ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין לביב מולא נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני:

כבוד השופט אלכס קוגן

המערער
לביב מולא
ע"י ב"כ: עו"ד סמיר מולא
-
המשיב
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד רינת מישאל

פסק דין

זהו ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (ביטוח נכות) מיום 26.11.19, בפניה עמדו חוות דעת יועצים בתחום העור והאורולוגיה (להלן: "הוועדה"). הוועדה קבעה, כי למערער נכות יציבה משוקללת בשיעור 39%, החל מיום 1.7.19 (להלן: "ההחלטה").

העובדות הצריכות לערעור
המערער, יליד 1955.
ועדה רפואית מדרג ראשון קבעה למערער ביום 1.5.19 נכות יציבה משוקללת בשיעור 28%, בגין ליקויים אלה:
נכות בשיעור 0% לפי פריט ליקוי 23(2)(א)( I) בגין הגדלת ערמונית;
נכות בשיעור 0% לפי פריט ליקוי 3(א) בגין בלוטת התריס;
נכות בשיעור 0% לפי פריט ליקי 9(3)(א) ב גין יתר לחץ דם;
נכות בשיעור 10% לפי פריט ליקוי 72(4)(ד)(II) בגין טנטון;
נכות בשיעור 20% לפי פריט ליקוי 37(7)(ב) בגין מ/א ניתוח גב.
המערער השיג על החלטת הוועדה (נימוקי הערר צורפו להודעת הערעור).
ביום 26.9.19 נבדק המערער בפני יועץ לוועדה בתחום ה אורולוגיה, ד"ר משה בולקיאר, אשר קבע למערער נכות יציבה בשיעור 5% בגין הפרעות במתן שתן, לפי פריט ליקוי 23(2)(א)(I-II) (חוות הדעת צורפה לכתב התשובה).
ביום 24.11.19 נבדק המערער בפני יועץ לוועדה בתחום העור, פרופ' עמוס גילהר, אשר קבע למערער נכות יציבה בשיעור 10% ב גין לובן כרוני, לפי פריט ליקוי 80(2) (חוות הדעת צורפה לכתב התשובה).
ביום 26.11.19 התכנסה הוועדה לדון בערר. הוועדה הקשיבה לדברי ב"כ המערער, לפיהם הוא "חוזר על נימוקי הערר – מערערים על גובה הנכות בגב התחתון, על אי מתן נכות בברכיים, אי מתן נכות בעניין הליקויים בשתי הכליות."
הוועדה ערכה למערער בדיקה קלינית שממצאיה פורטו בזו הלשון:
"מבחינה אורתופדית: מתהלך בעזרת מקל הליכה, מסוגל להתרומם על עקבים ואצבעות, בעמוד שדרה מותני צלקת ניתוחית שטוחה, לא רגישה, באורך 17 ס"מ, מבחן שובר בכיפוף לפנים – 3 ס"מ עם עווית מותנית קלה בבדיקה על המיטה – מבחן הרמת רגל ישרה 60 מעלות דו"צ, אינו מסוגל לשבת זקוף בברכיים ישרות, החזרים גידיים וכוח הש יררים תקינים וזהים בשני הרגליים.
בבדישקת הברכיים – התנועה בשתיהן 0-130 מעלות, עם יציבות מלאה לכל הכיוונים בצורה זהה דו"צ, אין עדות לנפיחות או תפיחות סינוביאלית, אם כי בברך שמאל יש כאבים בקצה טווח התנועות. מנח שתי הברכיים אנטומי.
בכפות שתי הידיים מציין כי קיבל זריקות בגלל אצבעות שנתפסו, עם הטבה מלאה.
בבדיקה כעת - לא ניתן למשש נפיחות סינוביאלית בגידים הכופפים בכפות הידיים ואין עדות כעת לאצבע הדק בכפות שתי הידיים.
מבחינת עש מותני – הוועדה דוחה את הערר.
בשל הגבלה בינונית בעש מותני – לטענת ב"כ התובע על הצורך לקבוע נכות בגין "קיבוע ע"ש מותני" – המדובר במחלה מסוג "אנקילוזיס" של חוליות המותניים ורק במצב כזה יש מקום לקבוע נכות בגין הקיבוע של ע"ש כיוון שמדובר בקיבוע בין כל החוליות.
הקיבוע אותו עבר התובע עצמו הינו בין L4-S1 שאין לו כל קשר למחלה שהו סכרה והוא כשלעצמו לא מקנה נכות אלא רק אם קיימת הגבלת תנועות.
בברכיים - הוועדה קובעת 10% רק בגין ברך ימין.
כפות הידיים - לא נותרה נכות.

הוועדה עיינה בחוו"ד עור ואורולוג ומאמצת את המסקנות"
בפרק 10 לפרוטוקול קבעה הוועדה למערער נכות יציבה משוקללת בשיעור 39%, החל מיום 1.7.19 בגין ליקויים אלה:
הפרעות במתן שתן – 5% לפי פריט ליקוי 23(2)(א)( I-II);
יתר לחץ דם – 0% לפי פריט ליקוי 9(3)(א) ;
הגדלת ערמונית – 0 % לפי פריט ליקוי 23(2)(א)( I);
מ/א ניתוח גב – 20% לפי פריט ליקוי 37(7)(ב);
טנטון – 10% לפי פריט ליקוי 72(4)(ד)( II);
לובן כרוני – 10% (מנופה) לפי פריט ליקוי 80(2);
ברך ימין – 10% לפי פריט ליקוי 35(1)(ב).
החלטת זו של הוועדה היא מושא הערעור ש לפני.

טענות המערער
שיתוק חלקי בעצב פרוניאלי משמאל: שגתה הוועדה משלא התייחסה כלל לטענות המערער בדבר נימולים וחולשה בשרירי רגל שמאל ואף לא מצאה מקום להתייחס לממצאי בדיקת ה- EMG ולבדיקת הרופא המלמדים על קיומה של פגיעה עצבית לאורך הרגל השמאלית. העדר התייחסות הוועדה מהווה פגם משפטי המצדיק השבת עניינו של המערער לוועדה, אשר הרכבה יכלול נוירולוג או נוירוכירורג לדיון בשאלת הנזק הפרוניאלי משמאל ולקביעת נכות בהתאם לפריט ליקוי 32(1) הדן בפגיעה שורשית בגב התחתון.
נכות בגין קיבוע עמ"ש מתני + נכות בגין הגבלה בתנועות עמ"ש מתני: בנימוקי הערר נטען, כי יש לקבוע למערער נכות נפרדת הן בגין הגבלה בתנועות הגב והן בגין קיבוע שלוש חוליות בעמ"ש מתני; התייחסות הוועדה לנימוקי הערר וקביעתה, כי נכות בגין קיבוע עמ"ש מתני תינתן רק אם הקיבוע נובע ממחלת "אונקילוזיס" היא משוללת כל יסוד ומהווה הטעיה פסולה וחריגה מסמכות.
פריט הליקוי 37(3) הדן במצב לאחר קיבוע עמ"ש מתני מעניק נכות ליציבות הגב ללא כל קשר להגבלה או להעדר הגבלה בתנועות וללא כל זיקה לסיבת הקיבוע. המחוקק לא התנה מתן נכות בגין קיבוע חוליות הגב בקיומה של סיבה כלשהי או מחלה כלשהי, כך שנימוק הוועדה הוא ערטילאי, פוגעני, מזלזל ומשולל כל יסוד. עוד נטען, כי המחוקק לא הגדיר בתקנות דרגת נכות בשל "מצב לאחר ניתוח עמ"ש מתני" ומדובר במונח שהוא פרי המצאתה של הוועדה. לפיכך, היה על הוועדה לקבוע בשלב הראשון מהי דרגת חומרתו של הקיבוע בחוליות בעמ"ש המתני ורק לאחר מכן לבצע חישוב הנכות שזכאי לה המערער בגין קיבוע שלוש חוליות מתוך חמש חוליות עמוד השדרה המתני. משלא פעלה כך הוועדה, הרי שתיקון כישלון משפטי זה נמצא באחריות ובסמכות בית הדין ועבור קיבוע שלוש חוליות מתוך חמש - המערער זכאי במקרה של קיבוע במצב נוח לנכות בשיעור 18% (קיבוע כל 5 החוליות מקנה 30% - 30/5 X 3).
נכות בברך שמאל – שג תה הוועדה בכך שלא קבעה למערער בפרק 10 לפרוטוקול נכות בגין ברך שמאל, הגם שבבדיקתה הקלינית מצאה נכות בברך זו.
טענות המשיב
דין הערעור להידחות בהעדר הצבעה על טעות משפטית בהחלטת הוועדה או בפעולתה המצדיקה התערבות. מדובר בהחלטה מנומקת, סבירה וברורה.
גב תחתון: לא נפל פגם משפטי בפעולת הוועדה שכן הלכה פסוקה היא, כי עת המדובר בקיבוע חלקי, כבענייננו, יש לקבוע נכות לפי פריטי הליקוי המתאימים להגבלות תנועה. פריט הליקוי 37 עניינו מצב של קיבוע מלא בעמוד השדרה, במובחן מקיבוע חלקי ; זאת, בהתאם ללשון הפריט המדבר על "קיבוע עמוד השדרה" להבדיל מ"קיבוע בעמוד השדרה". לתמיכה בטענותיה, הפנתה ב"כ המשיב לפסיקת בית הדין הארצי לעבודה בבר"ע (ארצי) 634/09 בנימין ישראלי – המוסד לביטוח לאומי , מיום 17.1.10 (להלן: "עניין ישראלי").
ירידה בתחושה – המערער לא טען בעררו, לרבות בפני הוועדה, לעניין ירידה בתחושה ואף לא הציג בפני הוועדה מסמכים רלוונטיים, לרבות בדיקת EMG. לפיכך, לא נפלה טעות עת הוועדה לא התייחסה לעניין שכלל לא נטען בפניה.
ברכיים – הוועדה לא מצאה בבדיקתה מגבלת תנועה כלשהי, אלא כאב בסוף התנועה באחת הברכיים. צוין בשגגה, כי המדובר בברך שמאל עת המדובר בברך ימין, כך גם קבעה הוועדה כבר בגוף החלטתה, וכן ברשימת הנכויות.
דיון והכרעה
הלכה פסוקה היא, כי בית הדין מוסמך לדון במסגרת ערעור על החלטות ועדות רפואיות לעררים רק בשאלות משפטיות. כבר נקבע, כי במסגרת סמכותו בוחן בית הדין אם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה (עב"ל (ארצי) 10014/98 יצחק הוד – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד 231 (1999)).
לאחר שעיינתי בפרוטוקול הוועדה, בחוות דעת יועציה ובכלל החומר שבתיק, וכן לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, מצאתי, כי דין הערעור להידחות. להלן אפרט טעמיי.
הוועדה ויועציה בתחום העור והאורולוגיה הקשיבו לתלונות המערער ולדברי בא כוחו , עיינו בחומר הרפואי שעמד בפניהם, ערכו למערער בדיקה קלינית ונימקו החלטותיהם באופן ברור המאפשר התחקות אחר הלך מחשבתם ולא מצאתי בטענות המערער הצבעה על פגם משפטי בהחלטת הוועדה המצדיק התערבות.
נכות בעמוד שדרה מתני: לדידי המערער, שגתה הוועדה בכך שלא קבעה לו נכות נפרדת הן בגין ההגבלה בתנועות הגב והן בגין קיבוע שלוש חוליות בעמוד השדרה המתני והנמקתה בעניין זה משוללת כל יסוד. עוד נטען, כי על הוועדה היה לקבוע נכות בגין קיבוע הגב לפי פריט ליקוי 37(3) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 (להלן: "התקנות").
פריטי הליקוי הרלוונטיים לענייננו קובעים כדלקמן:
"עמוד השדרה
37. (1) קבוע עמוד השדרה הצוארי cervical ankylosis )
...
(3) קבוע עמוד השדרה המתני ( lumbar ankylosis )
א. במצב נוח - 30%
ב. במצב בלתי נוח - 40%
ג. במצב של דפורמציה קשה עם הפרעה בולטת ביציבה - 50% מצב נוח - שמירה על היציבה בגבולות הנורמה; מצב בלתי נוח - שינוי ניכר או גס ביציבה (4) קבוע מוחלט של כל עמוד השדרה
א. בזווית נוחה - 60%
ב. בזווית בלתי נוחה, גם אם קיימות תנועות קלות של הצוואר - 100% זווית העולה על 300 לגבי הקו המאונך (vertical) נחשבת לבלתי נוחה (5) הגבלת התנועות בעמוד השדרה הצוארי cervical spine)
...
(6) הגבלת התנועות בעמוד השדרה הגבי dorsal spine)
א. בצורה קלה - 0%
ב. בצורה בינונית או קשה - 10%
(7) הגבלת התנועות בעמוד השדרה המתני lumbar spine)
א. בצורה קלה - 10%
ב. בצורה בינונית - 20%
ג. בצורה קשה - 30%
(8) שבר של גוף חוליה שהתרפא..."
בפסק הדין בעניין ישראלי, אליו הפנתה ב"כ המשיב נקבע כדלקמן:
"4. בית הדין האזורי קבע, כי בהתאם לפסיקה, פריט הליקוי 37(3) לתקנות מדבר על מצב של קיבוע מלא בעמוד השדרה המותני, להבדיל מקיבוע חלקי. זאת, בהתאם ללשון הפריט המדבר על "קיבוע עמוד השדרה" להבדיל מ"קיבוע בעמוד השדרה". כאשר מדובר בקיבוע חלקי, יש לקבוע נכות על פי פריטי הליקוי המתאימים להגבלות תנועה, כפי שנעשה בעניינו של המבקש...

5. לאחר שעיינתי בטענות המבקש ובכלל החומר המונח בפני, לא מצאתי כי נפלה טעות בפסק דינו של בית הדין האזורי או בהחלטת הוועדה המצדיקה התערבות בית הדין...

לעניין הענקת הפריט המתאים להגבלת תנועות ולא לקיבוע עמוד השדרה נציין, כי העניין כבר הוכרע בפסיקה, כפי שהוסבר על ידי בית הדין קמא, וכי מדובר בפרשנות סבירה, כפי העולה מלשון פריטי הליקוי הרלבנטיים. עוד נוסיף, כי פרשנות זו אינה מייתרת את פריט 37(4) המתייחס לקיבוע מוחלט של כל עמוד השדרה, שכן ייתכן מצב של קיבוע מוחלט רק בעמוד השדרה הצווארי/ המותני/ הגבי, ולעומתו ייתכן מצב של קיבוע רק בחלק מהחוליות בעמוד השדרה המותני, למשל, שהוא המצב המתאים לעניינו של המבקש, ולגביו יש לקבוע פריט המתייחס להגבלת תנועות בלבד, כפי שעשתה הוועדה."

קביעה זו יפה ונכונה גם לענייננו.
כעולה מטענות הצדדים ומפרוטוקול הוועדה, למערער קיבוע בשלוש חוליות בעמוד השדרה המתני ( L4-S1), קרי אין המדובר בקיבוע מלא בעמוד השדרה המתני, אלא בקיבוע חלקי. במצב דברים זה ובהתאם לפסיקה, הרי שיש לקבוע נכות בהתאם לפריטי הליקוי המתאימים להגבלות תנועה, כפי שנהגה הוועדה בענייננו, עת קבעה למערער נכות יציבה בשיעור 20%, לפי פריט ליקוי 37(7)(ב) המצוטט לעיל. לפיכך, ועת קביעת הוועדה נסמכת על בדיקתה הקלינית ושיקול דעתה המקצועי ו היא מתיישבת עם ההלכה הפסוקה, הרי שלא נפלה בה טעות משפטית המצדיקה התערבות.
שיתוק חלקי בעצב פרוניאלי משמאל: המערער מלין על כך שהוועדה לא התייחסה לטענותיו בדבר נימולים וחולשה בשרירי רגל שמאל , הנתמכות לדבריו בבדיקת ה- EMG; עוד נטען, כי על הוועדה היה לקבוע נכות, לפי פריט ליקוי 32(1) לתוספת לתקנות הדן בפגיעה שורשית בגב תחתון. עיון בנימוקי הערר, כמו גם בדברי ב"כ המערער כפי שנרשמו בפרוטוקול הוועדה מלמד, כי טענות אלה לא הובאו כלל בפני הוועדה ואין כל אינדיקציה לכך שהמערער הציג בפני הוועדה את בדיקת ה- EMG הנטענת . במצב דברים זה, הרי שלא נפל פגם משפטי בפעולת הוועדה, אשר לא התייחסה לטענה שלא אוזכרה בפניה. וכך נפסק בעניין זה:
"10. אשר לתסמונת התעלה הקרפאלית - בעניין אבו סביח ציינתי שכלל לא מצופה מהוועדה להתייחס לליקויים שלא הועלו על ידי המבוטח. ודאי שאין מצופה מהוועדה, למעט בנסיבות מיוחדות כגון אלה שנדונו באותו עניין, "ללקט" מתוך המסמכים הרפואיים את ליקוייו של המבוטח. לא מצאתי כי במקרה זה נפלה טעות בעבודת הוועדה שלא בחנה תסמונת זו. יוזכר כי המבקש פירט בפני הוועדה את תלונותיו אחת לאחת ולא כלל בהן טענה ביחס ל רדימות אצבעות כף יד ימין. כמו כן המסמך הרפואי האחרון שבתיק הוועדה התייחס ליום 22.12.17 בעוד שהתלונה הראשונה בעניין זה הועלתה ביום 19.1.17. על כן, גם לו נברה הוועדה במסמכים הרפואיים היא לא היתה "עולה" על הליקוי האמור. צודק בית הדין האזורי, שבזמן שבו מתנהל ההליך כבר יכול היה המבקש לפנות בבקשה להחמרת מצב (ויש לקוות שעשה כן )."

(ראו: בר"ע (ארצי) 20322-09-18 מוחמד אבו כף – המוסד לביטוח לאומי , מיום 21.2.19 והאסמכתאות שם).

נכות בברך שמאל: המערער מלין על כך שהוועדה לא קבעה לו נכות בגין הליקוי בברך שמאל ולא ציינה נכות זו בפרק הסיכום בהחלטתה, הגם שלדבריו בבדיקת הוועדה נמצאה נכות בברך שמאל. למקרא פרוטוקול ה החלטה עולה, כי הוועדה ערכה למערער בדיקה קלינית לברכיים במסגרתה מצאה כדלקמן:
"בבדיקת הברכיים – התנועה בשתיהן 0-130 מעלות, עם יציבות מלאה לכל הכיוונים בצורה זהה דו"צ, אין עדות לנפיחות או תפיחות סינוביאלית, אם כי בברך שמאל יש כאבים בקצה טווח התנועות. מנח שתי הברכיים אנטומי. ..
בברכיים - הוועדה קובעת 10% רק בגין ברך ימין."
כך גם בפרק הסיכום, בסעיף 10 לפרוטוקול ההחלטה ציינה הוועדה, כי למערער נכות בגין ברך ימין - 10% לפי פריט ליקוי 35(1)(ב).
לאחר שעיינתי בהחלטת הוועדה ושקלתי את טענות הצדדים מצאתי, כי אמנם הוועדה שגתה במסגרת החלטתה בציון הברך בגינה הוענקה הנכות, אולם שגיאה זו תוקנה כבר בגוף ההחלטה וברשימת הנכויות המפורטת בסעיף 10 לפרוטוקול, דבר המלמד כי המדובר בטעות קולמוס, שאין בה כשלעצמה כדי להצדיק השבת העניין לפתחה של הוועדה.
סוף דבר
על יסוד כל האמור, הערעור נדחה.
אין צו להוצאות.
הצדדים רשאים לפנות בבקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין.

ניתן היום, כ"ה אלול תש"פ, (14 ספטמבר 2020), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .


מעורבים
תובע: לביב מולא
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: