ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שי לי גצלר הורצ'ק נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני:

כבוד השופטת סאוסן אלקאסם

התובעת
שי לי גצלר הורצ'ק
ע"י ב"כ: עו"ד אלון לוריה
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד שירלי וינגרטן צ'רניקר

פסק דין

מונחת לפני תביעת התובעת לתשלום מענק לחייל משוחרר העובד בעבודה מועדפת.
רקע כללי
ביום 18.10.2018, הגישה התובעת לנתבע תביעה לתשלום מענק לחייל משוחרר שעבד בעבודה מ ועדפת/ נדרשת. (להלן: " המענק").
ביום 24.10.2018, דחה הנתבע את התביעה מהנימוקים הבאים –
העדר זכא ות לדמי אבטלה ביום תחילת העבודה .
שירות בשירות לאומי, בהתנדבות, במשך תקופה קצרה מזו שבה חובה לשרת בשירות סדיר על פי סעיף 16(1) לחוק שירות ביטחון, התשי"ט- 1959 (נוסח משולב).
העדר עמידה בדרישות סעיף 174 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה- 1995 (להלן: "החוק").
כנגד החלטת הנתבע הגישה התובעת ביום 23.12.2018 את התביעה שלפנינו.
לאחר שהתובעת המציאה אישור בדבר שירותה בצבא הגנה לישראל – ש ירות חובה – מיום 20.8.2014 ועד 22.9.2014, הודיע הנתבע ביום 29.7.2019 כי אינו עומד על עילת הדחיה בגין תקופת שירות קצרה מ 24 חודשים. עם זאת, סבור הנתבע כי אין לאשר את התביעה לתשלום מענק, משהתובעת טוענת לדעתו לתקופת התנדבות בשונה מתקופת עבודה המ קיימת תקופת אכשרה לאבטלה.
ביום 15.6.2020, התקיימה ישיבת הוכחות בה נחקרה התובעת על תצהירה. בתום הדיון ביקשה התובעת להמציא מ ביתנו – הבית של כולנו (להלן: " ביתנו"), אישור המפרט במה עוסק המקום, הגדרת תפקידה ותקופת עבודתה שם.
נציגי הציבור לא התייצבו לדיון – וקיבלתי החלטה לקיימו בהעדרם.
טענות הצדדים
א. לטענת התובעת, במועד תחילת עבודתה ב ביתנו, בשנה הראשונה לשחרורה מהשירות הלאומי , הייתה זכאית לאבטלה. משעבודה זו מהווה לטענתה עבודה מועדפת אז התקיימו בעניינה התנאים לזכאות לתשלום מענק לחייל משוחרר העובד בעבודה מועדפת.
ב. מנגד טוען הנתבע, כי העבודה בביתנו אינה כלולה בלוח ח' לחוק – רשימת העבודות המועדפות / נדרשות – משכך, במועד תחילת עבודת התובעת בעבודה מועדפת באלו"ט לא התקיימה לגביה תקופה אכשרה לזכאות לאבטלה. לפיכך לא מתקיימים בה מלוא התנאים לזכאות למענק.
היריעה הנורמטיבית
המסגרת הנורמטיבית לדיוננו היא סעיף 174 לחוק הקובע את הזכאות למענק בגין עבודה מועדפת ושיעורו, תוך הפניה ללוח ח' הכולל פירוט של סוגי העבודות המזכות.
סעיף 174(א) לחוק קובע –
עבודה מועדפת" - עבודה במקום עבודה או בסוג עבודה כמפורט בלוח ח'; ובלבד שלגבי אדם פלוני העבודה אינה עבודה מתאימה כאמור בסעיף 165(א) ו-(ב);
...
(ב) מבוטח שהתקיימו בו כל אלה זכאי למענק כאמור בסעיף קטן (ג):
(1) אילו התקיים בו האמור בסעיף 163(א), הוא היה זכאי לדמי אבטלה; לעניין זה, יראו חייל כזכאי לדמי אבטלה, אף אם לא השלים את תקופת האכשרה כאמור בסעיף 161;
(2) הוא עבד ששה חודשים לפחות, מתוך שנתיים מיום שחרורו משירות סדיר על פי חוק שירות בטחון, למעט שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, בעבודה מועדפת והוכיח להנחת דעתו של פקיד התביעות כי עבד כאמור בעבודה מועדפת ; במניין השנתיים האמורות לא יובאו בחשבון ימים שבהם שירת המבוטח בשירות מילואים כהגדרתו ב חוק שירות המילואים, התשס"ח-2008.
(ג) .......
(ד).....
...
(ו) (1) מענק, למעט מענק חלקי, בשיעור שנקבע לפי סעיף זה, ישולם למי שמתקיימים בו התנאים שבסעיף קטן (ב), גם אם עבד בעבודה שאינה עבודה מועדפת, אם מתקיימים בו כל אלה:
(א) הוא עבד בעבודה נדרשת שהיא לגביו עבודה מתאימה כאמור בסעיף 165(א) ו-(ב)
(ב) הוא הוכיח, להנחת דעתו של פקיד התביעות, כי עבד כאמור בסעיף קטן (ב)(2) בעבודה נדרשת;
לענין סעיף קטן זה, "עבודה נדרשת" - עבודה במקומות עבודה ובסוגי עבודה כמפורט בלוח ח'.
(2) השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לשנות או להחליף את לוח ח'.
(ז) על אף האמור בסעיף קטן (ו), יינתן מענק חלקי למי שהועסק בעבודה נדרשת כאמור בחלק (ד) בלוח ח', והתקיימו בו כל התנאים שבסעיף הקטן האמור, אף אם עבד תקופה שפחתה משישה חודשים ובלבד שלא פחתה מארבעה חודשים. "
סעיף 174 לחוק מפנה לסעיף 161 המגדיר מהי תקופת אכשרה לזכאות לאבטלה –
"א) לעניין סימן זה, תקופת האכשרה לגבי תקופת אבטלה פלונית היא 12 חודשים קלנדריים שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה, בעד אחד או יותר מהימים בחודש, בתוך 18 החודשים בתכוף לתאריך הקובע.
(ב) בוטל
(ג) בתקופת האכשרה של מובטל ייכללו, אף ללא תשלום דמי ביטוח –
(1).....
(2) ימי שירות סדיר על פי חוק שירות ביטחון – עד שישה חודשים שירות כאמור, או ימי שירות מילואים בצבא הגנה לישראל;
(3)...
(ד) (בוטל).
(ה) השלים מבוטח את תקופת האכשרה כנדרש בסעיף קטן (א), לא תידרש ממנו תקופת אכשרה במשך שנים עשר החודשים שלאחר התאריך הקובע שלגביו השלים את תקופת האכשרה, ולגבי מבוטח מיוחד ימנו את 12 החודשים האמורים, בלי למנות בהם תקופה של 24 חודשים, לכל היותר, בין מועד פתיחת העסק לבין מועד סגירתו. מיום 1.7.2007 (ו) תקופת עבודה המזכה במענק לפי הוראות סעיף 174א, לא תיחשב כתקופת אכשרה." (ההדגשות אינן במקור)
דיון והכרעה
לאחר עיון במלוא החומר, התשתית הראייתית וטענות הצדדים יש לקבוע כי התובעת לא עמדה בנטל הרובץ ע ליה להוכיח זכאותה לקבלת מענק. ואבאר.
כעולה מחומר הראיות, לאחר שחרורה משירות חובה שירתה התובעת בשירות לאומי כלהלן:
שירות בבי"ס תקומה בת"א בתקופה מ 4.11.2014 ועד 31.7.2015.
בפנימיית הדסים (שלומית) במשפחתוני רווחה ובמרכז רייך לאוכלוסייה מבוגרת מ 1.9.2015 ועד 30.11.2016.
בתום השירות הצבאי עבדה/ התנדבה התובעת במקומות שלהלן:
בחודשים נובמבר - דצמבר 2016 עבדה התובעת 9 ימים כמלצרית בבית קפה בשם "השכן".
התובעת התנדבה באוגנדה במשך 3 חודשים מ 21.12.2016 ועד 14.3.2017 בפרויקט T.E.N מטעם הסוכנות היהודית . התובעת הצהירה כי לא קיבלה תשלום בגין התנדבותה, וההוצאות היו על חשבון המתנדבים.
התובעת עבדה כמדריכ ת נוער בסיכון בפנימיית ביתנו מיום 10.9.2017 ועד 19.11.2017 . ובהמשך עבדה כ מדריכה בהוסטל באלו"ט מ 13.12.2017 ועד 17.9.2018. התובעת ממשיכה גם במועד מתן תצהירה ביום 3.9.2019 לעבוד כמדריכה בהוסטל בבית אקשטיין.
ביום 16.6.2020, הגישה התובעת אישור מפנימיית ביתנו המאשר את עבודתה שם ו הגדרת תפקידה כמדריכה בפנימייה.
התנאים על פי החוק לקבלת מענק עבודה מועדפת:
א. זכאות לדמי אבטלה
ב. עבודה מועדפת במשך 6 חודשים בתוך שנתיים שלאחר מועד סיום השירות.
בהתאם לסעיף 161(ג)(2), ימי שירות סדיר על פי חוק שירות בטחון יכללו בתקופת האכשרה עד 6 חודשים, משכך, הוכחת זכאות לדמי אבטלה נדרשת לגבי חייל שהתחיל את העבודה המועדפת לאחר שחלפה שנה מיום שחרורו.
אין מחלוקת שלגבי המערערת התקיים התנאי השני המזכה במענק, הרי מוסכם כי התובעת עבדה בעבודה מועדפת במשך 10 חודשים מתוך שנתיים ממועד שחרורה. מה שלא התקיים לגביה, הוא התנאי של זכאות לדמי אבטלה, ביום בו החלה לעבוד ב"עבודה מועדפת.
המועד בו התחילה התובעת את עבודתה המועדפת
בית הדין הארצי כבר פסק, כי היום הקובע לבחינת הזכאות לאבטלה הוא ביום תחילת העבודה בעבודה מועדפת.
"כשהחלה המערערת את עבודתה ב"עבודה מועדפת", כבר חלפה אותה שנה מיום שחרורה מצה"ל, שעמדה לה כ"נדונית" תקופת אכשרה עד תום אותה שנה, וגם לא הייתה תקופת אכשרה מספקת, ביום תחילת העבודה ב"עבודה מועדפת", שהוא היום הקובע לבדיקת קיום הזכאות לדמי אבטלה.
הזכאות לדמי אבטלה עומדת בבסיס הזכאות למענק, ובמשוואת הזכאות היא נתון קבוע שלא משתנה." (ההדגשות במקור)
בית הדין הארצי חזר על קביעתו בתיק עב"ל 20006/98 קמפינו רחל חיה נ' המוסד לביטוח לאומי, [פורסם בנבו] פד"ע ל"ה, 422, שם קבע כי:
"משהמערערת במקרה שלפנינו, החלה לעבוד בעבודה מועדפת רק כשנה וחצי לאחר שחרורה משירות סדיר-היא לא היתה זכאית לדמי אבטלה כחיילת משוחררת עובר לתחילת עבודתה בעבודה זו, אלא על מנת שתקום לה זכאות לדמי אבטלה כנדרש בסעיף 174(ב)(1), היה עליה להשלים תקופת אכשרה. משהיא לא צברה תקופת אכשרה שלאחריה "היא עבדה בעבודה מועדפת במשך ששה חודשים מתוך שנתיים מיום שחרורה – אזי, לא קמה לה הזכאות למענק עבודה מועדפת או נדרשת."
התובעת השתחררה כאמור משירות לאומי ביום 30.11.2016. כלומר עברה יותר משנה מתום השירות הלאומי ועד תחילת עבודתה המועדפת באלו"ט. משכך, לא חל לגביה סעיף 161(ג)(2) המכיר בתקופה עד 6 חודשים מתקופת השירות כתקופת אכשרה למשך שנה ממועד השחרור. יוצא אפוא כי התובעת חייבת להוכיח תקופת אכשרה במועד תחילת עבודתה באלו"ט.
תקופת אכשרה לזכאות לאבטלה
לפי סעיף 161(א) לחוק תקופת אכשרה לצורך זכאות לדמי אבטלה היא 12 חודשים מתוך 18 חודשים בתכוף לתאריך הקובע.
התובעת צברה סה"כ 11 חודשי עבודה לצורך לתקופה האכשרה –
6 חודשי שירות, חודשיים מלצרות בבית קפה השכן, 3 חודשים בפנימיית ביתנו.
אני דוחה את טענת התובעת לראות במועד תחילת עבודתה בביתנו כמועד קובע לזכאות לאבטלה. מן הסיבות שלהלן:
סעיף 174 נמצא בפרק ביטוח אבטלה בחוק הביטוח הלאומי, משכך קיימת זיקה שאינה ניתנת להפרדה בין קבלת המענק לזכות לדמי אבטלה. ולמעשה כל תכלית הענקת המענק היא לעודד חיילים משוחררים לעבוד בעבודה מועדפת או נדרשת במקום לקבל דמי אבטלה, ובזכות עבודה זו לקבל פיצוי הבא לידי ביטוי במענק.
מלשון דברי ההסבר להצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 48), התשמ"ב-1982, הצ"ח 1592, מיום 19.07.1982, עמ' 240-241 אנו למדים כי התכלית לתשלום המענק היא – "... לעודד חיילים משוחררים במשך שנתיים מיום שחרורם מהשירות הסדיר, להשתלב במקומות ובסוגי עבודה שייקבעו כעבודה מועדפת, מתוך התחשבות בצרכי המשק. חייל משוחרר שייענה להצעת שירות התעסוקה ויעבוד בעבודה מועדפת כאמור, יהיה זכאי למענק. תשלום מענק זה יהווה תמריץ לחייל משוחרר לצאת לעבודה שאינה "עבודה מתאימה" כמשמעותה בחוק אך מאידך היא מועדפת לצרכי משק, וזאת במקום לקבל דמי אבטלה להם הוא זכאי".
כפי שצוטט לעיל הלכה פסוקה כי המועד הקובע לזכאות לדמי אבטלה הוא תחילת העבודה בעבודה מועדפת. עבודת התובעת בביתנו אינה עונה על ההגדרה של עבודה מועדפת.
העבודות המסווגות כ"עבודה מועדפת", או "עבודה נדרשת", מפורטות בלוח ח' לחוק, לענייננו טוענת התובעת כי הפסקה הרלוונטית היא פסקה (ז) (2) (ד) :
"...(ז) (1)......
(2) טיפול וסיוע אישי שלא בידי בן משפחה למי ששוהה בכל אחד מאלה:
(א) בית חולים כמשמעותו בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940, המיועד לפי תעודת הרישום שלו לאשפוז חולים סיעודיים, סיעודיים מורכבים, תשושי נפש או שיקומיים בלבד;
(ב) מעון או חלק ממעון המיועד לאנשים עם מוגבלות פיזית או שכלית, שקיבל רישיון לפי חוק הפיקוח על מעונות, התשכ"ה-1965;
(ג) מעון יום שיקומי שקיבל רישיון לפי חוק מעונות יום שיקומיים, התש"ס-2000;
(ד) מוסד לטיפול סוציאלי, מוסד לטיפול רפואי או מוסד לטיפול משולב, כמשמעותם בחוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים, התשנ"ג-1993, שקיבלו רישיון לפי אותו חוק;
(ה) מעון המופעל על ידי משרד הביטחון, המיועד לאנשים עם מוגבלות נפשית הזכאים לתגמול לפי חוק הנכים.
בפרט זה –
"טיפול וסיוע אישי" – שירותים המיועדים לסייע בביצוע פעולות יום-יום כהגדרתן בסעיף 223 או בהשגחה, למעט עבודות משק בית;
"בן משפחה" – אח, אחות, בן, בת, נכד, נכדה, דוד, דודה ובני זוגם של כל אחד מאלה."
מקובלת עלי טענת הנתבע כי ביתנו אינו עונה על אף אחת מחלופות לוח ח' ככלל והגדרת המוסדות המנויים בפריט (ז) (2) (ד) בפרט. הרי כל המוסדות המנויים בפריט צריכים לענות על הגדרת המוסדות ב חוק פיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים, התשנ"ג- 1993, וקיבלו רישיון לפי אותו חוק.
חוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים מגדיר מוסד לטיפול סוציאלי כמוסד הנותן או המיועד לתת טיפול סוציאלי למשתמשים בסמים בלבד .
התובעת לא המציאה ראיות מהן ניתן לראות בביתנו כמוסד סוציאלי כה גדרתו בחוק. הנתבע הפנה לכתובת האינטרנט של ביתנו ממנה עולה כי מדובר במוסד ללא כוונת רווח שנועד לתת מענה טיפולי / חינוכי לילדים בקצה הרצף הטיפולי.
התובעת לא הפריכה טענה זו ולא הצליחה להוכיח כי ביתנו מיועד למשתמשים בסמים כהגדרת מוסד סוציאלי בחוק. התובעת לא טענה ולא הוכיחה כי המוסד ביתנו עונה על אחת מהחלופות המנויות ברשימה . משכך אין לראות בביתנו ככלול ברשימת העבודות המועדפות / נדרשות בלוח ח' .
לפיכך, לא ניתן לראות במועד תחילת עבודתה בביתנו ביום 10.9.2017, בשנה הראשונה לשחרורה משירות לאומי , כמועד קובע לזכאות לאבטלה. כלומר , הזכאות לאבטלה במועד תחילת עבודתה באלו"ט מותנית בתקופת אכשרה.
כמו כן, יש לדחות את טענת התובעת כי יש להכיר בתקופת התנדבותה באוגנדה כעבודה מועדפת. מקובלים עלי נימוקי הנתבע שמדובר בהתנדבות ולא בעבודה. לעניין זה ראו תצהיר התובעת בו היא העידה שלא קיבלה שכר גם נשאה בהוצאותיה.
זאת ועוד, כעולה מהצעת החוק, תכלית מענק עבודה מועדפת להפנות חיילים משוחררים לעבודה בסוג העבודות הבלתי מקצועיות בשל נחיצותן למשק וכלכלתו. תכלית החוק אינה יכולה להתפרש כמחילה אותו על עבודות מחוץ לגבולות ישראל למעט מקרים חריגים כעניין זמרי.
הלכה פסוקה כי –
"לעבודות אלה צריך להגיע החייל המשוחרר באמצעות שירות התעסוקה המכוון כמובן למקומות עבודה בישראל. כדי להתגבר על האבטלה בישראל שהיא משימה כלכלית ראשונה במעלה, יש להפנות עובדים למקומות עבודה בישראל, ודאי באותן עבודות שהמחוקק ראה אותן כעבודות שהמשק הישראלי בישראל זקוק בהן לעובדים בשל מחסור בידיים עובדות, ולכן ביקש להפנות אליהן חיילים משוחררים" .
"בהתאם לכך, תוקן לוח ח' ועודכן מעת לעת, תוך שנוספו לו או נגרעו ממנו סוגי עבודה ומקומות עבודה, על פי צרכי המשק הישראלי כפי שהיו מעת לעת."
בנסיבות אלו בהן התובעת לא צברה 12 חודשים בתוך 18 חודשים עובר למועד תחילת עבודתה באלו"ט אין היא עומדת בתנאי הזכאות לאבטלה כאמור בסעיף 174(ב)(1).
משהוכח, כי התובעת לא הי תה זכאית לקבל דמי אבטלה ביום בו החל ה לעבוד בעבודה מועדפת ביום 13.12.2017 , מפאת הע ובדה שלא צברה תקופת אכשרה כמתחייב בחוק וכן, לאור העובדה כי חלפה יותר משנה מיום שחרור ה משירות לאומי, אין התובעת זכאי ת לקבל מענק עבודה מועדפת ודין תביעת ה להידחות .
לאור כל האמור התביעה נדחית. משמדובר בתיק מתחום הביטחון הסוציאלי אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ד אלול תש"פ, (13 ספטמבר 2020), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .


מעורבים
תובע: שי לי גצלר הורצ'ק
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: