ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין רוני נהרי נגד המוסד לביטוח לאומי :

13 ספטמבר 2020
לפני: כבוד השופט כאמל אבו קאעוד - סגן נשיא
התובע:
רוני נהרי
ע"י ב"כ: עו"ד מאור אביטל

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד דנה תמר פרבר

החלטה

הנני ממנה כמומחה יועץ רפואי מטעם ביה"ד את ד"ר ארז אבישר, מומחה בתחום כירורגיה אורתופדית, על-מנת שיחווה את דעתו בדבר פגיעתו של התובע.
ואלה העובדות הרלבנטיות:
התובע יליד שנת 1966.
התובע עובד בחברת חשמל משנת 1987 ועד היום.
בין השנים 1987-2014 עבד התובע כפועל מן המניין; בין השנים 2014-2019 שימש כסגן מנהל עבודה, ולאחר מכן מונה לתפקיד מנהל עבודה.
התובע עובד 5 ימים בשבוע, 8.5 שעות ביום, לרבות שעות נוספות, החל משנת 1990 ואילך.
ידו הדומיננטית היא יד ימין.
התובע עושה שימוש בכלים רוטטים אשר כוללים: סוגר ברגים חשמלי לצורך פירוק/הרכבת ברגים; מקדחה לצורך הרחבת חורים בברזל; קונגו לצורך ביצוע הארקות.
בין השנים 1987-2014 העבודה עם הכלים הרוטטים התבצעה בממוצע של בין שלוש לארבע פעמים ביום עבודה במצטבר, באמצעות שתי הידיים.
משנת 2014 ועד לשנת 2019 התובע ביצע את הפעולות המתוארות לעיל בין שעה וחצי לשעתיים בלבד ביום.
המומחה מתבקש להשיב על השאלות הבאות:
מהו הליקוי ממנו סובל התובע?
האם ניתן לקבוע בסבירות שמעל 50% קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע לליקוי ממנו הוא סובל?
ככל שהשאלה לתשובה הקודמת הינה בחיוב וקיים קשר סיבתי בין העבודה לליקוי האם ניתן לומר כי הליקוי עקב העבודה נגרם על דרך של פגיעות זעירות, שכל אחת גרמה נזק זעיר ובלתי הדיר שהצטברותם גרמה לליקוי (כמו טיפות המים המחוררות את האבן)?
ככל שיש קשר בין העבודה לליקוי האם לעבודת התובע השפעה משמעותית על הופעת הליקוי? (השפעה משמעותית משמעה השפעה בשיעור של 20% ומעלה).
בהתאם לפסיקת בית הדין הארצי בסוגית המיקרוטראומה, על המומחה לבחון קיומו של הקשר הסיבתי באופן הבא:
ראשית – האם קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של המבוטח לבין הליקוי ממנו הוא סובל. על מנת לקבוע קיומו של קשר סיבתי, יש צורך בסבירות של מעל 50%, כי תנאי העבודה השפיעו על הליקוי. דהיינו, יותר סביר לקבוע שתנאי העבודה השפיעו במידה זו או אחרת על הליקוי, לעומת המצב ההפוך שתנאי העבודה לא השפיעו.
יובהר, כי בשלב זה לא נדרשת התייחסות למידת ההשפעה על מצבו הרפואי של המבוטח, ואין הכוונה כי תנאי העבודה תרמו ל-50% ממצבו הרפואי של המבוטח, אלא האם תנאי העבודה גרמו במידה כלשהי למצבו הרפואי של המבוטח או להחמרת מצבו הרפואי של המבוטח, בסבירות של 50% ומעלה.
שנית – ככל שנקבע קשר סיבתי כאמור לעיל, יש לבחון את שאלת היחס בין השפעת תנאי העבודה על הליקוי אל מול גורמיו האחרים. לגבי שאלה זו די בהשפעה משמעותית של תנאי העבודה על קרות אותו הליקוי כדי שהוא יוכר כפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה. השפעה משמעותית הינה, על פי הפסיקה, השפעה בשיעור 20% לפחות.
המומחה מתבקש ליתן חוות-דעתו תוך 30 ימים מיום קבלת החלטה זו והחומר הרפואי. המומחה יערוך את חוות-דעתו בדרך שבה ניתנת חוות-דעת של מומחה לפי פקודת הראיות [ נוסח חדש], התשל"א-1971, ובכלל זה יפרט את פרטי השכלתו וניסיונו, וכן יצהיר כי ידוע לו שחוות-דעתו ניתנת במקום עדות בבית-הדין על המשתמע מכך. תשומת לב המומחה, כי ככל שלא תתקבל חוות הדעת בתוך 45 יום, ישקול בית הדין ביטול המינוי ומינוי מומחה חלופי.
למען הסר ספק, מובהר בזה כי הצדדים מנועים מליצור קשר ישירות עם המומחה אלא רק באמצעות בית-הדין. אם וככל שמי מן הצדדים היה או עודנו בקשר עם המומחה, לגבי תובענה זו או הפגיעה מושא התובענה, לרבות חוות-דעת שקיבל מהמומחה, יגיש הודעה בכתב לבית-דין זה וישירות לצד שכנגד, תוך 7 ימים ממועד קבלת החלטה זו.
המזכירות תצרף להחלטה זו "דף הנחיות" למומחה בהתאם להנחיות בדבר מינוי מומחים ויועצים רפואיים; וכן תמציא למומחה את כלל החומר הרפואי שסרוק בתיק בית-הדין.
המזכירות תעקוב אחר ביצוע החלטה זו ותביא את חוות-הדעת הרפואית של המומחה בפני השופט הח"מ מיד עם קבלתה במזכירות בית-הדין.
עם קבלת חוות-דעת המומחה לתיק בית-הדין היא תועבר לצדדים. ממועד קבלת חוות-הדעת, לצדדים יינתנו 21 יום להגשת בקשה להפנות למומחה שאלות הבהרה ביחס אליה. במידה ותוגש בקשה להפנות שאלות הבהרה למומחה, תינתן לצד השני ארכה בת 21 יום, להגיב לה.

ניתנה היום, כ"ד אלול תש"פ, (13 ספטמבר 2020), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מעורבים
תובע: רוני נהרי
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: