ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אלדר דוכן נגד עמידר, החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ :

לפני: כבוד השופטת דגית ויסמן

התובע (המבקש) :
אלדר דוכן

-
הנתבעת (המשיבה) :
עמידר, החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ

החלטה

1. להלן החלטה בבקשת התובע לגילוי של ששה סוגי מסמכים, בקשר להליך איתור למשרת יועץ משפטי פנימי אצל הנתבעת.

2. לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, הגעתי למסקנה כי יש לקבל את הבקשה בחלקה.

3. טרם שאפנה לדון בסוגי המסמכים השונים שגילויים התבקש, ראוי להזכיר את תמצית המחלוקת שבין הצדדים. כאמור, ההליך עוסק בהליך איתור למשרת יועץ משפטי פנימי אצל הנתבעת. בהליך איתור שהתקיים, לאחר פרסום מודעת דרושים בינואר 2020, התובע היה בעל הניקוד המצטבר הגבוה ביותר ולמרות זאת ועדת האיתור לא המליצה על בחירתו לתפקיד. בסופו של יום, החליטה הנתבעת לצאת להליך חדש לאיתור יועץ משפטי פנימי.

זהו בקווים כלליים הרקע העובדתי, כעולה מכתבי הטענות והנספחים להם.

4. פסק הדין המקיף שבו נדונה שאלת גילוי מסמכים בהקשר של הליך איתור למשרת יועץ משפטי בחברה ממשלתית הוא בר"ע (ארצי) 60670-05-18 נצר שרון בע"מ – עו"ד וולף , 5.11.18 (להלן – עניין נצר שרון).

בעניין וולף בית הדין הארצי עמד על העקרונות הכלליים של גילוי מסמכים בהליך אזרחי. לאחר מכן עמד בית הדין הארצי על הוראות הדין לגבי גילוי מסמכים במכרזים מסחריים, ובפתח הדיון במכרזים לאיוש משרה עמד על ההבדלים בין מכרזים מסחריים ובין מכרזים לאיוש משרה.

לעניינו יפים הדברים הבאים שנפסקו בעניין נצר שרון (ההדגשות כאן ובהמשך הוספו – ד.ו):
"לזכות העיון במכרז לאיוש משרה יש פנים אחרות [ממכרזים מסחריים – ד.ו.] שמטבען נוגעות לבני אדם, לחשיפתם האישית אם במסמכים ואם בראיונות. צדדים אלו אינם באים לידי ביטוי במכרזים המסחריים. לפיכך, מלאכת איזון האינטרסים שלפנינו היא בין הזכות של משתתף לעיון במסמכי מכרז או הליך איתור לבין הזכות לפרטיות. שתי הזכויות ובמיוחד הזכות לפרטיות המעוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק הגנת הפרטיות, הן יחסיות. כלומר, בעימות בין שתי הזכויות – בין הזכות לפרטיות ובין הערכים העומדים ביסוד הזכות להליכי הגילוי והעיון (יעילות, הגינות וחקר האמת) לא ניתן לקבוע מראש כי ככלל אינטרס מסוים הוא השולט בכיפה. מדובר במלאכת איזון במסגרת עיצוב ההסדר הנכון לכל מקרה בו תינתן הגנה לכל אחד מהאינטרסים – גם אם באופן חלקי (ע"ע (ארצי) 40711-04-17 פישר תעשיות פרמצבטיות בע"מ – שטטר (4.3.18)).
מלאכת האיזון הערכי נעשית בראש ובראשונה בהתאם למבחן הרלבנטיות על כפל פניו, בהיבט הצר ובהיבט הרחב.
עצם הכפפת זכות העיון במסמכי מכרז למבחנים של רלוונטיות, משמיטה את הקרקע תחת הקביעה הגורפת הקיימת במכרזים מסחריים לפיה למשתתף במכרז יש זכות לעיין בכל המסמכים של המכרז ללא קשר לקיומה של עילת תביעה. "

מהסיבות המפורטות לעיל, נדחה טיעונו של התובע, המבוסס על תקנות חובת מכרזים, התשנ"ג - 1993.

5. בעניין נצר שרון, בית הדין הארצי איפשר גילוי מסמכים הקשורים במבקש עצמו ומצא שמסירת פרוטוקול ללא פרטים מזהים של משתתפים אחרים מהווה פתרון מאוזן.
עוד נקבע כי "במנותק ממבחן הרלבנטיות, לכל משתתף במכרז/הליך איתור הזכות לקבל את כל המסמכים הקשורים בו, ככל שאין נסיבות המצדיקות הימנעות מכך, ובכלל זה ראיון, ניקוד, תוצאות מבחני השמה וכן את פרוטוקול הוועדה הכולל את הדיון במועמדים וההחלטה תוך השחרת פרטי המועמדים האחרים ופרטים זהים לגביהם".
לאחר מכן פנה בית הדין הארצי ושרטט את השיקולים לגבי מבחן הרלוונטיות, בהיבט הצר ובהיבט הרחב.
לגבי ההיבט הצר נפסק:
"עיון במסמכים הנוגעים למשתתפים אחרים בכלל ולזוכה בפרט, כפוף למבחן הרלבנטיות בהיבט הצר. כלומר על התובע להראות קשר לכאורה בין המידע המבוקש לבין עילת התביעה. יש לבחון האם יש במסמכים הנזכרים כדי לבסס עילת התביעה, וכיצד הם יכולים לתרום ליעילות ההליך המשפטי."

ועוד נפסק:
"מקום בו מועלית טענה שלא ניתן לומר עליה כי היא משוללת יסוד, ראוי כי יינתן לאינטרס הגילוי עדיפות תוך מזעור הפגיעה בפרטיות המשתתפים האחרים."

לגבי ההיבט הרחב של מבחן הרלוונטיות נפסק:
"לעניין האיזון הנדרש במבחן הרלבנטיות בהיבטו הרחב יש לקחת בחשבון את השיקולים הבאים:
מדובר במסמכים הנוגעים רק לזוכה בהליך האיתור ולא לכל שאר המשתתפים. מבחינה זו מדובר בצמצום הפגיעה רק למי שהוא צד להליך המשפטי, שאין הוא צד שלישי רחוק. כלומר, המידע הוא בעל זיקה ישירה לבעל דין.
מובן אחר של היקף הגילוי נוגע לבחינת המסמכים באופן פרטני תוך מסירת המידע שרק לו יש זיקה לעילת התביעה; כלומר, מידע הקשור בניסיונה המקצועי של המבקשת וכן תפקידה האחרון בחברה בו שימשה יועצת משפטית. גם גילוי מידע זה כפוף לזכות לפרטיות לא רק של המבקשת אלא גם של צדדים שלישיים [ע"ע (ארצי) 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ – יהודה פלצ'י (21.9.2010)]."

6. בסופו של יום, העקרונות מיושמים בכל מקרה ומקרה, על פי נתוניו ונסיבותיו. כך למשל, בעניין נצר שרון, הטענה המרכזית היתה כי התנאים למשרה, אשר נבחנו בהליך של איתור, נקבעו למידותיה של המועמדת שזכתה, שאף היתה בעלת דין באותו הליך. לעומת זאת, המבקש כאן טוען לגבי הליך האיתור העומד לדיון, כי יש לקבוע שהוא המועמד המתאים לאיוש משרת היועמ"ש, כיוון שנמצא בעל הניקוד הגבוה ביותר. כלומר שאין לוועדת האיתור שיקול דעת לקבוע תוצאה שונה החורגת מהניקוד למועמדים, קל וחומר שאין המשיבה יכולה לקבוע כי אינה שבעת רצון מתוצאת הליך האיתור וכי אינה בוחרת אף מועמד למשרה ואף יוצאת למהלך נוסף של איתור מועמדים לאיוש המשרה .

7. טרם התייחסות לכל אחת מקבוצות המסמכים שהתבקשו, ראוי להוסיף ולהזכיר כי לפי הפסיקה, "אין מקום כי יינתן צו בנוסח גורף ולא מפורט" (עניין נצר שרון, סעיף 22 לפסק הדין).

8. להלן התייחסות לכל אחד מקבוצות המסמכים שגילויים התבקש:

א. אין מניעה לגלות מסמכים הנוגעים ישירות למבקש, כגון תוצאות מבחן ההתאמה שעבר על ידי מכון המיון מטעם המשיבה, וכן כל דו"ח, חוו"ד מקצועית או נתון אחר שהיה בפני הוועדה (סעיף ה' לבקשה).

הנתבעת פירטה בתגובתה מה המסמכים שעמדו בפני ועדת האיתור ואלה יגולו לתובע: מבחן התאמה, מבחן אמינות, טבלת ניקוד שניתן לתובע בקריטריונים הקשיחים.
ב. אין משמעות האמור לעיל שתרשומת שיחות עם ממליצים תועבר לעיון המבקש. בסוגיה זו נפסק בעניין נצר שרון כי -

"מאחר ונוהלו שיחות עם הממליצים, מבלי שהובהרה לממליצים כי קיימת אפשרות שתוכן השיחה יועבר לצדדים השלישיים ובכלל זה אפילו למבקשת, אין מקום לגלות מסמך זה שגילויו עלול לפגוע בפרטיות צדדים שלישיים".

מסיבה זו, נדחית הבקשה לגלות תרשמות שערכה ועדת האיתור או מי מטעמה של שיחות שהתקיימו עם ההמליצים של המבקש (סעיף ד' לבקשה) .

ג. בסעיפים א' ו – ב' לבקשה, התבקש גילוי מסמכים המתעדים את הקריטריונים המלאים, שקבעו ועדת האיתור או הדירקטוריון לצורך הליך איתור למשרה, הן הנוגעים לניקוד הקשיח והן הנוגעים לניקוד הרך שניתן למתמודדים בהליך האיתור. כן התבקש גילוי פרוטוקול של כל דיון שהתקיים בוועדת האיתור או בדירקטוריון או וועדה מוועדותיו, ביחס לקריטריונים ולמשקולות אלה.

ראשית יש לציין כי מדובר בניסוח רחב ביותר וגורף.

שנית ובהקשר של הסכסוך שבין הצדדים – לא ברור מה החשיבות או הנפקות בגילוי מסמכים המתעדים את הקריטריונים, מקום בו הקריטריונים גלויים והניקוד גם כן ידוע. ככל שהכוונה למסמכים מהם ניתן ללמוד על הסיבות לקביעת הקריטריונים (טרם פרסומם), הרי שאין נפקות לעניין זה, לאחר שהקריטריונים נקבעו ואין טענה כי הניקוד בוצע בחריגה מהם . ר' לעניין זה גם בתגובתה של הנתבעת, בסעיף 11.2, לפיה הקריטריונים פורטו במסגרת המודעה שפורסמה ובמסמכי ניקוד הקריטריונים הקשיחים והרכים, ומסמכים אלה הועברו לתובע.

מכל מקום, שעה שאחת הסוגיות העומדות לדיון היא האופן שבו הנתבעת או ועדת האיתור פעלו והפעיל ו את שיקול דעת ן בכל הנוגע לאיוש משרת היועץ המשפטי הפנימי (ואין טענה לפיה התנהלות זו כוונה לבחירת מועמד אחר שאינו התובע), מסמכים שיחשפו את הדיונים הפנימיים לגבי הקריטריונים אינם רלוונטיים לבירור ההליך או לחשיפת האמת. ממילא, העומד לדיון הוא שאלת הסמכות להחליט על שינוי בהליך האיתור וכן שאלת הסבירות שבקבלת החלטה זו (בגבולות התערבותו של בית הדין), ולא השאלה מהם השיקולים הארגוניים הפנימיים שהביאו להחלטה זו.

על כן חלק זה של הבקשה נדחה.

ד. רשימת כל דיוני ועדת האיתור בעניין הליך האיתור, כל הפרוטוקולים, ההחלטות, הדו"חות, חוות דעת, תזכירים ותרשומות של ועדת האיתור בעניין הליך האיתור - על פני הדברים, כאשר העומד לדיון הוא שאלת בחירתו של התובע לתפקיד, ספק אם יש להיעתר לבקשה כה רחבת היקף, שלמעשה נוגעת לכלל המועמדים שנדונו בהליך האיתור.

מסיבה זו ומאחר שהנתבעת בתגובתה ציינה כי אין דוחות, תזכירים ותרשומות שנערכו על ידי ועדת האיתור בעניין הליך האיתור ביחס לתובע ופרוטוקול ועדת האיתור נמסר לתובע, הרי שגם אין נפקות מעשית לבקשה.

עם זאת, כיוון שהנתבעת אישרה שוועדת האיתור התכנסה במועדים: 11.3.20, 25.3.20, 29.3.20 ו – 23.4.20 – על הנתבעת לגלות לתובע את הפרוטוקלים של ישיבות אלה. אם במהלך הישיבות הנ"ל נדונו מועמדויות של מועמדים אחרים, ימחק כל פרט מזהה לגבי מועמדים אלה, לרבות – שם, מספר ת.ז., כתובת, מקומות עבודה, שמות ממליצים וכיו"ב.

ה. פרוטוקול של כל דיון שהתקיים בדירקטוריון ובוועדת משאבי אנוש של הדירקטוריון בנוגע להליך האיתור – לא מצאנו בבקשה נימוקים לגילוי מסמכים אלה, מעבר לטענות כלליות בנושא גילוי מסמכים בהליכי איוש משרה. מעיון בכתב התביעה בהליך העיקרי וכן בטענות התובע בהליך הזמני, עולה כי אלה מכוונות כלפי החלטת ועדת האיתור ולא כלפי החלטות דירקטוריון הנתבעת. בשקלול כל אלה ובשים לב לנוסח הגורף של הבקשה בסעיף זה, היא נדחית.

9. סוף דבר – הנתבעת תגלה לתובע את המסמכים הבאים:

מבחן התאמה, מבחן אמינות, טבלת ניקוד שניתן לתובע בקריטריונים הקשיחים וכן פרוטוקלים של ועדת האיתור מהתאריכים: 11.3.20, 25.3.20, 29.3.20 ו – 23.4.20 – במחיקת כל פרט מזהה לגבי מועמדים אחרים, לרבות – שם, מספר ת.ז., כתובת, מקומות עבודה, שמות ממליצים וכיו"ב.

בהתחשב במועד ההוכחות, הגילוי יבוצע עד יום 14.9.20.

ניתנה היום, כ' אלול תש"פ, (09 ספטמבר 2020), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מעורבים
תובע: אלדר דוכן
נתבע:
שופט :
עורכי דין: