ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שטראוס גרופ בע"מ נגד רן כהן :


בפני כבוד ה שופטת ג'אדה בסול

מבקשת/נתבעת

שטראוס גרופ בע"מ

נגד

משיב/ תובע
רן כהן

החלטה

לפני בקשת הנתבעת (להלן: "המבקשת") להארכת המועד להגשת הודעה לצד שלישי, וכן להארכת המועדים שנקבעו לגילוי מסמכים ל- 30 ימים לאחר הגשת כתב הטעות בהודעה לצד שלישי כאמור.

רקע עובדתי ותמצית טענות הצדדים:

מדובר בתביעה כספית שהגיש התובע (להלן: "המשיב") נגד המבקשת, בה טען לזכאותו לכספים המוחזקים אצלה כפיקדון (הנחה מס חרית שהועמדה כבטחון לטובת המשיב אצל המבקשת), כאשר לטענת המשיב הצטברו אצל המבקשת עשרות אלפי שקלים לזכותו .

יובהר כי, אביו של המשיב פתח עסק "מרכול" למכירת מוצרי מזון בשנת 1990, כאשר ניהול העסק עבר אל המשיב עוד בשנת 1995 , ועד היום.

לפי המשיב, הכספים המופקדים אצל המבקשת נוכ ו מכספים להם הוא היה זכאי ממנה במשך השנים , בשנות האלפיים , עד אשר בשנת 2018 גילתה המבקשת כי ברישומיה עדיין מופיע מ ספר העוסק מורשה של אביו , מה שאילץ את המבקשת לפתוח כרטיס עסק חדש ובהתאם החזרת הפיקדון.

לטענת המשיב, המבקשת משכה המחאה בסכום הפיקדון לפקודת אביו של המבקש מר נסים כהן במקום לפקודתו הוא , המחאה שסורבה בעקבות חוסר התאמה.

למעלה מן האמור, המשיב טוען כי המבקשת אף ביקשה חשבונית מאביו של המשיב עבור ריביות שהצטברו על הסכום והבטיחה לשלם לו בגין אותה חשבונית, כאשר בסופו של יום המבקשת הנפיקה המחאה, בניכוי סכום החשבונית, לפקודת אביו , הכל ללא הסכמתו וידיעתו של המשיב, כשמדובר בכספים השייכים לו. לאחר שההמחאה סורבה, המבקשת אף העבירה מידע שגוי לאביו של המשיב, שהובטח לו כסף, כי בנו המשיב זוכה בסכום.

המשיב תבע את סכום הפקדון במלואו, כן פיצוי עבור הוצאת דיבתו ופגיעה בפרטיותו, כאשר בתגובה הוגש כתב הגנה מטעם המבקשת, אשר בד בבד עם הגשת כתב ההגנה, הודיעה כי היא שילמה את הכספים לאביו של המשיב בהמחאה נוספת שנפרעה.

המבקשת בכתב הגנתה טענה, כי התקיימה בינה לבין אביו של המשיב מערכת יחסים חוזית שנמשכה עד 2019, עם סיום אותה מערכת נצבר הכסף, שהופקד על סמך הסכמה בינה לבין אביו של המשיב ליצירת קרן לשמירת הכספים לצורך בטוחה – צבירת הנחה מסחרית.

בתשובה לכתב ההגנה , טען המשיב כי טענות המבקשת אינן נכונות, הרי שהמבקשת לא ביססה את טענותיה עובדתית ולא משפטית, על אף שכביכול אמורים להיות בחזקתה כל המסמכים. דבר המחזק את טענתו אודות זכאותו לקבל את הכסף, וכי הכסף שהוזרם לחשבון הפקדון במשך השנים נוכה מכספו האישי ולא מכספי אביו, עובדה שלא נסתרה ולא הוכחשה על ידי המבקשת .

כשלושה שבועות לאחר הגשת כתב התשובה האחרון בתיק, הגישה המבקשת את הבקשה נשוא הדיון כעת , בה היא מודיעה כי נכון למועד הגשת כתב ההגנה, היא משכה המחאה חדשה ושילמה אותה לאביו של המשיב, אליו היא מחויבת בהתאם למערכת היחסים החוזית ביניהם.

לטענתה של המבקשת, היא סברה כי עם תשלום ההמחאה לאביו, המשיב ימחק את תביעתו, אך מכתב התשובה הוברר למבקשת כי המשיב עומד על תשלום הסכום לידיו.

לפי המבקשת , היא שקלה לשלוח הודעה לצד שלישי לאביו של המשיב, אך לאור מצבו הבריאותי הקשה , לטענתה , היא ניסתה לסיים את העניין בהידברות עם המשיב, אשר לא צלחה. על כן אין לה, כך המבקשת, כל ברירה מלבד הגשת בקשה זו על מנת שאביו של המשיב, ישפה א ותה בגין כל סעד או פיצוי בו תחויב לשלם למשיב.

המבקשת טוענת כי סיבת האיחור בהגשת הבקשה, נעוצה בסברתה כי ההליך מתייתר כאמור, משנשלחה אותה המחאה לאבי המשיב, הוצגה לפרעון ונפרעה, וכן כי מדובר באיחור של כחודש ימים וטרם התקיים דיון בתיק.

המשיב בתגובה לבקשת המבקשת, התנגד להרחבת חזית ההגנה, שלא היה כל טענה כלפי צד ג' – אביו של המשיב. המשיב ביקש לדחות את הבקשה על הסף בעקבות השיהוי בהגשתה מבלי להעלות טעמים מיוחדים, כן דחיית החלק בבקשה לגבי הארכת המועד לגילוי המסמכים, בקשה אשר מוגשת לאחר חלוף המועדים שהייתה המבקשת אמורה לעמוד בהם, בכדי להשיג יתרון דיוני.

לפי המשיב, המבקשת לא סיפקה עילה מדוע יותר לה להגיש הודעה לצד ג', כאשר עניין זה לא עלה מטעמה בכתב ההגנה, נהפוך הוא, המבקשת טענה כי הכסף מגיע לצד ג, והוא זכאי לו, אך המשיב לא. כל טענה בנושא זה שהמבקשת תעלה , כך המשיב, יהווה הרחבת חזית. המשיב מוסיף וטוען, כי המבקשת לא ביקשה לתקן את כתב הגנתה כך שיתייחס לטענותיה החדשות, הסותרות מה שנאמר על ידה בכתב ההגנה המקורי.

המשיב מלין על אי תמיכת בקשתה של המבקשת בתצהיר שיבסס את הטענות העובדתית, כך שבמקום זה הוגש תצהיר מטעם בא כוחה שאינו תומך בעובדות הבקשה .

בהתייחס לעובדות שנטענו על ידי המבקשת, בדבר קיום מערכת הסכמית בינה לבין צד ג', המשיב יטען כי המב קשת לא תמכה את טענתה זו לא בתצהיר ולא בכל ראיה, כן מוסיף המשיב כי טעות בסברה אינה יכולה לשמש טענה להארכת צו שיפוטי שהופר.

לסיום טוען המשיב כי כל טענות המבקשת נגד צד ג', התיישנו, מאחר והיחסים בין השניים הופסקו בשנת 1995.

בתשובתה דחתה המבקשת מה שעלה בתגובת המשיב, לטענתה לא מצופה ממנה לשלם אותו תשלום פעמיים , וכי מטעמי יעילות עדיף לקיים דיון אחד לבירור המחלוקת בין הצדדים ובין צד ג' , אביו של המשיב, כן אותו אינטרס לגבי גילוי המסמכים.

דיון והכרעה:
לאחר עיון בבקשת המבקשת ותשובתה, כן בתגובת המשיב, אני סבורה כי דין הבקשה להתקבל אך זאת בכפוף לחיוב המבקשת בתשלום הוצאות , כמפורט להלן.

ע"פ תקנה 216 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד -1984 (להלן: "התקנות") " בתובענה שנפתחה במסירת כתב תביעה והוגש בה כתב הגנה, רשאי נתבע ליתן לכל אדם, לרבות אדם שהוא בעל דין בתובענה, הודעה לצד שלישי..." , ברי כי זה המקרה שבפנינו, אך המבקשת לא הגישה את ההודעה במועד עם הגשת כתב ההגנה, לכן הגישה בקשה ע"פ תקנה 220 לתקנות, "ההודעה לצד השלישי תוגש בידי בעל הדין בתוך הזמן שנקבע להגשת כתב הגנתו, אם לא קבע בית המשפט או הרשם מועד אח ר (ההדגשה שלי ב.ס)" .

השאלה היא, האם קיימת בענייננו הצדקה להתיר את הגשתה של הודעת צד ג', בעיתוי הנוכחי, לאחר שהוגש כתב ההגנה והוגשה תשובת המשיב להגנה.

התכלית העומדת בבסיס הגשת ההודעה לצד ג', יחד עם התביעה העיקרית הינה לרכז בתובענה אחת את כל ההליכים המשפטיים בעניין מסוים, לחסוך בזמן שיפוטי יקר, אותה מטרה עיקרית יש בה כדי למנוע התדיינות נוספת בין הנתבע לבין הצד השלישי (ר' ספרו של א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, כרכים א-ב, מהד' 13, 2020 (להלן: גורן), בעמ' 185).

על תכלית זו עמד ביהמ"ש העליון בציינו כי "מטרתה העיקרית של הודעה לצד שלישי היא לרכז בתובענה אחת את כל ההליכים המשפטיים בעניין מסוים, ולחסוך בכך התדיינויות נוספות, בין הנתבע לבין הצד השלישי" [ רע"א 4038/09 גיל ברונשטיין נ' ד"ר בלינדר ג'ורג' – מ.א.ר בע"מ (19/07/2009), פסקה 25. ראו גם: רע"א 3006/11 בית חולים העמק נ' עיזבון המנוחה עפרה גלעדי (08.12.2011), פסקה 5; רע"א 7205/12 אקולין טכנולוגיות (98) בע"מ נ' EAZ PRODUCTS INC DRI (11.09.2014), פסקה 15; רע"א 1159/18 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' הכשרה חברה לביטוח בע"מ (08.05.2018), פסקה 21; רע"א 5820/19 שופרסל בע"מ נ' אברהם אלעד גריינר (30.01.2020), פסקה 12 "מדובר בהליך שעשוי להשיא תרומה של ממש ליעילות הדיונית"].

יחד עם זאת, במקביל ליעילות ההליך, "מנגד, להודעה לצד שלישי חסרון משמעותי מנקודת המבט של התובע – שכן הוא נדרש להתמודד עם הליך שהוא לא פעם מורכב פי כמה, הכולל מספר רב יותר של בעלי דין הניצבים מולו, והדבר אף משליך על עלויות ניהול ההליך; כל זאת, כאשר ישנה אפשרות שהתביעה העיקרית תידחה, שאז המשאבים שהושקעו בהודעה לצד שלישי ובהתמודדות עמה בוזבזו לשווא (רע"א 5635/13 קורל-תל בע"מ נ' רז, [פורסם בנבו], פסקה 20 ; רע"א 5820/19 שופרסל בע"מ נ' אברהם אלעד גריינר (30.01.2020), פסקה 12).
אולם, החיסרון של בזבוז משאבים וסרבול ההליך עם צירוף צד ג', כאמור, מתמתן מול יעילות ההליך.

"הסרבול וההכבדה הנגרמים בשל הוספת הצד השלישי, אינם עדיפים על-פני ניהול הליך שלם ונפרד שעשוי ליזום הנתבע נגד הצד השלישי, הליך שבו עשויות להישמע אותן הטענות ואותן הראיות פעם נוספת" (ראו רע"א 507/97 הנ"ל; ע"א 670/90 צדוק נ' צדוק, [פורסם בנבו] פיסקה 5 (1.7.1991); רע"א 4038/09 ברונשטיין נ' ד"ר בלינדר ג'ורג' – מ.א.ר בע"מ, [פורסם בנבו] פיסקה 28 (19.7.2009)).

המבקשת בענייננו ביקשה לאריך את המועד להגשת הודעה לצד שלישי, כאמור לפי תקנה 220 לתקנות, המסמיכה ערכאה זו להחליט אחרת ולהאריך את המועד, כאשר לפי תקנה 528 לתקנות , מועד שנקבע בחיקוק יוארך על ידי ביהמ"ש, מטעמים מיוחדים שיירשמו.

שאלה בלתי נמנעת היא, מדוע בחרה המבקשת לשלוח את ההודעה כעת ולא יחד עם כתב ההגנה המקורי, שכבר אז כי סבר ה כי קיימת לה זכות שיפוי כלפי צד ג', אביו של המשיב. העילה למשלוח הודעה לצד ג' נוצרה במועד הגשת התובענה ולא במועד אחר, שכן בכל מקרה אחר ביהמ"ש יצא מנקודת הנחה כי המבקשת אינה סבורה שהיא זכאית לשיפוי או לפיצוי מאותו צד ג', בגין כל סעד שייפסק נגדה.

לא אחת התייחסה הפסיקה לשיקולים לבדיקת " הטעמים המיוחדים הנדרשים לשם הארכת מועד שנקבע בחיקוק", אשר נבחנים בכל מקרה לגופו, בהתאם לנסיבותיו, תוך שקלול הסיבה ל איחור שנגרם, משך אותו איחור וקיומו של הליך תלוי ועומד ומהותו, כן הסתמכות בעל הדין שכנגד וסיכויי ה הליך לגביו מתבקשת הארכת המועד (ראה למשל: ת"א (מחוזי ת"א) 21713-06-12, הגר מולכו נ' שינל שטיין [30.03.2014]).

"במסגרת בקשה להארכת מועד להגשת הודעת צד שלישי, על בית המשפט לשקול את הפגיעה בצדדים, תוך שימת לב לשלב שבו מצוי ההליך והתארכות הזמן שחלף מאז הוגש; מידת הפגיעה הפוטנציאלית בהליך המתנהל וסרבולו; הטעם לאיחור בהגשת הבקשה; והאפשרות לרפא את הפגיעה בבעלי הדין באמצעות פסיקת הוצאות. יש לבחון שיקולים אלו על רקע מהות השינוי הדיוני המבוקש, קרי משמעותה של ההודעה על רוחב היריעה והיקף ההתדיינות במתכונתה הנוכחית, ועל הצורך לפתוח מחדש הליכים מקדמיים שכבר נסתיימו." ראה ר' ספרו של א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, כרכים א-ב, מהד' 13, 2020 (להלן: גורן), בעמ' 187).

המבקשת טענה כי האיחור נגרם בעקבות סברתה כי המשיב ימחק את ההליך העיקרי, ברגע שאביו (לכאורה צד ג') יקבל את ההמחאה נשוא כתב התביעה לידיו. כן הוסיפה וטענה המבקשת, כי המדובר באיחור קל וטרם התקיים דיון ראשון בתיק .

לתמיכה בטענותיה של המבקשת צורף תצהיר מטעם בא כוחה, המצהיר על העובדות אשר הועלו בבקשתה. כ"טעם מיוחד" העלתה המבקשת את הטיעון לעיל, אשר לטעמי , ומוסכמת עליי עמדתו של המשיב, אין לקבל סיבה זו "כטעם מיוחד" , ואין לקבל השתהות זו כמובנת מאליה.

הפסיקה לרוב הגדירה "טעם מיוחד" בנסיבות שהינן מחוץ לשליטת המבקש את הארכה. מכאן, כי , טעמים הנעוצים בסברת בעל הדין עצמו ואופן ניהול ההליך, לרוב אינם מצדיקים הארכת מועד, וככל שמשך האיחור ארוך יותר, יגבר משקלם של הנימוקים המצדיקים את דחיית הבקשה. ( בר"ע 3253/98 Catalina Investment Inc. נ' ראוחי ; ור' רע"א 1000/17, פלוני נ' פלוני [12.09.2017]).

אני סבורה כי המבקשת לא פירטה "טעמים מיוחדים" לאיחור בהגשת הבקשה, אולם איני סבורה כי מתן הארכה למועד הגשת הודעה לצד ג', במועד שבו הוגשה הבקשה, עלולה לגרום נזק למשיב, במיוחד בשלביו ההתחלתיים של התיק.

למעלה מן האמור לעיל, חרף הניסיון לשמור על הערוצים הדיוניים וחרף חלוף הזמן שעבר, אשר כאמור אינו נדבך "קריטי", אני רואה כי צירופו של צד ג' , אביו של המשיב, מר נסים כהן, הכרחי לניהול הליך תקין, ואין בו בכדי לסרבל את ההליך, נהפוך הוא, צירוף אותו צד ג' תאפשר איחוד התדיינויות.

ברי כי מסתמן, שישנה "חוליה חסרה" בטענות שני הצדדים, לגבי טיב היחסים של צד ג' עם שני הצדדים, חוליה אשר צריכה בירור עובדתי ומשפטי.

הן המבקשת והן המשיב, הניחו תשתית עובדתית ומשפטית התומכות לכאורה כי צד ג', הוא צד רלוונטי לתיק , וברור כי דחיית בקשה זו, כפי שטענה המבקשת, תוביל לתביעה נפרדת בינה לבין צד ג'.

ראה רע"א 3006/11 בית חולים העמק נ' עיזבון המנוחה עפרה גלעדי :
"בית משפט השלום דחה את הבקשה להארכת המועד, בפועל, מטעם אחד בלבד והוא המועד בו היא הוגשה. זאת, תוך מתן משקל לטעמי יעילות. נפסק שהתרת הודעת צד ג' בתיק שמתנהל במשך כ-3 שנים, תוביל לפתיחתו מחדש של כל ההליך. שיקול עיתוי הבקשה רלוונטי הוא. ברם, אין לצפות רק על חלוף הזמן מפתיחת ההליך, או למצער, על חלוף הזמן ממועד אחר, כגון הגשת חוות דעת במקרה זה, אלא יש לבחון גם את השלב בו מצוי ההליך. בתיק זה ההליך עדיין מצוי בקדם משפט והגשת חוות הדעת טרם הושלמו. לכך יש להוסיף שהבקשה הוגשה בהסכמה ושבראייה רחבה יותר שיקולי יעילות פועלים גם לכוון של קבלת הבקשה. ברם, אף אלה אינם חזות הכל. מתפקידו של בית המשפט לבחון את מהות השינוי הדיוני המתבקש על ידי צד - כאן הודעת צד ג'.
5. מטרת ההליך של הודעה לצד שלישי היא לרכז בהליך אחד את כל ההליכים המשפטיים הנוגעים אליו. מטרות נוספות הנגזרות מהאמור הינן שהנתבע לא ייאלץ להתדיין מחדש עם צד שלישי, מתן עדיפות להכרעה במערכת היחסים בין כל הצדדים הרלוונטיים וחסכון בהוצאות הכרוכות בהגשת תביעה נפרדת נגד צד שלישי (ראו: אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה תשיעית, תשס"ז-2007, עמ' 425).
המבקשים והמשיבים הניחו תשתית עובדתית ומשפטית התומכות לכאורה בעמדה שהמדינה היא צד רלוונטי בתביעה מעין זו... בית המשפט הוא המופקד על ניהול הליך צודק ויעיל. העיקר הוא שיש לשקול בקשה מעין זו, על ידי עריכת השוואה בין 'היתרונות' שבצירוף צד ג' לבין 'היתרונות' שבאי צירופו. נדרשת בדיקה פרטנית של כל השיקולים (וראו רע"א 4038/09 גיל ברונשטיין נ' ד"ר בלינדר ג'ורג' מ.א.ר בע"מ ואח (19.7.09)). "
אכן, לא שוכנעתי במקרה דנן כי המבקשת העלתה טעם טוב לאי משלוח ההודעה לצד ג', אך במקרה דנן כאמור ראוי לצרף צד ג' לתביעה, ומחדל המבקשת ניתן לתקן באמצעות חיובה בהוצאות.

אותו הדבר לגבי מחדלה של המבקשת למענה לצו גילוי המסמכים, כאשר אני סבורה כי המבקשת עשתה דין לעצמה, מבעוד מועד , ללא רשות בית המשפט, והכוונה לא רק לנדבך הדיוני, ומבלי לקבוע מסמרות, אף לעניין הנדבך המהותי לצירוף אסמכתאות לטענות העובדתיות הנטענות בכתבי טענותיה.

באשר לטענות המשיב בדבר הרחבת חזית, אינני רואה כי יש בטענות המבקשת משום הרחבת חזית, מאחר והרציונאל העומד בבסיס עקרון זה, בא להגן על צד מפני מצב דברים שבו נפגעה זכותו להתכונן כראוי כנגד טיעון או עובדה חדשה, ואין זה מצב הדברים במקרה דנן, מאחר שלמשיב ידוע כי המבקשת שילמה את הכספים לאביו , כך שאין מדובר בחריגה מגדר המחלוקת הקיימת בין הצדדים.
המבקשת טעתה בכך שפעלה על דעת עצמה, ללא בירור העניין מול התובע, עת ראתה לנכון לשלם לאביו את סכום הפקדון, על אף ידיעתה כי המשיב טוען לזכאותו לקבלת הכספים, ויתכן והיה ניתן למצוא פתרון באשר לזהות הזכאי לקבלת הכספים במסגרת הליך של טען ביניים, אך המבקשת פעלה כפי שפעלה, אך אין בזאת כדי לשלול ממנה את הזכות לתבוע שיפוי מאותו אדם שקיבל את הכספים בפועל, באם היא תחוייב לשלמם למשיב.

54678313לפיכך, אני מורה על קבלת הבקשה. המבקשת תגיש את ההודעה לצד ג' תוך 7 ימים, ותשלם את האגרה המתחייבת.
המבקשת תישא בהוצאות ה משיב בגין בקשה זו , בסך 3,000 ₪. הסכום ישולם תוך 30 יום, אחרת –הוא יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל.
התיק ייקבע למעקב אחר הגשת כתבי הטענות בחלוף 70 ימים מהיום.

ניתנה היום, כ"ד אלול תש"פ, 13 ספטמבר 2020, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: שטראוס גרופ בע"מ
נתבע: רן כהן
שופט :
עורכי דין: