ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יוסף חבאני נגד דרור חבאני :

לפני כבוד ה שופטת עינת רביד

מבקשים

  1. יוסף חבאני
  2. רותם סקיטל חבאני
  3. רותם חבאני
  4. מיתר חבאני

נגד

משיב

דרור חבאני

החלטה

לפני בקשת המבקשים לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט השלום בתל אביב, כבוד השופט עמית יריב, בת"א 61611-05-18, מיום 26.4.2020, במסגרתו התקבלה תביעת המשיב לפינוי המבקשים מהמקרקעין ברחוב הרב בידאני עובדיה 7 תל אביב, הידוע כגוש 6139 חלקה 52 (להלן: המקרקעין) וזאת עד ליום 1.10.2020, ובכפוף לתשלום דמי שכירות חודשיים של 500 ₪ לכל אחד מהמבקשים שימשיך להתגורר במקרקעין. עוד חויבו המבקשים לשלם הוצאות בסך של 5,000 ₪ ושכר טרחת עו"ד בסך של 20,000 ₪.

בפסק הדין נקבע כי המשיב, בנה של הגב' חנה חבני (להלן: חנה), ודודם של המבקשים (המבקש הוא אחיו של אביהם המנוח של המבקשים, יורם חבני ז"ל, וחנה היא סבתם), יכול להגיש את תביעת הפינוי נגד המבקשים מכוח ייפוי כוח שנתנה לו חנה, אשר הייתה בעלת הזכויות במקרקעין במלואם, ואשר ביום 5.5.2019 העבירה את זכויותיה במקרקעין לילדיה, ובהם המשיב.
נקבע כי נוכח הגשת התביעה על ידי המשיב, דודם של המבקשים, לבית משפט השלום הסמכות לדון בתובענה, ולא בית משפט לענייני משפחה.
בית המשפט קמא קבע כי המבקשים הפרו את פסק דין מיום 27.2.2018 שנתן תוקף להסכם פשרה בין חנה לבין חלק מהמבקשים (ת"א 30260-04-16, להלן: הסכם הפשרה), במסגרתו נקבע, שהמבקשים יוכלו להמשיך להתגורר בנכס בכפוף לחתימת הסכם שכירות ביחס למקרקעין וזאת תוך 14 מיום פסק הדין. היות והמבקשים העבירו את הסכמי השכירות החתומים לאחר 3 חודשים ותוך שהכניסו בהם שינויים מהותיים, וכי מעת שלא חתמו על הסכמי השכירות אין להם כל זכות במקרקעין. בית המשפט ציין כי הוא ער לכך שהמבקשים הגישו בקשה לביטול הסכם הפשרה, ת"א 69277-11-18 ( אשר הדיון בו עוכב עד לסיום הדיון בתיק בית משפט קמא), אך כל עוד הסכם הפשרה לא בוטל, זכותם של המבקשים להמשיך ולהחזיק במקרקעין כפופה להוראות הסכם זה.
בית המשפט הוסיף וקבע כי חנה העידה כי רצונה הוא שהמבקשים יפנו את המקרקעין, וזאת בניגוד לטענות המבקשים לפיהן המשיב "השתלט" על חנה ומונע ממנה קשר עם נכדיה וכופה עליה את רצונו.
על כן נקבע כי המבקשים יפנו את המקרקעין וזאת עד ליום 1.10.2020, כאשר המשך ישיבתם עד ליום 1.10.2020, מותנית בתשלום דמי שכירות חודשיים בסך של 500 ₪, הוא סכום דמי השכירות שנקבע בהסכם השכירות שהועבר לחתימת המבקשים על ידי חנה.
הבקשה בתמצית
המבקשים הגישו ביום 31.8.2020 בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין וטענו, שככל שלא יעוכב ביצוע פסק הדין לא ניתן יהיה להשיב המצב לקדמותו. לטענתם, המבקשים 2-1 הם בני זוג להם ילדים בגילאי שנתיים וחודשיים, והמתגוררים במקום זמן רב. המבקש 3 מתגורר עם אמו בבית מגוריה (כאשר לגבי אמם של המבקשים אין חולק כי היא יכולה להמשיך ולהתגורר במקרקעין, מכוח היותה בעל זכות רשות בלתי הדירה, וכן אין מניעה כי נוספים יתגוררו עמה), והמבקשת 4 מתגוררת בחדר שבנה לה אביה ז"ל.
לטענת המבקשים הנזק מפינויים הוא בלתי הפיך, שכן באם יפונו ניתן יהיה למכור או להרוס את בית מגוריהם ואז יוותרו מול שוקת שבורה.
עוד טוענים המבקשים כי המדובר בערעור אשר סיכוייו להתקבל גבוהים, והמצדיק עיכוב ביצוע פסק הדין.
התשובה בתמצית
המשיב הגיש תשובתו לבקשה וטען כי יש לדחותה נוכח השיהוי הרב בהגשתה.
עוד טוען המשיב כי טענות המבקשים בדבר נזק בלתי הפיך מחוסרות כל בסיס, וכך הטענות ביחס להריסת הבית או מכירת ו. המבקשים לא העלו כל טענה באשר לקושי או ההשלכות כתוצאה מביצוע פסק הדין, למעט החשש מפני מכירה או הריסה.
בתשובתו התחייב המשיב כי עם סילוק ידם של המבקשים מהמקרקעין לא תיעשה כל דיספוזיציה ביחידת הדיור וזאת עד להחלטה סופית בערעור.
עוד מוסיף המשיב כי מתצהירו של המבקש, ועת לא הוגשו תצהירים על ידי יתר המבקשים, לא עלה כל קושי בפינוי המקרקעין. ועל כן יש לדחות הבקשה. לחילופין התבקש בית המשפט לחייב המבקשים בהפקדת סך של 100,000 ₪ כתנאי לעיכוב ביצוע פסק הדין.
דיון והכרעה
בהתאם להלכה הפסוקה בעל דין זכאי, ככלל, ליהנות מפירות זכייתו בסמוך לאחר מתן פסק-הדין, ואין בהגשת ערעור על פסק הדין כדי לעכב את ביצועו. הגישה במקרים מסוג זה נוטה, אפוא, שלא לעכב את הביצוע, להוציא מצבים חריגים ויוצאי דופן. החריג מתממש כאשר עולה בידו של מי שחויב בביצועו של פסק הדין לשכנע כי מתקיימים שני תנאים מצטברים: האחד, כי סיכויי הערעור להתקבל טובים, והשני, כי מאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לטובתו, במובן זה שקיים חשש של ממש שאם המבקש יזכה בערעור הוא לא יוכל לגבות בחזרה את כספו (ראו ע"א 5333/14 נאות חן הנדסה וייזום בע"מ נ' לזרוב אדמונד (13.1014), ספרו של אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, 675 (מהדורה עשירית, 2009). בין שני השיקולים הנ"ל מתקיים יחס של מעין "כלים שלובים", או "מקבילית כוחות", משמע, ככל שסיכויי הערעור נראים מוצקים יותר, כך ניתן להקל בדרישה שמאזן הנוחות ינוע לכיוון המבקש, ולהפך, כאשר המדובר בתנאים מצטברים.
באשר לעיכוב ביצוע ביחס לדירת מגורים נקבע כי "כשמדובר בבקשה לסעד זמני של עיכוב פינוי מדירת מגורים, מאזן הנוחות נוטה באופן ראשוני לכיוון המבקש, אף אם סיכויי הערעור אינם גבוהים במיוחד. זאת מאחר וקיים חשש שמימוש פסק הדין יהא בלתי הפיך. עם זאת, אין לומר שפסק דין המורה על פינוי מדירת מגורים הוא פסק דין שחלה עליו חזקת "עיכוב ביצוע אוטומטי", ולא אחת נקבע כי אין מקום לעיכוב ביצוע של פסק דין לפינוי מדירת מגורים, במקרה בו סיכויי הערעור נמוכים מאוד ומטים את נטייתו הראשונית של מאזן הנוחות". עע"מ 6417/15 אנדרי דרעי נ' משרד הבינוי והשיכון (22.10.2015).
השיקול בדבר מאזן הנוחות הוא השיקול העיקרי בבקשות לעיכוב ביצוע פסק דין לפינוי מדירת המגורים. לפיכך, ובהתאם לכלל "מקבילית הכוחות", לאחר שבאתי לכלל מסקנה כי ביצוע פסק הדין יגרום למבקשים נזק בלתי הפיך אם בסופו של דבר יתקבל ערעורם, ובשים לב כי אין מחלוקת כי המבקשים מתגוררים במקרקעין מזה שנים רבות, והמבקשים 2-1, מתגוררים שם עם ילדיהם הקטינים, הרי שיש להורות על עיכוב ביצוע פסק הדין. אציין כי לעומת זאת, עולה מתגובת המשיב כי הנזק אשר עלול להיגרם לו הוא נזק כספי בלבד, נזק אשר וודאי אינו מטה את הכף לטובת המשך ביצועו של פסק הדין, ואשר ניתן להתחשב בו במסגרת עיכוב ביצוע פסק הדין.
לא נעלמה מעיני הודעת המשיב כי לא יעשה כל דיספוזיציה בנכס עד למתן פסק דין בערור, אך אין בהצעה זאת כדי להתמודד עם משמעות פינוי המבקשים מהמקרקעין אשר משמשים ושימשו אותם מזה שנים ארוכות כבית מגורים.
על כן, אני קובעת כי ביצוע פסק הדין יעוכב בכפוף לתשלום דמי השכירות החודשיים בסך של 500 ₪ עבור כל אחד מהמבקשים אשר ימשיך להתגורר בנכס, וזאת מיום 1.10.2020 ועד למתן החלטה אחרת.
בנסיבות העניין אין צו להוצאות וכל צד יישא בהוצאותיו.

ניתנה היום, כ"א אלול תש"פ, 10 ספטמבר 2020, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: יוסף חבאני
נתבע: דרור חבאני
שופט :
עורכי דין: