ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין חיים אלבז נגד מדינת ישראל :

בפני כבוד ה שופטת כרמית פאר גינת

מבקשים

חיים אלבז

נגד

משיבים
מדינת ישראל

החלטה

לפניי בקשה לביטול פסילה מנהלית ולביטול איסור שימוש ברכב, זאת לאחר שקצין משטרה פסל את רישיון הנהיגה של המבקש וכן החליט על מתן הודעת איסור שימוש מנהלי ברכב לתקופה של 30 ימים בגין חשד לביצוע עבירה של נהיגה בשכרות.

כעולה מכתב האישום, שהוגש בעניינו של המבקש, ביום 12.9.20, סמוך לשעה 03:55, נהג המבקש ברכב מסוג "שברולט", שמספרו 44-930-13, ברח' הרב מרקוס 10 בחיפה בהיותו שיכור, בכך שבדגימת אוויר נשוף שלו נמצא כי ריכוז האלכוהול בליטר אחד של אוויר נשוף הינו 309 מ"ג, העולה על ריכוז של 240 מ"ג שנקבע בתקנות.

המבקש עותר להחזיר לו את רישיון הנהיגה וכן לשחרר את רכבו התפוס. הוא ציין בבקשתו כי הוא בן להורים נכים, המוגבלים פיזית וזקוקים לשירותיו, וכי הוא מסיע אותם לבדיקות רפואיות ולקניות וכי עלויות של מוניות הן מעבר ליכולתם הכלכלית. בנוגע לרישיון הנהיגה שלו, הוא ציין כי הוא בעל רישיון נהיגה משנת 2013 וכי, ככלל, הוא נוהג באופן זהיר ולא מסכן את הציבור. הוא ציין כי הוא מבין את חומרת הבעיה, אולם הוא זקוק לרישיון הנהיגה שלו ולרכבו לצורך תמיכה בהוריו ולצורך עבודתו. לבקשה צורף צילום תעודות הנכה של שני הוריו.

בדיון שהתקיים בפניי ביום 15.9.20 הוריתי, לבקשת המבקש, על איחוד שתי הבקשות.

המבקש ביקש להחזיר לו את רישיון הנהיגה וגם את הרכב, הרשום על שמו. לדבריו, הוא נתפס נוהג תחת השפעת אלכוהול של 309 מ"ג, וכי הוא זקוק לרכב לצורכי פרנסה וציין כי אם לא יהיה לו רישיון, יפטרו אותו מעבודתו. כמו כן, הוא ציין כי הוא עוזר להוריו, שלשניהם נכות גבוהה, ומסיע אותם לבדיקות רפואיות וסידורים.

ב"כ המשיבה מתנגד לבקשה על שני סעיפיה. לדבריו, מדובר בעבירה חמורה של נהיגה בשכרות וכי מדובר באוכלוסייה מיוחדת. הוא ציין כי התנהגות מעין זו, הכוללת נהיגה בשכרות, יכולה להסב נזק לא רק למבקש עצמו אלא לכלל משתמשי הדרך. עוד הוא ציין כי הרכב, לפי דברי המבקש, משמש את המבקש עצמו שנפסל, ועל כן הוא אינו רואה סיבה מוצדקת להיענות לבקשה מסוג זה, שתגרום לכך שרישיון הנהיגה והרכב יוחזרו לאדם שגרם סיכון לעצמו ולאחרים.

באשר לקיומן של ראיות לכאורה, המבקש לא חולק על קיומן. יתרה מכך, עיון בחומר הראיות ובתיק החקירה מלמד כי הן קיימות בשלב זה. תיק החקירה כולל את כתב האישום, העתק מטופס השימוע על פסילה מינהלית, העתק מטופס השימוע לגבי החלטה בדבר איסור מינהלי על שימוש ברכב, דו"ח פעולה באכיפת איסור נהיגה בשכרות, דין וחשבון על בדיקת שכרות באמצעות ינשוף ופלטי בדיקת הינשוף בעניינו של המבקש, דו"ח על עיכוב ותחקור חשוד. לפי דו"ח הפעולה באכיפת איסור נהיגה בשכרות, המבקש הודה כי שתה 4 בירות לפני הנהיגה ברכב ולא עמד בהצלחה בבדיקת המאפיינים שנערכה לו. לפי טופס דין וחשבון על בדיקת שכרות באמצעות ינשוף, בדגימת האוויר הנשוף נמצא ריכוז אלכוהול בליטר אחד אוויר נשוף של 309 מ"ג. לאור האמור, נראה כי קיימות ראיות לכאורה בתיק זה.

מגיליון ההרשעות הקודמות, שהוגש בעניינו של המבקש, עולה כי הוא נוהג משנת 2013 ולחובתו הרשעת תעבורה קודמת אחת בעבירת מהירות קלה מסוג ברירת משפט. כלומר, דומה כי על פי רוב נהיגתו של המבקש תקינה וסבירה.

יש לעבור ולבדוק את החלטות הקצין בעניינו של המבקש. ראשית, אבחן את השימוע וההחלטה בדבר פסילה מינהלית מלקבל או מהחזיק ברישיון נהיגה. בטופס האמור צוין כי השימוע נערך ביום 12.9.20 בשעה 05:27 בתחנת חיפה והקצין פירט את דברי המבקש, לפיהם הוא צריך את הרישיון לצורכי עבודתו. הקצין ציין בטופס כי הוא פוסל אותו לתקופה של 30 ימים, אך לא ציין מהם נימוקיו לכך והשאיר את המקום המיועד לכך בטופס כשהוא ריק.

משום שמדובר על החלטה לא מנומקת, מצאתי לנכון להתערב בה. לכאורה, יש לבטל החלטה זו באופן מלא ולהחזיר את רישיון הנהיגה של המבקש לאלתר. אולם, המבקש כרך את בקשתו להשיב לו את רישיון הנהיגה עם הבקשה להחזרת רכבו התפוס, והסביר כי הוא נוהג על הרכב ומשתמש בו הן לצורכי עבודה והן לצורך הטיפול בהוריו, ועל כן להחזרת הרישיון ללא הרכב אין משמעות עבורו.

באשר לשימוע שנערך למבקש בדבר איסור מינהלי על שימוש ברכב, הקצין פירט את דברי הנהג ונימק את החלטתו באופן מלא, ומשכך החלטת הקצין הינה מנומקת ותקינה. עם זאת, המבקש ציין בפני הקצין כי הוא זקוק לרכבו לצורך עבודתו, ואילו בבקשתו בכתב ובמהלך הדיון בפניי הובא לידיעתי כי הוריו נכים וכי הוא מסייע להם בניידות לטיפולים רפואיים ולקניות וסידורים. דבריו אלה גובו באסמכתאות ואני סבורה כי יש בהם ממש וכי מדובר בנתון שיש להתחשב בו.

לאור האמור, החלטתי לאזן בין הפגם שנפל בהחלטתו של הקצין, בכל הנוגע להחלטתו בדבר פסילת רישיון הנהיגה של המבקש, לבין החלטתו התקינה של הקצין באשר לאיסור המינהלי על השימוש ברכב, וזאת לאור הנימוקים שהעלה המבקש והצורך שהוא הביע בהחזרת הרישיון והחזרת הרכב בעת ובעונה אחת.

לסיכום, נוכח קיומן של ראיות לכאורה וחומרת העבירה, אני סבורה כי החלטתו של הקצין הפוסל באשר לאיסור המינהלי על השימוש ברכב הינה מוצדקת. עם זאת, לאור הפגם שנפל בהחלטתו של הקצין באשר לפסילת רישיון הנהיגה של המבקש, הצורך של המבקש ברכבו וברישיון הנהיגה שלו לצורך הטיפול בהוריו וכן לאור עברו התעבורתי שאינו מכביד, אני סבורה כי יש לקצר במידה מסוימת את משך השבתת הרכב וכן את משך פסילת רישיון הנהיגה של המבקש.

לפיכך, אני סבורה כי יש לקצר את תקופת הפסילה המנהלית שהוטלה על המבקש ואני מורה כי היא תעמוד על 20 ימים בלבד. כמו כן, אני קובעת כי הרכב מסוג "שברולט" בעל לוחית רישוי מס' 44-930-13 יוחזר לבעליו לאחר 20 ימי השבתה.

זכות ערעור כחוק.

ניתנה היום, כ"ו אלול תש"פ, 15 ספטמבר 2020, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: חיים אלבז
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: