ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אליהו שמעוני נגד שי אזולאי :


בפני כבוד ה שופט אלי ברנד

מבקשים

  1. אליהו שמעוני
  2. טלי שמעוני
  3. ד.ג.ש. ניהול הסדרים סוכנות לביטוח (2009) בע"מ

נגד

משיבים

  1. שי אזולאי
  2. שי-אורן סוכנות לביטוח בע"מ

ב"כ המבקשים: עוה"ד גיורא בן טל ואורון אלוני
ב"כ המשיבים: עוה"ד ורד שלו איטח ויהונתן אפללו

החלטה

הבקשה ועיקר טענות הצדדים
לפני בקשת המבקשים-הנתבעים למחיקת התובענה על הסף ולחלופין למחיקת הסעד ההצהרתי הכלול בכתב התביעה על הסף.
ברקע הדברים תביעת המשיבים-התובעים למתן חשבונות, לסעד כספי ולסעד הצהרתי על פיו זכאים הם למחצית העמלות המתקבלות בקשר עם פוליסות שהוצאו ו/או יוצאו ללקוחות וירשמו תחת מספר סוכן של הנתבעים או מטעמם.
ביום 30.7.18 ניתנה החלטת כבוד השופט עוז ניר-נאווי אשר הורתה על למתן חשבונות ובהמשך גולו והומצאו מסמכים נוספים, הגם שהצדדים עודם חלוקים בנושא זה.
ביום 15.6.20 הגישו המשיבים בקשה למינוי מומחה אקטואר מטעם בית המשפט (בקשה מס' 63) .
הבקשה האמורה נתמכה, בין היתר, בחוות דעת מומחה מטעם המשיבים הכוללת חישוב של הסכומים לה ם, לטענתם, זכאים המשיבים על פי חישוב המומחה בגין התקופות השונות – התקופה ש עד מועד הגשת התביעה המקורית והתקופה שלאחריה ועד יום עריכתה – והיא מגיעה לסכום כולל של 1,203,787 ₪.
בתשובתם לבקשה התנגדו המבקשים דכאן למינוי המומחה, אולם בישיבת יום 30.7.20 התגבשה הסכמה למינוי מומחה כאמור ביחס לתקופה שעד להגשת התביעה וכי מינויו יכנס לפועל רק לאחר השלמת ההליך הנוגע לתיקון כתב התביעה ביחס לתקופה שלאחר מועד הגשת התביעה המקורית , ובהתאם תוכרע השאלה האם להרחיב את בדיקת המומחה גם ביחס לתקופה זו.
יצויין כי הבקשה שלפני הוגשה יום לפני מועד הדיון וסוכם כי במידה שהצדדים יגיעו להסכמה בנושא תיקון כתב התביעה היא תתייתר, אך מאחר שהסכמה לא גובשה יש להכריע בבקשה לאחר שהוגשו תשובה ותגובה .
הבקשה מתבססת על העובדה שבחוות הדעת כומת הסכום המגולם בסעד ההצהרתי, ומבלי שה מבקשים מודים בסכום או בסעד לטענתם – משנקבע סכום כאמור בחוות דעת המומחה, על בסיס המסמכים שהועברו והבדיקות שנערכו , אין לקבל תביעה לסעד הצהרתי מקום בו ניתן לתבוע סעד כספי אופרטיבי.
לטענת המבקשים, עיקרון זה נקבע בפסיקה במקרים רבים ועל פיו – על מנת שבית המשפט ייעתר לתביעה הכוללת סעד הצהרתי תחת אופרטיבי, שמשמעה למעשה פיצול התביעה לשני הליכים, על התובע להצביע על אינטרס לגיטימי, וחסכון באגרה אינו מבסס הצדקה לכך.
המשיבים התנגדו לבקשה ועיקר טענתם הוא כי עדיין חסרים להם מסמכים רבים שהמבקשים מסתירים, לטענתם, ועל כן הסכום הנקוב בחוות הדעת משוער ואינו משקף את הסעד האופרטיבי הסופי הנדרש, אשר רק לאחר שיוברר יהיה מקום לתיקון כתב התביעה.
מעבר לאמור האריכו הצדדים לטעון והצביעו האחד על התנהלות משנהו ועוד כהנה וכהנה טיעונים אולם האמור לעיל משקף את ליבת הטענות ביחס לסעד המבוקש ובו אתמקד .

דיון והכרעה
כנקודת מוצא להכרעה בבקשה זו יש לזכור כי פסיקת בתי המשפט קבעה באין ספור מקרים כי הסעד של סילוק על הסף הוא סעד קיצוני ומרחיק לכת אשר בית המשפט יעניק בזהירות, רק במקרים המתאימים וכאשר אין סעד הולם אחר ( כפי שהובא בתמצית קולעת בת"א ( שלום ת"א) 59770-03-11 ש יכון ופיתוח לישראל בע"מ נ' בעלי הזכויות ברחוב דניאל סמבורסקי 3-5 תל אביב באמצעות נציגות בעלי הדירות (15.6.2011)).
הדברים האמורים יפים בוודאי לתובענה בכללותה אך גם לאחד הסעדים המבוקשים בגדרה, נוכח הפגיעה הקשה בזכות הגישה לערכאות הגלומה בסילוק על הסף .
נהיר, איפוא, כי לא בנקל ינתן הסעד המבוקש, אולם ברי כי יש לבחון האם יש ממש בטענות המבקשים.
ביחס לעצם הטענה שמעלים מבקשים בבקשתם, בהיבט הנורמטיבי נקבע בפסיקה כך (כאן מתוך ע"א 2262/17 פז חברת נפט בע"מ נ' ישראל דיעי (2.7.2019) פסקה 56 ) –
"ככלל, נקבע בפסיקה כי כאשר מוגשת תובענה בהליך של סעד הצהרתי, שמטרתו המרכזית היא לשמש כ"שלב ראשון" של מערכה שתוביל להגשת תובענה נוספת המכוונת למתן סעד אופרטיבי, על התובע להצביע על קיומו של אינטרס לגיטימי המצדיק את פיצול התביעה ( ראו: ע"א 4076/00 נצחון צפורה בראשון בע"מ נ' מירם זמברובסקי בע"מ, פ"ד נו(3) 41, 48-47 (2002); ע"א 9580/05 גליקלד נ' צ'ורני ( צ'רנוי), פסקה 6 (10.9.2007); רע"א 818/08 חצרוני נ' סביוני טופז בע"מ, פסקה 7 (15.1.2009); רע"א 8188/14 יורוטקס טקסטיל בע"מ נ' מדינת ישראל - אגף המכס והמע"מ, פסקה 6 (31.3.2015)) ".
בה"פ (מרכז) 6091-06-08 יעקב כהן נ' קדרון - מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ ( 11.5.2009) סקר בית המשפט את עיקרי השיקולים המובאים בפסיקה בבוא בית המשפט לשקול האם להעניק סעד הצהרתי אם לאו, כדלקמן (פסקה 30. ההדגשות כאן במקור) –
"(א) האם יש בידי התובע לעתור לסעד אופרטיבי (= סעד בר אכיפה)? תשובה חיובית על שאלה זו מלמדת שהסעד שנתבקש הוא חלקי ובית המשפט יטה בדרך כלל שלא לתיתו. לרשותו של תובע כזה עומד סעד חלופי, שהוא סעד בר אכיפה ( פרשת ניצחון; פרשת אילונית).
...
ברע"א 84/98 צעד בריא-אלוש אורטופדיה בע"מ נ'sensograph ... שנינו מפי כבוד השופטת שטרסברג-כהן כי: "המדיניות הראויה הנקוטה בנושא של תביעות לפסק דין הצהרתי, אמורה להבטיח הליך מהיר ויעיל שיסיים את הסכסוך בין הצדדים ולא פתיח למשפט נוסף לשם קבלת הסעד האופרטיבי. ... אין לאפשר הגשת תביעות הצהרתיות חלקיות ללא חלק אופרטיבי כאשר סביר להניח שבית המשפט יזדקק להליכים נוספים כדי ליישב את הסכסוך בין הצדדים". ...
(ב) האם התובע הצביע על אינטרס לגיטימי לפיצול הדיון ועל הסתפקות בהצהרה בשלב זה ( גורן, בעמ' 472)?
הלכה היא כי אין להעניק סעד הצהרתי במקום בו נראה שההצהרה משמשת תחליף לתביעה כספית ( ע"א 279/82 פרידברג נ' עיריית תל-אביב-יפו, פ"ד לט(2) 502, 503 (1985) (להלן: "פרשת פרידברג"), שכן מגמת בית המשפט היא לרכז את ההתדיינות כולה תחת קורת גג של הליך אחד ...
כן נפסק כי פיצול הדיון איננו יאה למקרים שבהם הענקת הסעד האופרטיבי אינה מותנית בבירור שאלות נוספות מעבר לשאלות שבהכרעתן מותנית ההכרה בעצם קיומה של הזכות ( פרשת נצחון, בעמ' 48-47). ...
(ג) האם תצמח לתובע תועלת מקבלת סעד הצהרתי?
בע"א 539/78 לואל נ' לויס, פ"ד לד(3) 286, 294 (1980) נ פסק כי על מי שמבקש סעד הצהרתי, כשבידו גם סעד מהותי, שעליו אין הוא מוותר בבקשו את הסעד ההצהרתי "להראות בין היתר שתהיה לו תועלת מהסעד ושעל-פי מאזן הנוחיות מוטב לתת את הסעד מאשר לסרב לתיתו". אם הוכיח זאת, לא ידחה אותו בית המשפט רק משום שיש בידו לתבוע סעד מהותי בהליך אחר ( פרשת וולקוביצקי, בעמ' 783).
(ד) האם השאלה המוצגת לפני בית המשפט היא שאלה אקדמית או תיאורטית?
כלל מושרש הוא כי בית המשפט לא יזדקק לבירור סוגיה שהינה בבחינת " תורה לשמה" ...
(ה) האם מתן סעד הצהרתי יביא לידי כפל תביעות ויכול שיהא הליך סרק? (פרשת הדר, בעמ' 739).
(ו) האם בהענקת סעד הצהרתי לתובע ייפגע, למעלה מן המידה, אינטרס של הצד שכנגד וכן של ציבור המתדיינים, למשל לאור התחזית שיידרש הליך נוסף לשם מתן סעד אופרטיבי? (רשת אילונית, בעמ' 198). ...
(ז) מהי המטרה שלשמה נתבקש הסעד ההצהרתי? (פרשת ברנר, בעמ' 92).
(ח) האם מתקיימים שיקולים שביושר מכוחם אין להעניק לתובע סעד הצהרתי?
יש להזכיר בעניין זה כי שיהוי בהגשת תביעה כשלעצמו אינו עומד כמכשול לתובע את הסעד ההצהרתי, אלא בהתקיים תנאים נוספים.. ..
שני התנאים העיקריים שאותם על בית המשפט לבחון במסגרת שיקול דעתו כאשר מועלית טענת שיהוי הם: האחד, אם יש בשיהוי משום ביטוי לויתור על הזכות; השני, אם הורע מצבו של הנתבע עקב השיהוי ( פרשת חיים, בעמ' 635, והאסמכתאות המובאות שם). ..."
בשים לב למכלול השיקולים הנזכרים לעיל ולעניינים העומדים על הפרק במקרה הנדון לפני, השאלה הרלוונטית הנשאלת היא האם העובדה שלטענת המשיבים טרם הומצאו להם כל המסמכים מהווה אינטרס לגיטימי להותיר את התובענה בשלב זה ככוללת סעד הצהרתי, הגם שקיימת כבר סכימה על בסיס החומר הקיים בחוות דעת המומחה מטעמם.
לטעמי, התשובה לשאלה זו שלילית.
במקרים רבים, שלא לומר במרבית המקרים, מוגשות תביעות אזרחיות (בוודאי בסדר דין רגיל) כאשר טרם גולו כל המסמכים בין הצדדים וקיימת בהחלט אפשרות כי לאחר שיושלם שלב גילוי המסמכים יתבררו לתובע/ת פרטי מידע נוספים שיהיה בהם כדי להוביל לתיקון סכום התביעה או אפילו שינוי סוג הסעדים המבוקשים .
זאת ועוד, תקנה 136 לתקנות סדר הדין האזרחי מעניקה לבעל דין את הזכות לתקן תביעתו תוך 15 יום לאחר שמתקבלת אצלו חוות דעת של מומחה מטעם בית המשפט, זאת לאחר שמתברר לו מידע רלוונטי חדש שיכול להשפיע על סכום התביעה או על טיב הסעדים להם הוא עותר.
על פי עמדת המשיבים ניתן היה להניח כי בכל תובענה בה צפוי שימ ונה מומחה מטעם בית המשפט תהיה לתובע/ת הזכות לעתור תחילה לסעד הצהרתי ורק לאחר קבלת חוות דעת בית המשפט לתקנו לסעד אופרטיבי, וברי כי לא אלה פני הדברים וככלל על בעל דין לעתור לסעד אופרטיבי קונקרטי מקום בו הדבר אפשרי.
אפילו במקרה הייחודי בו עוסקת תקנה 16(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי לא נקבע כי ניתן לעתור תחילה לסעד הצהרתי אלא רק כי ניתן שלא לנקוב בסכום המדוייק של התביעה בראשית הדרך הגם שיש להגיש תביעה לסעד אופרטיבי – כספי , ובכל מקרה ענייננו אינו כזה.
ויוזכר שנית, עסקינן בתובענה שהחלה כתביעה למתן חשבונות, ניתן בגדרה כבר צו בנושא זה ונמסרו חשבונות (בין אם במלואם ובין אם מרביתם), וכעת אנו בשלב השני של ההליך האמור להיות אופרטיבי.
הותרת ההליך גם בשלב הנוכחי כשהוא כולל סעד תביא לניהול הליך תלת-שלבי, מצב שאינו הגיוני ואינו סביר .
על כל האמור אוסיף כי בנידון דידן נהיר כי אם תתוקן התביעה ויתבע בה סעד אופרטיבי כולל , מבלי להביע כל עמדה בשלב זה ביחס לכל טענת הגנה או טענה אחרת של המבקשים כנגד סעד שכזה, נקל יהיה להכריע גם בשאלת היקף בדיקתו של המומחה מטעם בית המשפט, ולא בכדי הסכימו הצדדים כי ההכרעה בעניין זה תנתן רק לאחר היישוב או ההכרעה בשאלת תיקון כתב התביעה.
הפועל הנגזר מן האמור לעיל הוא שאין כל הצדקה לכך שבשלב הנוכחי, כאשר בידי המשיבים חוות דעת הסוכמת את סכום התביעה הפוטנציאלי לאחר הצו למתן חשבונות, יכלול כתב התביעה סעד הצהרתי נוגע לחיובים כספיים שניתן לעתור תחתיו לסעד אופרטיבי.
מובן כי אין באמור לעיל כדי לפגוע בזכות המשיבים על פי תקנה 136 לתקנות סדר הדין האזרחי, במידה שימצאו לנכון לעשות בה שימוש.
עם זאת, כפי שנזכר לעיל, סילוק על הסף הוא סעד חריג אשר בית המשפט עושה בו שימוש במשורה.
לא בכדי קובעת תקנה 524 לתקנות סדר הדין האזרחי כי – "בית המשפט רשאי בכל עת לתקן כל פגם או טעות בכל הליך, וליתן הוראות בדבר הוצאות או בענינים אחרים ככל שייראה לו צודק, וחובה לעשות כל התיקונים הדרושים כדי לברר מה הן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין ...".
לאור האמור (ובשים לב לימי הסגר הצפויים) אני מורה כדלקמן:
א. המשיבים יגישו כתב תביעה מתוקן, הכולל סעד אופרטיבי מוגדר ביחס לכלל הסעדים הכספיים להם הם עותרים עד יום 15.11.20.
ב. המבקשים יוכלו להגיש כתב הגנה מתוקן עד יום 15.12.20.
ג. כל צד ימציא כדין את כתב הטענות המתוקן מטעמו לצד שכנגד במקביל להגשתו.
ד. עד יום 17.1.21 יוכלו הצדדים להגיש בקשות או להשלים הליכים נדרשים על בסיס כתבי הטענות המתוקנים.
ה. לאחר ההכרעה בהליכים או בבקשות האמורים ימונה המומחה מטעם בית המשפט על פי הסכמת הצדדים בישיבת יום 30.7.20.
בשים לב לתוצאת בקשה זו אך גם לתוצאת הבקשה למינוי מומחה מטעם בית המשפט שמורות לצדדים הטענות לעניין הוצאות לפסק הדין בסוף ההליך.

תז"פ ליום 18.1.21.

ניתנה היום, כ"ה אלול תש"פ, 14 ספטמבר 2020, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אליהו שמעוני
נתבע: שי אזולאי
שופט :
עורכי דין: