ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שמחה ארדיטי נגד עו"ד אריאל לאונה :

לפני כבוד השופט רונן אילן

המבקשת:

שמחה ארדיטי

נגד

המשיבים:

  1. עו"ד אריאל לאונה (נאמן)
  2. הממונה על הליכי חדלות פירעון – מחוז ת"א

פסק דין

לפני בקשת ערעור על החלטת רשמת ההוצאה לפועל, כבוד הרשמת נעמה טלמן-בולטין, בקביעת צו תשלומים בהליכי חדלות פירעון לגבי יחיד בעל חובות בסכום נמוך, המתנהלים לפני רשם הוצאה לפועל לפי חלק ג', פרק יב', בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 ("החוק").
המבקשת פתחה בהליך חדלות פירעון בלשכת ההוצאה לפועל בעיר תל-אביב יפו. בקשה למתן צו לפתיחת הליכים הוגשה על ידי המבקשת ביום 23.3.20.
על יסוד בקשה זו, בהחלטה מיום 22.6.20 , ניתן צו לפתיחת הליכים ( "הצו") והמשיב 1 מונה כנאמן למבקשת.
במסגרת הצו, גם נקבע שעל המבקשת לשלם לקופת הנשייה תשלום חדשי בסך של 400 ₪ החל מיום 28.5.20 . על חלק זה של הצו מבקשת המבקשת לערער.
לטענת המבקשת, אין באפשרותה לעמוד בתשלום החדשי אשר נקבע בצו.
לפי גרסת המבקשת, היא ובעלה מוכרים כנכים ומתקיימים מקצבאות המתקבלות מהמוסד לביטוח לאומי (המל"ל) בהיקף כולל של 6,520 ₪ לחדש. במצב זה, טוענת המבקשת, כאשר הכנסותיה מתבססות אך ורק על גמלאות המל"ל, לא ניתן להשית עליה כל תשלום חודשי.
המהקשת עותרת לפיכך לביטול אותה הוראה המשיתה עליה תשלום חדשי בסך של 400 ₪, ולקביעה שהיא פטורה מתלום חדשי כלשהו.
הנאמן מתנגד לבקשה.
לפי גרסת הנאמן, לא הציגה המבקשת כלל תשתית אשר תבסס את העובדות עליהן היא מבססת את הבקשה. כך, טוען הנאמן, לא הציגה המבקשת דפי חשבון בנק עדכניים, לא הציגה מסמכים על קרנות או תגמולים להם היא זכאית, ואף לא הציגה אסמכתאות המעידות על הכרה בנכות מהמל"ל לה או לבן-זוגה.
מנגד, טוען הנאמן כי מעיון שעשה בדפי החשבון של המבקשת עבור החודשים יולי-דצמבר של שנת 2019, נמצא שהופקדו סכומים גבוהים בהרבה מהסך לו טענה המבקשת שקיבלה מהמל"ל (6,520 ₪). לדוגמה, בחודש יולי 2019 הועבר לחשבון המבקשת סך של 8,209 ₪, בחודש אוגוסט הועבר סך של 7,928 ₪, בספטמבר הועבר סך של 8,537 ₪, באוקטובר הועבר סך של 10,020 ₪, בנובמבר הועבר סך של 7,839 ₪, ובדצמבר הועבר סך של 8,136 ₪.
עוד טוען הנאמן שבמהלך הניסיונות לאשר הסדר תשלומים למבקשת, היא עצמה הציעה לשלם 15 תשלומים חדשיים בסך של 1,000 ₪, הצעה שמלמדת על יכולת פירעון גבוהה אף מזו שנקבעה בצו.
בקשה זו מוגשת בהתאם להוראות סעיף 351 (א) (2) (ב) בחוק, שלפיהם "החלטה אחרת של רשם ההוצאה לפועל שניתנה לפי חוק זה ניתנת לערעור לפני בית משפט שלום אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית משפט השלום שנשיא בית משפט השלום קבע לכך".
בהתאם לתקנה 2 (א) בתקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ט-2019, "תקנות סדר הדין האזרחי יחולו על הליכים בבית המשפט לפי החוק ולפי תקנות אלה, בשינויים המחויבים לפי העניין, אלא אם כן נקבע אחרת בתקנות אלה".
לפיכך, סדרי-הדין בבירור בקשת רשות הערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל הינם אלו שקבועים בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות").
בהתאם לתקנה 406 בתקנות, בבקשת רשות ערעור רשאי בית המשפט לדחות את הבקשה מייד, אם מצא "שאין היא מצריכה תשובה", ורשאי בית המשפט, אם מצא שהיא מצריכה תשובה, להורות על טענות בעל פה או על תשובה בכתב. לפי תקנה 407 בתקנות, בתום הליכים אלו רשאי בית המשפט "לדחות את הבקשה" ובהתאם לתקנה 410 בתקנות רשאי בית המשפט לדון בה "כאילו ניתנה הרשות וההוגש ערעור על פי הרשות שניתנה אם הסכימו לכך בעלי הדין לערעור, ואף ללא הסכמת בעל דין לאחר שניתנה לו הזדמנות להביע את התנגדותו ונראה לבית המשפט שלא תפגע זכותו כבעל דין" .
על יסוד הוראות אלו ולאחר שהוגשו הבקשה והתגובה, ניתן לבחון את הבקשה.
עיון בטענות המבקשת מלמד שאלו מתבססות על הטענה שהן המבקש והן בן זוגה מוכרים כבעלי 100% נכות, וכי הכנסותיהם היחידות הינן קצבאות שמתקבלות מהמל"ל (קצבת נכות וקצבת אזרח ותיק).
דא עקא, שהמבקשת לא הפנתה לתשתית ראייתית כלשהו שהוצבה בפני כבוד הרשמת ומבססת טענה זו.
גם בבקשה זו מפנה המבקשת לתדפיסים של המל"ל (נספח 3 לבקשה) בהם יש פירוט הגמלאות המשולמות למבקשת ולבן זוגה (גמלאות אזרח ותיק ונכות). המבקשת איננה מפנה לאסמכתא כלשהי המלמדת על היקף השתכרותה או יכולת השתכרותה.
פירוט כזה שיאשר לבחון את מצב המבקשת, עשוי היה להימצא בדוחו"ת המוגשים לנאמן, אך מתגובת הנאמן עולה שכאלו דוחו"ת כלל לא נמסרו לו על ידי המבקשת. ובהידר דוחו"ת, גם לא היה בידי הנאמן לבחון את היקף ההכנסות בפועל שיש למבקשת או את יכולת השתכרותה.
לטענת המערערת, על בסיס ההלכה הפסוקה, כאשר חייב מתקיים מקצבת המל"ל לא ניתן להשית עליו תשלומים מתוך הקצבה שהוא מקבל.

בהתאם להוראות סעיף 156 (א) בחוק, במתן הצו יקבעו ליחיד "דמי מחיה" ובהתאם להוראות סעיף 156 (ג) "אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיפים 303 ו-311 לחוק הביטוח הלאומי או מהוראה בחיקוק אחר המחילה את הסעיפים האמורים או הקובעת הסדר דומה להסדר הקבוע בהם".
סעיף 303 בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995, מורה כי "זכות לגמלת כסף אינה ניתנת להעברה, לערבות או לעיקול בכל דרך שהיא אלא לשם תשלום מזונות המגיעים מהזכאי לגמלה לפי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך ". על בסיס הוראה, נקבע שלא ניתן להשית חיוב בתשלום חודשי מתוך כספי גמלה ולא ניתן להשית חיוב בתשלום חודשי על חייב שהכנסתו היחידה הינה כספי גמלה.
דא עקא, שהוראה זו איננה חלה מקום בו מתברר שהחייב איננו ממצה את כושר השתכרותו.
קושי מסוים עלול להתעורר במצבים חריגים שבהם החייב בעל כושר השתכרות בלתי ממומש, ומתקיים מכספי הגמלה בלבד. אמנם, השתת תשלום חודשי במצב זה מובילה, על פני הדברים, לגריעה מכספי הגמלה, בין אם החייב בעל כושר השתכרות, בין אם לאו. דא עקא, שעל החייב בהליך פשיטת רגל מוטלת חובה למצות את פוטנציאל השתכרותו, וזאת כחלק מחובתו להתנהל בתום לב במסגרת ההליך... משאלו הם פני הדברים, דומה כי ניתן להטיל על החייב צו תשלומים במצבים כגון דא. אם יעמוד במריו, ימנע ממיצוי כושר השתכרותו, ולא ישא בצו התשלומים כסדרו – יוביל הדבר לא לחיובו בתשלום העתי מתוך כספי הקצבה, כי אם לביטול הליך פשיטת הרגל (רע"א 6353/19 אנטולי לשצ'נקו נ' כונס הנכסים הרשמי, [פורסם בנבו] 11.02.20 , פסקה 18)
אם כך, לא די לה למבקשת לטעון לפטור מתשלום חדשי כלשהו, אלא שומה עליה להראות שהכנסתה מגמלה הינה הכנסתה היחידה ושומה עליה גם להראות שאין לה כושר השתכרות לא ממומש. דבר מאלו לא הציגה המבקשת בפני הרשמת כפי שהיא איננה מציגה כעת.
ברי הדבר, כי ככל שיוצגו נתונים מפורטים בהמשך, ניתן יהיה לשוב ולשקול את הבקשה אך לא לעת זו, בהיעדר נתונים.
נוכח כל האמור לעיל, אני דוחה את בקשת רשות הערעור.
אין צו להוצאות.
ניתן היום, כ"ו אלול תש"פ, 15 ספטמבר 2020, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: שמחה ארדיטי
נתבע: עו"ד אריאל לאונה
שופט :
עורכי דין: