבה התחייבה לפרסם באתר האינטרנט שלה את רשימת הגנים הציבוריים ואתרי המשחקים שהונגשו ואת התאמות הנגישות הקיימות בהם, וכן את רשימת הגנים הציבוריים ואתרי המשחקים שיונגשו בעתיד, וזאת בתוך 90 ימים ממועד אישור בקשת ההסתלקות.
המשיבה התחייבה, באמצעות רכז הנגישות שלה, להנחות את העובדים והמנהלים הרלוונטיים של האגפים האחראיים להקמה ולתחזוקה של גנים ציבוריים ואתרי משחקים, באשר לחשיבות הפרסום ולהתאמות הנגישות עצמן, לרבות על בסיס הנחיות נציבות שוויון הזדמנויות לאנשים עם מוגבלות להנגשת גנים ציבוריים ואתרי משחקים, וזאת בתוך 90 ימים ממועד אישור בקשת ההסתלקות.
המשיבה התחייבה לתרום לטובת הקבוצה סך של 1,000 ש"ח, ותרומה זו תעבור לידיה של עמותת מטה מאבק הנכים בישראל באמצעות ב"כ המבקש בתוך 45 ימים מאישור ההסדר. בבקשת ההסתלקות הובהר, כי המבקש איננו נושא בתפקיד בעמותה. בהקשר זה, הדגיש בא-כוח המבקש את תפקידה הציבורי של עמותה זו וכן צורפו אישור ניהול תקין מרשם העמותות, אישור מוסד, תדפיס מידע על אודות העמותה ואישור מוסד ציבורי לתרומות מרשות המיסים.
עוד הוסכם בין הצדדים כי בכפוף לאישור הסדר ההסתלקות, תישא המשיבה בגמול למבקש בסך של 1,620 ש"ח ובשכר טרחת באי כוחו בסך של 14,000 ש"ח בצירוף מע"מ.
דיון והכרעה
סוגית ההסתלקות מבקשה לאישור תביעה ייצוגית מוסדרת בסעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, הקובע בין היתר:
"(א) מבקש, תובע מייצג או בא כוח מייצג, לא יסתלק מבקשה לאישור או מתובענה ייצוגית, אלא באישור בית המשפט, וכן לא יקבל, במישרין או בעקיפין, טובת הנאה מהנתבע או מאדם אחר בקשר להסתלקותו כאמור, אלא באישור בית המשפט; בהחלטתו אם לאשר טובת הנאה כאמור, ישקול בית המשפט את אלה: (1) אם הבקשה לאישור ההסתלקות הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית - האם התובענה הראתה עילת תביעה לכאורה; (2) התועלת שהביאה הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה.
[...]
(ד) (1) אישר בית המשפט את הסתלקותם של כל המבקשים או כל באי הכוח המייצגים מבקשה לאישור או שבית המשפט מצא שנבצר מהם להמשיך בתפקידם בבקשה לאישור, רשאי בית המשפט לקבוע כי ניתן להגיש בקשה למינוי תובע מייצג או בא כוח מייצג במקומם, לפי הענין, בתוך תקופה שיקבע, וכן רשאי בית המשפט להורות על פרסום הודעה על כך, והכל אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות הענין ובהתחשב בשלב שבו מצוי הדיון בבקשה לאישור [...]".
מלשונו של הסעיף עולה, כי הסתלקות מהליך ייצוגי וקבלת טובת הנאה מהנתבע או מאדם אחר בקשר להסתלקות, לא תעשה אלא באישור בית המשפט.
עוד קובע הסעיף, כי הליך ההסתלקות כולל שני שלבים: בשלב הראשון, בוחן בית המשפט האם יש מקום לאשר את בקשת ההסתלקות (סעיפים 16(א) ו-16(ב) לחוק תובענות ייצוגיות); בשלב השני, אליו נדרש בית המשפט רק ככל שאושרה ההסתלקות בשלב הראשון, נבחנת שאלה האם יש מקום למנות תובע מייצג או בא כוח חלופיים ולאפשר את המשך ניהול ההליך (סעיף 16(ד) לחוק) [ראו גם ת"צ (מחוזי מרכז) 24356-04-10 הר-עוז נ' כלל בריאות חברה לביטוח בע"מ (22.12.2010) (להלן: " ענין הר-עוז"); אלון קלמנט "פשרה והסתלקות בתובענה הייצוגית" משפטים מא 5, 63 (2011)].
המחוקק העניק לבית המשפט שיקול דעת רחב האם להיעתר לבקשת הסתלקות או לדחות בקשה שכזו. במסגרת שיקול הדעת המוענק כאמור לבית המשפט, נוקט סעיף 16(ד)(1) לחוק תובענות ייצוגיות בלשון המעניקה לבית המשפט שיקול דעת רחב האם יש לפעול לאיתור מבקש או בא-כוח מייצג חלופיים אם לאו (בית המשפט "רשאי" לקבוע כי ניתן להגיש בקשה למינוי תובע מייצג או בא כוח מייצג וכן "רשאי" להורות על פרסום הודעה על כך; להרחבה בדבר ההבחנה האמורה שעורך החוק ביחס להסתלקות בין שלב הבקשה לאישור לבין שלב התובענה הייצוגית ראו ענין הר-עוז, פסקה 22).
בכל הנוגע לאישור הסדרי הסתלקות מתוגמלת כבמקרה שבפניי, בע"א 8114/14 מרקיט מוצרי ייעול בע"מ ואח' נ' סונול ישראל בע"מ ואח' (5.8.18) התווה בית המשפט העליון קווים מנחים לדיון בבקשה לאישור הסדרים מסוג זה וכן עמד על הסכנות הגלומות באישורם (פסקאות 22-31). ככלל, קבע בית המשפט, כי אין לפסוק גמול לתובע המייצג ושכר טרחה לבא הכוח המייצג במסגרת הסתלקות מבקשה לאישור תובענה כייצוגית. יחד עם זאת נקבע, כי הסתלקות מתוגמלת היא אפשרית, אך מהווה חריג לכלל ולכן יש להיעתר לה במקרים המתאימים בלבד (שם, בפסקה 26).
כמו כן, נקבע לשם קביעה, כי יש לאשר בקשת הסתלקות "מתוגמלת", על בית המשפט לבחון תחילה אם התובענה מגלה עילה לכאורה, היינו, איננה תביעת סרק; לאחר מכן, על בית המשפט לתת דעתו לתועלת שהביאה בקשת האישור או התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה. לעניין זה, נדרש בית המשפט להתרשם כי לקבוצה צמחה תועלת קונקרטית ורלוונטית כתוצאה מההליך, ואין די בתועלת כללית ועמומה . לשם הגעה למסקנה זו, אחת השאלות שעל בית המשפט לשאול היא האם היה צורך בנקיטת ההליך הייצוגי לשם השגת התוצאה שהתקבלה מלכתחילה או שניתן היה להגיע לתוצאה זו בדרך אחרת (שם, בפסקה 25).
לאחר שבחנתי את כתבי הטענות וכן את בקשת ההסתלקות הגעתי למסקנה, כי יש מקום לאשרה, על כל רכיביה, בהיותה מאוזנת וסבירה.
ראשית, מצאתי כי אין מדובר בתביעת סרק נעדרת כל עילה. התובענה הראתה עילת תביעה, ולוּ לכאורה. מסקנה זו עולה אף מהמתווה המוסכם בין הצדדים במסגרתו המשיבה פרסמה את הסדרי הנגישות הקיימים בגנים הציבוריים שבתחומה, וכן התחייבה להנחות את העובדים והמנהלים הרלוונטיים בדבר החשיבות שבהתאמות הנגישות ובפרסומן.
שנית, בעצם התחייבויותיה האמורות של המשיבה יש כדי להצביע על תועלת קונקרטית שצמחה לחברי הקבוצה, וזאת בדמות התיקונים שיבוצעו בפרסומיה של המשיבה כמו גם בהקדשת המשאבים הנדרשים לשם הטמעת אמצעי נגישות בגינות וגנים ציבוריים. לפיכך, מצאתי כי הסכמות הצדדים משיגות את אכיפת הדין ומגשימות את תכליתו של חוק תובענות ייצוגיות וכפי שטענו הצדדים אף אינני מוצא, כי יש יתרון ממשי בהמשך ניהול ההליך לאור ההסכמות שהושגו.
בשים לב לאמור לעיל, ובפרט לתועלת שצמחה לחברי הקבוצה בעקבות נקיטת ההליך, סכומי הגמול ושכר הטרחה המוצעים על ידי הצדדים סבירים בנסיבות העניין ומקובלים עליי.
אשר לתרומה אותה התחייבה המשיבה לתרום לטובת הקבוצה, מצאתי כי תרומה זו ראויה, נוכח סכום התרומה והארגון אליו החליטו הצדדים להעבירה, וזאת בדומה למסקנתי במסגרת ת"צ 19663-06-20 כרמי נ' מועצה מקומית פרדס חנה כרכור, פסקה 14 (10.6.2020). לאור דברים אלה, מצאתי לאשר את הסכמת הצדדים גם לעניין זה.
נוסף על האמור לעיל, במסגרת בקשת ההסתלקות התבקש בית המשפט לקבוע, כי בנסיבות העניין אין צורך להורות על פרסום הודעה בדבר הסתלקות המבקש בהתאם לסעיף 16(ד)(1) לחוק. בהקשר זה יש מקום להתייחס לתקנה 11(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע-2010, שקובעת כלהלן:
"(ב) הוגשה בקשה הסתלקות, יורה בית המשפט על פרסום הודעה בדבר הגשת הבקשה לפי הוראות סעיף 25 לחוק וכן על משלוח ההודעה כאמור, ליועץ המשפטי לממשלה, בצירוף העתק מן הבקשה ומן התובענה, למנהל בתי המשפט וכן לגוף או בעל תפקיד כקבוע בתקנה 3(א), ורשאי בית המשפט להורות על משלוח כאמור גם לאדם אחר כפי שיורה".
מנוסח התקנה עולה לכאורה כי יש חובה לפרסם דבר הגשת בקשת ההסתלקות עם הגשתה ואף לפני שבית המשפט אישר את ההסתלקות, וכי אין לבית המשפט שיקול דעת בסוגיה גם במקרה בו בקשת ההסתלקות מוגשת בשלב הבקשה לאישור (כפי שעולה מנוסח סעיף 16(ד) לעיל). הפסיקה התייחסה לסוגיה זו בעבר, וקבעה כי תקנה 11(ב) איננה שוללת מבית המשפט את שיקול הדעת הנתון לו להורות על אישור הסתלקות מבקשה לאישור תובענה ייצוגית מבלי להורות על פרסום הודעה בדבר הגשת בקשה להסתלקות ומבלי להורות על משלוח הודעה לגורמים המנויים בתקנה [ראו ע"א 1362/12 היועץ המשפטי לממשלה נ' סלקום ישראל בע"מ (13.05.2013); עניין הר-עוז, פסקאות 27-28].
בענייננו, מצאתי להיעתר לבקשת הצדדים בהקשר זה. כפי שהובא לעיל, המניע העיקרי להגשת התובענה היה היעדר פרסום הסדרי הנגישות הקיימים בגנים הציבוריים וגינות המשחקים המצויים בשטחה של המשיבה. עם זאת, במסגרת בקשת ההסתלקות וההסכמה בין הצדדים ביצעה המשיבה תיקונים בפרסום הגנים הציבוריים וגינות המשחקים שבתחומה, והגיעה להסדר בנדון אל מול המבקש. כתוצאה מכך, נדמה כי ההצדקה העיקרית להגשת התובענה ולבקשה להכיר בה כייצוגית אינה קיימת עוד.
בנסיבות אלה ומשאין בהסתלקות המבוקשת משום מעשה בית דין, אינני סבור שיש צורך לבצע פעולות כלשהן לשם איתור מבקש ובא כוח מייצג חלופיים במקרה הנוכחי, ואני פוטר את הצדדים מפרסום מודעות בדבר הגשת בקשת ההסתלקות.
סוף דבר
אני נותן לבקשת ההסתלקות, על כל סעיפיה וחלקיה, תוקף של פסק דין.
כל ההתחייבויות של כל אחד ואחד מן הצדדים, כפי שאלה פורטו בבקשת ההסתלקות, מהוות חלק בלתי נפרד של פסק דין זה.
אני מחייב את המשיבה לשלם למבקש גמול בסכום של 1,620 ש"ח, וכן לשלם לבאי כוח המבקש שכר טרחה בסכום של 14,000 ש"ח בצירוף מע"מ כנגד חשבונית מס כדין. סכומים אלה ישולמו במשרד ב"כ המבקש בתוך 45 יום ממועד אישור הסדר זה. הכל כמפורט בבקשת ההסתלקות.
אני מורה בזאת על דחיית תביעתו האישית של המבקש ועל מחיקת בקשת האישור.

ניתנה היום, כ"ו אלול תש"פ, 15 ספטמבר 2020, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אורי כרמי
נתבע: מועצה אזורית תמר
שופט :
עורכי דין: