ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין פוקס - ויזל בע"מ נגד שמעון ילין ילינק :


לפני כבוד ה שופטת מיכל עמית - אניסמן

המבקשת

פוקס - ויזל בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד דוד קולב

נגד

המשיבים

  1. שמעון ילין ילינק
  2. עידן ילין ילינק
  3. אורן קובנר
  4. רז שפירא

ע"י ב"כ עו"ד אבי אברמוביץ
5. INFINITY BRANDS S.A
6. FOX FASHION S.A
7. FOX FASHION PANAMA S.A
8. F&X PLANET S.A
9. FOX COMPANY S.A
10. KOYCO ENTERRPRISE S.A
11. SKY BRANDS S.A

החלטה

לפניי בקשת המבקשת, היא התובעת בתובענה דנן, להורות על הפסקת התובענה, בהתאם להוראות תקנה 154 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות").

רקע עובדתי
התובענה דנן הוגשה כנגד המשיבים ביום 30.1.2019. במסגרת התובענה טענה המבקשת, כי המשיבים עושים שימוש בסימני המסחר שלה ללא הרשאה, ומוכרים מוצרים הנושאים את סימני המסחר האמורים במדינות דרום אמריקה.
לאחר שהוגש כתב הגנה מטעם המשיבים 1-4 וכתב תשובה לכתב ההגנה, הגישה המבקשת ביום 18.7.2019 בקשה למתן היתר המצאה מחוץ לתחום של התביעה למשיבות 5-11.
בהחלטה מיום 21.7.2019 נקבע כי בטרם תוכרע הבקשה על המבקשת לצרף מסמכים נוספים. ביום 30.7.2019 צירפה המבקשת את המסמכים האמורים.
באותו היום, 30.7.2019, הגישו המשיבים 1-4 בקשה למתן זכות תשובה לבקשה למתן היתר המצאה מחוץ לתחום. המבקשת הגישה תשובתה לבקשה ובהחלטה מיום 2.8.2019 נקבע כי ככל שעומדים המשיבים 1-4 על בקשתם יגישו תגובה לתשובה תוך 7 ימים. המשיבים לא הגישו תגובה לתשובה.
ביום 7.11.2019 התקיים בפני דיון בתיק, במסגרתו התברר כי המשיבות 5-11 הגישו כנגד המבקשת תביעה בבית המשפט בפנמה. בסיום הדיון הוצע למבקשת להסתפק בהצהרת המשיבים 1-4, שלפיה לא יעשו שימוש בסימני המסחר שלה, ככל שלא ייקבע אחרת על ידי בית המשפט בפנמה. אשר למשיבות 5-11 הוצע כי התובענה כנגדן תימחק, ההליכים נגדן יתנהלו במסגרת ההליך בפנמה, ולאחר שיסתיים תוכל המבקשת להגיש נגדן תובענה מתאימה, ככל שתסבור כי יש בכך צורך.
ביום 22.12.2019 הודיעה המבקשת, כי טרם קיבלה לידיה את כתב התביעה שהוגש כנגדה בפנמה, ומשכך אין בידה להתייחס להליך שם. נוכח האמור ביקשה להמשיך לנהל התובענה ולאפשר לה להגיש בקשה מתוקנת למתן היתר המצאה מחוץ לתחום.
בקשה מתוקנת כאמור הוגשה ביום 7.1.2020, וביום 8.1.2020 ניתן היתר המצאה מחוץ לתחום ביחס למשיבות 5-11.
מאז הגישה המבקשת הודעות עדכון שלפיהן היא מתקשה בהמצאת כתבי הטענות לידי המשיבות 5-11, או מי מהן. במקביל ביקשה המבקשת להמשיך בניהול ההליך כנגד המשיבים 1-4.
בהחלטה מיום 17.5.2020 נקבע, כי בהינתן האמור בכתב ההגנה שהגישו המשיבים 1-4, ובהינתן הצעת בית המשפט מיום 7.11.2019, דומה כי אין מקום להורות על המשך ניהול התובענה כנגד המשיבים 1-4 והוצע בשנית כי יינתן תוקף של פסק דין להצהרתם ובכך תסתיים התביעה נגדם.
ביום 6.9.2020 הגישה המבקשת את הבקשה שלפניי, להפסקת התובענה.

טענות הצדדים
לטענת המבקשת, בכתב ההגנה מטעם המשיבים 1-4 נטען, כי הוא משתמש בסימן מסחר של המשיבה מכוח הסכם רישיון עם המשיבה 5, שהיא לטענתו חברה שאין לו כל קשר אליה והיא הבעלים של סימני מסחר רשומים בפנמה. לכן, לטענתו הוא אינו מפר התחייבות חוזית כלשהי כלפי המבקשת ורשאי להמשיך להשתמש בסימן המסחר מכוח הרישיון שקיבל מהמשיבה 5.
המבקשת טוענת כי על יסוד מצגים אלו ניתנה הצעת בית המשפט במסגרת הדיון מיום 7.11.2019, אלא שטענות אלה חסרות שחר ומבדיקה שערכה עולה כי במקום להעביר את סימני המסחר על שמה של המבקשת, כפי שהיה על המשיב 1 לעשות, הוא "הבריח" אותם למשיבה 5.
לטענתה, היא עדיין נחושה למצות את הדין עם המשיבים ובית המשפט בישראל הוא הפורום הנאות לדון בתובענה. עם זאת, בשל משבר הקורונה העולמי וההגבלות שהוטלו בפנמה, ולמרות מאמצים גדולים שהשקיעה המבקשת, אין כל אפשרות בשלב זה להשלים את איסוף חומר הראיות כנגד המשיבים בפנמה בלוחות זמנים סבירים. כמו כן, מבדיקות שערכה עולה כי לעת הזו עצרו המשיבים את הפעילות הפיראטית בפנמה.
בנסיבות אלה, טוענת המבקשת, יש מקום להורות על הפסקת התובענה תוך שמירה על כל זכויות המבקשת לחדשה או להגיש הליכים משפטיים נוספים נגד מי מהמשיבים בישראל.
בנסיבות העניין, טוענת המבקשת, שעה שמדובר בהפרה ברורה של זכויותיה, לאור המצג הכוזב שהציגו המשיבים בפני בית המשפט ומכיוון שהבקשה דנן נועדה להיות פתרון פרקטי לסיטואציה הדיונית שנוצרה, אין מקום לפסוק הוצאות לטובת המשיבים ויש להשיב לה את האגרה ששילמה.
מנגד, טוענים המשיבים 1-4, כי הפסקת התובענה תשלול מהם יתרון שכבר השיגו במסגרת ניהול ההליך כאן, שכן העובדה כי אין ביכולתה של המבקשת למצוא ראיות כנגדם היא היתרון הדיוני העומד להם. בנוסף, היעדר הראיות מטיל ספק אף בנאותות הפורום הישראלי לדון בתובענה, בשאלת הדין החל ובשאלת קיומה של עילת תביעה.
לטענת המשיבים 1-4, מחיקת התובענה והגשתה מחדש מהווה שימוש לרעה בהליכי משפט ואין לאפשר למבקשת לחמוק מתוצאות ההליך שאליו גררה את המשיבים. בנוסף, לטענתם, ככל שתתקבל הבקשה תזכה המבקשת ביתרון דיוני והוא תיקון התביעה תוך שימוש בראיות רבות שייאספו בפנמה בלוחות זמנים בלתי סבירים.
המשיבים 1-4 טוענים כי הצעת בית המשפט לסיים ההליכים כנגדם ולהסתפק בהצהרה שנתנו, ניתנה לאחר שבית המשפט מנה מספר סיבות שלא לנהל את התביעה בישראל אשר למרביתן אין כל קשר לתביעה שהוגשה בפנמה. בנסיבות אלה, טוענים המשיבים, יש לדחות את התובענה נגדם ולחייב את המבקשת בהוצאותיהם.
לחילופין, טוענים המשיבים 1-4, כי ככל שתופסק התובענה יש לפסוק להם הוצאות ריאליות בסך של 20,078 ₪, או לכל הפחות להתנות את חידוש התובענה בתשלום הוצאות בסך האמור.
בתגובה לטענות המשיבים טוענת המבקשת, כי אין כל מקום לדחות את התובענה שעה שלא התבררה לגופה. המבקשת, שהגישה התובענה, רשאית להפסיק את הליך בו נקטה ובתי המשפט נעתרים לבקשות מסוג זה ברוחב לב. החלופה לכך היא לא דחיית התובענה אלא המשך בירורה.
לטענת המבקשת, אף דרישת המשיבים 1-4 לפסיקת הוצאות משוללת כל בסיס, שכן הבקשה להפסקת התובענה מוגשת בשלב מקדמי וכן נוכח העובדה כי המשיב 1 הוא זה שמנסה להשתלט על סימן המסחר של המבקשת ומציג מצג כוזב לבית המשפט.
לטענתה, אף אין מקום להתנות את הפסקת ההליך בתנאים כלשהם לאור השלב המוקדם בו הוגשה הבקשה ושעה שלא התקבלה כל החלטה מהותית במסגרת ההליך.
דיון והכרעה
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, מצאתי כי דין הבקשה להתקבל. ואנמק.
תקנה 154 לתקנות קובע, כי:
"154. (א) רצה תובע או נתבע שהגיש תביעה שכנגד, להפסיק תובענה, או לחזור בו מתביעתו כולה או מקצתה, יגיש בקשה על כך לבית המשפט או לרשם, ואם רצה לעשות כן תוך כדי הדיון יכול שהבקשה תהיה ללא הודעה מוקדמת.
(ב) בית המשפט או הרשם רשאי, בתנאים שייראו לו, להרשות למבקש לעשות כמבוקשו, ואם הרשה, יפסוק גם בהוצאות המשפט.
(ג) סירב בית המשפט לבקשה והתובע, או הנתבע שהגיש תביעה שכנגד, לא המשיך בתובענה, רשאי בית המשפט לדחותה."

בפסיקת בית המשפט העליון נקבע, כי הפסקת תובענה בהתאם לתקנה 154 לתקנות כמוה כמחיקת תובענה, במובן זה שבשני המקרים ניתן לשוב ולהגיש תובענה חדשה באותה עילה [ראו רע"א 3771/12 המאגר הישראלי לביטוחי רכב "הפול" נ' קבודי (פורסם בנבו, 8.7.2012)].
עוד נקבע, כי כלל התובע, כמבקש סעד, הוא אדון לתביעתו ועל כן הנטייה הראשונית היא ליתן רשות להפסקת התובענה בהתאם לבקשת התובע, בפרט כאשר מדובר בבקשה להפסקת תובענה המוגשת בשלביו הראשונים של ההליך או כאשר התובע מבקש את הפסק התביעה בגין הופעתו של עד שהוזמן אשר בלעדיו לא יוכל להוכיח את תביעתו [ראו רע"א 7070/14 עזבון המנוח מוחמד מוסטפא יוסף אבו ליל ז"ל נ' עזבון המנוח שריך עומר אלפהום ז"ל (פורסם בנבו, 14.1.2015) (להלן: " עניין אבו ליל")].
עם זאת, נקבע, כי על בית המשפט לתת דעתו לזכויות הנתבע העלולות להיפגע על ידי הפסקת התובענה, או ליתרון שרכש התובע על פני הנתבע, ככל שרכש יתרון כלשהו בשל הפסקת התובענה, שכן הפסקת ההליכים אינה צריכה לשמש פתח לשימוש לרעה בהליכי משפט [ראו למשל רע"א 3876/09 ח'שיבון נ' ח'שיבון (פורסם בנבו, 25.8.2009)].
בעניין אבו ליל נקבע כי יתרון דיוני שרכש נתבע יכול להיות למשל ממצא עובדתי מסוים שנקבע לטובתו, חוות דעת מומחה אשר מסקנותיה אינן נוחות לתובע, או רצון בהחלפת המותב הדן בתיק.
ביישום הפסיקה המובאת לעיל על נסיבות העניין שלפני מצאתי, כאמור, כי יש לקבל את הבקשה ולהורות על הפסקת התובענה.
כאמור, ככלל הנטייה היא להיעתר לבקשת תובע להפסקת תביעתו, בפרט כאשר ההליך מצוי בשלביו המוקדמים. בענייננו, הבקשה להפסקת ההליך מוגשת בשלב מקדמי של ההליך, בטרם הומצאו כתבי הטענות לכל המשיבים.
זאת ועוד, איני סבורה כי במסגרת ניהול ההליך עד כה רכשו המשיבים יתרון דיוני כלשהו, שבגינו אין מקום להיעתר לבקשה. מהשתלשלות האירועים המפורטת לעיל עולה כי לא נקבע כל ממצא עובדתי לטובת המשיבים, או מי מהם, ולא נקבעה כל קביעה שיש בה כדי להקנות להם יתרון כלשהו.
עצם העובדה כי בית המשפט הציע למבקשת להסתפק בהצהרות המשיבים, אין בה כדי לקבוע כי גרסתם העובדתית של המשיבים עדיפה.
אין בידי לקבל את טענת המשיבים, שלפיה העובדה שלא עלה בידי המבקשת לאסוף ראיות נגדם היא היתרון שעומד לזכותם. ממילא, אף אם היה נמשך בירורה של התובענה ובמהלכו הייתה המבקשת מצליחה לאסוף ראיות נוספות, היה באפשרותה להגיש בקשה לצרפן. המבקשת מציינת מפורשות כי הקושי באיסוף הראיות נובע הן ממשבר הקורונה העולמי והן ממצגיהם הכוזבים הנטענים של המשיבים. איני סבורה כי יש לזקוף נסיבות אלה לחובת המבקשת.
כמו כן, מקובלת עלי טענת המבקשת שלפיה שעה שהתובענה לא התבררה לגופה אין מקום להורות על דחייתה.
בנסיבות העניין ובפרט נוכח השלב המקדמי בו הוגשה הבקשה, לא מצאתי להתנות את הפסקת התובענה בתנאים כלשהם. עם זאת, שעה שהמשיבים נדרשו להגיש כתב הגנה ולהתייצב לדיון קדם המשפט שהתקיים בפני, מצאתי לעשות צו הוצאות לזכותם.
סוף דבר
נוכח כל האמור לעיל, הבקשה מתקבלת, ואני מורה על הפסקת התובענה.
לעת הזו, שעה שהמבקשת מציינת כי בכוונתה להמשיך ניהול ההליך לאחר איסוף מלוא הראיות, ושעה שהמשיבים נדרשו להגיש כתב הגנה והתייצב לקדם משפט, מצאתי לחייב המבקשת בהוצאות המשיבים 1-4 בסך 4,000 ₪.
האגרה תושב בהתאם לתקנות.
המזכירות תשלח העתק החלטתי זו לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ"ה אלול תש"פ, 14 ספטמבר 2020, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: פוקס - ויזל בע"מ
נתבע: שמעון ילין ילינק
שופט :
עורכי דין: