ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שגיא טובי נגד המוסד לביטוח לאומי :

15 ספטמבר 2020
לפני: כבוד השופט עמיצור איתם
התובע:
שגיא טובי

ע"י ב"כ: עו"ד

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי

ע"י ב"כ: עו"ד

החלטה

התובע סובל מבקע מפשעתי. לטענתו אירעו במהלך עבודתו שני אירועים. האחד ביום 21.8.2017 בשעה שהרים שק של דגימת קרקע חש כאבים אשר חלפו כעבור מנוחה קצרה. באותו יום וביום שלאחריו התובע עבד כרגיל.
האירוע השני ביום 23.8. 17 בשעות הבוקר בעת שהרים שני שקים כבדים במשקל 30 קילו כל אחד אז החל לחוש כאבים עזים באזור הבטן התחתונה. לטענתו בתצהירו הרי שמיד התקשר אל מנהלו הישיר, הלה הגיע למקום ומצא את התובע מתלונן על כאבים חזקים. למרות זאת ביקש מן התובע להתלוות אליו לעבודה נוספת לנטילת דגימת בטון, עבודה שנמשכה עד השעה 16:30 לערך (עמ' 6 שורה 11) ורק לאחר מכן פנה למיון.
תיעוד רפואי מאותו יום מלמד כי התובע התלונן לכאורה על "מזה יומיים כאבים הכאב בא והולך כאב ברמה של 8/10 רוב היום 6/10" והוא נשלח למיון שם התקבל בשעה 19:13 באותו היום.
הנתבע דחה את התביעה בנימוק שהבקע לא אירע כתוצאה ממאמץ בלתי רגיל בעבודה.
האם הבקע הוא תוצאה של מאמץ בלתי רגיל? עבודתו של התובע בנטילת דגימות קרקע כרוכה באופן רגיל בהרמת משאות. כבר נקבע בפסיקה כי המונח "מאמץ לא רגיל" בחוק אין משמעותו בהכרח סטייה מן העבודה הרגילה שאז לעולם לא יוכרו כמזכים מקצועות הכרוכים בהרמת משאות. אלא די בכך שניתן לתחם אירוע הכרוך במאמץ אשר בעקבותיו הופיע הבקע (עבל 49129-12-14) .
ראשית אומר כי באשר לאירוע מיום 21.8.17, אני בדעה כי לא ניתן להכיר בו. התובע טוען כי היה לבדו בעת שהופיעו הכאבים, איש לא היה עד לכך והתובע לא התלונן בפני איש מדובר אפוא בעדות יחי דה של בעל דין אשר יש לו אינטרס ברור בהליך וללא כל אינדיקציה אחרת. גם בהמשך כאמור בעת שתועדה תלונתו ברשומות הרפואיות לא הזכיר כלל אירוע כלשהו בעבודה אשר בעקבותיו הופיעו הכאבים לא בפני הרופא בקופת החולים ולא במיון בבית החולים. במקרה זה האנמנזה הרפואית, אשר בעיני אין לתת לה בדרך כלל משקל מכריע, מסייעת למסקנה שלא עלה בידי התובע להוכיח את קרות האירוע בעבודה.
על כן ביחס ליום זה לא הוכח בשום ראיה מלבד עדותו של התובע עצמו - אשר גם היא בלתי מסוימת (לא כוללת שעה, מקום או משקל של המשא שנשא)- כי היה מאמץ בלתי רגיל או כי הכאבים החלו תוך כדי ביצוע העבודה.
יתרה מכך, צודק המוסד כי התובע לא הפסיק כלל את עבודתו כתוצאה מן האירוע ביום 21.8.17 ואין חולק כי המשיך לעבוד כרגיל ביום שלאחריו ולמעשה עד סוף יום העבודה של ה- 23.8.17. בכך לא עונה המקרה גם לתנאי הקבוע בסעיף 84 (2) לחוק. כבר נקבע בפסיקה כי נדרש ממבוטח להפסיק את עבודתו כתוצאה מהופעת הבקע ואף במקרה של מבוטח שנשאר בעבודתו מתוך תחושת אחריות הדבר לא הוכר (למשל עבל 9937-09-10).
שקלתי את טענת התובע כי הטענות הנוגעות להתקיימות תנאי סעיף 84 (2) הנן הרחבת חזית נוכח העובדה שהחלטת הדחייה כללה רק את הנימוק הנוגע להתקיימות סעיף 84 (1) ונוכח הפלוגתא המפורשת שנוסחה בפרוטוקול מיום 10.11.20, אולם אין לשעות לטענה זו בעיקר משום שהתייחסות אליה בשלב זה אינה פוגעת בכהוא זה בזכויות הדיוניות של התובע או באפשרותו להביא ראיות. על העובדות הנוגעות למועד שבו הפסיק התובע את עבודתו אין כל מחלוקת והעובדות הנוגעות למועד בו הופיעו הכאבים נמצ או ממילא בליבת המחלוקת בתיק והתובע נערך להוכחתם. יוצא אפוא כי לא נדרש מן התובע כל שינוי של מהלך או אופן הבאת הראיות על מנת להתמודד גם עם הטענות הנוגעות לשאלה האם הפסיק את עבודתו כתוצאה מהופעת הבקע אם לאו.
יוצא אפוא כי האירוע מיום 21.8.17 אינו מוכר. לא הוכח שהכאבים הופיעו תוך כדי העבודה או כתוצאה ממאמץ לא רגיל בעבודה ומכל מקום התובע לא הפסיק את עבודתו בשל כך.
אשר לאירועים שאירעו ביום 23.8.17. צודק המוסד כי בגרסאות השונות התגלות מספר סתירות. התובע טוען כי הרים שני שקים במשקל 30 קילו האחד וכי הדבר אירע בשעה 9:44. עוד טוען כי התקשר מייד באותו מועד למר ריסין מנהלו אז הגיע האחרון ואסף אותו לעבודה נוספת במודיעין שרק לאחריה פנה לטיפול רפואי.
בחקירתו הראשונה של מנהלו של התובע מר ריסין מסר גרסה לפיה אסף את התובע בשעה 9:00 משער הגיא למודיעין ורק לפני שביצעו את היציקה במודיעין אמר התובע שכואבת לו הבטן. מר ריסין ציין בפירוש שהדבר אירע "לפני שעשינו את היציקת בטון כשישבנו וחיכינו לבטון שיגיע לשטח...עבדנו ממש ביחד...זה היה בסביבות 12 שהתחיל להתלונן" (עמוד 4 לחקירה מתחילתו). בהמשך כאשר עומת עם גרסת התובע בעניין הוסיף ואמר: "...זוכר שהיינו שגיא ואני באתר במודיעין...ואני זוכר 100% שהיינו שם והוא התלונן שיש לו כאב בבטן" מר ריסין אישר בחקירתו כי בהתאם ליומן העבודה אכן התובע הרים שני שקי בדיקה בשעה 9:44 באותו יום בשער הגיא אך טען שמשקלם 12-15 קילו לשק. עוד מר כי הוא עצמו מעולם לא הרים שני שקים יחד ומעולם לא ראה את התובע עושה כן. בחקירתו הנגדית בבית הדין חזר מר ריסין על הגרסה לפיה התובע התלונן רק כשהיו במודיעין וטען שאינו זוכר שיחת טלפון או תלונות בנוגע לכאבים לפני כן (עמ' 10 משורה 4). עוד חזר והעריך את משקל השקים בין 10-15 ק"ג וכן שבדרך כלל לא מרימים שני שקים יחד. עוד יצוין כי התובע צולם באתר היציקה במודיעין בשעה 13:43 ועל כך אין מחלוקת.
קיימת אפוא אי בהירות בכל הנוגע לפרטים מסוימים כגון: משקל השקים, שעת נטילת הדגימה, ומועד התלונה. בעניין זה אני מעדיף את גרסתו הראשונית של מר ריסין כפי שנמסרה לחוקרת המוסד. ככל שהתובע אכן התקשר למר ריסין והתלונן בפניו על כאבים דומה שלא הייתה בעיה להביא ראיה לכל הפחות לקיומה של השיחה וזו לא נעשתה. בנוסף החברה לא המציאה את רישומי המיקום של כלי הרכב כפי שנדרשה.
אם כן יש לקבוע את העובדות כך:
התובע סבל מכאבים רציפים מאז 21.8.17 ברמת כאב של 6 עד 8 מתוך עשר. גרסה זו כאמור נאמרה במפורש לרופא המטפל וקשה מאוד לאחר מעשה לטעון שהכאב חלף כעבור מספר דקותאו שהופיע ביום 23.8.
התובע אכן הרים בבוקר יום 23.8.17 שני שקים של דגימות קרקע במשקל כולל של עד 30 ק"ג. על כך אין חולק והדבר מופיע בפירוש ביומן העבודה של החברה. גרסת התובע לפי הרים את שני השקים יחד אינה מתקבלת , שכן מר ריסין העיד במפורש כי הדבר אינו נעשה אף פעם על ידו ומעולם לא ראה את התובע עושה כן. התובע טען שעשה כך בפעם הראשונה אולם כאמור אין כל גיבוי ראייתי לטענלא נמצא לה צידוק כגון לחץ זמנים. יש לקבוע אפוא כי כל שק הורם בנפרד.
התובע התלונן לראשונה בפני מנהלו על הכאבים רק בשעות הצהריים באותו יום כשהיו באתר במודיעין והמתינו לבטון ולא מייד אחרי הרמת השקים . התובע המשיך לעבוד תוך כדי הכאבים עד לשעה 16:00 בערך באותו יום ורק אז פנה לטיפול רפואי.
אשר למשמעות המשפטית של העובדות הללו: כבר קבעתי כי אין לראות באירוע מיום 21.8.17 כאירוע של הופעת הבקע תוך כדי העבודה וכתוצאה ממאמץ בלתי רגיל. השאלה האם הרמת שקי הדגימה ביום 23.8.17 בנסיבות שתוארו למעלה מצדיקה מינוי מומחה רפואי. לאחר ששקלתי את הדברים אני סבור שהתשובה בחיוב ולו מחמת הספק. אכן התובע סבל מכאבים עוד קודם להרמת השקים; אכן קבעתי כי כאבים אלו אין מקורם תוך כדי העבודה וכתוצאה ממאמץ לא רגיל; אכן תלונות התובע על כאבים לא נקשרו באופן מיידי במקום ובזמן להרמת השקים. בנוסף, הבאתי בחשבון לחובת התובע את אי הדיוק (למצער) בגרסאות שמסר. עם זאת הרמת השקים ביום 23.8 אירעה בפועל . קיימת אם כן בכל זאת אפשרות כי מומחה יקבע שהבקע הופיע או לכל הפחות הוחמר כתוצאה מהרמת השקים האמורה וזו היא שאלה רפואית ולא משפטית.
אשר לטענה כי ביום 23.8. לא הפסיק התובע את עבודתו שכן המשיך לעבוד עד סוף יום העבודה. אני בדעה כי במקרה זה אין הדין עם הנתבע. התובע אכן התלונן על כאבים, אכן הפסיק את יום עבוד תו מעט מוקדם מן הרגיל ואכן לא שב אליה מאז. הדרישה ממבוטח להפסיק את עבודתו כתוצאה מהופעת הבקע אין כוונתה דרישה בכל מצב להפסקה מיידית של העבודה אלא יש להראות שהפסקת העבודה אירעה כתוצאה של הופעת הבקע וזמן סביר אחרי הופעתו דבר המתקיים בענייננו על פני הדברים .
לסיכום: בכוונת בית הדין למנות מומחה כאמור מעלה. ככל שיש צורך בצירוף חומר רפואי למומחה אשר אינו נמצא בתיק בית הדין יודיעו הצדדים עד 1.10.20. לאחר מועד זה תישלח החלטה למומחה.

ניתנה היום, כ"ו אלול תש"פ, (15 ספטמבר 2020), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מעורבים
תובע: שגיא טובי
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: