ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין כלל חברה לביטוח בע"מ נגד גולן שבו :

בפני כבוד ה שופט יאיר חסדיאל

התובעת:

כלל חברה לביטוח בע"מ ח.פ 520024647
ע"י ב"כ עוה"ד אברהם יוסף ואח'

נגד

הנתבעים:

  1. גולן שבו ת.ז 025 462086
  2. שירביט חברה לביטוח בע"מ ח.פ 512904608

שניהם ע"י ב"כ עוה"ד משה מצליח ואח'

פסק דין

סוג וסכום התביעה
תביעה כספית בסך 8,731 ש"ח בגין נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים, כולל תביעת שיבוב.

הצדדים, הרכבים, והנהגים המעורבים
התובעת הינה המבטחת של רכב מסוג ניסאן מיקרה. הנתבע מס' 1 הינו נהג רכב מסוג יונדאי שהנתבעת מס' 2 ביטחה בזמן קרות התאונה.

מועד ומקום התאונה
חניון מתחם "ביג" בבאר שבע.

אסמכתא לנזק:
חוות דעת שמאי בתוספת חשבונית שכר טרחת שמאי, ומכתב אישור הפסדים.

השאלה העובדתית
האם כגרסת נהגת רכב התובעת, ארעה התאונה עקב רשלנות הנתבע מס' 1 עת הגיח, כנגד כיוון התנועה, מנתיב חד סיטרי, או דווקא התובעת היא מי שנהגה בחוסר זהירות ופגעה בו.

המסקנה:
במאזן ההסתברויות יש להעדיף את גרסת נהגת רכב התובעת ולקבל את התביעה במלואה .

הנימוקים בתמצית
נהגת התובעת הציגה גרסה סדורה שלא נסתרה ומתיישבת עם ההודעה שמסרה לאחר התאונה.

מנגד הציג הנתבע מס' 1 גרסה הפכפכה ומתחמקת. בכתב ההגנה נכתב "הנתבעים יטענו עת עמד רכבם בחניה, סטה לפתע לעברו רכב התובעת", ברם את עדותו הראשית החל הנתבע מס' 1 ברגל שמאל ראייתית, כאשר הכריז: "אני נסעתי והיא יצאה מצומת ונכנסה בי". הנתבע אף התחמק הן מלתאר את מסלול נסיעתו שהוביל למקום התאונה [ראו עמ' 4 לפרוטוקול הדיון, שורות 14-15], והן מלהתייחס באופן צלול לשאלת נסיעתו כנגד כיוון התנועה, ובין היתר ציעף זאת כך: "זה כביש שנוסעים בו, אני לא יודע מה אין כניסה, אני לא יודע מה היא מדברת" [ראה עמ' 3 לפרוטוקול הדיון שורות 30-31] . אם לא די בכך, להטט הנתבע מס' 1 גם בין תשובות שונות לשאלה להיכן ביקש להמשיך משם [ראו עמ' 5 לפרוטוקול, שורות 9-19].אף בלוני הניסוי שהפריח הנתבע מס' 1 לא סייעו למהימנות עדותו, זאת כשתיאר "היא יצאה מצומת שיש לה תמרור עצור, אני לא יודע האט או עצור..." ברם עת נתבקש להצביע על תמרור עצור בתמונות שהוגשו הודה: "אני לא יודע, אני לא רואה תמרור", וכן: "אותו זמן ראיתי תמרור האט, אין לי פה". לאמתו של דבר הודה הנתבע מס' 1 "אני נוסע בכביש ליד המסעדה יש נתיב", "נסעתי בכביש מקביל למסעדה", ועיון בתמונות שהוצגו מלמד על כך שנסיעה במקביל למסעדה המצויה שם אינה יכולה להיעשות אלא כאשר הרכב מגיח מהנתיב בניגוד לכיוון התנועה .

ממכלול העדויות, התמונות והסרטון שהוצגו מסתברת אפוא המסקנה העובדתית כי הנתבע מס' 1 נסע בניגוד לכיוון התנועה על מנת לתפוס חניה פנויה בה הבחין [ראו עמ' 5 לפרוטוקול, שורות 16-19], ולצורך כך חתך את כביש החניה ההיקפי ה חד סטרי המסובב את הבניין שבו נסעה נהגת התובעת, ואשר נראה כי הוסדר אף על מנת למנוע תאונות הנובעות מהגבלת שדה הראייה על ידי הבניין, וכל זאת תוך שהנתבע מס' 1 אוחז בגישה לפיה: "למה אני צריך להסתכל בצומת?" [ראו שורות 20-21 באותו עמוד].

התוצאה:
הנתבעים ישלמו יחד ולחוד לתובעת סך של 8,731 ₪ ועל כך יתווספו החזר אגרה בסך 758 ₪, שכר עדה בסך 450 ₪, ושכר טרחת עורך דין בסך 1,800 ש"ח. כל התשלומים ישולמו תוך 30 ימים שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק ועד התשלום בפועל.
המזכירות תפעל לגביית אגרת המחצית השנייה.

ניתנה היום, כ"ו אלול תש"פ, 15 ספטמבר 2020, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: כלל חברה לביטוח בע"מ
נתבע: גולן שבו
שופט :
עורכי דין: