ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ראובן מילמן נגד כלל חברה לביטוח בע"מ :

לפני כבוד ה שופטת לימור ביבי

התובע

ראובן מילמן
ע"י ב"כ עו"ד שרון סחאי

נגד

הנתבעת

כלל חברה לביטוח בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד ברק טל, ליאור גלברד ושיר אשכול

פסק דין

לפני בקשת הסתלקות מוסכמת מבקשה לאישור תובענה ייצוגית לפי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו – 2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות" או "החוק" ו- "בקשת ההסתלקות" בהתאמה).

הבקשה לאישור תובענה ייצוגית הוגשה ביום 28/10/19 על ידי מר ראובן מילמן (להלן: "המבקש" ו" הבקשה לאישור" בהתאמה) ועניינה בטענת המבקש כי כלל חברה לביטוח בע"מ (להלן: "המשיבה") כוללת כחלק מסכום החוב אותו היא גובה מלקוחותיה, גם את סכום הוצאות הגבייה בגין מכתב ההתראה שנשלח ללקוחותיה אשר צברו חובות כלפיה. לטענת המבקש, הוספת הוצאות הגבייה בגין שליחת מכתב ההתראה לקרן החוב הנגבית מלקוחות המשיבה, נעשית בניגוד להוראת סעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז – 1967 (להלן: "חוק ההוצאה לפועל").

לטענת המבקש, ביום 4/8/19 שלחה אליו המשיבה מכתב שכותרתו "התראה לפני הגשת תביעה משפטית או תביעה לביצוע לפי סעיף 81א'1 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז -1967" וזאת באמצעות משרד עורכי דין חיצוני. במכתב נטען, כי המבקש חייב למשיבה סכום של 514.03 ₪ בגין פוליסת ביטוח בריאות שרכש, וכי סכום של 274.74 ₪ מתוך כלל הסכום מהווה הוצאות גבייה.
ביום 17/8/19 העביר המבקש למשיבה שיק על סך 514.03 ₪ לפירעון החוב. כמו כן, צירף המבקש מכתב תשובה למכתב ההתראה בו טען כי דרישה לתשלום חוב הכוללת הוצאות גביה טרם הגשת תביעה מכוח סעיף 81א'1 לחוק ההוצאה לפועל ותקנה 109א'(א) לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם – 1979, מנוגדת לחוק ולפסיקה והבהיר כי יפעל מול המשיבה להשבת הסכום שנגבה ממנו ביתר. לטענת המבקש, לאחר שלא קיבל כל מענה למכתבו, הבין כי מדובר בדפוס פעולה שיטתי שמטרתו גביית כספים ביתר מלקוחות המשיבה, ומשכך, הגיש את הבקשה לאישור.

ביום 12/7/20 הגישה המשיבה את תשובתה לבקשת האישור. במסגרת תשובתה, טענה המשיבה, בין היתר, כי המבקש נעדר עילה וזאת, בהינתן שהוא שילם את הוצאות הגביה שנדרשו ממנו במסגרת מכתב ההתראה מיוזמתו, מבלי שבכלל הוגשה נגדו תביעה על סכום קצוב, לפי סעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל. עוד נטען כי דין הבקשה סילוק בהינתן שמדובר בבקשה אשר בבבסיסה טענה אשר במהותה כבר נדחתה על ידי בתי המשפט וכן, הואיל ומדובר בבקשה "מבושלת" אשר העילה לה "נוצרה" על ידי המבקש רק על מנת להגישה. מבלי לגרוע מהאמור הוסיפה המשיבה וטענה, כי ממילא גם לגופו של עניין, בהתאם לסעיף 10 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א - 1970, למשיבה יש זכות מהותית לגבות את הוצאותיה בגין מכתבי התראה ממי שהפר את הפוליסה. כמו כן, טענה המשיבה, כי טענת המבקש ולפיה לא ניתן לתבוע הוצאות בגין מכתב התראה בהליך של תביעה על סכום קצוב המוגש להוצאה לפועל אינה נכונה לגופה, וממילא, לגבי הוצאות אלה, קם מעשה בית דין החוסם הגשת תביעה בגינן. זאת ועוד, לטענת המשיבה, לא מתקיימים התנאים לאישור התובענה כייצוגית.

מבלי לגרוע מהאמור לעיל, ביום 10/9/20 הגישו הצדדים בקשת הסתלקות מוסכמת. במסגרת בקשת ההסתלקות צוין כי - מבלי שמי מהם מודה בטענות רעהו - הוסכם בין הצדדים, שהמבקש יסתלק מבקשת האישור נגד המשיבה, תוך דחיית תביעתו האישית, ללא צו להוצאות וללא גמול כלשהו .

ביתר פירוט - הוסכם, כי המבקש מוותר ויתור מוחלט ובלתי חוזר על כל תביעה, זכות, טענה או דרישה הקשורים באיזו מהטענות אשר נטענו באופן ישיר ו/או עקיף בבקשת האישור או התובענה כנגד המשיבה, לרבות נושאי משרה או בעלי תפקיד במשיבה, בעלי מניותיה או מי מטעמם, ומסכים כי בית המשפט יסלק את בקשת האישור וכן יורה על דחיית תביעתו האישית.
נוסף על כך התחייבו המבקש ובאי כוחו שלא להגיש ו/או לשדל ו/או להיות שותפים ו/או לנקוט, במישרין או בעקיפין, בכל הליך חדש הקשור לנושאים העולים במסגרת בקשת האישור נגד המשיבה ו/או מי מטעמה הקשור, במישרין ו/או בעקיפין, לעניינים העולים במסגרת הבקשה לאישור, וכן לא להיות מעורבים, במישרין ו/או בעקיפין, בהגשת הליך כאמור על ידי גורם אחר.

נוכח הסכמות הצדדים האמורות, התבקש בית המשפט לאשר את הסתלקות המבקש ולהורות על דחיית התובענה האישית, והכל ללא צו להוצאות, וכן לבטל את קדם המשפט הקבוע בתיק. כמו כן, בנסיבות העניין, נוכח השלב המוקדם בו מצוי ההליך, ביקשו הצדדים לפטור אותם מפרסום הודעה.

נוסף על כך, ביקשו הצדדים להורות על החזר חלקה הראשון של אגרת בית המשפט וכן לפטור את המבקש מתשלום חלקה השני של האגרה, בהתאם לסמכותו של בית המשפט בהוראות תקנה 7א(א)(4)(ב) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007 (להלן: " תקנות האגרות"). בהקשר זה, טוענים הצדדים, כי בקשת ההסתלקות הוגשה עוד טרם התקיימה ישיבת קדם המשפט ובכך נחסך זמן שיפוטי יקר. כמו כן, לטענתם, קבלת הבקשה לפטור את המבקש מתשלום חלקה השני של האגרה אף תעודד בעלי דין נוספים להגיע בעתיד להסכמים אשר יחסכו זמן שיפוטי ויביאו ליעילות דיונית ומהותית.

דיון והכרעה;
סוגיית ההסתלקות מבקשה לאישור תביעה ייצוגית מוסדרת בסעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, אשר קובע בין היתר:
"(א) מבקש, תובע מייצג או בא כוח מייצג, לא יסתלק מבקשה לאישור או מתובענה ייצוגית, אלא באישור בית המשפט, וכן לא יקבל, במישרין או בעקיפין, טובת הנאה מהנתבע או מאדם אחר בקשר להסתלקותו כאמור, אלא באישור בית המשפט; בהחלטתו אם לאשר טובת הנאה כאמור, ישקול בית המשפט את אלה:
(1) אם הבקשה לאישור ההסתלקות הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית – האם התובענה הראתה עילת תביעה לכאורה;
(2) התועלת שהביאה הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה.
(.....)
(ד)(1) אישר בית המשפט את הסתלקותם של כל המבקשים או כל באי הכוח המייצגים מבקשה לאישור או שבית המשפט מצא שנבצר מהם להמשיך בתפקידם בבקשה לאישור, רשאי בית המשפט לקבוע כי ניתן להגיש בקשה למינוי תובע מייצג או בא כוח מייצג במקומם, לפי הענין, בתוך תקופה שיקבע, וכן רשאי בית המשפט להורות על פרסום הודעה על כך, והכל אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות הענין ובהתחשב בשלב שבו מצוי הדיון בבקשה לאישור; בהודעה יצוין האמור בפסקה (4).
(.....)"

מנוסחו של הסעיף עולה, כי הסתלקות מהליך ייצוגי וכן קבלת טובת הנאה מהנתבע או מאדם אחר בקשר להסתלקות, לא יעשו אלא באישור בית המשפט.

עוד קובע הסעיף כי הליך הסתלקות מבקשה לאישור תובענה ייצוגית כולל שני שלבים: בשלב הראשון, על בית המשפט לבחון האם יש מקום לאשר את בקשת ההסתלקות וכן, הגמול לתובע הייצוגי (סעיף 16(א) ו-16(ב) לחוק תובענות ייצוגיות); בשלב השני, אליו נדרש בית המשפט רק ככל שאושרה ההסתלקות בשלב הראשון, על בית המשפט לבחון האם יש מקום למנות מבקש או בא כוח מייצג חלופיים ולאפשר את המשך ניהול ההליך (סעיף 16(ד) לחוק) (ת"צ 24356-04-10 בלהה הר-עוז נ' כלל בריאות חברה לביטוח בע"מ (22/12/10) (להלן: "עניין הר-עוז"); אלון קלמנט, "פשרה והסתלקות בתובענה הייצוגית", משפטים מא 5, 63 (2011)).
המחוקק העניק לבית המשפט שיקול דעת רחב האם להיעתר לבקשת הסתלקות או לדחות בקשה שכזו. כך, סעיף 16(ד)(1) לחוק תובענות ייצוגיות, העוסק בהסתלקות מההליך בשלב הדיון בבקשה לאישור, כבעניין דנן, קובע כי בית המשפט "רשאי" לקבוע כי ניתן להגיש בקשה למינוי תובע מייצג או בא כוח מייצג וכן "רשאי" להורות על פרסום הודעה על כך (עניין צפתי בסעיף 9; להרחבה ביחס לאבחנה האמורה שעורך החוק בנוגע להסתלקות בין שלב הבקשה לאישור לבין שלב התובענה הייצוגית, ראו עניין הר-עוז, פסקה 22).

מן הכלל אל הפרט;
לאחר שבחנתי את בקשת האישור, תשובת המשיבה וכן את בקשת ההסתלקות, הגעתי למסקנה, כי יש מקום לאשרה.

מסקנתי זו מושתתת ראש וראשונה על כך שמבלי לקבוע מסמרות ובזהירות המתבקשת מכך שבההליך לפני מצוי בשלב ראשוני וטרם התקיים בו קדם משפט – התרשמתי שסיכויי התביעה במקרה דנן אינם נחזים כגבוהים. אשר לכך, אפתח ואציין כי אמנם כאמור התיק מצוי בשלב ראשוני ואולם, במסגרת ההליך כבר הוגשה תשובת המשיבה לבקשה לאישור, כך שבידי בית המשפט היכולת להתרשם מכתבי הטענות ומטענות הצדדים המועלות במסגרתם. זאת ועוד, גם בחינת הטענה העומדת בבסיס הבקשה לאישור בהיבט הנורמטיבי מעלה כי על פניו ספק באם קיימת עילה לזכות המבקש כנגד המשיבה. כך, סעיף 81א'1 לחוק ההוצאה לפועל, עליו לכאורה מושתתת עילת התביעה קובע כי:
"81א1. (א) תביעה שהיא אחת מאלה:
(1) תביעה על סכום כסף קצוב הבאה מכוח חוזה או התחייבות מפורשים, שיש עליה ראיה בכתב;
(2) תביעה הבאה מכוח חיוב לשלם סכום כסף קצוב שעילתו בהוראה מפורשת של חיקוק, ניתן לבקש לבצעה בהוצאה לפועל כמו פסק דין של בית משפט בכפוף להוראות סעיף זה, ובלבד שסכום התביעה אינו עולה על 75,000 שקלים חדשים ביום הגשתה, והוא אף אם עלה הסכום לאחר מכן מחמת הפרשי ריבית או הצמדה (בסעיף זה - תביעה על סכום קצוב)."

לטענת המבקש, המשיבה גבתה ממנו כספים בניגוד לסעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל, שכן, כללה בפירוט החוב הוצאות גבייה, אשר אינן מכוח חוזה או התחייבות מפורשים, או מכוח חיקוק. דא עקא, שאין חולק, כי בעניינו של המבקש כלל לא נוהל הליך במסגרת ההוצאה לפועל, אלא שלאחר מכתב ההתראה, שולם סכום החוב על ידו, כולל הוצאות הגבייה, ומשכך, על פניו כלל לא חל על העניין סעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל. ויודגש אמנם נכון שכותרת מכתב ההתראה שנשלח אל המבקש הייתה: "התראה לפני הגשת תביעה משפטית או תביעה לביצוע לפי סעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז - 1967", ואולם, בפועל אין חולק כי המבקש שילם את הוצאות הגבייה במסגרת מכתב ההתראה, עוד בטרם הוגשה נגדו תביעה לגבייתם במסגרת הליכי הוצאה לפועל. משכך, הרי שעל פניו כאמור אין תחולה להוראות סעיף 81א'1 לחוק ההוצאה לפועל ובהתאמה לכך הרי שעל פניו אין למבקש כל עילת תביעה אישית בתובענה.

ודוק- אכן, מקומה של סוגיה כגון זו, בעניין עילת התביעה האישית של המבקש, להתברר באופן רגיל במסגרת הדיון בבקשה לאישור גופה. אולם שעה שהוגשה בקשה להסתלקות במסגרתה על בית המשפט לשקול, בין היתר, את סיכויי ההליך, יש מקום ליתן לסוגיה האמורה משקל במסגרת ההכרעה בבקשה להסתלקות.

לאור האמור, בשלב זה של ההליך, שעה שכתבי הטענות של הצדדים מונחים בפניי וכך גם עילות התביעה והטענות המפורטות בבקשה לאישור, סבורה אני, מבלי לקבוע מסמרות בדבר, כי סיכויי ההליך מצויים ברף הנמוך לכאורה ולפיכך תומכים באישור בקשת ההסתלקות.

נוסף על כך, במסגרת בקשת ההסתלקות, התבקש בית המשפט לקבוע כי בנסיבות העניין אין צורך להורות על פרסום הודעה בדבר הסתלקות המבקש בהתאם לסעיף 16(ד)(1) לחוק. לעניין זה, אציין, כי סעיף 11(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע – 2010, קובע כי:
"(ב) הוגשה בקשה הסתלקות, יורה בית המשפט על פרסום הודעה בדבר הגשת הבקשה לפי הוראות סעיף 25 לחוק וכן על משלוח ההודעה כאמור, ליועץ המשפטי לממשלה, בצירוף העתק מן הבקשה ומן התובענה, למנהל בתי המשפט וכן לגוף או בעל תפקיד כקבוע בתקנה 3(א), ורשאי בית המשפט להורות על משלוח כאמור גם לאדם אחר כפי שיורה. "

מנוסח התקנה עולה לכאורה, כי יש חובה לפרסם את דבר הגשת בקשת ההסתלקות עם הגשתה ואף קודם לאישור ההסתלקות על ידי בית המשפט וכי, על פניו, אין לבית המשפט שיקול דעת בסוגיה גם במקרה בו בקשת ההסתלקות מוגשת בשלב הבקשה לאישור (כפי שעולה מנוסח סעיף 16(ד)(1) לחוק תובענות ייצוגיות לעיל). אלא שבמסגרת ההלכה הפסוקה נקבע כי תקנה 11(ב) אינה שוללת את שיקול דעתו של בית המשפט להורות על אישור הסתלקות מבקשה לאישור תובענה ייצוגית, מבלי להורות על פרסום הודעה בדבר הגשת בקשה להסתלקות ומבלי להורות על משלוח הודעה לגורמים המנויים בתקנה (ראו ע"א 1362/12 היועץ המשפטי לממשלה נ' סלקום ישראל בע"מ (13/5/13); עניין הר-עוז, פסקאות 27-28).
בהתאמה להתוויות כפי שנקבעו בפסיקה ושיקול הדעת המוקנה לבית המשפט לעניין זה, לאחר ששקלתי מצאתי להיעתר לבקשת הצדדים האמורה.

בנסיבות העניין, לאור סיכויה הנמוכים לכאורה של הבקשה לאישור כפי שפ ורטו על ידי לעיל, הנני סבורה כי אין מקום לנסות ולאתר מבקש חלופי לפי סעיף 16(ד)(1) לחוק תובענות ייצוגיות. זאת הואיל ואיתור מבקש חלופי יוסיף עלויות ומנגד ספק באם יצמיח תועלת כלשהי. בנסיבות אלה הרי ש אין מקום לפרסום הודעה בדבר בקשת ההסתלקות לפי תקנה 11(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות.

בשולי הדברים הנני מוצאת להידרש לבקשת הצדדים כי בית המשפט יורה על החזר חלקה הראשון של האגרה וכן יפטור את המבקש מתשלום חלקה השני של האגרה. בקשה זו מצאתי לקבל חלקית באופן שהמבקש יהיה פטור מתשלום חלקה השני של האגרה ואולם, לא יושב לו חלקה הראשון אשר שולם על ידו.
אשר לכך הרי שככלל כפי שגם נקבע על ידי כבוד השופט עמית ברע"א 3640/15 Bio-Engineering Project נ' מדינת ישראל – היועץ המשפטי לממשלה , פסקה 4 וההפניות שם (12/10/15):
"[...] ענייני אגרה והשבת אגרה, הינם עניינים טכניים שהוסדרו על ידי מחוקק המשנה באופן ברור על מנת ליצור וודאות אצל הצדדים. המקרים בהם זכאי בעל דין להשבת אגרה הם בגדר רשימה סגורה, ולמעט מקרים שבהם צוין במפורש, עניינים אלו אינם נתונים לשיקול דעתו של בית המשפט" .
לצד זאת, סוגית תשלום האגרה והאפשרות להתיר את השבתה לידי המבקש במקרה של אישור בקשה להסתלקות לפי סעיף 16 ל חוק תובענות ייצוגיות הוסדרה בתקנה 7(א)(4) לתקנות הקובעת :
"7(א)(4) ניתן פסק דין המאשר הסדר הסתלקות לפי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות ישלם המבקש את חלקה השני של האגרה; על אף האמור רשאי בית המשפט -
(א) להורות כי המשיב ישלם את חלקה השני של האגרה וישפה את המבקש על סכום האגרה ששילם בעד חלקה הראשון של האגרה בתוספת הפרשי הצמדה למדד;
(ב) לפטור את המבקש מתשלום חלקה השני של האגרה לפי פסקה זו, כולה או חלקה, מטעמים מיוחדים שיירשמו."

הנה כי כן, כעולה מהוראות תקנה 7(א)(4) לתקנות האגרות, שבמקרה בו מאושרת בקשה להסתלקות לפי סעיף 16 ל חוק תובענות ייצוגיות, הכלל הוא כי המבקש נדרש להשלים את תשלום חלקה השני של האגרה. יחד עם זאת, נקבע כי, במקרים חריגים, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום חלקה השני של האגרה, כולה או חלקה, מטעמים מיוחדים שירשמו.

לאחר שבחנתי את בקשת הצדדים, לא מצאתי בסיס בדין והצדדים אף לא הצביעו על כזה לבקשה להשבת חלקה הראשון של האגרה ויחד עם זאת, מצאתי קיומו של טעם מיוחד לפטור את המבקש מתשלום חלקה השני של האגרה. זאת בהינתן ש בקשת ההסתלקות הוגשה בשלב מוקדם מאד של ההליך, מבלי שהתקיים בו ולו דיון אחד בתיק ובכך נחסך זמן שיפוטי משמעותי.

סוף דבר:
אני נותנת לבקשת ההסתלקות, על כל סעיפיה וחלקיה, תוקף של פסק דין.

כל התחייבויות הצדדים, כפי שאלו פורטו בבקשת ההסתלקות, מהוות חלק בלתי נפרד מפסק דין זה.

בהתאמה אני מורה בזאת על דחיית תביעתו האישית של המבקש ועל מחיקת בקשת האישור.

הדיון הקבוע ליום 24/9/20 בטל בזאת.

הנני פוטרת את המבקש מתשלום חלקה השני של אגרת בית המשפט.

המזכירות תדוור את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ו אלול תש"פ, 15 ספטמבר 2020, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: ראובן מילמן
נתבע: כלל חברה לביטוח בע"מ
שופט :
עורכי דין: