ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מוסא דסוקי נגד WORLD FOOD PROGRAM WFP :

לפני:

כבוד השופט כאמל אבו קאעוד – סגן נשיא
נציג ציבור (עובדים) מר נתן מזרחי
נציגת ציבור (מעסיקים) גב' מירה חזות
התובע
מוסא דסוקי
ע"י ב"כ: עו"ד גאד קדמאני

-
הנתבע
WORLD FOOD PROGRAM WFP
ע"י ב"כ היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד משה וילינגר

פסק דין

רקע
ביום 17.11.2019 הגיש התובע תביעה נגד הנתבע, לפיצויי פיטורים ותשלום זכויותיו הסוציאליות בגין תקופת עבודתו מחודש 8/006 ועד חודש 4/2017 בסך 232,507 ₪.
ביום 17.3.2020 הודיע היועץ המשפטי לממשלה על התייצבותו להליך מתוקף סעיף 1 לפקודת סדרי הדין (התייצבות היועץ המשפטי לממשלה) [נוסח חדש].
לצד הודעה זו הוגשה בקשה למחיקת התביעה על הסף, תוך שהוסבר כי הנתבע מהווה אורגן של ארגון האומות המאוחדות. נטען כי האו"ם ומוסדותיו נהנים מחסינות מפני תביעות והליכים משפטיים בישראל ולפיכך התבקשה מחיקת התביעה על הסף.
בהחלטה מיום 17.3.2020 התבקש התובע להגיש תשובתו לבקשה.
נוכח תקופת החירום במשק בשל משבר הקורונה נדחה המועד להגשת התשובה, וזו התבקשה עד תחילת חודש יוני 2020. בהמשך, לבקשת התובע, ניתנה לו ארכה להגשת תגובה לבקשה עד יום 21.6.2020.
ביום 29.8.2020 הוגשה תגובת התובע, אשר הבהיר כי התגובה מוגשת בשנית לאחר שהובהר כי עקב שגגה התגובה שהגיש לא נקלטה במערכת.

טענות הצדדים
טענות היועץ המשפטי לממשלה,
היועץ המשפטי לממשלה (להלן: "המבקש") ציין כי תביעת התובע הוגשה כנגד ארגון WORLD FOOD PROGRAM (להלן: "ארגון WFP"), אשר מהווה אורגן של האו"ם ופועל תחת המטריה האדמיניסטרטיבית של ארגון UNITED NATIONS DRVELOPMENT PROGRAM (להלן: "ארגון UNDP ").
נטען, כי האו"ם ומוסדותיו נהנים מחסינות מפני תביעות והליכים משפטיים בישראל, זאת נוכח הוראות המשפט הבין לאומי, אשר אומצו אף בדין הישראלי:
נטען, כי סעיף 105(1) למגילת האומות המאוחדות משנת 1945 קובע את העקרון של חסינות האו"ם בשטח המדינות החברות באו"ם; עוד נטען כי מדינת ישראל היא חברה באו"ם וכי היא הצהירה שהיא מקבלת על עצמה את הוראות מגילת האו"ם ביום 11.5.1949.
נטען, כי בשנת 1946 אימצה העצרת הכללית של האו"ם את האמנה בדבר זכויות יתר וחסינויות לאומות המאוחדות, שם נקבעה בסעיף 2 חסינות האו"ם מפני כל פעולה משפטית. עוד נטען כי מדינת ישראל היא צד לאמנה זו.
עוד נטען, כי בדין הישראלי מוסדרת חסינות האו"ם מפני תביעה בסעיף 2 לפקודת החסינויות וזכויות היתר של האומות המאוחדות, 1947. מכוח פקודה זו התקין שר החוץ את צו החסינויות וזכויות היתר של האומות המאוחדות, 1947, שם נקבעו החסינויות כאמור בסעיף 2.
עוד נטען, כי בתי-המשפט בישראל, בערכאות ובהקשרים שונים, הכירו בכך שלאו"ם חסינות מוחלטת מפי תביעה לדין ופעולה משפטית בישראל; כי גופים המהווים חלק מהאו"ם זכאים לאותה חסינות המוקנית לאו"ם; וכי אף UNDP, בהיותו גוף המהווה חלק מהאו"ם, זכאי לחסינות מוחלטת מפני תביעה ופעולה משפטית בישראל.

טענות המשיב
התובע (להלן: "המשיב") ביקש לדחות את בקשת היועץ המשפטי לממשלה וכן ביקש לצרף את מדינת ישראל באמצעות פרקליטות מחוז ירושלים כנתבעת נוספת בתיק. נטען, כי בקשת היועמ"ש מכילה טענות הגנה רבות ולפיכך היא מהווה כתב הגנה, אשר עם הגשתו נכנס היועמ"ש בנעליו של הנתבע, ומתחייב צירופו כנתבע על כל המשתמע מכך.
נטען כי הדבר מתבקש אף בשים לב לכך שהמדינה היא זו שהתקשרה בהסכמות ובאמנות בינלאומיות המגבילות את זכותו של התובע הן בגישה לערכאות והן במימוש זכויות שיקבעו על-ידי בית הדין, אשר אלמלא הן לא היה נחסם התובע מלממש את זכויותיו.
נטען כי במצב הדברים הנ"ל היה מצופה כי מדינת ישראל תצרף עצמה כנתבעת בהליך ותשלם את זכויותיו של התובע במידה ויוכחו בפי בית-הדין, ולא תבקש את דחיית התביעה כפי שאכן עשתה.
לגופם של דברים נטען, כי אין בדין הפנימי חסינות גורפת ומוחלטת לאו"ם מפני תביעות ופעולות משפטיות. נטען כי אף פסיקת בית-המשפט העליון ובתי הדין קבעו כי אין חסינות מוחלטת לארגוני האו"ם. לעניין זה הובהר כי הפסיקה הבחינה בין פעולה שלטונית של הריבון הזר לבין פעולה פרטית. נטען כי כאשר מדובר בפעולה שלטונית יש חסינות מוחלטת אולם כשמדובר בפעולה פרטית החסינות של הריבון מוגבלת. לעניין זה הפנה המשיב לסעיף 4 לחוק מדינות זרות, תשס"ט-2008. נטען כי בתי-המשפט ובתי-הדין דחו את טענות המדינה והיועמ"ש לפיהן מעמדו של ריבון זר שונה ממעמדו של האו"ם בנוגע לחסינות. לעניין זה נטען כי הפסיקה שהגיש היועמ"ש לבית הדין אינה רלוונטית למקרה דנן.
עוד נטען כי מתן חסינות מוחלטת לאו"ם והעדפתו על פני מדינות זרות אחרות שלא קיבלו חסינות יש בה פגם היורד לשורשו של עניין, אינו מתקבל על הדעת ומנוגד לעקרונות המשפט והצדק.

דיון והכרעה
בהתאם לתקנה 44 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב - 1991 ימחק בית הדין על הסף כתב טענות, בין היתר, כאשר "אין הכתב מראה עילה". נקודת המוצא לדיון בבקשה למחיקה על הסף היא כתב התביעה שהוגש על ידי התובע כאשר על בית הדין לבחון את השאלה האם יש בעובדות שנטענו בכתב התביעה כדי להצמיח את הסעד שהתבקש בו.
על פי ההלכה הפסוקה, סעד של סילוק על הסף הוא סעד קיצוני אשר יינתן במשורה ובמקרים חריגים, כאשר על דרך הכלל בית-הדין יעדיף את בירור התובענה לגופה על פני מחיקתה או דחייתה על הסף.
בתי-הדין לעבודה נוהגים בזהירות יתרה בבואם להכריע בבקשה למחוק או לדחות תביעה על הסף ועליהם לבחון בקפדנות את העובדות והטענות המועלות בתביעה וכל זאת על-מנת שלא לשלול מבעל-דין לממש את זכותו המשפטית, תוך העדפת ברור העניין לגופו. מקום שקיימת אפשרות, ולו קלושה, שתובע יזכה בסעד שתבע, אין נועלים בפניו את שערי בית-הדין. רק אם משוכנע בית-הדין כי גם אם יוכיח התובע כל האמור בתביעתו, לא יזכה לסעד, ייעתר בית-הדין לבקשה לסילוק על הסף.
הגישה המקובלת היום בפסיקה, כפי שנקבעה בשורה של פסקי-דין, ואף בפסקי דין הנוגעים ליחסי עובד-מעסיק, היא כי ההסדר החוקי הקיים במדינת ישראל בכל הנוגע לחסינות האו"ם הוא כזה לפיו לאו"ם חסינות מלאה מפני תביעה. כמו כן, נקבע בפסיקה כי לא ניתן להקיש מסוגיית חסינות המדינה הזרה לחסינות האו"ם שכן בעוד שחסינות המדינה הזרה מבוססת על הדין הבינלאומי המנהגי, בעניין האו"ם מבוססת החסינות על הדין ההסכמי. על יסוד האמנות בהן הוסכם על חסינות האו"ם ועל היקפה התקבלו דברי החקיקה כדלקמן: פקודת החסינויות וזכויות היתר של האומות המאוחדות, 1947; וכן צו החסינויות וזכויות היתר של האומות המאוחדות, 1947, שהותקן מכוח הפקודה. לשון הפקודה והצו ברורה ומעניקה לאו"ם חסינות מלאה מפי תביעה.
יצוין, כי בתי-המשפט אוכפים את החסינות המלאה של האו"ם למרות הפגיעה בזכות הגישה לערכאות הכרוכה בכך, מאחר שכנגד זכות הגישה לערכאות עומד אינטרס ציבורי של קיום התחייבויות בינלאומיות והגנה על יחסי החוץ של המדינה.
בטרם סיום יוער, כי בפסק-הדין אליו הפנה המשיב בתשובתו (בש"א (מחוזי – י-ם) 4262/04, ת.א. 5234/03 סיראגניאן ראובן פעול נ' United Nations Truce Supervision Organization, תק-מח 2005(1), 2524 (2005)), אכן הובעה גישה לפיה חסינותו של ארגון האומות המאוחדות אינה מוחלטת, אך ערעור על פסק-דין זה התקבל בהסכמה בבית-המשפט העליון ופסק הדין בוטל.
נוכח המפורט לעיל, ובהתאם להוראות המשפט הבינלאומי והמשפט הסטטוטורי המקומי, אין מנוס ממחיקת התביעה על הסף כמבוקש על-ידי היועץ המשפטי לממשלה.
יצוין, כי אנו ערים לכך שמסקנה זו קשה עבור התובע שכן כתוצאה ממנה נפגעת זכות גישתו לערכאות, אולם בנסיבות העניין אין בידנו לקבל החלטה אחרת.
אשר לבקשת התובע לצרף את המדינה כנתבעת בתיק - ברי כי אין בידינו לעשות כן בשים לב שהתובע לא הועסק על-ידי המדינה. כך, אף אין בבקשת המדינה שהוגשה בשל היותה צד לעניין, כדי לעשותה לאחראית לחובותיו של הנתבע, כך על-פי הנטען, לתובע. עם זאת, בנסיבות שנוצרו, אנו תקווה כי היועץ המשפטי לממשלה יסייע לתובע לבוא בדין ודברים אל מול הנתבע לשם הסדרת ענייניו.

סוף דבר
בקשת היועץ המשפטי מתקבלת בזאת – והתביעה נמחקת.
בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ד אלול תש"פ, (13 ספטמבר 2020), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

מר נתן מזרחי
נציג ציבור (עובדים)

כאמל אבו קאעוד,
סגן נשיא

גב' מירה חזות
נציגת ציבור (מע סיקים)


מעורבים
תובע: מוסא דסוקי
נתבע: WORLD FOOD PROGRAM WFP
שופט :
עורכי דין: