ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ש.ט. נגד מדינת ישראל באמצעות הקרן הפנימית לביטוחי ממשלה בהנהלת ענבל... :

התובעת:
ש.ט.

נגד

נתבעת:
מדינת ישראל באמצעות הקרן הפנימית לביטוחי ממשלה בהנהלת ענבל חברה לביטוח בע"מ

החלטה

בפניי תביעה לקבלת תגמולי ביטוח על פי פוליסת ביטוח תאונות אישיות.
התובעת, ילידת 1982, נפגעה בתאונה ביום 17.05.18 אשר גרמה לה לנזקי גוף. לתובעת נקבעה נכות צמיתה בשיעור 10% בגין פיברומיאלגיה, לפי סעיף 35(1)(ב'), נכות צמיתה בשיעור 10% בגין צלקת לפי סעיף 75 (1)(ב') ונכות צמיתה בשיעור 10% בגין מגבלה בתנועות הקרסול ימין לפי סעיף 48(3)(א').
המחלוקות בין הצדדים הינן בין השאר בפרשנות הפוליסה הדנה בשאלה מהי הנכות שבגינה יש לשלם פיצוי בגין התאונה לפי תנאיה. התובעת טוענת כי יש לסכם את אחוזי הנכות כפשוטם כך שאחוזי הנכות הינם 30% ואילו הנתבעת טוענת כי יש לשקלל את אחוזי הנכות כפי שנהוג בביטוח הלאומי והחישוב מגיע לסך 27.1% נכות משוקללת.
התובעת חישבה נזקיה לכדי 36,000 ₪ וכן דורשת ריבית ופיצויים עונשיים בסך 10,000 ₪.
ביום 28.07.20 נתתי תוקף של פסק דין להסכם הפשרה ולפיו תשלם הנתבעת לתובעת את סכום הפיצוי המגיע לפי 27.1% הנכות שאינם שנויים במחלוקת ובית המשפט יפסוק בשאלת האחוזים שנותרו במחלוקת, בשאלת הפיצויים העונשיים ועניין הוצאות משפט ושכ"ט עורך דין.
לטענת ב"כ התובעת המלומד יש לסכם את אחוזי הנכות מבחינה אריתמטית פשוטה שכן לא רק שלא כתוב בפוליסה בדבר שקלול נכויות הרי שכתוב במפורש בפוליסה כי יש לשלם פיצוי חלקי בהתאם לאחוזי הנכות וההוראה המצמצמת היחידה הקיימת מתייחסת לנכויות הקימות לפני קרות המקרה.
כן טוען ב"כ התובעת כי אילו התכוונה הנתבעת לשקלול נכויות היה עליה לציין זאת במפורש, מה גם שפרשנות חוזה יש לפרש לרעת מנסחו.
לעניין שכ"ט עורך דין טוען ב"כ התובעת כי יש לשלם לכל הפחות 15% שכ"ט. לעניין הוצאות משפט הרי שהתובעת אינה זכאית להחזר אגרה ומשכך על הנתבעת לשאת בהוצאה זו. יתירה מזו, יש לחייב את הנתבעת בפיצויים עונשיים שכן התעמרה בתובעת ומיאנה לשלם לה את הסכומים המגיעים לה.
לעניין הצמדה טוען ב"כ התובעת כי יש לקבל את מועד תחילת הפוליסה ולהצמיד את סכום תגמולי הביטוח ליום התשלום וכי אין לקבל את טענת הנתבעת כי אין מנגנון הצמדה לסכום הביטוח כפי שאין מנגנון הצמדה לפרמיה.
ב"כ הנתבעת המלומד טוען כי תנאי הזכאות מפורטים ב"כתב כיסוי תאונות אישיות מורים מלווים תלמידים בטיולים" (להלן: "כתב הכיסוי") ולפי תנאי הפוליסה אחוזי הנכות ייקבעו ע"י המוסד לביטוח לאומי ומאחר ובביטוח הלאומי שיעורי הנכות הצמיתה נקבעים תמיד על פי שקלול של הנכויות ולא חיבור אריתמטי (כמתחייב מהוראות תקנה 11 לתקנות הביטוח הלאומי) וכי הדבר סביר ומקובל שכן שיטת השקלול מונעת מצב לא הגיוני של מעל 100% נכות , יש לפעול גם כך בתשלום תגמולי הביטוח.
לעניין שכ"ט והחזר הוצאות משפט טוען ב"כ הנתבעת כי הדרישה של התובעת לא נדחתה אלא שהנתבעת ביקשה לקבל אישור עדכני של המוסד לביטוח לאומי באשר לנכויותיה הצמיתות של התובעת אך התובעת בחרה לראות זאת כסירוב הנתבעת לשלם תגמולי הביטוח והגישה תביעה לבית השפט שלא לצורך וזאת למרות שהנתבעת כבר שילמה בעבר לתובעת פיצוי שבועי בגין אי כושר זמני וכי התנהלותה הנמהרת של התובעת אינה עולה בקנה אחד עם עקרונות תום הלב ולפיכך יש לדחות אף את דרישת התובעת לעניין ריבית ופיצויים עונשיים ולחייב את התובעת בהוצאות משפט וב שכ"ט עורך דין של הנתבעת בשל תביעה שהוגשה שלא לצורך.
לעניין הפרשי הצמדה טוען ב"כ הנתבעת כי ענין זה לא נכלל ברשימת העניינים בהם הוסמך בית המשפט להכריע לפי ההסדר הדיוני בין הצדדים שקיבל תוקף של פסק דין ולגופו של ענין טוען כי ענין ההצמדה לא נזכר בפוליסה שכן אין זו פוליסה מסחרית אלא הסדר ייחודי וספציפי כחלק מתנאי העסקה של מורים המועסקים בשירות המדינה.

דיון והכרעה

שיעור הנכות

בפוליסת הביטוח בפרק סכומי הכיסוי הביטוחי נכתב : "נכות חלקית וצמיתה –פיצוי חלקי בהתאם לאחוזי הנכות.."
בפרק ההגדרות נכתב: "נכות חלקית וצמיתה: נכות חלקית לצמיתות שתיקבע על פי המבחנים לקביעת דרגת הנכות הרפואית כמפורט להלן".
בפרק המבחנים לקביעת הנכות דרגת הנכות הרפואית נרשם : "אחוזי הנכות יקבעו ע"י המוסד לביטוח לאומי"
לדידי לפי תנאי הפוליסה יש לחשב את אחוזי הנכות כפי שהדבר נעשה בידי המוסד לביטוח לאומי. לפיכך אני מקבל את טענות הנתבעת בעניין קביעת אחוז הנכות של התובעת כנכות משוקללת לפי דרך החישוב וקביעת המוסד לביטוח לאומי.
עיון מעמיק באישור הוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי שצורף למכתב הדרישה שנשלח לנתבעת מלמד כי אכן קיימת אי בהירות לעניין השאלה מהי הנכות הצמיתה של התובעת. בשלושת הסעיפים רשום החל מ01.09.19 ואילו בסעיף הרביעי רשום מ01.09.19 ועד ל11.08.20.
בשקלול הנכות הרפואית רשום מתאריך 01.09.19 ועד 11.08.20 מידת הנכות זמני ואחוז הנכות המשוקלל 35%. דרך רישום זו אינה ברורה דיה כך שלא ניתן להבין האם הנכות הרשומה בשלושת הסעיפים הראשונים הינה צמיתה או לא, כך שאני מקבל את טענת הנתבעת בעניין הצורך שהיה קיים לפיו המוסד לביטוח לאומי יבהיר מהי נכותה הצמיתה המשוקללת של התובעת וטיעוניה בסעיפים 3-5 לסיכומים מקובלים עלי.

הצמדה

לעניין הצמדת סכומי הפוליסה אינני יכול לקבל את טענת התביעה שכן אין חובה להצמיד סכומים ומשאין בפוליסה הוראה להצמיד את סכום הפוליסה או כל הוראה אחרת בסוגיה הרי שהסכומים אינם צמודים.

הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד
תקנה 511 לתקנות קובעת כדלהלן:

"(א) בתום הדיון בכל הליך, יחליט בית המשפט או הרשם, לענין שלפניו, אם לחייב בעל דין בתשלום שכר טרחת עורך דין והוצאות המשפט (להלן - הוצאות) לטובת בעל דין אחר, אם לאו.
(ב) החליט בית המשפט או הרשם לחייב בעל דין בהוצאות, רשאי הוא לקבוע את סכום ההוצאות לפי שיקול דעתו, בכפוף לאמור בתקנה 512".

בין שיקוליו ייקח בית המשפט בחשבון שווי הסעד השנוי במחלוקת, התעריף מינימלי שנקבע לעניין שכר טרחת עורך דין בכללי לשכת עורכי הדין, והדרך שבה ניהלו בעלי הדין וב"כ את הדיון.
כלל ראשון לכללי פסיקת ההוצאות הוא שבאין נסיבות מיוחדות, המצדיקות לשלול מבעל-דין שזכה את הוצאותיו (כולן או מקצתן) יהא אותו בעל-דין זכאי לפסיקת הוצאות (ראה: י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (אמינון, מהדורה שישית, בעריכת ש' לוין 1990, וכן: ע"א 1986, 1894/90 שמואל פלאטו-שרון נ' ז'ק אסולין, פ"ד מו(4), 822, עמ' 829-830) , אלא אם כן יש מקום להתחשב בהליכי התנהלות המשפט ובהתנהגות הצדדים ובאי-כוחם עובר וטרם להליכים אלו (ע"א 1182/90 דורית שחם נ' מרים רוטמן ואח', פ"ד מו (4), 330, עמ' 347-346).
מששקלתי את טיעוני הצדדים סבורני כי בנסיבות המקרה דנן יש מקום לחייב בהוצאות משפט בסך כולל של 3,000 ₪. יחד עם זאת, אין מקום לפסיקת פיצויים עונשיים.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים בדואר רשום.
ניתנה היום, כ"ד אלול תש"פ, 13 ספטמבר 2020, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: ש.ט.
נתבע: מדינת ישראל באמצעות הקרן הפנימית לביטוחי ממשלה בהנהלת ענבל חברה לביטוח בע"מ
שופט :
עורכי דין: