ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין טי.או.אם. לשרותך בע"מ חברות נגד איו א.ד. מערכות בע"מ חברות :

התובעת והנתבעים שכנגד

טי.או.אם. לשרותך בע"מ חברות 513723775
ליאור רוטשילד
ע"י ב"כ עו"ד שוקרון

נגד

הנתבעת והתובעת שכנגד
איו א.ד. מערכות בע"מ חברות 513918730
ע"י ב"כ עו"ד צור

בית המשפט בחן את תגובת אותו מנהל וקבע שיש לברר הטענות לגופן בדרך של הבאת ראיות, להבדיל מסילוק על הסף : "מנגד, טוען הנתבע מס' 8 במסגרת בקשתו לסילוק התביעה על הסף, כי בעת הוצאת תעודות הבריאות לא היה לו כל יסוד לפקפק בבדיקות שנערכו על ידי מעבדות מוסמכות, והוא האמין בנכונותן של הבדיקות... די בסקירה זו של טענות הנתבע מס' 8 בעטין סבור הוא כי דין התביעה כנגדו סילוק על הסף כדי להוביל בהכרח למסקנה, כי אין להיעתר לבקשתו. טיעון זה מזמין בירורו לגופו, שמיעת ראיות הצדדים בהקשר זה שרק לאחריה ניתן לקבל את טיעון נתבע זה או לדחותו".

החלטה

בפני בקשה להורות על מחיקת התביעה שכנגד שהוגשה כנגד ליאור רוטשילד (להלן: "המבקש"), הבעלים ומנכ"ל התובעת.

ברקע הבקשה, תביעה כספית שהגישה התובעת, כנגד הנתבעת והתובעת שכנגד (להלן: " המשיבה"), לתשלום בגין ציוד ושירותים שסופקו לה.

המשיבה לא התכחשה, כעיקרון, לחובתה לשלם לתובעת בעבור אספקת ציוד ושירותים, אלא שבפיה טענות כנגד החיוב, כמו גם טענות קשות לנזק שגרמו לה התובעת והמבקש. נוכח זאת, הגישה נגדם תביעה שכנגד, בה נטען, בין היתר, כי המבקש הוא הרוח החיה והמוח מאחורי התובעת והוא שנתן את ההוראות לעובדי התובעת כיצד לפעול. בעקבות הוראותיו בוצעו ע"י התובעת פעולות קיצוניות, בחוסר תום לב, שגרמו נזק רב למשיבה.

אין חולק כי בחודש ינואר 2015, המשיבה והתובעת התקשרו בהסכם לאספקת חומרה ושירות תמיכה למחשבים. לפי ההסכם, למשיבה זכות לסיים את ההתקשרות בהודעה בת 30 יום מראש. אין חולק כי במסגרת זו סיפקה התובעת למשיבה סיסמאות להפעלת המערכת הממוחשבת ולצורך הגישה אל נתוני המשיבה בשרתים.

המשיבה טוענת, בתביעה שכנגד, כי לאחר כשנה, ובמקביל לכינון פרויקט שרתים שהקימה התובעת במשרדיה, התגלו כשלים בעבודת התובעת, ובהן: היעדר תיעוד פעולות, היעדר גיבויים, מחיקת קבצים וכיו"ב. המשיבה מוסיפה וטוענת , כי חרף הידברות בין הצדדים, לרבות פגיש ה ביום 10.2.16, לא נפתרו הבעיות הללו ופרויקט התקנת השרתים לא הושלם. ההיפך הוא הנכון, התעוררו תקלות רבות נוספות במערכת שסיפקה התובעת למשיבה, בפרט ניתוקים, שמנעו כליל את עבודתה של המשיבה ופגעו מאד בפעילות לקוחותיה. ברם, כל פניות המשיבה לנציגי התובעת בנושא נפלו על אזניים ערלות משך כשבוע ימים, ואף הגעתם של נציגים מטעם התובעת למשרדי המשיבה וניסיונותיהם לרדת לחקר העניין, לא הביאה לפתרון התקלות. המשיבה טוענת כי מדובר בהפרה בוטה של ההסכם בין הצדדים, בו התחייבה התובעת להביא לתיקון תקלות בתוך 4 שעות.

סופו של יום, עובד המשיבה הוא זה שהצליח להתגבר על התקלות ולהביא להפסקת הניתוקים. לא זו אף זו, בתוך כך נתגלה כי התובעת סיפקה עבודה ברמה ירודה וחובבנית, התקינה תשתיות בצורה רשלנית (ויתכן אף מכוונת) ובלתי מקצועית בעליל. עוד התגלה שהגדרות הרשת והשרתים אינן תקינות והרשת אינה מאובטחת כמתחייב מהסכם השירות.

בשל כל האמור, הודיעה המשיבה לתובעת, על הפסקת ההתקשרות בין הצדדים. בתגובה לכך, התובעת החליפה את הסיסמאות ומנעה כל גישה של המשיבה למערך המחשוב, תוך שכל המידע הסודי והחסוי שלה נתון לשליטתה הבלעדית של התובעת. פניות המשיבה לנציגי התובעת, לשחרר את הסיסמאות ולאפשר גישה מיידית למערכת, נתקלו במענה שלילי, תוך שנטען כי מדובר ב"הוראה מגבוה" של המבקש עצמו. הניסיונות ליצור קשר עם המבקש בזמן אמת, על מנת לחלץ ממנו הסכמה לשחרור הסיסמאות כשל – שכן המבקש החליט להותיר את המשיבה במצוקתה ולהפנות לה עורף. גם כאשר נוצר קשר, סירב המבקש לפעול למסירת הסיסמאות. לכן, פנתה המשיבה אל התובעת ואל המבקש והתריעה בפניהם על הנזק הנגרם לה, תוך שציינה כי היא רואה במבקש אחראי אישית לגרימת הנזק.

בבקשה, הנתמכת בתצהירו של המבקש נטען כי המבקש מנהל חברה גדולה המעסיקה עובדים רבים ונותנת שירות למאות לקוחות. נטען כי המבקש אינו בא במגע עם הלקוחות ולכל לקוח יש רפרנט בתובעת, המטפל בעניינו. צוין כי המשיבה היא לקוח קטן יחסית והיקף הפעילות של התובעת עמה לא מצדיק את מעורבותו של המבקש כמנכ"ל. המבקש הצהיר כי לכל אורך הדרך לא היה לו קשר ישיר עם המשיבה, לא בעת ההתקשרות ולא תוך כדי העבודה, לא עמד בקשר במיילים ולא השתתף בפגישות עם נציגי המשיבה. המבקש לא התייחס בתצהירו לנטען כלפיו אישית, כי בהוראתו סירבו עובדי התובעת למסור את הסיסמאות למשיבה ואף לא לטענה כי גם לאחר שנערכו פניות ישירות אליו – סירקב לספק את הסיסמאות. לעומת זאת ציין באופן כללי: "ועם כל הכבוד לא ראיתי בכתב התביעה כל ראייה למעט סיסמאות שמצדיקה הרמת מסך".

בניגוד לנטען ע"י המבקש, טוענת המשיבה כי המבקש נכח בפגישות, היה מכותב ומודע להתכתבות בין נציגיה לעובדי התובעת, ידו הייתה בכל והוא שהורה לסרב למסור את הסיסמאות החיוניות, בלעדיהן נחסמה גישת המשיבה לכל מסד הנתונים שלה ופעילותה נעצרה כליל.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, באתי לידי מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

ככלל, דחיית התביעה על הסף הינו סעד דרסטי שיש לנקוט בו בזהירות רבה ובמשורה, שכן הכלל הוא, כי אין לגזול מתובע יומו בבית המשפט, אלא אם כן סבור בית המשפט, כי ניתן לקבוע לכאורה ממצאים עובדתיים ומשפטיים, שיש בהם כדי להביא להכרעה באופן שאינו משתמע לשני פנים, שגם אם היה נשמע הדיון לגופו, התוצאה הייתה דחיית התובענה.

תקנה 100 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984, עוסקת במחיקת תביעה על הסף וקובעת: "בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, לצוות על מחיקת כתב תביעה נגד הנתבעים, כולם או מקצתם, על יסוד אחד הנימוקים האלה:
אין הכתב מראה עילת תביעה;"

על פי ההלכה, בבואו לבחון אם התביעה מגלה עילה אם לאו, על בית המשפט להניח כי האמור בכתב התביעה יוכח (ראו: ת.א (ת"א) 56815-01-14 A.T.S investments Inc ואח' נ. Segal Group(Dresden) GMBH a co KG ואח'). במקרה שלפנינו חולקים הצדדים בשאלה אם מתקיימת עילה כנגד המבקש, גם אם יוכח האמור בתביעה. מחד, טוען ב"כ המבקש המלומד כי אין בכוחה של הטענה להביא להרמת המסך בין המבקש לבין התובעת, באשר אין חולק שהתקשרות המשיבה היא עם התובעת – חברה בע"מ – ולא עם המבקש אישית. עוד טען, על יסוד הכללים בעניין הרמת מסך, כי מי שמבקש להחיל אחריות על דירק טור או אורגן בתאגיד, צריך להניח תשתית ראייתית כי בעל התפקיד קיים את יסודות העילה הספציפית המיוחסת לו. מאידך, טוענת ב"כ המשיבה, כי עיקרון האחריות האישית בדיני הנזיקין אינם מאפשרים הסתתרות מאחורי פרגוד התאגיד, כאשר העוולה מיוחסת לאורגן באופן אישי.

במחלוקת זו שבפנינו, קיימת חשיבות לנטען כלפי האורגן בתאגיד , וכן קיימת חשיבות לכך שהתובעת היא חברת יחיד אשר בבעלותו היחידה של המבקש. נוסף לכך, הוא המנהל היחיד בה. ככל והקשר בין בעל המניות לבין התאגיד קרוב יותר, כך הנטייה להרמת מסך תהיה גבוהה יותר, כשמתקיימות הנסיבות המצביעות על ניהול בלתי כשר.

כזכור, טוענת המשיבה כלפי המבקש אישית טענות למעשים ולמחדלים שהם בגדר עוולה לכאורה ובגדר זאת הטענה כי נתן הוראה להימנע מלמסור למשיבה את הסיסמאות להפעלת המערכת הממוחשבת, ביודעו כי ללא הסיסמאות נבצר ממנה לפעול. אף נטען כי המבקש נמנע במכוון מלהשיב לפניות אליו בהקשר זה. למעלה מכך, נטען שכאשר השיגו אותו נציגי המשיבה, סירב בכל תוקף לאשר את שחרור הסיסמאות. ככל וטענות אלה יוכחו כטענות אמת, תישאל השאלה אם החלטות אלה של המבקש הן בבחינת מעשים נזיקיים של התובעת או שלו באופן אישי.

כלל הוא כי אחריות התאגיד איננה שוללת את אחריותו בנזיקין של האורגן, גם אם פעל מתוקף תפקידו בתאגיד (סע' 54 לחוק החברות, תשכ"ט – 1999). יתר על כן, שעה שהאורגן פועל למען עצמו. במקרה זה שלפנינו, כל פעולותיו של המבקש כאורגן בתאגיד הן בהכרח ובסופו של יום למען עצמו בהיותו הבעלים היחיד.

שם, ביצע בית המשפט את האבחנה בין הדירקטורים האחרים לבין מנהל אבטחת האיכות על יסוד האמירה הבאה: "סבורני כי טענתו של נתבע מס' 8 באשר להיעדר יריבות או עילה – דינה בשלב זה להידחות. לטעמי, יש בטענות שהעלו התובעים כנגדו, כדי להוות תשתית עובדתית לכאורית מספקת מכוחה לא ניתן לסלק את התביעה כנגדו על הסף".

בית המשפט בחן את תגובת אותו מנהל וקבע שיש לברר הטענות לגופן בדרך של הבאת ראיות, להבדיל מסילוק על הסף : "מנגד, טוען הנתבע מס' 8 במסגרת בקשתו לסילוק התביעה על הסף, כי בעת הוצאת תעודות הבריאות לא היה לו כל יסוד לפקפק בבדיקות שנערכו על ידי מעבדות מוסמכות, והוא האמין בנכונותן של הבדיקות... די בסקירה זו של טענות הנתבע מס' 8 בעטין סבור הוא כי דין התביעה כנגדו סילוק על הסף כדי להוביל בהכרח למסקנה, כי אין להיעתר לבקשתו. טיעון זה מזמין בירורו לגופו, שמיעת ראיות הצדדים בהקשר זה שרק לאחריה ניתן לקבל את טיעון נתבע זה או לדחותו".

מקל וחומר למקרה שלפנינו, בו כאמור לא באה התייחסות של המבקש לטענות הברורות, אך עם זאת טעונות בירור ראייתי, של המשיבה כלפיו.

יפים לעניין זה דברי כבוד השופט אור בע"א 4612/95, מתתיהו ואח' נ' שטיל ואח', פ"ד נא(4) 769, שצוטטו בפסה"ד הנ"ל: "נקודת המוצא לעניין קיומה של אחריות נזיקית כזו, היא כי עצם מעמדו של מנהל כאורגן בתאגיד אינו מטיל עליו באופן אוטומטי אחריות אישית בנזיקין בגין עוולות להן אחראי התאגיד. עם זאת, אין למנהל חסינות מאחריות נזיקית בגין עוולות שעשה בכהונתו כמנהל. הוא ישא באחריות כזו כאשר מתקיימים בו כל היסודות הנדרשים לגיבושה של אחריות על פי דיני הנזיקין."

ראו גם הניתוח והתוצאה בתא (מרכז) 4857-09-08 הרט נ. קומרקס בע"מ ואח' , מפי כבוד השופט בנימין ארנון (פורסם בנבו).

לטעמי, היסודות לגיבוש אחריות בנזיקין של המבקש, צוינו בתביעה האישית כלפיו. אם אלה יוכחו, הרי תוטל עליו האחריות האישית לפצות את המשיבה בגין נזקיה , בתקופה בה נמנעה ממנה עבודה תקינה בשל אי מסירת הסיסמאות החדשות (שהחליפו את אלה שהיו בידה), עליה הו רה, סירוב שמקורו, ככל הנראה, ברצונה של המשיבה לסיים את ההתקשרות בין הצדדים באופן שנקבע בהסכם (לאחר 30 יום ממועד מסירת הודעה) ולאור המחלוקת הכספית.

מצאתי כי בשלב זה של ההליך, מחיקת המבקש מהתביעה שכנגד מהווה סעד דרסטי שאין מקום לתיתו בנסיבות האמורות.
הבקשה נדחית והמבקש ישא בהוצאות משפט בסך 2,500 ₪.

תצהירי עדות ראשית של התובעת (והנתבעים שכנגד) יוגשו עד ליום 1.11.20. תצהירי עדות ראשית של הנתבעת (והתובעת שכנגד) יוגשו עד ליום 1.12.20. ישיבות ההוכחות בעינן עומדות. איחולי הצלחה לצדדים בגישור.

ניתנה היום, כ"ד אלול תש"פ, 13 ספטמבר 2020, בהעדר.


מעורבים
תובע: טי.או.אם. לשרותך בע"מ חברות
נתבע: איו א.ד. מערכות בע"מ חברות
שופט :
עורכי דין: