ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין פרנק מנחם כהן נגד דלישס מרכולים בע"מ :

14 ספטמבר 2020
לפני: כבוד השופט דניאל גולדברג
התובע:
פרנק מנחם כהן

ע"י ב"כ: עו"ד יהונתן גוטליב

-
הנתבעת:
דלישס מרכולים בע"מ

ע"י ב"כ: עוה"ד אבי סגל ויעל סינמון

החלטה

לפני בית הדין בקשת התובע למחיקת כתב ההגנה של הנתבעת בהתאם לתקנה 46(ד) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 (להלן: "התקנות").
לטענת התובע, הנתבעת הפרה צו גילוי מסמכים שניתן בהליך שלא מסרה לעיון התובע את "הצילומים והסרטונים וכל מסמך אחר המתעד לטענת הנתבעת את הגניבות הנטענות", כנדרש בהחלטת בית הדין מיום 30.7.20. כן טוען התובע כי מסמכים אחרים – הסכם עבודה, טפסי 101, רשימות מלאי וחוסרים ומסמכים הנוגעים להחלטות הנתבעת בדבר העסקת התובע ופיטוריו – לא הומצאו על ידי הנתבעת.
הנתבעת אינה חולקת על כך שהיא לא קיימה את החלטת בית הדין לעניין גילוי מסמכים בהתייחס ל"צילומים והסרטונים". בהודעת ב"כ הנתבעת מיום 6.9.20 בדבר השלמת גילוי מסמכים, נאמר כי "לפני ימים ספורים התקבלה הודעה מרשויות המדינה, לפיה בדעת התביעה הכללית להגיש כתב אישום נגד התובע בגין מעשה הגניבה. נציג המשטרה ביקש מהח"מ, עו"ד אבי סגל, שלא להעביר את הסרטונים שנמסרו לידי המשטרה לידי התובע בשלב זה, ומשכך אין הנתבעת מגלה בשלב זה את סרטוני הגניבה". בתגובה לבקשה נטען כי "הח"מ, עו"ד אבי סגל, הודיע כי נציג משטרת ישראל דיבר איתו באופן אישי וביקש כי לא יגלה סרטונים אלו בטרם הגשת כתב האישום כנגד התובע, ובכך סבר הח"מ לתומו כי די במילתו כדי להבהיר את הבעייתיות במסירת הצילומים והחשש משיבוש הליכי חקירה. ככל ובית המשפט הנכבד יסבור כי אין די בהודעת החו"מ בעניין – הרי שהלה מיסור תצהיר מטעמו בדבר עובדות אלו". בהתאם נטען כי "מלבד תצלומי הגניב ה אשר לא גולו בשל הוראה המפורשת של משטרת ישראל בעניין ואי רצון הח"מ להיות מואשם בשיבוש הליכי חקירה, הרי שכל המסמכים הנדרשים הועברו לידי התובע, בהתאם להחלטת בית הדין הנכבד.
בתגובתו לתגובת הנתבעת, טען התובע כי אי ציון פרטים מהותיים לגבי פניית המשטרה הנטענת אל ב"כ הנתבעת מעמידות בספק רב את טענות הנתבעת ואת אמירות בא כוחה. התובע צירף שני מכתבי יידוע שקיבל מפרקליטות מחוז ירושלים, בהתאם לסעיף 60א' לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982. במכתב הראשון מיום 9.7.20, נאמר כי טרם התקבלה החלטה על שקילת הגשת כתב אישום. במכתב יידוע שני מיום 12.7.20, נאמר כי "לאחר עיון בתיק משטרה מס. פלא: 378700/19 בו נחקרת כחשוד, אנו שוקלים להעמידך לדין בכפוף לשימוע, בעבירת המפורטת להלן: גניבה בידי עובד לפי סעיף 391 לחוק העונשים, התשל"ז-1977, בעבירות מסוג פשע ". התובע הועמד על זכותו לשימוע ופורטו דרכי השימוע האפשריות, ונאמר כי "לצורך קיום זכות השימוע, הנך רשאי לפנות לרשות התביעה לצורך תיאום מועד שבו ינתן לך לעיין בחומר החקירה בעניין, או בעיקרו, וזאת בכפוף לשיקולי רשות התביעה לעניין זה". מתגובת התובע לתגובת הנתבעת עולה כי הסניגור של התובע בהליך הפלילי כי הוא מוזמן לטעון טענותי נגד הגשת כתב אישום במסגרת שימוע. לא צוין כי נקבע מועד לכך, אך נאמר כי נמסר לסניגור ש"חומר החקירה אמור להיות מצולם (עבורו) בעצם הימים האלו לשם קיום השימוע אשר אמור להיערך מיד בסמוך לאחר מכן".
לטענת הנתבעת, לאור הודעת התובע, בקשתו לקבל מהנתבעת את תמונות וסרטוני האבטחה מתייתרת. עוד יצוין כי בתגובתה לבקשה, הודיעה הנתבעת על כוונתה להגיש בקשה לעכב הליך זה עד למיצוי ההליך הפלילי נגד התובע לאחר שיוחלט על הגשת כתב אישום נגד התובע.
מן הבקשה והתגובה עולה שאין חולק על כך שהנתבעת לא מסרה לתובע "רשימת מלאים וחוסרים". הנתבעת טוענת בתגובתה שבהחלטת בית הדין מיום 30.7.20 לא ניתנה הוראה לנתבעת לגלות מסמכים אלה, אך טענה זו אינה מקובלת על בית הדין. הנתבעת גילתה בתצהיר גילוי מסמכים מטעמה "רשימת מלאי וחוסרים" ובסעיף 2 להחלטת בית הדין מיום 30.7.20 הורה בית הדין לנתבעת להעביר לתובע בדוא"ל מסמכים שהתובע דרש גילויים והנתבעת השיבה "גולה במסגרת גילוי המסמכים מטעם מרשתנו". בתגובה נוספת של הנתבעת היא הודיעה כי היא נכונה להעביר מסמכים אלה לתובע לאחר ראש השנה.
נמצא, איפוא, כי לגבי שני סוגי מסמכים – צילומים וסרטונים המתעדים את הגניבה המיוחסת לתובע וכן רשימת מלאים וחוסרים, הפרה הנתבעת את צו גילוי המסמכים שניתן בהליך.
בנסיבות אלה, קמה סמכותו של דין הדין להורות על מחיקת כתב ההגנה של הנתבעת לפי 46(ד) לתקנות, אשר קובעת כי "לא קיים בעל דין צו שניתן על פי תקנת משנה (א) או (ב), רשאי בית הדין או הרשם להאריך את המועד לקיום הצו או למחוק את כתב טענותיו" . יצוין כי התובע, שהינו נתבע שכנגד בהליך, לא ביקש מחיקת התביעה שכנגד.
מעבר לסנקציות הקבועות בתקנה 46(ד), קיימת סנקציה אפשרית נוספת לאי קיום חובת הגילוי ומתן האפשרות לעיין במסמכים, והיא – מניעת הגשת מסמכים אלה כראיות מטעם הצד שהפר את חובותיו האמורות. בית הדין אף התייחס לכך בהחלטה מיום 30.7.20.
מחיקת כתב טענות בשל אי קיום צו גילוי מסמכים, הינה צעד מרחיק לכת ועל פי הפסיקה, בית הדין יפעיל סמכות זו אם שוכנע שהפרת חובת הגילוי או מתן העיון, היא מכוונת, חסרת תום לב, ומטרתה "להסתולל" ביריבו.
בית הדין סבור שתשובת הנתבעת לטענת התובע בעניין אי העברת "רשימת מלאים וחוסרים" היא נטולת בסיס, אך כדי "הסתוללות" אין היא מגעת. לגבי הסרטונים והצילומים – בית הדין מקבל את טענת ב"כ הנתבעת כי הפרת הצו לגילוי מסמכים נעשתה בשל דברים שנאמרו לו על ידי נציג משטרת ישראל, ודי בכך כדי להסיק שאין מדובר ב"הסתוללות" בתובע. בית הדין מציין בהקשר זה שני אלה: ראשית, סעיף 60א(ו) לחוק סדר הדין הפלילי קובע כי "אין בהוראות סעיף זה כדי לשנות מהוראות סעיף 74". שנית, במכתב היידוע השני לא נאמר כי במסגרת הליך השימוע, התובע ייחשף בהכרח לכל חומר הראיות בתיק, אלא אפשר שיינתן לו לעיין רק "בעיקרו".
בנסיבות אלה, בית הדין מחליט לדחות את בקשת התובע למחיקת כתב ההגנה.
לעניין "רשימת המלאים והחוסרים", בית הדין מאריך את המועד לקיום הצו עד ליום 22.10.20.
בעינו עומד סעיף 10 להחלטת בית הדין מיום 30.7.20 ובית הדין מבהיר כי היא חלה גם על מתן זכות העיון במסמכים. בית הדין ער לכך שיש בכך כדי למנוע מהנתבעת להוכיח חלקים משמעותיים של הגנתה ושל התביעה שכנגד שהגישה.
בית הדין לא התבקש לעכב את הדיון בהליך זה. הפסיקה שדנה בנסיבות שבהן בית המשפט יורה על עיכוב הליך אזרחי בשל הליך פלילי מקביל, מצביעה על כך שלו תוגש בקשה כזו, אין להניח כדבר המובן מאליו כי תתקבל, וכי על מבקש העיכוב להצביע על זכות שעלולה להיפגע מאי-עיכוב ההליך (רע"א 854/97 לופטין – מוניקה תכשיטים בע"מ (30.4.97).
לעניין טענות התובע בעניין טפסי 101, הנתבעת תקיים את שהודיעה בתגובתה עד ליום 22.10.20. בעניין המסמכים הנזכרים בסעיף 2.8. למכתבו של ב"כ התובע לנתבעת מיום 27.1.20, מקובלת על בית הדין תשובת הנתבעת, כפוף לאמור בסעיף 10 להחלטה מיום 30.7.20 ולאמור בסעיף 14 להחלטה זו לעיל.
בנסיבות העניין, בשים לב לכך שהצו לגילוי מסמכים מיום 30.7.20 הופר על ידי הנתבעת – בעניין אחד ללא כל צידוק - תשלם הנתבעת לתובע את הוצאות הבקשה בסך 2,000 ₪.

ניתנה היום, כ"ה אלול תש"פ, (14 ספטמבר 2020), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מעורבים
תובע: פרנק מנחם כהן
נתבע: דלישס מרכולים בע"מ
שופט :
עורכי דין: