ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין נסים למבז נגד מדינת ישראל :

בפני כבוד ה שופטת בכירה אטליא וישקין

מבקשים

נסים למבז

נגד

משיבים
מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה לפי סעיף 57 ב לפקודת התעבורה (נוסח חדש) ובה התבקשתי להורות על ביטולה של הודעת איסור שימוש ברכב למשך 60 יום אשר הוטלה ביום 9.8.20 לגבי רכב בו נהג המבקש.

הצו ניתן לאחר שאחיו של המבקש נמצא נוהג ברכב כשהוא פסול לנהיגה וכשתוקף רישיון נהיגתו פקע מעל שנתיים .

לדברי המבקש הוא אכן נהג ברכב בהיותו בפסילה אולם עשה זאת מאחר וע"פ הוראות עיריית חולון נאלץ לפנות את הקרוואן שלו מהמקום בו עמד.
לדברי המבקש, בעל הרכב זקוק לרכב לצרכי פרנסתו.

לטענת ב"כ המשיבה הרכב הושבת בשל ביצוע עבירה חמורה, מדובר ברכב שכבר הושבת בחודש מאי ועל כן הושבת ע"י הקצין ל-60 יום.
המדובר בעבירה חוזרת ולפיכך מבוקש להשאיר את הודעת איסור השימוש על כנה .

דיון
תיק המשטרה הוגש לעיוני.
כאמור המבקש איננו חולק על קיומן של ראיות לכאורה.

מאחורי איסור מנהלי על השימוש ברכב עומד הרציונאל של נטילת "כלי העבירה" מידי בעליו או המחזיק, בין היתר על מנת למנוע הישנותם של מקרים דומים ועל מנת להדק את פיקוחו של בעל הרכב או המחזיק על הנהג הנוהג ברכב ולוודא באופן מוחלט, שהנהג יהיה כשיר לנהוג ברכב. כך מציין בית המשפט העליון ברע"פ 1286/11 יעקב אמברם נ' מדינת ישראל כי: "במציאות הקשה השוררת בכבישי ארצנו, בה מקפחים את חייהם אזרחים רבים, ראוי שבתי המשפט יעשו שימוש באמצעי אכיפה המאפשר לאסור שימוש ברכב, כפי שהתווה המחוקק. . . האמצעי האמור נועד ליתן כלים אפקטיביים במלחמה הקשה בקטל בדרכים. נכון כי השבתת הרכב, מקום בו בוצעה העבירה, שלא על-ידי הבעלים, כי אם על-ידי אחרים, יכולה לעורר קשיים. אולם נדמה כי קשיים אלו קיבלו מענה במהלך הדיונים בוועדת הכלכלה ובנוסח החוק שאושר על-ידי הכנסת. המחוקק ניסה לאזן בין הצורך להילחם בתאונות הדרכים באמצעות אכיפה אפקטיבית והרתעתית, לבין הפגיעה בזכות הקניין של הבעלים. . . בעל הרכב שנגדו הוצא צו איסור השימוש רשאי לבקש מבית המשפט לבטלו, בהתקיים אחת משתי עילות המנויות בסעיף 57ב(ב) לפקודת התעבורה."

סעיף 57ב(ב) לפקודת התעבורה מאפשר לבית המשפט לתעבורה לבטל את צו ההשבתה המנהלי אם הוכח כי הנהג פעל בניגוד להוראות בעל הרכב ובעל הרכב עשה כל שביכולתו כדי למנוע את העבירה. כמו כן, סעיף קטן (ג) מסמיך את בית המשפט לבטל או לקצר את תקופת האיסור, בנסיבות אחרות המצדיקות זאת: "ולעניין זה רשאי בית המשפט להביא בחשבון, בין היתר, את הזיקה בין בעל הרכב לבין מי שנהג ברכב".

המבקש לא טען לקיומן של ההגנות הקבועות בסעיף 57ב(2) הנ"ל.
המבקש מבסס את בקשתו על ס"ק (ג) לפיו בעל הרכב זקוק לרכב לצורך פרנסתו.

יש להדגיש כי בכוונת מכוון, מצא המחוקק ליתן כלי נוסף להרתעה ולמניעת קטל בדרכים ע"י השבתת רכב והפיכת ביצוע עבירה לבלתי משתלמת הן כלכלית והן משפחתית אנושית.
קביעות המחוקק לא הוחרגו באופן שלא יחולו על נהיגת נהגים מקצועיים אשר פרנסתם על הרכב ועליו בלבד. מקל וחומר, אמורים הדברים לגבי המבקש הניצב לפניי.

נסיבותיו של מקרה זה אינם שונות ממקרים רבים אחרים המובאים לפתחו של ביהמ"ש, בטענה כי ההשבתה גורמת לנזקים כלכליים, משאיות שעלות השכרתן והשבתתן עומדת על אלפי שקלים לכל יום.
המחוקק בקובעו את השיקול להשבתת רכב לקח בחשבון גם שיקולים אלו, ושיקול כלכלי לא הוכר כסיבה ראוייה לביטול השבתת הרכב.

לאחר ששקלתי את מכלול הטענות והשיקולים שבפניי, לא שוכנעתי כי יש בפני נסיבות אשר מצדיקות ביטול ההודעה בדבר איסור השימוש ברכב ומצאתי כי לא נפל פגם בהחלטת קצין המשטרה בהודעתו על איסור השימוש ברכב.
מאידך אציין כי שוכנעתי שדברי הנאשם בדבר מצוקה כלכלית של ממש-הינם דברי אמת. לנוכח ימי הקורונה והיותנו בימי הרחמים והסליחות, מצאתי לנכון להניח כי אפקט ההשבתה יושג אף אם תקופתה תקוצר קימעא ובלבד שתארך מעבר ל 30 יום שהרי המדובר באירוע חוזר.
אשר על כן, הריני נוהגת עם הנאשם לפנים משורת הדין ומורה על קיצור השבתת הרכב עד ליום 21.9.20.
הריני מורה כי רכב שמספרו 1418866 יוחזר לבעליו ביום 21.9.20 המזכירות תשלח העתק החלטתי.

ניתנה היום, כ"ד אלול תש"פ, 13 ספטמבר 2020, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: נסים למבז
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: