ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ניר סיון נגד המוסד לביטוח לאומי :

15 ספטמבר 2020
לפני:

כבוד הנשיא אלכס קוגן

המערער
ניר סיון
ע"י ב"כ: עו"ד הדר שפוני מטעם הלשכה לסיוע משפטי
-
המשיב
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד אריק יעקובי

פסק דין

1. זהו ערעור על החלטת ועדת העררים לאי כושר, מיום 6.3.2020 ("הוועדה"). בהחלטתה קבעה הוועדה שהמערער לא איבד 50% מכושרו לעבוד מיום 1.11.18.

רקע עובדתי

2. המערער יליד 1968.

3. ועדה רפואית לעררים בענף נכות כללית קבעה למערער, ביום 17.10.19, דרגת נכות רפואית יציבה בשיעור 65%, מיום 1.6.18 , בגין הליקויים הבאים: מצב לאחר ניתוח כף יד ימין (10%), הגבלה קלה בכתף שמאל (8%), מצב לאחר שבר עצם הבריח משמאל (0%), מצב לאחר שבר מרפק ימין (10%), מצב לאחר שבר מפרק ירך ימין (15%), הגבלה בעמוד שדרה מותני (10%), עמוד שדרה צווארי (10%), קשיון נוח אצבע 4 (5%), אבן בכליה ימנית (10%), אסטמה (20%), דלקת עור (10%), מצב לאחר תיקון בקע (10%).

4. רופא מוסמך קבע ביום 21.11.19 שהמערער מסוגל לעבודה מלאה בתנאים מיוחדים, היינו עבודה ללא חומרים מגרים.
המערער הגיש ערר על החלטה זו.

5. בחוות דעת כושר השתכרות מיום 21.11.19 המליצה עובדת השיקום לראות את המערער "כ מי שלא איבד מכושרו להשתכר". לפי הערכת עובדת השיקום, "אין מניעה מהשתלבות בעבודה בהיקף משרה מלא בעבודות כגון: עבודות אדמיניסטרציה או שירות לקוחות טלפוני".

החלטת הוועדה

6. ביום 6.3.2020 התכנסה הוועדה והקשיבה לתלונות המערער, כפי שנרשמו בסעיף 3 לפרוטוקול. בסעיף 6 לפרוטוקול קבעה הוועדה כדלקמן:

"בהופעתו בפני הוועדה תיאר בהרחבה את השפעות כל ליקוי וליקוי על יכולתו לעבוד, צירף תלונות בכתב אותן הקריא; הוועדה שקלה השפעות כל ליקוי וליקוי; מבחינת אסטמה, מסוגל לעבוד בעבודה שאינה כרוכה במאמץ פיזי ניכר וחומרים המגרים דרכי נשימה.
מבחינת הגבלה קלה ע"ש מותני + צווארי + מ/א תיקון בקע, מסוגל לעבוד ללא הרמת משאות כבדים.
עקב הגבלה קלה כתף שמאל + כתף ימין, מסוגל לעבוד בעבודות שאינן דורשות הרמת הידיים מעל גבוה הכתפיים.
מבחינת הגבלה במרפק ימין, מסוגל לעבוד ללא עבודה הדורשת תנועות סיבוביות של המרפק.
מבחינת מ/א שבר ירך ימין, מסוגל לעבוד ללא הליכה ועמידה ממושכות.
מבחינת קישיון נוח אצבע 4 אין השפעה על כושר עבודה.
יצוין כי התובע התקשה בדיון להתמקד בהצגת טענותיו והרחיב יתרה במתן מידע שאין לו כל קשר לנושא הוועדה. לדעת הוועדה קיימת ירידה מסוימת בכושר עבודתו של התובע עקב ההשפעה המצטברת של כלל הליקויים וכן התרשמותה מהאופן בו הציג את דבריו. אך יחד עם זאת אין ספק כי בהתייחס לנת וניו האישיים, בדגש על השכלתו, עברו התעסוקתי וגילו הצעיר , כי התובע יכול להשתלב בשוק העבודה בעיסוקים כמו עבודות משרדיות ובעבודות שיווק בתחום בו עבד בעבר וכעת.
הוועדה ערה לעובדה כי לתובע נכות רפואית בשיעור 65% אך בהינתן ההגבלות שצוינו לעיל וגילו הצעיר והשכלתו, התובע על אף צמ צום מה בכושר עבודתו יכול להשתלב בעיסוקים הנ"ל וכאשר הצמצום לדעת הוועדה אינו מגיע ל-50% ויותר.
הוועדה דוחה את הערר".

טענות הצדדים

7. לטענת המערער, שגתה הוועדה במסקנתה והיה מקום לקבוע שאיבד מעל 50% מכושרו להשתכר. לטענת המערער, הוא אינו אדם צעיר וההשכלה שרכש (תארים במזרחנות ומנהל ציבורי) אינה רלוונטית לקביעת כושר השתכרותו שעה שהשוק הוא טכנולוגי בעיקרו.

8. לטענת המשיב, החלטת הוועדה מנומקת והערעור אינו מצביע על פגם משפטי. לפי הטענה, הוועדה אינה נדרשת להתייחס לליקויים רפואיים שלא נכללים בהחלטת הוועדה הרפואית לעררים. עוד נטען שהוועדה נתנה דעתה למכלול הנכויות ולנתונים הסובייקטיביים של המערער.

דיון והכרעה

9. לבית הדין הסמכות לבחון האם נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה (סעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה- 1995).

בהלכת אופנר עמד בית הדין הארצי לעבודה על מורכבות מלאכתה של ועדת העררים לאי כושר, וקבע, כי "המשימה של קביעת דרגת אי הכושר הינה מורכבת וסבוכה ולא בכל מקרה שבו נפל פגם כלשהו ולו זניח, בהנמקתה או בניסוח ההנמקה יהיה מקום להתערב בהחלטת הוועדה ולהחזיר את עניינו של המבוטח לדיון נוסף בפניה" (בר"ע 39263-03-15 רוחמה אופנר - המוסד לביטוח לאומי, מיום 6/7/16, פסקה 8 לפסק הדין).

על יסוד האמור נקבע, כי רק במקרים קיצוניים של חוסר סבירות בהחלטה של ועדת עררים לאי כושר, רשאי בית הדין להתערב ולראות בחוסר הסבירות האמור משום טעות משפטית (דב"ע שם/01-X318 עטיה – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע טו 60).

10. לאחר שעיינתי בפרוטוקול הוועדה ובכלל החומר המונח בפני ונתתי דעתי לטענות הצדדים בכתב ובעל פה, הגעתי למסקנה, כי דין הערעור להידחות.

11. עיון בהחלטת הוועדה מעלה, כי הוועדה תיארה בהרחבה את תלונות המערער לפניה. הוועדה ציינה שהמערער עסק בעברו במכירות במשך 9 שנים וכיום עובד בתחום הדפוס הדיגיטלי. בכך נתנה הוועדה דעתה לעברו התעסקותי וליכולותיו המקצועיות. הוועדה נתנה דעתה גם להשכלתו של המערער שהוא בעל תארים אקדמיים והתייחסה לגילו הצעיר בהתאמה לשוק העבודה. ביחס לכל ליקוי וליקוי בחנה הוועדה את השפעת הנכות הרפואית על יכולתו התפקודית של המערער והגיעה למסקנה שהמערער מסוגל להשתלב בשוק העבודה בהיקף מלא בעבודות משרדיות ובעבודות שיווק. בקביעה זו שקללה הוועדה את השפעת הליקויים הרפואיים של המערער, כל אחד בנפרד ובאופן מצטבר.

12. אין בסיס לטענות המערער בנוגע לחוסר רלוונטיות של נסיבותיו האישיות. כעולה מחוות דעת לעניין כושר השתכרות מיום 21.11.2019, המערער בעל תואר ראשון במזרחנות ורב תחומי ותואר שני במנהל ציבורי. השכלתו האקדמית של המערער, גם אם נרכשה לפני למעלה משני עשורים, היא נתון שהוועדה רשאית להביא בחשבון במכלול שיקוליה בקביעת דרגת אי כושרו של המערער כנסיבה המשפיעה על יכולתו להשתכר. גם אין לקבל את הטענה שהמערער אינו אדם צעיר. המערער יליד 1968, בן 52 במועד הופעתו לפני הוועדה, ובהקשר זה ציינה הוועדה שגילו הצעיר והשכלתו משפיעים על יכולתו להשתלב בעיסוקים כגון עבודות משרדיות ועבודות שיווק. לא יכול להיות ספק שמדובר בנתון מהותי שהוועדה רשאית לתת לו משקל.

13. המערער ביקש להחזיר את עניינו לוועדה על מנת שתעיין בחומר הרפואי שצורף לערעור ותשקול החלטתה מחדש בין היתר בשים לב לפגיעה המוחית ולנכות בשיעור 15% שנקבעה לו בתחום הנוירופסיכיאטרי בהליך שנוהל בבית המשפט המחוזי בחיפה (עמ' 13 לנימוקי הערעור). דין הטענה להידחות. הנכות התפקודית אשר נקבעת על ידי ועדת אי כושר נקבעת בהתאם לנכות הרפואית ממנה סובל המבוטח וכפי שנקבעה על ידי הוועדה הרפואית. על הוועדה לעררים להתייחס לכושר העבודה של המבוטח ולא למצבו הרפואי. לכן, אין מקום שהוועדה תעיין במסמכים רפואיים מעבר לאלה שבתיקו של המערער. גם אין מקום שהוועדה תתחשב בליקויים שלא נקבעה בגינם נכות רפואית, כגון ליקוי מנופה או ליקוי שלא נכלל בנכויות שקבעה הוועדה הרפואית לעררים. על כן, הוועדה לא נדרשה להתייחס לפגיעה נוירופסיכיאטרית, וגם לא ניתן לדרוש מהוועדה לקבוע מה מידת ההשפעה התפקודית של ליקוי זה. הואיל ולא מדובר בטעות משפטית, אין מקום להתערבות בית הדין בהחלטת הוועדה בעניין זה.

סוף דבר

14. לאור כל האמור, הערעור נדחה.

15. אין צו להוצאות.

16. לצדדים מוקנית, בתוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה, זכות לבקש מבית הדין הארצי לעבודה בירושלים רשות לערער על פסק הדין.

ניתן היום, כ"ו אלול תש"פ, (15 ספטמבר 2020), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .


מעורבים
תובע: ניר סיון
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: