ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יוסף קרני נגד בנק הפועלים בע"מ סניף :

בפני כבוד ה שופטת לובנה שלאעטה חלאילה

מבקש

יוסף קרני

נגד

משיב
בנק הפועלים בע"מ סניף 714

החלטה

ענייננו בבקשה לעיכוב הליכי מימוש משכון. הבקשה הוגשה בד בבד עם הגשת בקשת רשות ערעור על החלטת כבוד רשם ההוצאה לפועל מר שאדי ג'ובראן, מיום 10.8.20, שניתנה במסגרת תיק הוצאה לפועל מספר 523041-07-20 ואשר בגדרה נדחתה בקשתו של החייב, המבקש כאן, לביטול הליכי המימוש.

רקע וטענות הצדדים

תיק ההוצאה לפועל נשוא בקשת רשות הערעור נפתח ע"י המשיב, הזוכה בתיק, למימוש משכון שהוטל על טרקטור חקלאי, שנת ייצור 2015, מ.ר. 7673533 הנמצא בבעלותו של המבקש . משכון הרכב (הטרקטור) , עפ"י טענת המשיב, נועד לשמש בטוחה לסילוק ם המלא של כלל חובותיו של המבקש בבנק.

לטענת המשיב, המבקש לא משלם את חובותיו וקיימת יתרת חובה בחשבונו בסכום של כ 179,000 ₪, נכון ליום 15.7.20. טרם הנקיטה בהליכי המימוש, פנה המשיב לנאמן בתיק חדלות פירעון שנפתח למבקש וקיבל את הרשאתו למימוש המשכון.

לאחר שכבוד רשם ההוצאה לפועל הורה על מימוש המשכון ומינה את ב"כ המשיב ככונס נכסים לצורך זה, פנה המבקש בבקשה לעיכוב הליכי המימוש.

בבקשה נטען כי :
המבקש כלל לא חתום ע"י שטר המשכון. שטר זה נחתם ע"י אשתו של המבקש, שאינה הבעלים של הטרקטור ואין לה זכות למשכן אותו.
המשכון נשוא תיק ההוצאה לפועל נועד להבטחת החזר ההלוואה שלקח המבקש מהבנק לצורך רכישת ה טרקטור וטענת המשיב כי המשכון נועד להבטיח כלל חובותיו כלפיו, אינה נכונה.
לשיטת המבקש, הוא שילם את כל תשלומי ההלוואה בגין רכישת הטרקטור מכספי הפנסיה המועברים, לחשבונו אצל המשיב , ממשרד הב יטחון. תשלומי ההלוואה עפ"י הנטען שולמו עד חודש 6.20 ויתרת חוב ההלוואה הינה בסכום של 15,000 ₪, לאחר ששולם ע"י חשבון ההלוואה סכום של 135,000 ₪ .

בבקשתו בתיק ההוצאה לפועל טען המבקש כי מעשיו של המשיב ותפיסת הטרקטור גר מו לו נזקים חמורים ובלתי הפיכים , שכן מדובר בטרקטור המשמש אותו לצרכים חקלאיים במשק.

בתשובת המבקש (שהוגשה בתיק ההוצאה לפועל) לתגובת המשיב, הרחיב המבקש את טיעוניו והוסיף כי :

להבטחת תשלומי ההלוואה הסכים המבקש לשעבד את הפנסיה ממשרד הביטחון לשם כיסוי ההלוואה, ונתן הוראה בלתי חוזרת למשרד הביטחון כי כל סכום שישולם לו כפנסיה ישמש לכיסוי ההלוואה עבור הטרקטור.
המבקש הופתע לגלות כי המשיב הפך את הסכמתו להעברת הפנסיה של משרד הביטחון להתחייבות לכלל התחייבויותיו כלפי המשיב.
נכון לחודש 6.20 המבקש שילם את כל חובותיו עבור שתי הלוואות שנטל מהמשיב באמצעות כספי הפנסיה שנכנסו לחשבונו. במהלך חודש יוני, הוא יצר קשר עם מחלקת הגביה של המשיב, ונציג מטעמה הודיע לו כי מכיוון שהוא נמצא בהליך של חדלות פירעון, הוא יכול למשוך את כספי הפנסיה ולהעבירם לחשבון הכינוס. המבקש פעל בתום לב וביצע העברה של כספי הפנסיה מחשבונו אצל המשיב לקופת הכינוס וסבר כי בכך הוא פועל על פי חוק חדלות פירעון.
המבקש לא קיבל מכתב מהמשיב כמתחייב המודיע כי התשלום עבור ההלוואות לא כובד וכי עליו להסדיר את התשלום לפי נקיטה בהליכים, כפי שמחייב תיקון 46 לחוק הגנת הצרכן. המשיב פנה למעשה להליך של מימוש ללא התראה למבקש, כאשר מדובר בפיגור בתשלום אחד בסכום של 3,079 ₪ בלבד.

בהחלטת כבוד הרשם מושא הערעור נדחו טענותיו של המבקש.
כבוד הרשם קבע כי המבקש חתם על הודעת המשכון שעל פיה נרשם המשכון ברשם המשכונות , חתם על הודעת משכון המופנית למשרד הביטחון בה הוא מאשר דבר קיומו של המשכון וחתם על ייפוי כוח בלתי חוזר המסמיך את הבנק לחתום בשמו. נקבע כי המסמכים שהוגשו מעידים על קיום הסכם משכון בין הצדדים שמכוחו המשיב יכול לממש את הנכס הממושכן בהליכי הוצאה לפועל.

כבוד הרשם דחה גם את טענתו של המבקש כי יתרת החוב המובטחת עומדת ע"ס של 15,000 ₪ שכן בהתאם לתדפיסים שהוצגו בפניו, עולה כי יתרת החוב למשיב עומדת ע"ס של 176,891 ₪ וכי יתרת ההלוואה שנטל המבקש לרכישת הטרקטור, בהנחה כי תתקבל הטענה כי המשכון נועד להבטיח רק את אותה הלוואה, עומדת ע"ס של 115,729 ₪.
כן נקבע כי המשכון נועד להבטחת כל אשראי שקיבל המבקש מהבנק.

טענת המבקש בדבר העדר פנייה בטרם נקיטת הליכים נדחתה אף היא, שכן המשיב פנה לנאמן בהליכי חדלות פ ירעון המתנהלים נגד המבקש וקיבל את הסכמתו לנקיטת ההליך.

בבקשת רשות הערעור חזר המבקש על טענותיו בלשכת ההוצאה לפועל. הוא הוסיף כי בשנת 2018 נחתם הסדר תשלומים חדש הנוגע לשתי הלווא ות שקיבל בשנת 2015; להחזר ההלוואה לרכישת הטרקטור קיימת התחייבות לתשלום מצד משרד הביטחון ובעבור תשלום ההלוואה השנייה הוחתמו שני ערבים.

המבקש טען כי המשיב הגדיל את החוב בהלוואת רכישת הטרקטור מיתרת חוב של 15,000 ₪ ליתרת חוב מעל ל- 100,000 ₪, הואיל ובהלוואה זו קיים שעבוד.

המבקש הלין על החלטת כבוד הרשם וטען כי הרשם התעלם מהגדלת גובה ההלוואות ומהתנהלותו של המשיב חסרת תום הלב המנוגדת לחוק הגנת הצרכן. כן טען כי כבוד הרשם לא נזקק לצדקתו של הליך זה, שננקט עבור חוב של 3,079 ₪ תוך התעלמות מהנזק הבלתי הפיך שנגרם לו כחקלאי בשיא עונת הקטיף.

המשיב בתגובתו ביקש לדחות את הבקשה תוך שטען כי מדובר בהליך סרק. אלה עיקר טענותיו:

כלל טענותיו של המבקש בקשר לסכום החוב יש להפנות לנאמן שמונה בהליך החדלות פ ירעון;
כל טענה שיש למבקש באשר לעצם הנקיטה בהליך יש להפנות לנאמן, אשר נתן את אישורו למימוש הנכס המשועבד, בטרם יפנה המשיב להליך המימוש ובהתאם לסעיף 243 לחוק חדלות פירעון.
מדובר בחייב אשר פתח הליך של חדלות פירעון. במקרה זה ואפילו היה ממשיך לשלם את ההלוואה שק יבל מהבנק כסדרה, רשאי המשיב לבקש מהמנהל המיוחד לפתוח בהליך מימוש של נכסים ששועבדו.
על פי כל דין, אסור למבקש לאחר שפתח בהליך של חדלות פירעון להמשיך לשלם הלוואות ספציפיות לצד ג' ספציפי, מאחר ויש בכך משום העדפת נושים, אלא אם התשלומים נעשים על דעת ובהסכם עם הנאמן שמונה והכונס הרשמי, מה שלא ארע במקרה כאן. מכאן, חייב היה המשיב לפתוח בהליך המימוש של כלי הרכב ששועבד, בכפוף לאישור הנאמן.
הפנסיה של המבקש מעולם לא שועבדה לבנק וכלל לא ניתן לשעבדה. ב פועל כספי הפנסיה מועברים היום לחשבון שנפתח עבור תיק חדלות הפירעון כדין.
מי שאמור לדון בסכום החוב למשיב הינו הנאמן ולא רשם ההוצאה לפועל או בית המשפט. בכל מקרה, דפי החשבון שהוצגו בתיק ההוצאה לפועל שוללים את טענתו של המבקש.

בתשובת המבקש לתגובת הבנק נטען כי המשיב בחוסר תום לב פנה לנאמן והציג מצג לא נכון אשר על בסיסו ביקש למכור את הנכס המשועבד, למרות שמדובר בכלי עבודה המשמש אותו כחקלאי.

עוד ביקש המבקש להדגיש את העובדה כי הפיגור נוצר אך לאחר שנאמר לו ע"י מחלקת הגביה של הבנק כי באפשרותו למשוך את כספי הפנסיה ולהעבירם לקופת הליך החדלות.
המבקש ביקש לאפשר לו לשלם את יתרת הפיגורים ולהמשיך את סדר התשלומים שנקבע מול המשיב בשנת 2018.

הכרעה

לאחר שבחנתי את טיעוני הצדדים ואת החלטת כבוד הרשם ועם כל ההבנה לטענותיו של המבקש , לא מצאתי מקום להורות על עיכוב הליכי המימוש. אנמק בתמצית;

ראש וראשון אציין כי קביעתו של כבוד הרשם בנוגע לחתימת המבקש על המסמכים הרלוונטיים למשכון מקובלת עלי ועל פני הדברים נראה כי טענה זו של המבקש הועלתה בניסיון לדחות את הקץ ואין בה ממש .

טענת המבקש לפיה המשכון נועד אך להבטחת הלוואה שנטל לצורך רכישת הטרקטור, גם אם ה יתה נכונה למועד החתימה על שטר המשכון, אין בה כדי לסייע לו היום, שכן בהסדר התשלומים שנחתם מול המשיב בשנת 2018 הסכים כי המשכון ישמש להבטחת כלל התחייבויותיו כלפי המשיב. בכל מקרה ו בהתבסס על המסמכים שהגיש המשיב, ואשר לא נסתרו ע"י המבקש, נראה כי המבקש לא סילק את מלוא החוב בגין ההלוואה שנטל לצורך רכישת הטרקטור.

עיקר טרונייתו של המבקש למעשה נוגע לעצם ההצדקה בנקיטת הליך מימוש המשכון, ואולם מושכלות יסוד הן כי "במימוש הבטוחה הקניינית תפקיד ראש ההוצאה לפועל מצטמצם לשאלות בדבר אופן המימוש... החייב מצדו מוגבל בטענות שהוא רשאי להעלותם כנגד מימוש המשכנתא בהוצאה לפועל ואלה מסתכמות בעיקרן לטענות "פרעתי" במסגרת סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל. שאר הטענות העשויות לעמוד לו כנגד שטר המשכנתא אינן מתבררות בפני ראש ההוצאה לפועל, שהרי מבחינת הליכי ההוצאה לפועל, השטר נחזה כפסק דין העומד לביצוע והטענה היחידה העומדת בשלב האכיפה כנגד ביצוע זה, הינה כי החייב מילא אחר פסק הדין או שאינו חייב עוד למלא אחריו, כולו או מקצתו" ( רע"א 102/00 נאוה קוז'צ'י נ' בנק עצמאות למשכנתאות בע"מ).

השאלה אם סכום החוב הוא זניח, אם לאו, אינה מאיינת את זכותו של הבנק למימוש הבטוחה (פר"ק (מחוזי ת"א) 53914-02-13 בנק הפועלים בע"מ נ' אירופה ישראל (מ.מ.ש) בע"מ.

השאלה שיש לבחון ע"י כבוד הרשם הינה אם למשיב היתה עילה לנקוט בהליך המימוש , ולא אם ניתן היה לבחור בחלופה אחרת.

ייאמר מיד, בזיקה לטענות המשיב בהקשר זה, כי ברמת העיקרון, איני סבורה כי המשך התשלומים החודשיים למשיב בהלוואה המובטחת, מהווה בהכרח העדפת נושים , כפי שנטען על ידו. החוב המובטח אינו כלול בהליך חדלות הפרעון. מעמדו של המשיב שונה מיתר הנושים, בהיותו בעל הבטוחה הקניינית ואין לומר כ המשך פירעון ההלוואה (המובטחת) כסדרה מהווה העדפת נושים אסורה.

עם זאת, עצם הנקיטה בהליך חדלות פרעון יכול להצדיק לכשעצמו מימוש הבטוחה הקניינית.
כבר נקבע בפסיקה, לא אחת, כי בחינת זכותו של הנושה למימוש הבטוחות נעשית, בראש וראשונה, על יסוד תנאי המשכון ובאספקלריה חוזית של תנאי חוזה ההלוואה. מעבר להצדקה למימוש המשכון שעה שמפר החייב את תנאי ההלוואה, כגון אי תשלום הקרן והרבית באופן המעמיד את ההלוואה לפירעון מיידי ומקנים למלווה זכות למימוש אגרת החוב ניתן לממש את המשכון כאשר קיים חשש שהחייב יתקשה בפירעון חובותיו אפילו טרם הופר הסכם ההלוואה או כאשר נשקפת סכנה לשווי הבטוחה או שחיקתה ו/או כאשר ניתן נגד החייב צו פירוק. ראו בשינויים המחויבים ע"א 1267/16 בלו סקאי ליסינג תפעולי בע"מ נ' מיטבית סיבל באר-שבע 1995 בע"מ (בכינוס נכסים), פר"ק 42633-12-17 בנק הפועלים נ' יורוקום תקשורת בע"מ (פש"ר 1397/02, פש"ר 19407/02 זאבי תקשורת – מימון וניהול בע"מ.

מכאן, הליך חדלות הפרעון בו נקט המבקש יכול להצדיק את הנקיטה בהליכים למימוש המשכון. הדבר יכול ללמד על מצבו הכלכלי הכללי של המבקש, גובה חובותיו, יכולת החזר החוב ומשליך על יכולתו של המשיב להבטיח את החזר החוב ואת שווי הבטוחה הקניינית. הגורם אשר יש בידיו בשלב זה את כלל הנתונים אודות מצבת החובות של המבקש, גובה התשלום החודשי בהליך חדלות הפרעון, יכולתו של המבקש ועוד הינו הנאמן, אשר עפ"י החוק צריך היה המשיב לפנות אליו לקבלת אישורו לנקיטת בהליכי המימוש. לאחר שאישור זה ניתן, איני סבורה כי על כבוד רשם ההוצאה לפועל לבחון את ההצדקה להליך מימוש המשכון.

דברים אלה נכתבים אך למען זהירות שכן אין מחלוקת בין הצדדים (וראו גם תשובתו האחרונה של המבקש) בדבר קיומו של פיגור אחד לפחות בהחזר ההלוואה. גם אם מדובר בפיגור בסכום שאינו גבוה וגם אם הדבר היה על רקע העברת תשלומי הפנסיה להליך חדלות הפ ירעון (מה שיכול להשליך על יכולת ההחזר החודשית העתידית של המבקש להלוואה שנטל מהמשיב), עובדה היא כי היה פיגור בתשלומים וכי הנאמן לאחר בחינת כלל הנתונים נתן את רשותו לנקיטה בהליכי המימוש. פיגור זה למעשה יכול להצדיק, עפ"י ההסכמים בין המבקש למשיב, את הנקיטה בהליכי המימוש, ודאי כאשר ברקע קיים הליך חדלות הפירעון.

אשר לטענותיו של המבקש הנשענות על חוק הגנת הצרכן, הרי שדינן של אלה דחייה. חוק זה אינו רלוונטי לענייננו. המשיב לא היה מחויב, גם אם יכל, לפנות אל המבקש בהתראה לפי הליך המימוש.

בהקשר זה אני מפנה לדבריו של ביהמ"ש המחוזי בחיפה ברעא 21302-03-10 בנק הפועלים בע"מ נ' עואד פלסטין לפיהם :

"נושה נבון רגיש למצבו של הלווה, ולמועד שבו עסקיו מידרדרים, ואפשר שלמרות רצונו העז של החייב לעמוד בהתחייבויותיו, הוא לא יוכל לעשות זאת. כאשר הנושה מגלה אינדיקציות לכך, אף לפני שהתשלומים לא נפרעים, הוא זכאי להעמדת החוב לפירעון ולמימוש המשכון. יש על כך סעיפים מפורשים בהסכמים שבין הצדדים. כל שכן, כאשר בנוסף לביטולי שיקים רבים, הגבלת החשבון, העברת פעילויות מחברה לחברה, ועיקולים על ידי נושים אחרים, החיבים לא משלמים את תשלומיהם. על כן, לא נמצא שהמבקש נהג בחוסר תום לב במימוש המשכון".

אף בהמשך נקבע באותו מקרה :
"בצדק התעלם בית המשפט מהטענה שלא ניתנה התראה על מימוש המשכון לפני תפיסת הרכב. חייב שאינו פורע את חובו יודע שהוא אינו עושה זאת, וכי נכסיו הממושכנים עומדים למימוש. לגבי כלי רכב, נותנים רשמי ההוצאה לפועל כדבר שבשיגרה החלטות על מימוש טרם המצאת אזהרה, על מנת למנוע הברחת הרכב."

על כן, ולאור הפיגור שנוצר בתשלומי ההלוואה לצד הליך חדלות הפרעון, רשאי היה המשיב להעמיד את מלוא יתרת החוב לפירעון מידי ולפעול למימוש המשכון. מכאן שאין ע ילה לעיכוב הליכי הכינוס וכלל אין סמכות לרשם ההוצל"פ לעכבם בשל שיקולים הנוגעים לנזק שייגרם למערער עקב המימוש.

הליך מימוש משכון, כמוהו כביצוע פסק דין. רשם ההוצל"פ פועל בהליך מסוג זה, כסמכות מינהלית ותפקידו להביא למימוש המשכון בדרך יעילה וצודקת. שיקול דעתו של רשם ההוצאה לפועל הינו מצומצם לשאלות הנוגעות לאופן המימוש, והחייב מוגבל בטענות אותן הוא רשאי להעלות כנגד מימוש המשכנתא בהוצאה לפועל. (ראו גם דוד בר אופיר, הוצאה לפועל הליכים והלכות, כרך ראשון, עמ' 446-445 (מהדורה שישית, 2005)).

תכליתו של משכון היא שהחוב המובטח על פיו יפרע ללא דיחוי, גם במחיר של הערמת קשיים על החייב. בהתאם לכך נקבע ע"י בית המשפט העליון, כי בנק רשאי לעמוד על זכותו לגבות הלוואה המובטחת במשכון ואין לראות בכך חוסר תום לב מצדו (ע"א 57/89 בנק הפועלים בע"מ נ' מכבישים הדרום בע"מ, פ"ד מה (3) 182).

טענות המבקש בדבר מצוקה כלכלית ובדבר הנזק העסקי שנגרם לו עקב הנקיטה בהליכי המימוש, אינן טענות המצדיקות עיכוב הליכי הכינוס אשר ננקטו כדין . מכל מקום, נראה כי המקום להעלאת טיעונים אלה בדבר נחיצות הטרקטור לצורך עבודתו של המבקש - עבודה המשליכה גם על העמידה בתשלום החודשי בתיק חדלות הפ ירעון - הינו בתיק החדלות ובזיקה לאישור הנאמן לנקיטת הליכי המימוש . עם זאת, לא ניתן להתעלם מהעובדה כי יתרת החוב המובטחת לבנק גבוהה משוויו של הטרקטור ומכאן שהליך המימוש אינו נוגע במישרין לקופת "הכינוס" בהליך חדלות הפירעון.

לאור האמור, נוכח שיקול הדעת המצומצם של רשם ההוצאה לפועל בכגון דא ומשלא נפל פגם בעצם הנקיטה בהליך המימוש , אני מורה על דחיית הבקשה לעיכוב הליכים.

בנסיבות, איני עושה צו להוצאות.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ה אלול תש"פ, 14 ספטמבר 2020, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: יוסף קרני
נתבע: בנק הפועלים בע"מ סניף
שופט :
עורכי דין: