ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין רחל תורג'מן נגד המוסד לביטוח לאומי :

15 ספטמבר 2020
לפני:

כבוד הנשיא אלכס קוגן

המערערת
רחל תורג'מן
ע"י ב"כ: עו"ד אשרת תורג'מן
-
המשיב
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד אריק יעקובי

פסק דין

1. זהו ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נכות כללית), מיום 29.12.19 ("הוועדה"). בהחלטתה קבעה הוועדה למערערת דרגת נכות זמנית בשיעור 69% מיום 1.1.2019 ועד 31.5.2019, וכן דרגת נכות יציבה בשיעור 72% מיום 11.11.19 ועד 31.5.2021.

2. המערערת ילידת 1960.

3. ועדה רפואית קבעה למערערת, ביום 15.2.2018, דרגת נכות זמנית בשיעור 100% מיום 18.12.2017 ועד 31.12.2018. בתום הנכות הזמנית הופיעה המערערת לפני ועדה רפואית, ביום 3.3.2019, ובהחלטתה מיום 2.4.19, קבעה הוועדה הרפואית מדרג ראשון דרגת נכות יציבה בשיעור 56% מיום 1.1.2019. המערערת הגישה ערר על החלטה זו.

החלטת הוועדה

4. ביום 22.9.19 התכנסה הוועדה לדון בערר המערערת, בהרכב מומחה באורטופדיה ומומחה ברפואה פנימית. הוועדה הקשיבה לתלונות המערערת ורשמה טיעוני הערר של באת כוחה . בפרק ממצאי הבדיקה ציינה הוועדה כך:

"פנימי- הוועדה עיינה במסמכים שבתיק לרבות מח' קרדיולוגיה רמב"ם מ- 11.7.19, סובלת מאי ספיקת לב. באקו לב EF 45/501 – NPHA – 3. הוועדה מקבלת את הערר וקובעת 20% לפי סעיף 9 ( 3)(א)(III) מ- 1.1.19.
בנושא הסכרת מטופלת באינסולין פעם ביום 10.6- A1C (בלתי מאוזנת), אך לא מדובר בסוכרת מטופלת ע"י 4 זריקות ביום. סובלת מפרטנוריה. הוועדה מקבלת את הערר לגבי פגיעה כלייתית מהסוכרת וקובעת 20% לפי 22(7)(א) מעל 16 חודש.
הוועדה תסכם את נושא הסוכרת לאחר חוו"ד עיניים.
לאחר חוו"ד פסיכיאטר יסוכם ללא נוכחות + חוו"ד עיניים".

5. ביום 11.11.2019 נבדקה המערערת ע"י יועץ מומחה בפסיכיאטריה, אשר פירט בסעיף 3 לחוות דעתו את תלונות המערערת וערך לה בדיקה קלינית. בסעיף 6 לחוות הדעת תוארו ממצאי הבדיקה כדלקמן:

"עיינתי במכתביה של ד"ר בר שי מ- 24.6.19. התובעת לא נמצאת בטיפול פסיכיאטרי מסודר. היא נבדקה על רקע מחלה ממארת ופחד נלווה מחזרתה של המחלה. לציין שלדבריה גם לפני התגלות המחלה התפקוד היה חלקי. בבדיקה – ניכרת חרדה מצופה, התמצאות תקינה * 3, אפקט דיספורי, מתגוון ובוחן מציאות שמור".

היועץ הפסיכיאטר קבע למערערת נכות זמנית בשיעור 10%, לפי פריט ליקוי 34(ב)(2), מיום 1.6.2019 ועד 31.5.2021.

6. ביום 11.11.2019 נבדקה המערערת ע"י יועץ מומחה עיניים, אשר בדק אותה וקבע לה 0% נכות בגין רטינופתיה, לפי פריט ליקוי 68(ב), וכן 0% נכות בגין חדות ראיה, לפי פריט ליקוי 52(1)(ב)(2).

7. הוועדה התכנסה לדיון מסכם ביום 29.12.19, עיינה בחוות דעת היועצים ואימצה את קביעותיהם. למערערת נקבעה דרגת נכות זמנית בשיעור 72% מיום 11.11.2019 ועד 31.5.2021.

דיון והכרעה

8. לאחר שעיינתי בפרוטוקולי הוועדה ובכלל החומר המונח לפני, ונתתי דעתי לטענות הצדדים בכתב ובעל פה, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הערעור להידחות.

9. הנכות בגין מחלת הסוכרת: לטענת המערערת, הוועדה לא דנה בנוירופתיה והותירה על כנה את קביעת הדרג הראשון בשיעור 0% לפי פריט ליקוי 29(6)(א). לטענת המשיב, המערערת לא הציגה לוועדה תיעוד התואם נכות גבוהה מזו שקבעה הוועדה, ולא הצ ביעה על פגם משפטי בפעולת הוועדה. דין הטענה להידחות. בערר לא הועלתה טענה ספציפית בנוגע לנכות בגין נוירופתיה. בדיון בוועדה ביום 22.9.19 ציינה ב"כ המערערת, בין היתר, שהמערערת סובלת מנוירופתיה, אולם לא העלתה טענה מסוימת בעניין זה, מלבד אזכור הליקוי עצמו . אי לכך, לא מצאתי כי במקרה דנן נפלה בעבודת הוועדה טעות משפטית משלא דנה בנכות בגין נוירופתיה. מטעם זה אף נדחית הטענה שהיה על הוועדה לכלול בהרכבה מומחה בנוירולוגיה. למעלה מהדרוש, וכפי שציין המשיב, יובהר: הוועדה יישמה בעניינה של המערערת את פריט ליקוי 29(6)(א), הקובע 0% נכות בגין פגיעה מפושטת בעצבים היקפיים או בשרירים "עם הפרעה תחושתית בלבד, בלא טיפול תרופתי כרוני ייעודי לכאב נוירופתי". המערערת לא טענה ולא הציגה תיעוד רפואי שלפיו היא מקבלת טיפול תרופתי לנוירופתיה , ולכן לא עלה בידה להצביע על אי התאמה או סתירה בין מצבה הרפואי ובין פריט הליקוי שיושם בעניינה.

10. המערערת הוסיפה וטענה, כי הוועדה לא דנה באפשרות שהליקוי הלבבי קשור לסוכרת כאיבר מטרה. בעניין זה מקובלת עלי טענת המשיב, כי המערערת לא הציגה לוועדה רישום רפואי התומך בקיומו של קשר בין מחלת הסוכרת ובין הנכות הקרדיולוגית. המשיב הוסיף וטען, כי המסמכים הרפואיים בתחום הקרדיולוגי קושרים בין הליקוי הלבבי ובין טיפולי הכימותרפיה, ומכאן שאין קשר למחלת הסוכרת. גם בעניין זה מצאתי שדין הערעור להידחות, שכן אין זה מתפקידה של הוועדה להיות הגורם הרפואי המאבחן והמטפל, ובהעדר מסמכים רפואיים הקשורים בין מחלת הסוכרת ובין הליקוי הלבבי, לא מצופה מהוועדה לדון בקיומו של קשר כאמור. מעיון בהחלטת הוועדה עולה שבהרכבה נכלל מומחה ברפואה פנימית, אשר עיין במסמכים הרפואיים, לרבות רישומים ממחלקת קרדיולוגיה בבית החולים רמב"ם ובדיקת אקו לב. הוועדה קבעה למערערת נכות לבבית בשיעור 20% לפי פריט ליקוי 9(1)(3)(א)( III), ואין מקום להתערבות בית הדין בקביעת הוועדה.

11. נדחית טענתה החלופית של המערערת שהיא מקום לקבוע שהיא סובלת מסוכרת לא מאוזנת לפי פריט ליקוי 4(ד). בהחלטתה קבעה הוועדה מפורשות שהמערערת "מטופלת באינסולין פעם ביום 10.6- A1C (בלתי מאוזנת), אך לא מדובר בסוכרת מטופלת ע"י 4 זריקות ביום". מכאן, שבהתאם לקביעתה הרפואית הברורה של הוועדה, מצבה של המערערת לא תואם נכות לפי פריט ליקוי 4(ד).

12. הנכות הפסיכיאטרית: נדחית הטענה שחוות דעת היועץ לוועדה כוללת הצגה מעוותת של מצבה של המערערת. מדובר בטענה המכוונת כנגד קביעות רפואיות מובהקות. אף אין מקום לטענה שהמערערת בכתה בעת בדיקת היועץ אך עובדה זו לא צוינה בפרוטוקול. מדובר בטענה עובדתית בעלמא כנגד הרישום בדו"ח הוועדה והיועץ שלה . לא מצאתי ממש גם בטענה שלא נערך דיון בממצאי הרופאה הפסיכיאטרית המטפלת. ניכר מחוות דעת היועץ שעיין ברישומים הרפואיים של הרופאה המטפלת ד"ר בר שי, ונוכח התיעוד בתיק קבע היועץ שהמערערת "לא נמצאת בטיפול פסיכיאטרי מסודר. היא נבדקה על רקע מחלה ממארת ופחד נלווה מחזרתה של המחלה". המערערת הוסיפה וטענה, כי קביעת היועץ שאין השפעה של הנכות הנפשית על כושר העבודה, אינה מנומקת. לא שוכנעתי שמדובר בפגם משפטי המצדיק את התערבות בית הדין. ממצאי בדיקת היועץ, לרבות התמצאות תקינה ובוחן מציאות שמור, מלמדים על סבירות מסקנת היועץ הפסיכיאטר שאין לנכות הנפשית השפעה על כושר עבודתה של המערערת. גם הקביעה שנכותה הנפשית של המערערת היא בשיעור 10%, לפי פריט ליקוי 34(ב)(2), הקובע "רמיסיה מלאה או קיום סימנים קליניים שארתיים, הפרעה קלה בתפקוד הנפשי או החברתי, הגבלה קלה עד בינונית בכושר העבודה", מלמדים שמדובר במסקנה רפואית ברורה ונהירה.

13. הרכב הוועדה: לסיום טענה המערערת שהיה על הוועדה לכלול בהרכבה מומחה לסוכרת. המשיב טען מנגד, כי אין תת מומחיות מוכרת לסוכרת. דין הטענה להידחות הואיל ולא הוצג לוועדה תיעוד רפואי מאת מומחה סוכרת, ולכן לא נפל פגם בהרכב הוועדה אשר כלל מומחה ברפואה פנימית שהעריך את נכותה של המערערת בגין מחלת הסוכרת.

סוף דבר

14. לאור כל האמור, הערעור נדחה.

15. אין צו להוצאות.

16. לצדדים מוקנית, בתוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה, זכות לבקש מבית הדין הארצי לעבודה בירושלים רשות לערער על פסק הדין.

ניתן היום, כ"ו אלול תש"פ, (15 ספטמבר 2020), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .


מעורבים
תובע: רחל תורג'מן
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: