ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין דיויד עטר נגד מדינת ישראל :

בפני כבוד השופט גיל קרזבום, סגן נשיא

מבקש

דיויד עטר
באמצעות בא כוחו עו"ד אורניק

נגד

משיבה

מדינת ישראל

החלטה

הבקשה וטענות הצדדים
לפני בקשה להארכת מועד להישפט בגין דו"ח שעניינו עבירת מהירות שצולמה במערכת אכיפה מסוג א/3. לטענת המבקש ה וא מעולם לא קיבל את הדו"ח אשר שלח ככל הנראה לכתובת שגויה . עוד טען כי אינו מתגורר בארץ באופן קבוע, ובהתאם נבצר ממנו להגיש בקשה ל הישפט במועד. לגופו של עניין טען כי קיים ספק בנוגע לאמינות מערכת א/3, וכי הרכב בו בוצעה העבירה היה בחזקתה ושימושה של אמו ז"ל והיא זו אשר שילמה את הקנס ללא ידיעתו וזאת כי טיפלה בכל ענייני הלוגיסטיקה בביתו. בהתאם טען כי ייגרם לו עיוות דין במי דה ובקשתו תדחה.

המשיבה מתנגדת לבקשה מהטעם שהבקשה להארכת מועד להישפט לא הוגשה במסגרת התקופה שנקבעה בחוק. עוד הפנתה לשיהוי הניכר מאז ביצוע העבירה והעובדה כי הדו"ח שולם.

דיון והכרעה
לאחר ששקלתי את הבקשה וטענות הצדדים אני מחליט לדחותה.

מששולם הקנס על ידי המבקש יש לראות ו כמי שהודה בביצוע העבירה, הורש ע ונגזר דינ ו - ראה ע"פ 40584/07 ציפורה רייני נ' מ. ישראל - מחוזי ירושלים . בית המשפט העליון הנכבד קבע ברע"פ 2096/07 צפורה כוכבי נ' מדינת ישראל, כי הארכת מועד לאחר תשלום הקנס אפשרית רק בנסיבות מיוחדות, ובדרך כלל במקרים בהם המבקש לא ידע כלל על אודות ההליך נגדו. במקרה זה, אינני סבור כי מתקיימות נסיבות חריגות המצדיקות את קבלת הבקשה. הודעת תשלום הקנס נשלחה לכתובת המצוינת בתעודת זהותו של המבקש, ואם המבקש עבר דירה היה עליו לעדכן את כתובתו גם במשרד הפנים.

יודגש, שאין בעובדה שאמו ז"ל של המבקש שיל מה את הדו"ח כדי להצדיק את קבלת הבקשה. בית המשפט אינו מחויב לברר את נסיבות תשלום הדו"ח ולבחון אם הדוח שולם על ידי מי שהדוח נרשם על שמו או על ידי מי מטעמו, על דעתו או בניגוד לדעתו ( ראה רע"פ 2937/17 גיל פלדמן נ' מדינת ישראל , וראה גם עפ"ת (מחוזי י-ם) 45005-06-18 הלל רוזנברג נ' מדינת ישראל ). הדברים נכונים שבעתיים כאשר מדובר בבת משפחה של המ בקש אשר עש תה לטענתו שימוש ברכבו. על המבקש (בעל הרכב ) לפקח כנדרש על מי שעושה שימוש ברכב ו, ולהבהיר לה (במקרה זה לאמו ז"ל ) כי עליהם לדווח לה על כל עבירה שביצעו או דו"ח שבכוונתם לשלם. משהמבקש לא עשה כן, איהלין אלא על עצמ ו.

אשר לטענת המבקש בנוגע לאמינותן של מצלמות ה- א/3, הרי שזו אינה מהווה טעם המצדיק את קבלת הבקשה. ראה בהקשר זה ע"פ 2983/19 סאלח פחמאוי נ' מדינת ישראל קבע בית המשפט העליון כי: "...בתי המשפט המחוזיים כבר הבהירו במספר פסקי דין בהם דחו ערעורים על דחיית בקשות להארכת מועד, כי פסק הדין בענין בדראן לא פסל את מצלמות א-3, ומכל מקום פסק דין זה אינו בגדר תקדים מחייב ואף לא הלכה מנחה (עפ"ת (חיפה) 51857-11-18 חמדאן נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (3.12.2018); עפ"ת (י-ם) 7334-12-18 בן דוד נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (26.12.2018); עפ"ת (י-ם) 46562-12-18 אטיאס נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (14.3.2019))". ראה גם רע"פ 1771/19 ליאור עבודי נ' מדינת ישראל קבע בית המשפט העליון:"...הנפסק בעניין בדראן אינו מצדיק הארכת מועד להישפט לפי סעיף 230 לחסד"פ או ביטול פסק דין שניתן בהיעדר". טענה זו נבחנה מספר רב של פעמים בבית המשפט המחוזי אשר קבע בהחלטותיו כי אין בטענה בדבר אמינותן של מצלמות מסוג א/3 כדי להוכיח את קיומו של עיוות דין ( ראה עפ"ת 7334-12-18 יגאל בן דוד נ' מדינת ישראל, עפ"ת 46562-12-18 אטיאס נ' מדינת ישראל , עפ"ת 57312-01-19 שמחה לעדן נ' מדינת ישראל, עפ"ת 75464-12-19 מעגל שני בע"מ נ' מדינת ישראל ) .

מעבר לנדרש, הבקשה הוגשה בשיהוי חריג של יותר מ- 3 שנים מיום ביצוע העבירה, שיקול נוסף שדי בו כדי לדחות את הבקשה על הסף. ראה בהקשר זה עפ"ת 36580-03-19 פרידמן נ' מדינת ישראל שם נדחתה בקשה דומה נוכח שיהוי של למעלה מ-4 שנים. ראה גם עפ"ת 52995-03-19 עואלי עאמר נ' מדינת ישראל במסגרתו לא ניתנה הארכת מועד להישפט, בעיקר מהטעם שהבקשה הוגשה בשיהוי של למעלה מ-3 שנים.

לאור כל האמור לעיל, לא שוכנעתי כי ייגרם למבקש עיוות דין אם בקשתו תדחה.

הבקשה נדחית. להודיע לצדדים.

ניתנה היום, 13.09.2020, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: דיויד עטר
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: