ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אור ברקת נגד מלון שלום בע"מ גבריאל סיאנס :

12 ספטמבר 2020
לפני: כבוד השופטת אירית הרמל

המבקשת:
אור ברקת

-
המשיבים:
1. מלון שלום (אילת) בע"מ 2. גבריאל סיאנס

החלטה

בפנינו בקשה אשר הוגשה ביום 18.12.2019 על ידי התובעת להורות לנתבעים להעביר לעיונה המסמכים הספציפיים כדלקמן: תלושי שכר של מר יוסף סמי לחודשים מאי – אוגוסט 2016; הסכמי העסקה ותלושי שכר של מנכ"לי בתי המלון בנווה אילן ובאילת וכן הסכם העסקה ותלושי שכר של מר דודו עוז לחודשים אפריל 2018 ועד אפריל 2019.

התובעת טענה כי היא זקוקה למסמכים אלו על מנת להוכיח אחת מטענותיה בכתב התביעה, לפיה הנתבעים הפלו אותה לרעה ושילמו לה שכר נמוך הן בהשוואה לשכרם של עובדים אחרים אשר כיהנו באותה משרה (מנכ"ל) כמוה, הן לפניה והן אחריה, וכן בהשוואה לתפקיד שהם מילאו כמנכ"ל בשעה שבעת הרלוונטית היא מילאה תפקיד של מנכ"ל בנוסף על תפקידה כסמנכ"ל שיווק ומכירות הרשת והכל בניגוד להוראת סעיף 2(א)(3) לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988 (להלן – חוק שוויון הזדמנויות בעבודה) (ס' 17 – 19, 53 – 54 לכתב התביעה). בגין עילה זו תבעה התובעת פיצוי בסכום של 50,000 ₪ (ס' 84 לכתב התביעה). הנתבעים הכחישו טענתה זו וטענו כי התובעת קיבלה את אחת המשכורות הגבוהות בנתבעת 1 ואף יותר מהעובד שכיהן במשרת מנכ"ל לפניה והעובד שמכהן במשרה זו אחריה (ס' 99 – 105 לכתב ההגנה).

במסגרת בקשתה ציינה התובעת ואף התייחסה לשלושה נספחים (1 – 3) אך לא צירפה אותם לבקשה.

במהלך הדיון המקדמי שהתקיים במעמד הצדדים ביום 22.12.2019 תיקנה התובעת את בקשתה כדלקמן:

ביחס לתלושי השכר של מר דודו עוז – ביקשה התובעת לעיין ב- 2 תלושים משנת 2018, החל מחודש מאי 2018 וכן שני תלושים משנת 2019 (עמ' 1 ש' 18 – 19 לפרוטוקול).
התובעת ויתרה על העיון בהסכמי העסקה ותלושי השכר של מנכ"לי בתי המלון בנווה אילן ובאילת (עמ' 1 ש' 25 לפרוטוקול).
בנוסף, הנתבעים הציגו את המסמכים בפני באת כוח התובעת במהלך הדיון אך ביקשו להסתפק בהעברת העתק מהם במעטפה סגורה לעיון בית הדין בלבד. התובעת עמדה על קבלת עותק מהם לעיונה, לצורך הוכחת טענותיה. עם זאת הסכימה התובעת להשחרת הפרטים האישיים של העובדים המפורטים במסמכים אלו, לשמירת מסמכים אלו במשרד באת כוחה בלבד, לאי העלאתם לנט המשפט ואף הסכימה להתחייב כי לא תעשה כל שימוש במסמכים אלו אלא לצורך בירור תביעתה. כנגד זאת הודיעה באת כוח הנתבעים כדלקמן:
"אנחנו נבדוק עם העובדים ונגיב, בכל מקרה נמסור לעובדים שהתלושים ישמשו לצורכי הליך זה בלבד וככל שיוזכר שמם הוא יוזכר באותיות שהם לא יזוהו, למרות שיתכן שבמסגרת ההליך ניתן יהיה לזהות אותם. נודיע בתוך שבועיים". (עמ' 2 ש' 3 – 5 לפרוטוקול).

ביום 12.7.2020 הגישה התובעת בקשה למתן החלטה בבקשתה לעיון בכל המסמכים אשר צוינו בבקשתה המקורית (ס' 1 לבקשה למתן החלטה); שוב התייחסה לנספח 1 לבקשתה המקורית מבלי לצרפו (ס' 3 לבקשה למתן החלטה) וביקשה לקבוע כי המסמכים המבוקשים יגולו לה בכפוף להתחייבותה כאמור וכן לא יועלו לנט המשפט אלא יוגשו לבית הדין במעטפה סגורה, תוך השחרת הפרטים האישיים המפורטים בהם.

ביום 9.8.2020 הגישו הנתבעים תגובה לבקשת התובעת ובה הודיעו כי העובדים, שהמסמכים המבוקשים נוגעים אליהם, מסרבים להעברתם לידי התובעת. לטענתם, המסמכים המבוקשים נוגעים לעובדים שאינם צד להליך, אשר חלקם עדין מועסק על ידי הנתבעת 1 ומעוניינים לשמור על פרטיותם, בוודאי בשוק תחרותי כשוק ענף התיירות. בנוסף טענו כי טענת התובעת בענין אפליה אינה מגובה בכל ראיה וחסרת בסיס ואין להעביר לידיה מסמכים אישיים אלו לצורך ניסיון לבסס טענה מופרכת. עם זאת, הסכימו הנתבעים להעברת מסמכים אלו לעיון בית הדין בלבד, מבלי שיסרקו לתיק ומבלי שיועברו לידי התובעת.

ביום 30.8.2020 הגישה התובעת תשובה לתגובת הנתבעים ובה טענה כי מקום בו אין מחלוקת בין הצדדים באשר לרלוונטיות המסמכים המבוקשים וניתן מענה למניעת פגיעה בפרטיותם של העובדים, אשר המסמכים המבוקשים נוגעים אליהם – הרי שיש לחייב הנתבעים להעביר עותק ממסמכים אלו לידי באת כוח התובעת לצורך ניהול התביעה.

מכל המפורט לעיל עולה כי עיקר המחלוקת בין הצדדים היא בשאלה: האם לאפשר לתובעת לעיין במסמכים המבוקשים (תלושי שכר של מר יוסף סמי לחודשים מאי – אוגוסט 2016 וכן הסכם העסקה תלושי שכר של מר דודו עוז ל- 2 חודשים בשנת 2018, החל מחודש מאי 2018 ו-2 חודשים בשנת 2019), תוך מתן התחייבותה כי מסמכים אלו ישמרו במשרד באת כוחה בלבד וישמשו אותה לצורך בירור תביעתה בלבד, זאת בנוסף על המצאת עותק ממסמכים אלו, שבהם מושחרים הפרטים האישיים המפורטים בהם, במעטפה סגורה לבית הדין?

משזו המחלוקת בין הצדדים, אין בנספחים 1 – 3, אשר לא צורפו לבקשה המקורית, כדי לעכב מתן החלטה זו ולכן היא ניתנת על אף אי צירופם.

תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991 (להלן – התקנות) קובעת כי "בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות".

ההלכה הפסוקה היא כי מקום בו מבקש בעל דין צו לגילוי ועיון במסמכים, השאלה שצריכה לעמוד לנגד עיני בית הדין, בראש ובראשונה, היא מידת הרלוונטיות של המסמך שגילויו מתבקש, לצורך הכרעה בשאלות שבמחלוקת (ע"ע(ארצי) 22749-09-10 טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ נ' עזבון המנוחה טלי אורן בלזר ז"ל (27.1.2011); בר"ע(ארצי) 11778-02-14 בתיה גלאון נ' Canadian Broadcast Corporation (5.3.2014)).

בענייננו לא התעוררה מחלוקת בין הצדדים באשר לרלוונטיות המסמכים המבוקשים ועדין נבהיר כי התובעת הצהירה כי תוספת התמורה אשר שולמה לה בגין קידומה לתפקיד מנכ"ל המלון נפלה מזו ששולמה לקודמה בתפקיד, מר סמי יוסף, באופן שמהווה אפליה ברורה של התובעת כמשמעותה בסעיף 2(א)(3) לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה (ראו ס' 19 – 21 לתצהיר עדות ראשית שלה. כמו כן, הצהירה התובעת כי קודמיה בתפקיד, מר סמי יוסף וגב' רונית רונן, כמו גם המנכ"ל שבא אחריה, מר דודו עוז לא שימשו תפקיד כפול של סמנכ"ל שיווק ומכירות לצד מנכ"ל המלון, כמוה, ולא נשאו באחריות הנגזרת משני תפקידים אלו, כמוה (ס' 22 לתצהירה). הנתבעים מנגד טענו כי התובעת מילאה מקום של מנכ"ל המלון במשך יום אחד בשבוע בלבד, כאשר תפקידה הרשמי ובפועל הוא סמנכ"ל שיווק ועבור תוספת עבודתה זו קיבלה 2,500 ₪ בחודש (ס' 39 ו-40 לכתב ההגנה). עוד טענו הנתבעים כי לתובעת לא היו וותק וניסיון קודם בניהול בית מלון ותפקיד מנכ"ל מלון לא ניתן לביצוע במקביל לביצוע תפקיד נוסף במשרה מלאה (ס' 45 – 59 לכתב ההגנה). בנסיבות אלו אנו מתרשמים מקיום מחלוקת עניינית בין הצדדים וכי התובעת, עליה מוטל הנטל להוכיח כי הופלתה לרעה, לא תוכל לעמוד בנטל זה ללא קבלת המסמכים המבוקשים על ידה.

באשר לזכות צדדים שלישיים לפרטיות - קבעה הפסיקה כך:

"בכל הנוגע לזכות לפרטיות של בעל דין, יש להעדיף, ככלל, את הערך של קיומו של הליך שיפוטי תקין ויעיל, הנערך ב'קלפים פתוחים'; בכל הנוגע לזכות לפרטיות של צדדים שלישיים יש ליתן משקל משמעותי לזכות לפרטיות,...; אם וככל שהמדובר בבקשה לעיון וגילוי במסמכים הפוגעים בפרטיותם של צדדים שלישיים, על בית הדין למצות את השיקול בדבר חלופות אחרות...; לא נמצאו חלופות אחרות ונדרשת פגיעה בפרטיותם של הצדדים שלישיים להליך, תצומצם הפגיעה בפרטיות להכרחי ולחיוני ביותר, כנדרש לצרכי המשפט וכעולה במדויק מטענות הצדדים ולא מעבר לכך; על בית הדין לבחון במשורה את הרלוונטיות של החומר הנדרש בהתייחס לצדדים שלישיים. (ראו ע"ע (ארצי) 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ – יהודה פלצ'י (21.9.2010) בו אומצה ההלכה אשר נקבעה לענין זה בע"מ 3542/04 פלוני נ' פלונית (20.6.2005) שם נקבע כי כאשר מדובר בצד שלישי שהינו זר להתדיינות – הפגיעה הכרוכה בהצגת חומר פרטי השייך לו עלולה להיות קשה ומזיקה. לפיכך מצבים המתירים פגיעה בפרטיות של צד שלישי על דרך הצגת מידע מוגן הנוגע אליו במשפט לא לו הם נדירים ויוצאי דופן ביותר. דרישה לגילוי מידע מוגן של אדם שאין לו עניין במשפט תחייב מידת שכנוע רבה בדבר נחיצותו וחיוניותו)".

תקנה 46(ג) לתקנות קובעת כי "בהחליטו בבקשה כאמור בתקנת משנה (א) או (ב), ישקול בית הדין או הרשם, כל הצעה שתבוא מצד בעל דין למסור פרטים או להודות בעובדות או להראות או להמציא מסמכים".

בענייננו, הציעו הנתבעים כי המסמכים המבוקשים לא יסרקו לנט המשפט ותחת זאת יומצאו, תוך השחרת הפרטים האישיים המפורטים בהם, במעטפה סגורה לעיון בית הדין. אנו מקבלים הצעה זו.

עוד בענייננו, הציעה התובעת לקבל המסמכים המבוקשים, אשר הפרטים האישיים המפורטים בהם מושחרים, לידי באת כוחה, תוך התחייבות כי הם ישמרו במשרד באת כוח התובעת וכי לא יעשה בהם שימוש אלא לצורך בירור התביעה בלבד.

אנו סבורים כי בהצעת הנתבעים אין די כדי לאפשר לתובעת להוכיח טענותיה בדבר אפליה מאחר והמסמכים לא יוצגו לה. מאידך, בהצעתה של התובעת יש כדי להגן על פרטיותם של העובדים אשר המסמכים המבוקשים נוגעים להם, והיא מאזנת היטב בין זכותה של התובעת לחשיפת המסמכים לצורך הוכחת תביעתה, לבין זכות צד ג' לפרטיות.
המסמכים ישמרו במשרד באת כוחה בלבד וישמשו אותה לצורך בירור תביעתה בלבד, התובעת תשמור על סודיותם של המסמכים ותוכל להתייחס אליהם, להשתמש בהם או להציגם במסגרת הליך זה בלבד. לכך יש לציין כי עורך דין הוא קצין בית המשפט ותפקידו לסייע לבית המשפט לעשות משפט (ראו סעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961 ועל"ע 10320/02 בולוס נ' לשכת עורכי הדין (9.6.2004).

על כן, הבקשה מתקבלת.

הנתבעים ימציאו בתוך 7 ימים תלושי שכר של מר יוסף סמי לחודשים מאי – אוגוסט 2018 וכן הסכמי העסקה (ככל שיש יותר מאחד) ותלושי שכר של מר דודו עוז לחודשים מאי-יוני 2018 ולחודשים מרץ-אפריל 2019, כאשר הפרטים האישיים המפורטים בהם מושחרים וזאת במעטפות סגורות לבית הדין ולבאת כוח התובעת.
כנגד אלה ימציאו התובעת ובאת כוחה לידי בא כוח הנתבעים התחייבות בכתב כי מסמכים אלו ישמרו במשרד באת כוח התובעת בלבד וכי לא יעשה בהם כל שימוש אלא לצורך התביעה נשוא תיק זה.
לתובעת הזכות להגיש תצהיר עדות ראשית משלים עד יום 30.9.2020.
הוצאות בקשה זו ישקלו בסיום ההליך.
ניתנה היום, כ"ג אלול תש"פ, (12 ספטמבר 2020), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

________________
אירית הרמל, שופטת


מעורבים
תובע: אור ברקת
נתבע: מלון שלום בע"מ גבריאל סיאנס
שופט :
עורכי דין: