ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שאדי חג'וג' נגד מדינת ישראל :

בפני כבוד ה שופטת כרמית פאר גינת

מבקשים

שאדי חג'וג'

נגד

משיבים
מדינת ישראל

מטעם המבקש – עו"ד שלומי לוי

מטעם המשיבה – עו"ד ערן לוף

החלטה

המבקש מבקש להאריך לו את המועד לבקש להישפט בגין הודעת תשלום קנס שמספרה 90507876663. על פיה, ביום 12.3.17, עבר עבירה של אי ציות לרמזור אדום (יוער כי העבירה האמורה מיוחסת למבקש, לאחר שנתפסה במצלמה, א'3).

לטענתו של המבקש, כשבוע לפני הגשת הבקשה פנה למשרד הרישוי על מנת להוציא "תדפיס נקודות עדכני", שאז התברר לו כי רשומה לחובתו העבירה שלעיל (סעיף 1 לבקשה). לדבריו, אישור המסירה הנלווה להודעת התשלום פגום (סעיף 9 לבקשה), וכי הוא עצמו לא שילם את הקנס מעולם (סעיף 16 לבקשה).

המבקש ציין בבקשתו כי מעולם לא נהג במהירות המיוחסת לו על פי הודעת תשלום הקנס (סעיף 18 לבקשה). יצוין, כי המבקש הגיש תצהיר בתמיכה לבקשתו, התומך בנטען בבקשתו, למעט בטענה שבבקשה כי מעולם לא נהג במהירות המיוחסת לו על פי הודעת תשלום הקנס.

המשיבה הגישה תגובה לבקשה. בתגובתה ציינה המשיבה כי המבקש שילם את הקנס אותו נדרש לשלם, ועל כן יש לראות בו כמי שהודה בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום (סעיף 3 לתגובה). משכך הם פני הדברים, לטעמה של המשיבה, ומשחלפו שלוש שנים ממועד ביצוע העבירה (סעיף 2 לתגובה), יש לדחות את הבקשה מטעם זה בלבד (סעיף 4 לתגובה).

לתגובתה צירפה המשיבה תדפיס רישום ממערכת הרישום המשטרתית, לפיה ביום 20.4.17 שילם המבקש את הקנס נשוא ההליך הנוכחי.

בהחלטתי מיום 30.7.20 הוריתי כי המזכירות תפנה למרכז לגביית קנסות לשם קבלת אסמכתא על תשלום הקנס.

בעקבות החלטתי זו הוגשה אסמכתא, לפיה ביום 3.8.20 שילם המבקש קנס בשיעור של 500 ₪, בכרטיס אשראי, בגין הודעת תשלום שמספרה 511220020665.

ביום 9.9.20 התקיים דיון בפניי.

יוער, כי המבקש לא התייצב לדיון, מאחר והיה מצוי, כדברי בא-כוחו, בבידוד (עמ' 1 לפרוטוקול, שורה 11).

בא-כוח המבקש טען בטיעוניו כי לא ייתכן שהודעת תשלום הקנס הינה מחודש מרץ 2017, וכי למרות שזו לא הומצאה מעולם למבקש, הקנס שולם כבר בחודש אפריל מיד לאחר מכן (שם, שורות 12 ואילך).

לדבריו, המבקש מתגורר באותה כתובת מגורים משנת 2011 (שם, שורה 16), וכי לו אכן הייתה נשלחת לו הודעת תשלום הקנס, הוא היה מקבלה, כפי שהוא מקבל דברי דואר אחרים. לדבריו, האסמכתא לתשלום מהמערכת המשטרתית (דותן) אינו מעיד על ביצוע התשלום (שם, שורה 17).

עוד טוען המבקש כי בעבירות מסוג זה, שבהן נרשם הדו"ח על פי צילום של מצלמת א'3 באותה תקופה (שנת 2017), נערכו הסדרים, לאור הבעייתיות שבצילומים שנערכו על-ידי מצלמות שכאלה, עם כל מי שנרשמו להם דו"חות (שם, שורות 18-19).

בא-כוחה של המשיבה התנגד לבקשה. לדבריו, היה מקום לחקור את המבקש על תוכן תצהירו (שם, שורות 23-25). הוא ציין כי המשיבה לא התבקשה להציג אסמכתא לתשלום הקנס, וכי הנטל להוכיח את אי התשלום נופל על כתפיו של המבקש (שם, שורה 27).

לדבריו, אכן האסמכתא שנמצאת בתיק בית המשפט, מהמרכז לגביית קנסות, מתייחסת לתיק אחר (שם, שורה 30), וכי תשלום נוסף זה מופיע אף הוא במערכת הרישום המשטרתית (עמ' 2 לפרוטוקול, שורה 1), דבר המעיד על מהימנות הרישום במערכת המשטרתית.

בא-כוחה של המשיבה הדגיש את עקרון סופיות הדיון (שם, שורה 6), ואת העובדה כי חלפו שלוש שנים מאז ביצוע העבירה נשוא הודעת תשלום הקנס ועד היום (שם, שורה 7). לדבריו, כפירה כללית של המבקש בנטען בהודעת תשלום הקנס אין בה כדי להעלות חשש לעיוות דין (שם, שורה 10), ועל כן דינה של הבקשה להידחות.

אכן, ככלל, היה מקום לאפשר למשיבה לחקור את המבקש על האמור בתצהירו. גם היה נכון הוא, כי אם המבקש מצוי בבידוד, הייתה מוצגת לכך אסמכתא (הדיווח למשרד הבריאות על בידוד) בפני בית המשפט.

עם זאת, במציאות בה אנו מצויים, שבה המשך הפעילות השוטפת של המשק אינו ברור (ואנו נמצאים, כפי הנראה, בפני תקופה של סגר), ושעה שרבים הם מאזרחי המדינה המצויים בבידוד, וכפי הנראה רבים צפויים עוד להיות בהליכי בידוד, אינני סבורה כי לאור מהותו של הדיון היה נכון להורות על דחייתו.

על העובדה כי המבקש לא הציג אסמכתא כלשהי להיותו בבידוד ניתן לחפות בדרך של פסיקת הוצאות (קרי, מתן ביטוי לעובדה זו בעת חיובו של המבקש בהוצאות בקשה זו), ולא מצאתי לנכון להמשיך ולהעמיס על יומנו של בית המשפט, בדרך של דחיה של מועד הדיון, בנסיבות העניין.

לגופו של עניין, המבקש העלה טענה לפיה לא שילם את הקנס נשוא הודעת התשלום. הוא העלה זאת במפורש בבקשתו, כמו גם בתצהירו התומך בבקשה (סעיף 11 לתצהיר התומך בבקשה).

הוא תמך את בקשתו "באישור מסירה", אותו קיבל (לדבריו), יחד עם הודעת תשלום הקנס, מהמשטרה, אישור אשר אכן לא מופיעים בו פרטי המוסר (דוור), תאריך כלשהו, וכל שנעשה בו הוא מחיקת פרטי הנמען (המבקש), וציון של "מען לא מספיק".

אכן נטל ההוכחה, בבקשה כמו זו שמונחת בפני, הוא נטל המוטל על כתפי המבקש, לבטח שעה שמביאים בחשבון את חלוף הזמן מאז ביצוע העבירה הנטענת ועד למועד בו הוגשה הבקשה הנוכחית. עם זאת, אני סבורה כי בנסיבות העניין, המבקש עמד בנטל המוטל על כתפיו.

המבקש הסביר כי במקום מגוריו (באקה אל גרביה) אין שמות רחובות (סעיף 2 לתצהיר התומך בבקשה), וכי הכתובת של ישוב מגוריו הינה הכתובת בה הוא מתגורר מאז ומתמיד (תמצית משרד הרישוי צורפה לבקשה, סעיף 1 לתצהיר התומך).

הוא מציין כי הוא בעל השם שאדי חג'וג' היחיד ביישוב, וכי מאז ומעולם הדוורים יודעים להביא לו דברי דואר המגיעים אליו, והוא מקבל דברי דואר באופן סדיר (סעיפים 4 ו-6 לתצהירו התומך בבקשה).

אכן, אישור המסירה, אשר צורף על-ידי המבקש, תמוה. אין בו פרטים של עובד רשות הדואר אשר ביצע אותו, כפי שלא מופיע על גביו תאריך כלשהו. המשיבה לא ביקשה להציג אישור מסירה אחר כלשהו של הודעת תשלום הקנס, ועל כן יש להניח כי זהו גם אישור המסירה המצוי בידיה.

אישור המסירה תמוה עוד יותר, כאשר זוכרים כי לטענת המשיבה המבקש שילם את הקנס כבר בחודש אפריל 2017. אם אכן הונפקה הודעת תשלום קנס בגין עבירה שבוצעה במחצית חודש מרץ 2017, וזו לא נמסרה למבקש (שכן על פי אישור המסירה המען לא ידוע), כיצד ידע המבקש על קיומו של הקנס כבר בחודש אפריל 2017, ומצא לנכון לשלמו?

לכך, יש לצרף את העובדה כי כאשר הוריתי למזכירות לפנות למרכז לגביית קנסות ולבקש אסמכתא לתשלום הקנס נשוא ההליך הנוכחי, לא ניתנה אסמכתא שכזו (אלא הובאה אסמכתא אשר על-פי כל הדעות נוגעת לקנס אחר). העובדה כי המרכז לגביית קנסות לא היה יכול להציג אסמכתא כי הקנס נשוא ההליך הנוכחי שולם, תומכת דווקא בטענותיו של המבקש.

לו רצתה המשיבה לטעון כי האסמכתא שהוצגה על-ידי המרכז לגביית קנסות שגויה היא, וקיימת אסמכתא המתייחסת גם להליך הנוכחי, היא הייתה יכולה להציג אסמכתא שכזו עד למועד הדיון.

אך המשיבה בחרה להסתמך על רישומים פנימיים שלה. רישומים אלה אינם מספקים בנסיבות האמורות. הם אינם יכולים להיות מספיקים שעה שלכאורה המבקש לא קיבל את הודעת תשלום הקנס, ועל כן לא ברור איך היה יכול לשלמה כחודש לאחר ביצוע העבירה. הם אינם יכולים להיות מספיקים שעה שהמרכז לגביית קנסות סיפק אסמכתא לתשלום קנס בתיק אחר, שעה שהתבקש להציג אסמכתא הנוגעת להליך הנוכחי.

בנסיבות אלה, יש טעם בטענתו של המבקש כי לא קיבל את הודעת תשלום הקנס וכי לא שילם את הקנס נשוא ההליך. ניתן לומר כי במאזן ההסתברויות, עמד המבקש בהרמת נטלי ההוכחה המוטלים על כתפיו.

בשולי הדברים אעיר גם כי טענתו של המבקש כי מדובר בעבירה שנעברה בשנת 2017, אשר צולמה על-ידי מצלמת א'3, וכי עבירות מסוג אלה נבחנו בדרך כלל על-ידי המשיבה, ונקבעו בגינן הסדרים, היא טענה שיש מקום לבררה. נכון, כי מדובר בטענה כללית, אשר לא נתמכה בתצהירו של המבקש התומך בבקשה, אך מדובר בטענה שיש מאחוריה ממש, אשר במצטבר מצדיקה גם היא מתן הזדמנות למבקש להעלות את טענותיו לגופו של עניין.

יחד עם זאת, אני סבורה כי בנסיבות העניין יש מקום לחייב את המבקש בתשלום הוצאות.

המבקש אינו מסביר בבקשתו מדוע דווקא בסמוך למועד הגשת הבקשה הוא פנה למשרד הרישוי לשם בירור מצב הנקודות שנרשמו לחובתו (דהיינו, דווקא למעלה משלוש שנים מהמועד בו נטען כי בוצעה העבירה נשוא ההליך הנוכחי). המבקש גם אינו מציג אסמכתא לכך כי אכן פנה למשרד הרישוי באותו מועד (קרי, תדפיס הנקודות שהונפק לו באותו מועד), כפי שלא הציג אסמכתא לכך שבמועד הדיון שהה בבידוד.

הארכת המועד להגיש בקשה להישפט נותנת למבקש הזדמנות להעלות את טענותיו בפני בית המשפט. היא נותנת לו את יומו בפני בית המשפט, ללא התייחסות לטענות אלה לגופן. בשים לב למעמדה החוקתי של הזכות להליך משפטי, ולקיומו של דיון לגופו, הרי שמקום שבו המבקש הראה כי יש טעם בטענותיו, לפיהן לא קיבל את הודעת תשלום הקנס ולא שילם את הקנס, חיובו של המבקש בהוצאות הולמות, בנסיבות העניין, יש בו משום איזון ראוי, גם בשים לב לעקרון סופיות הדיון שהודגש על-ידי המשיבה.

לאור האמור לעיל, אני סבורה כי יש מקום לקבל את הבקשה ולהאריך למבקש את המועד להישפט בגין הודעת תשלום הקנס נשוא ההליך הנוכחי, אולם אני קובעת כי יש להתנות זאת בתשלום הוצאות בשיעור של 2,500 ₪, אשר ישולמו תוך 30 ימים. יובהר כי תשלום ההוצאות במועד שנקבע הינו תנאי לקבלת הבקשה ולהארכת המועד להישפט.

בא-כוח המשיבה עתר, בטיעוניו, לעיכוב ביצוע של ההחלטה (ככל שבקשתו של המבקש תתקבל) למשך 30 ימים (עמ' 2 לפרוטוקול, שורה 11). לא מצאתי לנכון לקבל את בקשתו.

ההחלטה הנוכחית אינה יוצרת מצב בלתי הפיך. ככל שהמשיבה תבחר לפנות לערכאת הערעור, וככל שהליך ערעורי יתקבל, כי אז ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו, תוך דחיית בקשה של המשיב להישפט (תוך השבת ההוצאות שישולמו על-ידי המבקש, ככל שישולמו).

המזכירות תודיע לצדדים וכן למדור לפניות נהגים במשטרת ישראל.

ניתנה היום, כ"ד אלול תש"פ, 13 ספטמבר 2020, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: שאדי חג'וג'
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: